עידו אסייג
28/06/2013
מינהל הכנסות המדינה – משרד האוצר
הערות למסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא
"ניתוח תחזית והרכב הכנסות המדינה לשנים 2013 ו-2014"
1. הכנסות המדינה
במסמך מרכז המחקר של הכנסת מיום 18 ביוני 2013 נקבע כי "תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2013 עומדת על כ-236 מיליארד ש"ח, ובשנת 2014 על 259.2 מיליארד ש"ח. יש לציין כי הכנסות המדינה בחודשים ינואר-מאי 2013 הסתכמו בכ-97.5 מיליארד ש"ח, כלומר קצב שנתי של כ 234 מיליארד ש"ח".
מכאן עולה, לדברי מחברי המסמך, שחסרים 2 מיליארד ש"ח לתקציב 2013.
השוואה זו לא נכונה - כי היא משווה נתון שנתי הכולל הכנסות ממע"מ יבוא ביטחוני לעומת נתונים חודשיים שאינם כוללים הכנסות אלה;
השוואה זו פשטנית - כי היא מתעלמת מעונתיות הגבייה ומשינויי חקיקה שנכנסים לתוקף בחודשים מאי-יוני ואשר צפויים להוסיף כ-2.7 מיליארד ש"ח להכנסות בחודשים יוני-דצמבר;
ומכאן שהמסקנה המשתמעת מהמסמך – כאילו ניתן להסיק מנתוני ינואר-מאי כי חסרים 2 מיליארד ש"ח – אינה מבוססת
2. אומדני הכנסות המדינה
המסמך משווה את תחזית גביית המסים לביצוע, מציין את "הפערים הגבוהים יחסית ברוב השנים שנבדקו" וחוזר על המלצת מבקר המדינה לפיו על משרד האוצר להתייעץ עם בנק ישראל בקביעת התחזיות.
ברם, בעניין ההתייעצות עם בנק ישראל, הרי שהתייעצות זו מתקיימת באופן שוטף זה שנים והתקיימה גם במהלך הכנת התחזיות לקראת התקציב הנוכחי. מכאן, שאין טעם לחזור על המלצת המבקר שניתנו מלפני עשור, שעה שהמלצה זו מיושמת ביחס לתקציב המוגש כעת לכנסת.
בעניין הפערים שבין תחזיות ההכנסות ממסים לבין תוצאות גביית המסים בפועל, יש להבין שהתחזית אינה תחרות ניחושים וטיב התחזית לא נמדד רק על בסיס הפער בינו לבין נתוני הביצוע בפועל. התחזית בנויה על הנחות מקרו-כלכליות, על הנחה ששינויי החקיקה המוצעים על ידי הממשלה יתבצעו במלואם, ועל הנחה שלא יבואו שינויים אחרים לדיני המס במהלך שנת התקציב. סטייה מהנחות אלה, לדוגמה: כתוצאה ממשבר עולמי או כתוצאה מאי-אישורם של שינויי חקיקה על ידי הכנסת, תביא לפער בין התחזית לבין הביצוע בפועל, בלי שיש בפער זה כדי לערער על טיב התחזית.
כפי שציין הממונה על כלכלה והכנסות המדינה בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, בתקופה של אי-ודאות, כמו זו הקיימת כעת, יבצע משרד האוצר ניטור של התחזיות, על מנת שיוכל להגיב לשינויים שעלולים להתהוות, בהתאם לצורך.
כמו כן, המסמך מזכיר כי "דוח מבקר המדינה מצא כי משרד האוצר לא לוקח בחשבון את מדיניות בנק ישראל באשר לעמידה ביעד האינפלציה, וזהו אחד הגורמים לאי עמידה בתחזיות על-פני רוב השנים האחרונות".
המסמך לא מציין מתי פורסם דוח מבקר המדינה, ועל אילו שנים האחרונות מדובר, אבל משאיר את הרושם שזהו דוח רלוונטי לימינו. לכן נבהיר כי מדובר בדוח שפורסם, כאמור, לפני כעשור והתייחס לסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ולתחילת שנות ה-2000, ואינו רלוונטי לענייננו.
3.מבנה מערכת המס
המסמך קובע שתמהיל המס בישראל מתאפיין במשקלם הרב של מסים עקיפים רגרסיביים בעוד שמשקל דמי הביטוח הלאומי המוטלים על המעסיקים, שהם פרוגרסיביים, נמוך יחסי. המסמך מוסיף שהטבות המס מקטינות עוד יותר את פרוגרסיביות של מערכת המס.
מדיניות מסים אינה נקבעת לפי פרמטר בודד. בנוסף לשיקולים של פרוגרסיביות, מערכת המס צריכה לדאוג גם לשיקולים של צמיחה ותעסוקה.
מסים נמוכים על העסקת עובדים מוזילה את עלות העבודה ותורמת לצמיחה ולתעסוקה. לגבי הטבות המס – הרי שמינהל הכנסות המדינה מפרסם מידי שנה את עלותן של הטבות אלו, ומסייע בידי מקבלי ההחלטות לשקול את מכלול ההיבטים הנוגעים להטבות אלו. מובן שההחלטה על המשך קיומה של כל הטבת מס היא עניין ערכי-פוליטי, וקיומן של הטבות המס נשען על שיקולים שהם, כאמור, מעבר לשיקולים הנוגעים לפרוגרביסיות מערכת המס.
בנוסף, ההשפעה על הפרוגרסיביות נובעת לא רק מהחלוקה בין נטל המס הישיר לנטל המס העקיף, אלא גם מגורמים נוספים, למשל מידת הפרוגרסיביות בתוך המסים הישירים, תחום שבו מערכת המס בישראל נמצאת ברמה גבוהה יחסית למקובל במדינות המתקדמות. הניתוח במסמך מרכז המחקר מתעלם מכך.
המסמך ממשיך וקובע ש"ניתן להניח כי המשך העלאת שיעור המע"מ, כפי שמוצע בהצעת התקציב של הממשלה, עשוי להביא לגידול בפער החברתי בישראל, הגבוה באופן יחסי".
המסמך מתעלם מהעובדה שהצעת התקציב כוללת לא רק העלאת המע"מ אלא גם העלאת מס הכנסה, מס חברות וצמצום הטבות המס. ניתוחים של מינהל הכנסות המדינה מראים כי כל הצעדים המוצעים יחד, דווקא צפויים לפעול להקטנת אי השוויון.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
