למרות הלחץ >>> הנגידה, קרנית פלוג, החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי 1.25% ; כלכלנים:  הנגידה מייחסת משקל רב לתחום הדיור

אסף שאול, סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות, בתגובה להחלטת הריבית של בנק ישראל "בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי על 1.25% עקב המשך עלייה במחירי הדיור ונתוני צמיחה חריגים לטובה שפורסמו לאחרונה. החלטת ריבית זאת תקפה לחודשיים בגלל החגים בחודש ספטמבר.

האירועים החריגים בסוריה גורמים לעליות בשער הדולר והדבר הקל על החלטת בנק ישראל.

להערכתנו הנגידה הזמנית קרנית פלוג מייחסת משקל רב יותר לתחום הדיור מאשר קודמה בתפקיד ולכן כל עוד מחירי הדירות ממשיכים לעלות הסיכוי להורדת ריבית נמוך.

שוק ההון גילם מצב בו הריבית נשארת ללא שינוי ולכן לא תהיה השפעה על המסחר מחר בבוקר".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל להותיר את ריבית  ספטמבר ללא שינוי כי "אי-הוודאות באשר לזהות הנגיד המיועד מותירה את הפעילות על מנגנון של טייס אוטומטי, ללא יכולת קבלת החלטות ארוכות טווח ובעלות משמעות כלל מערכתית. הכרישים ובמקרה שלנו גם ספקולנטים, מזהים מרחוק דג נכה ופועלים בהתאם.

 בסביבה בה לרשות בנק ישראל כמות בלתי מוגבלת של שקלים המאפשרת לבנק לרכוש מטבע חוץ ולשלם בשקלים ובכך לגרור להתחזקות הדולר, ראוי כי קובעי המדיניות בבנק ישראל יקבלו את הגיבוי והתמיכה הנדרשת לפעולות שינקטו לשמירת רווחיות היצוא ולאבטחת עתיד היצוא הישראלי. בסביבה נעדרת גיבוי ועידוד המשמעות תהא חיפוש אחר המכנה המשותף הנמוך של שמירה על הקיים ובהיעדר יצירתיות ואקטיביות מצד קובעי המדיניות המשק עתיד לשלם מחיר יקר".

"בסביבה בה שער ריבית הדולר ממשיך לעלות ופניות באג"ח לטווח ארוך לעבר רמת תשואה חיובית של כ-2% מעל האינפלציה דהינו לתשואת האג"ח ל-10 שנים שנעה במהלך חודשים בודדים מרמה של כ-1.6% לעבר כ-2.9% וכעת האג"ח ל-10 שנים בדרך להיסחר בתשואה של כ-3.8%. דהיינו, בסביבה בה שער ריבית המטבע המרכזי והדומיננטי, מעניק תשואה חיובית גורר ומשפיע על שער הריבית, עלויות המימון ושער המניות והאג"ח בזירה הגלובלית", הסביר עוד פריימן.

מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אומר בשורה התחתונה כי "המגמה של חיפוש אחר תשואות ראליות והרצון להימנע לחשיפה להשפעת השינוי המהיר תורמת לאחזקה בנכסים קצרי טווח ותואמת את ההערכה כי ראוי ששער ריבית השקל יישאר ברמתו. הפחתת ריבית עשויה להתקבל במקרה של התחזקות חריגה אל מתחת לרמה של 3.45 שקלים לדולר ובסביבה בה האינפלציה אינה מרימה ראש. מכשיר הפחתת שער הריבית עשוי לתמוך בצמצום הפעילות הספקולטיבית לטווח קצר ולתרום לפיחות השקל אל מול הדולר".

