נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

פרופ ליאו ליידרמן: "יש להפוך את שוק הדיור למנוע צמיחה מרכזי של המשק"

 

 
מימין: ערן היימר וגדעון אילת. צילום:ישראל הדרימימין: ערן היימר וגדעון אילת. צילום:ישראל הדרי
 

נדב נדלר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/06/2013

היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים אמר בפורום שוק החוב של מידרוג כי "בניטרול השפעת הגז הטבעי, סביבת הצמיחה של המשק ב-12 החודשים הקרובים תתקשה להגיע ל-2.5% במונחים שנתיים, קצב שהוא משמעותית מתחת לפוטנציאל של המשק". ליידרמן התייחס למצב שוק החוב ואמר כי "אין מחנק אשראי במשק מאחר והמגבלה היא בביקושי החברות ולא בספקי האשראי". לגבי תחום הנדל"ן למגורים, ליידרמן סבור ש"גם אם חלה עלייה מרשימה בגיוסי אג"ח מתחילת השנה על ידי חברות נדל"ן, אלה לא ממהרות להתחיל פרויקטים חדשים, כך שללא שינוי במדיניות הממשלה, עודפי הביקוש ועליות המחירים צפויים להימשך ב- 2014 ואף אחריה.  על הרקע הזה, ובהינתן ההאטה במנועי הצמיחה, רצוי שקובעי המדיניות ישתמשו בשוק הדיור כמנוע מרכזי של המשק בשנים הקרובות, דבר שיהיה נכון גם מההיבט החברתי."

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים נאם במסגרת פורום שוק החוב של חברת הדירוג מידרוג שנערך היום בת"א. ליידרמן סיפק תמונת מצב עדכנית אודות מצבה של הכלכלה הישראלית ואמר כי "תקופת 12 החודשים שמאמצע השנה הנוכחית עד לאמצע 2014 מצטיירת, על פי ניתוח שביצענו במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, כתקופת מעבר, בה סביבת הצמיחה של המשק הישראלי צפויה לרדת לרמה המאכזבת של כ-2.5% במונחים שנתיים, ועיקר הסיכונים סביב תחזית זאת הם בכיוון השלילי".

פרופ' ליידרמן פירט את הערוצים לפגיעה במנועי הצמיחה של המשק הישראלי: "ההיחלשות בנתוני הצריכה הפרטית, והירידה ביבוא ובהשקעות הריאליות במבנים, מכונות וציוד, ביחד עם הקיפאון ביצוא, מצביעים על האטה נוספת לאחרונה בסביבת הצמיחה של המשק.  התפתחות זאת השפיעה גם על הירידה ביתרת החוב של המגזר העסקי הלא פיננסי מתחילת השנה. אמנם, קשה להצביע כיום על כיצד ומתי יתהפכו המגמות הנוכחיות, אך נותר לראות כיצד פריסת תשתית הגז הטבעי וחיבור מפעלים נוספים יתרמו להגדלת כושר הייצור והתחרותיות שלהם. לדעתנו, על המדיניות הכלכלית להדגיש את החשיבות של חזרת המשק לסביבת צמיחה של מעל 3% (ללא הגז הטבעי) במחצית השנייה של 2014 (לכל המאוחר)".


"יעבור עוד זמן רב לפני שבנקים מרכזיים במערב יתחילו להעלות את הריבית"
"אין תקדים בהיסטוריה הפיננסית של העולם למצב הנוכחי - הזרמת נזילות מאסיבית ע"י הבנקים המרכזיים בעולם, תוך שמירה על ריביות ריאליות שליליות, ובמקביל אין סימנים לעלייה כלשהי באינפלציה. ככל הנראה, הפתרון לחידה הזאת נמצא באינטגרציה של שוקי המוצרים והשירותים בעולם.  העובדה שמדפיסים הרבה כסף במערב, ובמקביל  רמת הייצור והתעסוקה יכולה עוד לגדול במקומות כמו אסיה, מובילה למסקנה שהמצב הנוכחי יכול להימשך עוד הרבה זמן", מסביר היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים.

"עם זאת, קיימת עצבנות רבה בשווקים הפיננסים, החוששים מהיום בו הבנקים המרכזיים יקטינו את ההזרמות שלהם ויעלו את הריבית. המשקיעים בהחלט מבינים שאנו נמצאים במצב אב-נורמלי של ריביות ריאליות שליליות בטווח הקצר והבינוני. בשבועות האחרונים ראינו אף 'התקפי חרדה' שניזונו משמועות או הערכות שהבנקים המרכזיים, בעיקר זה של ארה"ב, הולכים לשנות את מדיניותם.  התקפי חרדה אלה - שהביאו למשל ליום או יומיים של עליות נאות במדדי המניות והאג"ח בארה"ב, שאחריהן הגיעו גם כמה ימים של ירידות בולטות - צפויים להימשך בתקופה הקרובה. אלה גם כוללים עלייה בתנודתיות בשוקי האג"ח בעולם".

"להתפתחויות בשוקי העבודה בארה"ב ובגוש האירו יהיה תפקיד מפתח בקביעת מועד תחילת תהליך הנורמליזציה של הריביות במדינות המפותחות. כל עוד שיעורי האבטלה גבוהים ואף עולים, והחשש לחזרה למיתון הוא אמיתי, בנקים מרכזיים לא ימהרו להתחיל להעלות את הריבית.  אנחנו עדיין רחוקים משם, והעובדה שהציפיות הן לשיעורי אינפלציה נמוכים מאד רק מחזקת הערכה זאת".


"אין מחנק אשראי במשק אלא ירידה בביקוש לאשראי"
היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים התייחס להשפעת המצב הכלכלי במשק על שוק החוב והסביר כי "בשוק האשראי בישראל בולטת הירידה באשראי הבנקאי לסקטור העסקי הלא פיננסי בצד העלייה באשראי החוץ בנקאי. להערכתנו, אין כעת מצב של מחנק אשראי, שהרי המגבלה האפקטיבית היא לא בצד ההיצע או במחסור במקורות, אלא בהיעדר ביקוש לאשראי מצד המגזר העסקי, שכאמור לעיל הוא בחלקו אינדיקטור נוסף להיחלשות מנועי הצמיחה של המשק".
באשר לתחום הנדל"ן למגורים, ציין פרופ' ליידרמן ש"למרות הגידול המרשים בגיוסי אג"ח על ידי חברות בסקטור הנדל"ן מתחילת השנה, בדרך כלל המקורות שגויסו לא הופנו לרכישת קרקעות ולתחילת פרויקטים חדשים, אלא למחזורים ולהגדלת רמת הנזילות בחברות.  ללא שינוי במדיניות של שחרור קרקעות ע"י הממשלה, סביר להניח שעודפי הביקוש לדירות באזורי הביקוש ואף יתגברו בשנים 2014-2015, דבר שילחץ לעלייה נוספת במחירים.  על הרקע הזה, ובהינתן הצפי להאטה בסביבת הצמיחה, יש להפוך את שוק הדיור למנוע צמיחה מרכזי של המשק בשנים הקרובות."





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x