רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון: "ב-2006 חברות ישראליות גייסו מהבורסה 40 מיליארד ₪. ב- 2012 רק 4 מיליארד ₪ וזה כל ההבדל"

רונן טורם: "ב-2006 סכום הכסף שחברות ישראליות גייסו מהבורסה עמד על 40 מיליארד ₪. ב- 2012 הסכום עמד על 4 מיליארד ₪ וזה כל ההבדל"

אהרון פוגל: "אם אנחנו רוצים שיהיה יותר טוב בישראל, יש מה לעשות וצריך לעשות זאת מייד, רק לא להמשיך את הגישה הכלכלית הנוכחית ומה שעושה ממשלת ישראל"

אהרון פוגל: " בעקבות הכבדת הרגולציה בישראל, אני בהחלט רואה את תופעת החברות הישראליות שמנפיקות בחו"ל למשקיעים ישראלים שרוכשים אותן בחו"ל "

יעקב וינשטיין: "מסוף הרבעון הנוכחי והלאה , אנחנו נתחיל לראות את המעבר מאג"ח למניות ואז נתחיל לקבל עליות גדולות יותר והשקעות לטווח ארוך ולא רק קצר"

היום (יום שלישי ה- 02.07.12) התקיים כנס לקוחות הפלטיניום המסורתי של מגדל שוקי הון בהשתתפות.  אהרון פוגל, יו"ר מגדל ביטוח ומגדל שוקי הון, רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון ויעקב וינשטיין, מנהל השקעות הראשי של מגדל שוקי הון.

בפאנל המיוחד הם סקרו את מצב המאקרו והמיקרו הישראלי והעולמי, והעלו שאלות ופתרונות למצב הקיים.

בתחילת הפאנל, אהרון פוגל נשאל : "מאז שהתכנסנו פה בשנה שעברה, עברנו בחירות, הוקמה ממשלה חדשה, אנחנו לקראת תקציב חדש... אבל האם השתנה משהו בתמונת המאקרו של מדינת ישראל?"

אהרון פוגל, "אנחנו מדינה נפלאה עם אנשים נפלאים שיכולים לצמוח, אבל באים אנשי אקדמיה , בנק ישראל ומערכת פוליטית שלא יכולה לאבחן מה נכון ומה לא נכון. משכנעים ולוחצים אותנו שיהיה יותר גרוע. אני אומר את הדברים כי הנה זה שוב בה. אומרים לנו שיש גרעון, חוב תוצר, מושגים שהפכו לקדושים. הכל הרבה יותר פשוט. מוכרחים להוריד הוצאות ולהגדיל הכנסות. ישנם שני דרכים לעשות את זה.
האחת, קיצוצים והעלאות מס. אני אומר שפעולות אלה יעשו בדיוק את ההפך ויורידו את הכנסת המדינה ממיסים כיוון שבשיעורי המס הגבוהים שיש היום מלכתחילה הם יגרמו להעלמות מס שבסופו של יום יביאו להכנסות קטנות יותר ממיסים.
האפשרות השנייה היא לעשות קיצוץ מינימאלי של כ- 5 מיליארד ₪ לערך תוך קבלת החלטה שאנחנו נשלוט בהוצאות וכל תוספת או הפחתה צריכה לבוא על חשבון סדרי עדיפויות או ביטול פטורים. לאחר שהחלטנו על הבסיס, בואו נבנה מדיניות של צמיחה,  הן מבחינת שער חליפין. לא יתכן שהשקל כל כך חזק. לולי תאוריות אנשי האקדמיה על השקל עם קביעות על גובהו, היינו מגיעים למחיר הרצוי כבר מזמן. והן מבחינת רמת סיכון הפעולות.  ישנו דבר שקשור למשבר ב2008 שכל פרט, חברה, ארגון התחילו לייחס לכל פעולה סיכון גבוה ולכן עשו פחות. אף אחד לא התייחס לנושא של הסיכון, אלא הביאו מספרים ואקסלים עם נתונים ללא הבנה של המשמעויות של הפחד מלקיחת סיכונים.
קחו לדוגמה את הנגיד האמריקאי שאמר שיוריד את הזרמת קניות האג"ח ושהריבית תעלה. אם הכלכלה האמריקאית מתאוששת הסיכון יורד וזה באווירה לא בהכרח במספרים. אם הסיכון יורד, גם אם הריבית תעלה לא יקרה שום דבר.
לעומת זאת, העלאת הריבית בחו"ל תגרום לעלייה גם אצלנו, זאת ללא ירידה בסיכון, לכן אני לא רואה אור עכשיו וגם לא ב2015. כי במקום לגרום לנו לפרוח, גורמים לנו לנבול"
לסיכום דבריו בנושא פוגל פרט את הדברים שלדעתו צריך לעשות:
פוגל: " 1.כנסת ישראל לא תאשר שום מס ותבטל העלאות קודמות שיש בהם העלאת שיעור המס הכולל
2. כנסת ישראל והממשלה יחליטו שכל תוספת תהיה או בסדרי עדיפויות או בביטול פטורים
3. יפסיקו את הרגולציה  עד לבחינה כוללת של כל נושאי הרגולציה שהנזק בהן גדול מהתועלת. זו בעיני הסיבה המשמעותית ביותר לצמיחה
4. בנק ישראל צריך לטפל בשער החליפין והממשלה תגיש תוכנית סיכון בתחומי הדיור, סחר והשקעות.
לסיכום: אם אנחנו רוצים שיהיה יותר טוב בישראל, יש מה לעשות וצריך לעשות זאת מייד, רק לא להמשיך את הגישה הכלכלית הנוכחית ומה שעושה הממשלה"
רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון נשאל בנוגע למצב הבורסה. והאם ההחלטות האחרונות שהתקבלו בנוגע להארכת שעות המסחר ואופציות שבועיות הן הפיתרון.

לדבריו, " ראשית, אני חושב שהבורסה בכלל היא נדבך חשוב כמנוע צמיחה במשק. אני רוצה לתת נתון חשוב . בשנת 2006  סכום הכסף שחברות ישראליות גייסו מהבורסה עמד על 40 מיליארד ₪. ב- 2012 הסכום עמד על 4 מיליארד ₪ , זה סכום שעושה שינוי להתרחב, ולייצר מקומות תעסוקה. זה כל ההבדל. נתון חשוב נוסף הוא שכיום אנחנו עומדים על בין 50-70 חברות שנמחקות מהבורסה מדי שנה, זה מבטל את הבורסה ופוגע במנוע צמיחה חשוב למשק.
ישנה עוד בעיה והיא העדר אג'נדה אחידה לכל ארבעת הרגולטורים שאחראים עם שוק ההון בישראל. אין לי ספק שכל החלטה רגולטורית בפני עצמה יש בה הגיון, אך לפעמים כשלא מסתכלים בראייה כוללת ההחלטה שטובה  לתחום מסוים פוגעת בתחומים אחרים.

לגבי השאלה הספציפית, אני חושב שהארכת המסחר בשעה יכולה לסייע אבל היא לא הפיתרון. בטח לא אופציות שבועיות אליו אני מתנגד כיוון שזה הופך את השוק לספקולנטי ומגדיל תנודתיות.
הפתרונות בעיני היא לסחור בימים שני שישי כמו כל העולם. לדעתי, אנחנו המדינה היחידה בעולם שסוחרת בימים ראשון חמישי. שנית, לרכז את כל הרגולטורים לרגולטור על שירכז את כל ההחלטות בראייה כוללת ולא בראייה צרה של כל רגולטור בתחומו. פיתרון נוסף הוא חינוך פיננסי שהינו לוקה בחסר ביחס לשאר העולם. לדוגמה קרנות כספיות, עד שלא ביטלנו את דמי המשמורת לא השתמשו במוצר הזה, והיום אנחנו מבינים שהמוצר הוא טוב. דוגמה נוספת היא מוצרים מבטיחי תשואה. מוצרים שקל מאוד לנהל אותם ויכולים להביא עוד נתחי שוק. אני חושב שהבעיה היא לא עוד 50-100 מיליון ₪ במחזור היומי אלא דברים הרבה יותר משמעותיים מזה.

יעקב ויינשטיין חיזק את דבריו של רונן כשאמר, " ישנה הגזמה לרמת מחזורי המסחר. לדעתי לא רק שלא צריך להאריך את המסחר בשעה אלא להוריד אותו בשעה, על מנת שמנהלי ההשקעות יוכלו ללמוד ולקרוא על הנעשה בעולם ויעמיקו בהשקעותיהם. זה לא משנה אם הם סוחרים קצת יותר או פחות.

ויינשטיין נשאל האם אנחנו עומדים בפני תיקון כלפי מטה בחצי השנה הקרובה...
לדבריו, " השינוי המשמעותי שקרה הינם הקרנות שהיו בעבר קרנות סולידיות והיום משתמשות במינוף להגדיל תשואה. אנחנו היום נכנסים לסולידציה. העתיד נראה הרבה יותר בטוח. בסופו של דבר כשהכל על השולחן, קניית האג"ח הגדולה תיפסק בהעדר אטרקטיביות והשוק הקצר ילך לפי הנתונים והאירועים. אנחנו נחזור החל מסוף הרבעון הקרוב אנחנו נתחיל לראות את המעבר מאג"ח למניות ואז נתחיל לקבל עליות גדולות יותר והשקעות לטווח ארוך ולא רק קצר. ריבית האפס תישאר אתנו לפחות בשנה וחצי הקרובות. בסופו של דבר מניות גדולות שמגדילות דיבידנד ויכולת להגדלת מכירות יהיו האטרקטיביות, כמובן שהכל בפרופורציות ובניתוח כל חברה. להערכתי הירידות באג"ח לא נגמרו ולא הייתי נשאר שם."

אהרון פוגל נשאל בנוגע לבעיית הרגולציה שגורמת לחברות ישראליות להנפיק בחו"ל ולמשקיעים ישראלים לרכוש אותן שם.

לדבריו, " בהחלט כן. בעקבות הכבדת הרגולציה בישראל, אני בהחלט רואה את תופעת החברות הישראליות שמנפיקות בחו"ל למשקיעים ישראלים שרוכשים אותן בחו"ל . כל חברה שנכנסת לבורסה בישראל מתקשה לתפקד. אין לכם מושג אילו הפרעות קיימות בניהול וביטול צמיחה בעקבות רגולציה מוגזמת.

רונן טורם נשאל האם יכנס להנפקות של חברות שביצעו תספורת בעבר...

לדבריו, "בכל נושא הסדרי החוב יש הרבה פופוליזם. אנחנו מתנהלי מתחת לראדר. הסדר חוב זה משהו שתמיד היה , יש ויהיה. זו המציאות. בעבר לקחנו חברות לפירוק שמצאנו לנכון לעשות כן, או להחליף את שדרת הניהול, וגם להגיע להסדרי חוב, בסופו של דבר מה שעמד לנגד עיני היא טובת הלקוחות שלנו. לגבי שאלתך, אם בעל שליטה עשה תספורת, נביא זאת בחשבון בפרמיית הסיכון באם ניכנס ובאיזו תשואה ניכנס להשקעה זו, כלומר, לא פוסל אבל בהחלט לוקח את הנושא הזה בשיקול הכולל.




הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.