 
הועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה שלא לשנות את הריבית לחודש ספטמבר, כפי שצפו מרבית האנליסטים. ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 1.25%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

ארז כהן, שמאי מקרקעין ותיק , לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין:
" לצערי החלטת ה"אפס" מהשעה האחרונה של בנק ישראל לא לשנות את הריבית מסמלת יותר  מכל את מצב חוסר האונים: 0 שינוי ברמת הריבית . 0 נגיד חדש ממונה לבנק ישראל. 0 פתרונות של ממשלת ישראל למשבר הנדל"ן המחריף והולך. 0 יכולת של זוגות צעירים לרכוש או לשכור דירה. צריך, ומיד, לצאת מ"משחק סכום האפס" הזה - לקצר הליכים ביורוקרטים ולהתחיל לתכנן ולשווק רבבות יחידות דיור, לקדם תכניות פינוי בינוי במרכזי הערים, לקדם דיור להשכרה, לשקול ביטול מע"מ לדירה ראשונה, לעודד קבלנים ויזמים לבנות, להפסיק עם תרגילי המיסוי שרק מבלבלים את השוק ומעלים ללא הרף את המחירים" 

הודעת בנק ישראל המלאה :

הועדה החליטה לחזור למתכונת של שתים עשרה החלטות ריבית בשנה. הודעה בנושא מתפרסמת בנפרד.

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-0.3%, בדומה לתחזיות. לעליית המדד תרמו בעיקר סעיפי הפירות והירקות, הדיור, והחינוך, התרבות והבידור, בעוד שבסעיף ההלבשה וההנעלה נרשמה ירידה עונתית. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.2%.

תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים עלה מעט החודש והוא עומד על 1.9%. הציפיות הנגזרות ל-12 החודשים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו מעט – לרמה של 1.5% והציפיות משוק ההון נותרו ברמה ממוצעת של 1.4%. הציפיות פורוורד לטווחים של שנתיים ומעלה (ממוצעים חודשיים) שמרו על יציבות והן נעות בין 2.3% ל-2.6%. מדד אוגוסט צפוי, על פי ממוצע תחזיות החזאים, לעלות ב-0.4%. בריבית בנק ישראל הצפויה לעוד שנה על פי שוק התלבור נרשמה עלייה, והיא עומדת על 1.3%.

הפעילות הריאלית: ההערכות לגבי הפעילות הכלכלית, הן שהפעילות בניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי, ובפרט בצריכה הפרטית, מקזז את הירידה ביצוא. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית של הרביע השני (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים) הושפע מתחילת הפקת הגז: התוצר צמח ב-5.1% והתוצר העסקי צמח ב-5.9%. הצריכה הפרטית צמחה ב-6.7%, יותר משניתן היה לצפות בעקבות הקדמת רכישות לקראת עליית המע"מ. גידול ניכר נרשם גם בהוצאה הציבורית (8.8%, ללא יבוא בטחוני), זאת לעומת ירידות של היצוא (8.2%-, ללא יהלומים וחברות הזנק) וההשקעות (2.6%-). המדד המשולב למצב המשק עלה ביולי ב-0.2%, ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה. יצוא הסחורות ללא יהלומים ירד ביולי ב-7.6%, אולם היצוא התעשייתי נתון לתנודות בשל ההשפעה של מספר חברות גדולות על הנתון המצרפי; לאורך זמן תמונת יצוא הסחורות מצביעה על קיפאון ברמה ששררה ב-2011, בדומה להתפתחויות בסחר העולמי. יבוא מוצרי הצריכה התרחב בחודשים האחרונים ונרשם תיקון חלקי של הירידה ביבוא מוצרי השקעה וחומרי הגלם. הציפיות לגבי הפעילות העתידית במשק עקביות עם המשך צמיחה מתונה בקצב דומה לזה של התקופה האחרונה: מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, התמתן באוגוסט, תוך התמתנות גם ברכיב הציפיות לשלושת החודשים הקרובים. מדדי אמון הצרכנים השונים עלו החודש, אך הם ממשיכים להצביע על אמון צרכנים נמוך יחסית.

