היום, כשמסתכלים לאחור על תשואת האג"ח של חברת פטרוכימיים, ניתן להצביע על כך שהשוק ידע לזהות את הסדר החוב המתקרב של החברה מזה זמן ניכר. הפעם האחרונה שבה אג"ח החוב נסחרו בתשואה סבירה, הייתה אי שם בחודש יולי 2011.
נכון לסוף חודש מאי (30/5/13), קרנות הנאמנות בישראל מחזיקות קרוב ל – 9% מסך החוב של חברת פטרוכימיים, כ- 160.5 מיליון מתוך כ – 1.8 מיליארד ש"ח. החוב כולל גם את ההתחייבויות לבנקים ולקרן בראשית. חוב משמעותי לכל דעה. הסנגוריה על המשקיעים המוסדיים בפטרוכימיים טוענת שבשנתיים האחרונות, לא האיר המזל לחברת פטרוכימיים כשהצרות שאינן בשליטתה פקדו אותה. החברה שעיקר פעולתה היא משיכה של דיבידנדים מרווחיה של בז"ן שברשותה וללא האחרונים לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. הפסקת הגז ממצריים שהגדילה משמעותית את הוצאותיה של בז"ן, הקטינה את רווחיה ובתוך כך צמצמה את תזרים הדיבידנדים שלה לפטרוכימיים, הייתה קריאה ראשונית לצרות בדרך. לאחר מכן הגיעו הקשיים בתפעולו של הפצחן שאמור היה להצעיד את חברת בז"ן אל עבר עתיד זוהר ובינתיים אינו עומד בהבטחתו.
התגובה של פטרוכימיים לחולשת תזרים המזומנים שלה, הייתה לנסות לגלגל את החוב הלאה ולהחליף סדרות אג"ח קצרות טווח, בארוכות טווח. בכדי להשיג מזומנים ומהר, היא אפילו מימשה את הנכס שהיה ברשותה- אבגול.
הקטגוריה לעומת הסנגוריה של המשקיעים המוסדיים בפטרוכימיים, תטען כי לרואים למרחוק, היה מספיק זמן לבחון את מצבה של החברה ולהימנע מלהשקיע בה. אמנם הבעיה במצרים הינה בגדר ברבור שחור שחיזויו היה בבחינת הבלתי אפשרי, אבל שוק מזקקי הנפט באירופה הוא שוק ששקוע בבוץ מזה חצי עשור.
"אם רצו בכך או לא, מנהלי הקרנות מחזיקים כרגע בחשיבות מכרעת לשוק האנרגיה בישראל"
הבעיה העיקרית של שוק מזקקות הנפט נובעת מצמצום הרווח שטמון בזיקוק חבית נפט שהתרחש בערך בשנת 2008. לאחר שנים של רווחים גבוהים, חברות הזיקוק האירופאיות הצטרכו להתמודד עם רווח תפעולי הולך וקטן ותחרות שהולכת וגוברת מצד ארה"ב בשוק הייצוא העולמי. העלייה המחודשת במחירי הנפט של השנים האחרונות והפגיעה ברווח הגולמי, גם היא ודאי לא עזרה. כך שוק חברות הזיקוק החל לעבור תהליך של צמצום כחלק מתהליך הבראה. מי שביקש להישאר במתכונתו הקודמת ולא להתמזג, היה חייב להציג חידוש. כאן מקור ההשקעה האדירה של חברת ופטרוכימיים בז"ן בפצחן. ההשקעה בפצחן יכולה עוד להתגלות כהחלטה המוצלחת ביותר שעשתה החברה. בינתיים, ככתוב, זה לא נראה כך.
להיות עם להרגיש בלי – בעלי הקרנות עם בטחונות חלקיים בלבד
על פי נתוני פאנדר, נכון לתחילת יוני, רוב החוב של פטרוכימיים שמוחזק על ידי הקרנות, טמון בסדרת האג"ח מסדרה ב'. מנהלי הקרנות השקיעו ב - 60 מיליון שקלים בסדרה, מתוך שוויה הכולל בסך של כ- 600 מיליון. סדרה זו, מובטחת על ידי התחייבות של 75% מגובה ההלוואה על ידי מימוש בטחונות וחלוקת נכסים בלתי משועבדים. האם מנהלי הקרנות יסכימו לתספורת של 25%, תמורת פירוק החברה וויתור על האפשרות לקבל את החוב במלואו בעתיד לבוא? קשה לקבוע עדיין.
ניתן להניח שעפרונות עורכי הדין שייצגו את הנושים מתחדדים בזמן כתיבת שורות אלו. בכל אופן, במסגרת הסדר, הנושים יצטרכו לבלוע גלולה בצורת פריסה מחדש של החוב באופן משמעותי כאשר כבר היום, החוב פרוס לשנים שבין 2017-2023. הגלולה הזו תומתק כנראה בהגדלת בטחונות. מה שלא יהיה, מתוך שש סדרות האג"ח של פטרוכימיים, סדרה ב' היא הגדולה ביותר והיא זו שתקבע את עתיד החברה. לכן, אם רצו בכך או לא, מנהלי הקרנות מחזיקים כרגע בחשיבות מכרעת בכל הנוגע לשוק האנרגיה בישראל וכיצד הוא ייראה בשנים הקרובות.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