שוק העבודה: שיעור האבטלה עלה ברביע השני מ-6.6% ל-6.9%. הנתונים החודשיים מלמדים על יציבות בשיעור האבטלה בין אפריל ליוני, ושיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים ירד במהלך הרביע השני מ-6.1% ל-5.9%. סקר כוח האדם ונתוני משרות השכיר מצביעים על קיפאון במספר המועסקים, אך זאת תוך גידול במספר שעות העבודה למועסק. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במארס-מאי – לעומת דצמבר-פברואר – ב-0.3% ו-0.15%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. תקבולי מס בריאות בביטוח הלאומי, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו ביוני-יולי גבוהים נומינלית ב-4.2% יחסית לרמתם בחודשיים המקבילים אשתקד, לעומת גידול של 5.7% שנמדד בחודשיים הקודמים.

נתוני תקציב הממשלה: בחודשים ינואר-יולי היה הגירעון המצטבר של הממשלה נמוך ב-7 מיליארדי ש"ח (כ-0.7 אחוז תוצר) מהתוואי העונתי העקבי עם תקרת הגירעון ל-2013, כתוצאה מהוצאות נמוכות יחסית לתוואי התקציב שאישרה הכנסת ב-30 ליולי. תקבולי המיסים בחודשים האחרונים גבוהים מהתוואי העונתי גם בניכוי ההשפעה של הקדמת הקניות לקראת העלאת המע"מ וההכנסות החד פעמיות של הממשלה, ודבר זה עשוי להצביע על שיפור בפעילות הכלכלית. סך ההכנסות לחודשים ינואר-יולי דומה לתוואי העונתי.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–28/7/13, ועד ל- 23/8/13, נותר השקל כמעט ללא שינוי ביחס לדולר ולשער החליפין הנומינלי אפקטיבי, וביחס לאירו הוא נחלש בכ-0.8%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-5.7% ביחס לשער האפקטיבי.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–28/7/13, ועד ל- 23/8/13, ירד מדד ת"א 25 ב-2.5%. באג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות של עד כ-50 נ.ב לאורך העקום השקלי. לאורך העקום הצמוד נרשמה עליית תשואות מתונה יותר של עד כ-30 נ.ב. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב עלה מעט אך נותר ברמות נמוכות של 118 נ.ב. תשואות המק"ם עלו לאורך כל העקום עד 8 נ.ב, והתשואה לשנה עלתה במהלך התקופה הנסקרת לרמה של 1.3%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה ב-19 נ.ב לרמה של 130 נ.ב. מדד התל-בונד 60 רשם ירידה קלה של כ-0.3%, ובמקביל לכך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-14.6% והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-5.2%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה ביוני ב-1.6%, לרמה של 776 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מפירעון נטו של חוב בנקאי ומייסוף השקל ביוני. המגזר הפרטי הלא פיננסי הנפיק אג"ח בהיקף של 1.8 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע של 2.5 מיליארדים מתחילת השנה. אומדן כמותי לאשראי העסקי, מנוכה השפעות שער חליפין והצמדה, מצביע על כך שלא חל שינוי ביתרת האשראי מתחילת השנה. יתרת החוב של משקי הבית עלתה ביוני ב-0.8%, לרמה של 397 מיליארד ש"ח, תוך גידול של 0.3% ביתרת החוב לדיור עד לרמה של 279.4 מיליארד ש"ח. בחודש יוני ניטלו משכנתאות בהיקף של 5 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 4.4 מיליארדי ש"ח מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות עלתה מעט בחודש יולי, בעיקר במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה, ובמסלולים האחרים היא נותרה ללא שינוי. על רקע הגידול בהיקף האשראי לדיור ומאפייניו, ועל מנת להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית, פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש יולי ב-1%, בהמשך לעלייה של 0.3% בחודש יוני. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה סעיף זה ב-3.1%, בדומה לעלייה ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה במאי-יולי עלייה של 0.5%, והנתון עודכן כלפי מעלה לחודשים קודמים; על פי הנתונים המעודכנים נבלמה הירידה בקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים שהסתיימו ביוני הקצב עלה ל-9.3%, לעומת 8.7% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. מספר העסקאות בשוק הדיור ממשיך לגדול.

המשק העולמי: התמונה העולמית מצביעה על שיפור איטי במשקים המפותחים, לעומת התמתנות – ובחלק מהמקרים אף החרפה – במשקים המתעוררים. מספר נתונים שהתפרסמו החודש בארה"ב הצביעו על שיפור במשק האמריקאי, וביניהם ניתן למנות את ההתכווצות בגירעון המסחרי והשיפור במדדי הרכש. רוב האינדיקטורים משוק הדיור ממשיכים להפגין עוצמה. באשר לגוש האירו, לאחר שישה רביעים רצופים של צמיחה שלילית נרשמה צמיחה חיובית, והציפיות לעתיד הן שהשיפור יימשך. מצד שני, שיעור האבטלה בגוש נמצא ברמות שיא, ובנוגע למצב הפיננסי נשמעו הערכות שיוון תזדקק לחילוץ נוסף. חלק מהמשקים המתעוררים סבלו מיציאת הון כתוצאה מהערכות שבקרוב יאטו את קצב ההרחבה הכמותית בארה"ב: בהודו נאלץ הבנק המרכזי להעלות חלק מהריביות ולהטיל מגבלות על תנועות הון, והוא הודיע על תחילת תכנית לרכישת אג"ח; בברזיל גבר חוסר האמון בהתנהלות התקציבית של הממשלה ותחזית הצמיחה הופחתה שוב; ובסין, למרות נתונים שהתפרסמו והיו חזקים מהצפוי, עלו חששות מההתפתחויות בשוקי האשראי ומהרכב צמיחה שאיננו מתבסס על צריכה מקומית. שוקי ההון העולמיים התנהלו בצל החששות מתהליך הצמצום ההדרגתי (ה-tapering) ועדיין שוררת אי ודאות לגבי מועד התחלת התהליך ועוצמתו. תשואות האג"ח עלו ברוב המשקים, גם על רקע השיפור באירופה. מחירי הנפט עלו החודש ב-3% על רקע המצב במצרים, ועלייה חדה נרשמה גם במחירי המתכות התעשייתיות. עם זאת, לא ניכר איום אינפלציוני במשקים המפותחים. הבנקים המרכזיים בכל המשקים המפותחים לא שינו החודש את הריבית, למעט הפחתת ריבית באוסטרליה. נשיא ה-ECB חזר והדגיש שהריבית בגוש האירו תישאר נמוכה לפרק זמן ארוך מאוד.

הגורמים העיקריים להחלטהההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 1.25%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

    הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מתחת למרכז היעד. האינפלציה בפועל ב- 12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל מרכז היעד.

    האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני הושפע מתחילת הפקת הגז, והצביע על צמיחה של 5.1% בתוצר. ההערכות לגבי הפעילות הכלכלית, הן שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, הפעילות ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי, ובפרט בצריכה הפרטית, מקזז את הירידה ביצוא; בשוק העבודה נמשכת יציבות.

    ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים המפותחים, והמשך התמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים.

    שער החליפין האפקטיבי נותר בסיכום החודש האחרון ללא שינוי, לאחר מגמת ייסוף שאפיינה אותו בחודשים האחרונים.

    הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים לא שינו החודש את הריבית (למעט הפחתת הריבית באוסטרליה). הבנקים המרכזיים בארה"ב, יפן וגוש האירו ממשיכים במדיניות ההרחבה הכמותית. לגבי ה-FED רווחת ההערכה שצמצום ההרחבה הכמותית (tapering) יתחיל עוד השנה. אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו צפויים להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסיים.

    מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, שבו לעלות, ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה. נטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים נמשכת. על מנת להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית, פירסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה. 

על רקע אלה סברה הועדה המוניטרית שרמת הריבית הנוכחית תואמת את תנאי המשק, והחליטה להותיר את הריבית ללא שינוי.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2013 יפורסמו ב-9/9/2013.

החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2013 תתפרסם ביום שני ה-23/9/2013, בשעה 15:00. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

להרשמה לניוזלטר של פאנדר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx