הועדה לשכלול המסחר >> הוועדה פונה לציבור הרחב לקבלת עמדות והצעות בנוגע להמלצות הביניים

חלק א' – תקציר הדוח

1. הוועדה הוקמה על רקע השפל במחזורי המסחר בבורסה השורר במהלך השנים האחרונות, שפל הפוגע בנזילות וביעילות השוק המשני לניירות ערך, ובעקיפין, אף פוגע בשוק הראשוני. בחינת מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה מעלה כי בעוד שבין השנים  2008‏-2010 עמדו מחזורי המסחר במניות על כ-1.25‏-1.5 מיליארדי ש"ח בממוצע יומי כל חודש, הרי שברבעון השני של שנת 2011 חל שינוי במגמה, שינוי אשר נמשך ביתר שאת בשנת 2012, כך שמחזור המסחר היומי בשנת 2012 התייצב על רמה ממוצעת של כ-600‏-800 מיליוני ש"ח, ממוצע הנמוך בכ-40% מהמחזור הממוצע היומי בשנה הקודמת לה, ובכ-50% ממחזור המסחר היומי הממוצע בין השנים 2008‏-2010. בנוסף, בחינת פילוח מחזורי המסחר במניות בין השנים 2007‏-2013, על פי קריטריון גודל החברות הסחירות בבורסה (בהתאם לשווי השוק השנתי הממוצע), מעלה כי כ-85% ממחזור המסחר היומי הממוצע בבורסה מתקיים ב 30-35 מניות החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, קרי בכ-5% מסך מניות החברות הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
2. בחינת מחזורי המסחר בשוק הנגזרים מעלה תמונה דומה למתוארת לעיל. מחזור המסחר באופציות על מדד ת"א-25 בשנת 2013 עומד על כ- 50% מממוצע מחזורי המסחר בשוק הנגזרים בין השנים 2010‏-2011.
3. הצורך החיוני בצמיחת המשק, בחלוקה יעילה של מקורותיו ובקיום כלים פיננסיים המאפשרים ניהול סיכונים ברמה גבוהה, מקנים לבורסה חשיבות רבה כמרכז שוק ההון ומחייבים את פעולתה היעילה על רקע התחרות ההולכת וגוברת בשוק ההון המקומי והגלובלי, ועל רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות הפותחות אפשרויות חדשות והמשתנות במהירות.
4. לאור האמור לעיל, התבקשה הוועדה בכתב המינוי לבחון ולהציע חלופות לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בניירות הערך הרשומים למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. הוועדה התבקשה לבחון ולהתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים:
• השקת מוצרים פיננסיים חדשים;
• מסחר בתדירות גבוהה;
• שיטות מסחר ופקודות מסחר;
• מבנה עמלות מסחר;
• הקמת מאגר השאלות לניירות ערך;
• עידוד משקיעים זרים;
הוועדה בחנה נושאים אלו ונושאים נוספים כמפורט בדוח.
5. במהלך עבודתה, קיימה הוועדה  דיונים רבים, במסגרתם הושמעו דבריהם של נציגי גופים רבים הפועלים בשוק ההון במגוון רחב של תחומים.
6. המצב שאליו נקלעה הבורסה מבחינת הסחירות אינו נובע אך ורק מפעילות או אי-פעילות הבורסה עצמה. על מנת לחלץ את הבורסה מהשפל שאליו נקלעה, יש לעודד שיתוף פעולה בין מספר גורמים, שהמרכזיים ביניהם הם: (1) הבורסה; (2) הרגולטור (רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ובנק ישראל); (3) החברות הרשומות למסחר בבורסה; (4) הממשלה; (5) הכנסת. הדוח עוסק ברובו בהמלצות לבורסה עצמה, אך יש בו גם התייחסות לגורמים הנוספים, בתקווה ששיתוף הפעולה יניב תוצאה אפקטיבית כבר בטווח הקצר.

תיאור תמציתי של ההמלצות המרכזיות של הוועדה
1. הבורסה כתאגיד למטרות רווח
א. במהלך שני העשורים האחרונים, עברו מרבית הבורסות במדינות המפותחות תהליך שבמסגרתו זנחו את מודל ה'שותפות' לטובת מבני בעלות חדשים. מבני הבעלות שאומצו אינם זהים, והם מושפעים מהסביבה הכלכלית והמשפטית, כמו גם ממגבלות שנבעו מהצורך להגיע למתווה מוסכם עם הבעלים הקודמים. יחד עם זאת, מאפיין מרכזי משותף למבני הבעלות החדשים הינו הפיכת הבורסה לעסק כלכלי למטרות רווח.
ב. שינוי מבנה הבעלות של הבורסות ממודל של שותפות למודל של תאגיד למטרות רווח נבע, בין היתר, מהצורך ליצור מבנה בעלות שמתמרץ את חברי הבורסה להשקיע את המשאבים הדרושים כדי להתמודד עם התעצמות התחרותיות מצד בורסות אחרות, ואשר יאפשר שיתוף פעולה בין בורסות (באמצעות קשרי בעלות) לשם היצירה והניצול של יתרון הגודל.
ג. הוועדה ממליצה לבחון באופן מעמיק, את מבנה הבעלות הקיים, את הצורך ואת הכדאיות בשינוי מבנה הבעלות של הבורסה בתל-אביב. במסגרת הליך זה, נדרש אף לבחון מחדש את הקשר העסקי הקיים בין הבורסה למסלקות ומהו מודל השליטה המתאים ביותר לבורסה בתל אביב.

2. סוגי החברויות בבורסה
א. בהתאם לתנאי הכשירות ולנוהל קבלת חברים בתקנון הבורסה, חברה הרשומה בישראל שאינה תאגיד בנקאי ואינה חבר רחוק, המבקשת להתקבל כחבר בורסה, נדרשת בין היתר, לתנאי מינימום של מספר לקוחות מזערי ושווי כולל של תיקי ניירות ערך של הלקוחות.
ב. בנוסף, כדי לקבל גוף פיננסי בינלאומי כחבר רחוק בבורסה, קובעות הנחיות תקנון הבורסה, בין היתר, לוודא כי הגוף הפיננסי התאגד ברשימה מוגדרת של מדינות בעולם, כי הינו חבר משך 10 שנים לפחות ‏ברשימה סגורה של בורסות מובילות בעולם, וכי יהא בכל עת בעל הון עצמי מזערי של מיליארד דולר ארה"ב לפחות.
ג. הוראות תקנון הבורסה קובעות כי חבר מסלקה חייב להיות גם חבר בורסה. קיימים בעולם גופים שמתמחים במתן שירותי משמורת וסליקה בשווקים בחו"ל, אשר ככלל, מעוניינים  לתת שירותי סליקה ומשמורת בלבד בישראל.
ד. במטרה לעודד את פעילותם של עושי השוק ושל סוחרי הנוסטרו הגדולים, מוצע בזאת לקבוע כינון מעמד של חבר בורסה מיוחד לאותם גופים אמורים, מעמד המקנה אפשרות להתחברות ישירה לבורסה, גישה ישירה להשאלות וכיו"ב, צעדים אשר יעודדו גופים אלו להגדיל את היקף פעילותם.
ה. הוועדה ממליצה לבחון את הרחבת סוגי החברויות בבורסה והגדרתם של חברים בהתאם לפעילות החבר המבקש - סליקה ומשמורת / ברוקראז' / מסחר לחשבון עצמי, כפי שמקובל  בבורסות זרות.
ו. כמו-כן, ממליצה הוועדה ליצור הבחנה בתנאי הכשירות בהתאם לסוגים השונים של חברי הבורסה, תוך שימת דגש על דרישות ההון העצמי המזערי ומידת האיתנות הפיננסית,  אשר ייקבעו בהתאם לרמת הסיכון הפיננסי הגלום בפעילות כל סוג חבר.
ז. מומלץ בזאת לבחון הקלה בתנאי הכשירות לקבלת חבר רחוק, וזאת במטרה להגדיל את מספר חברי הבורסה הרחוקים, שחברותם תאפשר חשיפה למספר גדול יותר של משקיעים זרים. בנוסף לכך, מומלץ לבחון את האפשרות להתקשר בהסכמי Cross Membership עם בורסות מובילות ברחבי העולם, או לכל הפחות, לקבוע באופן חד-צדדי כי חבר בבורסה זרה (אשר נמנית על רשימת בורסות מפורטת שתיקבע על ידי הדירקטוריון), מהווה תנאי מספיק לקבלה כחבר בבורסה בישראל (במסגרת סוג הפעילות בו עוסק החבר בבורסה הזרה).

3.מאגר השאלות
א. בשוק הון בו פועלים משקיעים בעלי יעדי השקעה מגוונים וציפיות הטרוגניות, קיימת חשיבות רבה ליכולת פעילים שמצפים לירידות מחירים בשוק, לבצע טכניקות שורט וליהנות מרווחים גם מירידת שערים, כמו גם לעשות שימוש בטכניקות שורט לשם גידור סיכונים וכחלק מאסטרטגיות השקעה מורכבות. על-כן, האפשרות למכור ניירות ערך בחסר מהווה מרכיב חיוני בקיומו של שוק יעיל.
ב. כידוע לכל, לשם ביצוע אסטרטגיית שורט מסוג מכירה בחסר, על משקיע לשאול מראש את נייר הערך מבעליו לתקופה מוסכמת תמורת דמי השאלה, ולמכור אותו בשוק (בבורסה או מחוץ לבורסה). סגירת הפוזיציה מתבצעת כאשר רוכש המשקיע את נייר הערך בשוק ומחזיר את הכמות המושאלת למשאיל. על כן, בנוסף ליעילות, יכולת המשקיעים לשאול ניירות ערך ולמכרם בחסר תורמת לנזילות השוק.  
ג. קיימים בעולם שווקים שונים בהם ההשאלות נעשות באמצעות מאגרי השאלות או באמצעות שירות של מערכת השאלות מרכזית. בהתאם למצב השורר כיום בישראל, רוב מלאי ניירות הערך מרוכז בשני הבנקים הגדולים בישראל, ופעילות ההשאלות אינה מתבצעת במסגרת מאגר השאלות או מערכת של השאלות מרכזית אשר נגישה לכלל הפעילים בשוק.  עובדה זו מהווה חסם משמעותי בעבור לקוחות שאר חברי הבורסה, ומונעת מהם לבצע אסטרטגיית שורט מסוג מכירה בחסר, הואיל ולעיתים קרובות ניירות הערך המבוקשים אינם נמצאים במלאי של חברי הבורסה שמספקים להם שירותי ברוקראז'.
ד. הוועדה ממליצה להקים מאגר השאלות מרכזי וממוחשב, אשר ינוהל על ידי מסלקת הבורסה, ואשר יהיה נגיש לכלל הפעילים בשוק ההון. דבר זה יקל על השחקנים לפעול באופן יעיל יותר, ובכך לספק נזילות לשוק. מאגר ההשאלות ינוהל כך שתינתן הזדמנות שווה לכל המחזיקים את ניירות ערך המבוקשים בחשבון ניירות הערך שלהם להשאיל ולזכות בדמי השאלה. המסלקה תשמש צד נגדי מרכזי לעסקת ההשאלה (CCP- Central Counter Party) ותנהל את הביטחונות הנדרשים בעסקת ההשאלה.
ה. בנוסף, מומלץ לבחון הקמת מערכת מסחר בהשאלות אשר תאפשר מערכת ממוחשבת של ‏ביקוש והיצע של השאלות ותאפשר מפגש בין שואלים ומשאילים. מערכת זו תכלול ספר השאלות, כאשר הביקוש וההיצע יהוו את כמות ההשאלה והמחיר יהווה את דמי ההשאלה.
ו. במטרה  להבטיח את הצלחת מאגר ההשאלות, מוצע בזאת לבחון תמריצים להבטחת השימוש במאגר ההשאלות, בעיקר מצדם של הגופים המשאילים. אפשרות אחת הינה בחינת סבירות החלטת גוף מוסדי, אם החליט שלא להשאיל ניירות ערך באמצעות המאגר המרכזי. לחלופין, ניתן לבחון מודל לפיו ביד חבר הבורסה תהא ההרשאה להשאלת נכסי הלקוחות, מכח הסכם ההתקשרות, ובתמורה להעברת דמי ההשאלה ללקוח.
ז. מאגר ההשאלות ינוהל כך שתינתן הזדמנות שווה ביד כל המחזיקים בניירות הערך המבוקשים בחשבונם להשאיל ולזכות בדמי השאלה. מאגר ההשאלות ינוהל בצורה שיוויונית ושקופה.
ח. יש לבחון את הסכמי ההשאלה הקיימים בקרב חברי הבורסה בישראל, לעומת ההסכמים הסטנדרטיים שקיימים בעולם. קיים הסכם GMSLA‏ ‏שהינו הסכם השאלה סטנדרטי בינלאומי עבור המשאיל והשואל , אשר מוכר למשקיעים זרים, אל מול המצב בארץ בו לכל חבר בורסה יש הסכם השאלה הייחודי לו.
ט.המלצות בטווח הקצר - לאור המעבר לסליקת ניירות ערך ביום T+1, מוצע לתקן את תקנון הבורסה כך שחבר הבורסה יידרש להמציא את נייר הערך המושאל רק ביום T+1, הוא יום ביצוע הסליקה, ולא ביום ביצוע המכירה בחסר (T).

4. מסחר אלגוריתמי
מסחר אלגוריתמי ‏(‏Algorithmic Trading‏) פירושו שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות לצורך ניתוח נתוני השוק וביצוע מסחר בניירות ערך, בנגזרים ובמכשירים פיננסיים נוספים. במסחר אלגוריתמי, המחשבים פועלים ישירות מול פלטפורמות המסחר, ומגישים הוראות ללא כל התערבות אנושית. המחשבים בוחנים מידע מהשוק ומידע רלוונטי אחר במהירות עיבוד גבוהה, ובהתבסס על מידע זה, ועל אלגוריתם שהוזן מבעוד מועד, מבצעים פעולות במסחר.
הוועדה מעוניינת לעודד את פעילותם של שחקני האלגו ולהגביר את חלקם היחסי במסחר, ולכן ההמלצות כוללות גם צעדים שמטרתם לנהל את הסיכון הטבוע בפעילותם. המלצות רבות בפרקים אחרים בדוח, שאינן ייעודיות למסחר אלגוריתמי, יתרמו להרחבת פעילות המסחר האלגוריתמי ממילא: מבנה  העמלות, מאגר השאלות, נגישות לבורסה, הוספת סוגי פקודות, כינון מעמד חדש לחברי הבורסה. בנוסף, הוועדה ממליצה באופן ייעודי על שירותים אשר יעודדו פעילות של סוחרי אלגו, כגון: השקת שירות  Co-location והרחבת שקיפות המידע בספר. במקביל ליישום המלצות אלו, נדרש מהגורמים המעורבים להפחית את הסיכונים אשר מתעוררים נוכח הגברת פעילות שחקני האלגו, ולכן ממליצה ‏הוועדה על הרחבת הבקרות הקיימות אצל הסוחרים עצמם, חברי הבורסה והבורסה עצמה, ביחס לפקודות שמוזרמות כתוצאה ממסחר אלגוריתמי. בנוסף לזאת, הוועדה ממליצה על ביצוע בדיקות נאותות לשחקני אלגו בידי הבורסה וחברי הבורסה בהתאם לרמת הסיכון שעולה מפעילותם.
 
5.עידוד תחרות בתחום הברוקראז' (פעילות במערכת סגורה)
א. נכון להיום, פעילות המסחר בניירות ערך בקרב הלקוחות הפרטיים נעשית ברובה באמצעות הבנקים (כ-75% מפעילות המסחר מתבצעת באמצעות הבנקים). במצב עניינים זה לא מתקיימת, למעשה, תחרות בתחום זה בין הבנקים לבין גורמים מחוץ למערכת הבנקאית דוגמת החש"בים על אף עמלות אטרקטיביות המוצעות על ידי החשב"ים.
ב. העדר הסינוף של החשב"ים בשילוב הצורך לזיהוי לקוח פנים אל פנים בפתיחת חשבון מהווים  חסם מרכזי להרחבת התחרות בתחום. חסמים נוספים הינם היעדר ניידות הלקוחות מהמערכת הבנקאית לחש"בים (זמן מעבר ועלויות) והנטייה הטבעית של משקי הבית לקבל שירותי ברוקראז' תחת קורת גג אחת במסגרת היותם לקוחות הבנק.
ג. לאור זאת, הוועדה ממליצה להאיץ את התיקון בצו איסור הלבנת הון שיאפשר הנגשת החש"בים לפעילות לקוחות קמעונאיים, וזאת באמצעות מתן אפשרות לחש"בים לנהל חשבונות לקוח במערכת סגורה. כלומר, אפשרות של קבלת לקוחות חדשים ללא כל צורך בזיהוי פנים-אל-פנים, כל עוד הכסף מועבר מתוך וחוזר אל חשבון בנקאי נתון. בכך תקודם הגברת התחרות בתחום שירותי המסחר בניירות ערך בין הבנקים לבין החשב"ים, בעיקר ללקוחות פרטיים‏. מדובר במהלך המהווה חלק ממפת-הדרכים של רשות ניירות ערך, בו הגדירה הרשות את פיתוח השוק כיעד מרכזי.
ד. הוועדה ממליצה להמשיך במאמצים להגברת התחרות בתחום שירותי המסחר בניירות ערך והחזקתם, בעיקר ללקוחות פרטיים, והיא מעודדת את המפקח על הבנקים בנק ישראל ואת רשות ניירות ערך, להמשיך לפעול להשגת מטרה זו בהקדם.

6. מסחר במט"ח
בדומה לבורסות אחרות בעולם לא מתקיים בבורסת תל-אביב מסחר במט"ח. יחד-עם-זאת, להפעלת מסחר במטח שקל-דולר ושקל-יורו בבורסה קיימות תועלות פוטנציאליות, כגון: (1) הפחתת עלויות עסקה (חסכון המרווח): (2) שקיפות הציטוטים והיסטוריית המחירים; (3) שכלול המסחר באופציות המט"ח (ארביטראז', גידור);  (4) הקלה על מסחר הארביטראז' במניות הדואליות; (5) הקלה על משקיעים זרים בהשקעה בניירות ערך ישראליים.

7.השקת מוצרים פיננסיים חדשים
א.הוועדה ממליצה לשקול את השקתם של מוצרים פיננסיים חדשים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, וזאת על מנת להרחיב את מגוון המוצרים הזמינים לפעילים בשוק ולעודד נזילות, הן במוצרים החדשים והן במוצרים הקיימים (כחלק מאסטרטגיות מסחר משולבות ו/או גידור סיכונים).
ב. הוועדה ממליצה על השקת מסחר במוצרים הבאים:
• שינוי מכפיל נכס הבסיס בנגזרים על מדד ת"א-25  -  מאחר שמדד ת"א-25 עומד היום על רמה הגבוהה מ-1,000, מכפיל נכס הבסיס גורם לכל חוזה להיות בהיקף של 100,000 ומעלה, ובכך מאלץ משקיעים רבים להישאר מחוץ לשוק. מצב דומה קרה לנגזרי S&P 500 שמכפיל נכס הבסיס שלו הוא 500$, ולאחר שהמדד עלה במאות אחוזים, הציעו חוזים הנקראים "S&P Minis" עם מכפיל נכס בסיס של 50 במקום 500. הוועדה ממליצה לבחון שינוי מכפיל נכס הבסיס ו/או השקת מסחר בנגזרים על מדד ת"א-25 בעלי מכפיל נכס בסיס הנמוך ממכפיל נכס הבסיס כיום (100).
• הנפקת STRIPS‏ - מדובר בהליך הפשטה של מרכיבי הקרן והריבית מאגרת חוב מקורית (להלן: "אג"ח הבסיס") ורישום למסחר של כל מרכיב בנפרד, כאג"ח זירו קופון (להלן: "STRIPS" או "STRIPPING"). הנפקת STRIPS מתבצעת כנגד קבלת אג"ח הבסיס, כך שכל אגרת חוב מגבה באופן מלא את תשלומי יחידות ה-STRIPS שמונפקות מכוחה.  המכשיר קיים במדינות רבות בעולם, העיקריות שבהן הן: ארה"ב, קנדה, צרפת, איטליה, ספרד, בלגיה, הולנד ובריטניה.  
• הנפקת חוזה הפרשים – CFD (Contact For Differences) - זהו חוזה בין שני צדדים לעסקה: "קונה" ו"מוכר", לפיו המוכר מתחייב לשלם לקונה את הפער בין המחיר השוטף של נכס הבסיס שהוגדר מראש לבין מחירו בעת קשירת החוזה. חוזים מסוג זה נסחרים בבריטניה, הונג-קונג, הולנד, פולין, פורטוגל, גרמניה, שוויצריה, איטליה, סינגפור, דרום אפריקה, אוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד, שוודיה, יפן, ועוד. הוועדה ממליצה לבחון את המודל האוסטרלי, במטרה להציע חוזי CFD על ממדים רחבים של נכסי בסיס ישראליים וזרים בבורסה בתל-אביב.
• CDS (Credit Default Swap) - מכשיר פיננסי בעזרתו ניתן לגדר ולסחור בסיכון אשראי של אגרות חוב שהונפקו על ידי גוף פיננסי או כלכלי (Reference Entity), שהוגדר לצורך כך במסגרת עסקת החלף.
• הכנסת הכנסת תעודות סל מסוג Multi-Currency ETFs. הבורסה של לונדון מציעה מכשירי ETF הנסלקים לא רק בליש"ט אלא גם בדולרים ובאירו. הבורסה של שוויצריה מציעה מכשירים דומים. היתרון של מכשירים אלה הוא בכך שמשקיעים זרים אינם נדרשים להמרת מטבע וכך מגבירה הבורסה את האטרקטיביות של המסחר בבורסה. הוועדה ממליצה לבחון אפשרות של סליקת תעודות סל מבוקשות, בדולרים, ליש"ט ובאירו, בנוסף לסליקה בשקלים.

8. מערכת המסחר בבורסה
א. הבורסה נמצאת לקראת סיום תהליך הבחינה של מערכת המסחר העתידית שלה. הוועדה ממליצה כי המערכת החדשה תיתן מענה ותמיכה, בין היתר, להיבטים הבאים: (1) מגוון של שווקים ומכשירים פיננסיים חדשים; (2) מגוון אסטרטגיות מסחר ופקודות מסחר מתקדמות; בטווח המיידי, הוועדה ‏ ממליצה על יישום פקודות שכיחות בבורסות זרות: Stop Loss, Take Profit. (3) מסחר בהיקפים גדולים Block Trading)), בין אם באמצעות זירת מסחר נפרדת ובין אם באמצעות פקודות מסחר מוסתרות ייעודיות; (4) קבלת נתוני מסחר ברמת Level 2, קרי, עבור כל שכבות הביקוש וההיצע; (5) הפן הטכנולוגי של המערכת החדשה. מן הראוי לאפשר נגישות טכנולוגית למשקיעים הפועלים בשווקים רבים (ברוקרים זרים), ולעמוד בשורה אחת עם הסטנדרטים של המערכות המובילות בעולם.
ב. הבורסה מגבילה את מתן קשרי ה-CTCI לחברי הבורסה, בכך שבעיקר מטעמי שיוויוניות אינה מאפשרת לחברי הבורסה לספק קשר CTCI ייעודי לסוחר ספציפי. הוועדה ממליצה לבורסה לאפשר קשר כזה לסוחר ספציפי. בד בבד הוועדה ממליצה לבחון אפשרות כי הבורסה תגבה סכום כסף על כמות קשרי ה- CTCI שאותם תקצה לחברי הבורסה בעבור תמורה מהלקוח.  

9. הרחבת פורמט הפצת המידע בסטנדרט – XML
בשנים האחרונות השימוש בהפצת קבצי מידע באמצעות תקןXML  (Extensible Markup Language) הפך לנרחב ביותר. השימוש ב-XML מקל על משימת העברת הנתונים בין מערכות שונות הפועלות על גבי תשתיות שונות. ה-XML הוא תקן לייצוג מידע באופן טקסטואלי, כאשר גם תיאור הנתונים עצמו כלול יחד עם הנתונים עצמם, ואינו נשמר בנפרד מהם. מאחר ותקן זה גמיש מאד, התווספו לו במהלך השנים כלי-עזר שונים שמגדירים טוב יותר את המידע הכלול בקובץ. תקן ה-XML והתקנים הנוספים שהתווספו לו במהלך השנים, מקלים על עיבוד ממוכן של נתונים ומאפשרים לפתח תוכנה כללית יותר לקליטתם על בסיס ההגדרות שנמצאות בקובץ, אם כי, גם הם כמובן מחייבים הכרה של המידע שנכלל בקובץ. מאחר והפצת המידע בקבציXML  עשויה להקל ולקצר את משך הזמן הדרוש לעיבוד נתוני ה-BackOffice על-ידי צרכני המידע, מוצע כי הבורסה תיערך להפצת קבצים גם במתכונת זו, וזאת במקביל למתכונת הקיימת המשמשת את הצרכנים הנוכחיים.

10. הרחבת טכנולוגית ההתקשרות של ברוקרים זרים לבורסה בסטנדרט – FIX
פרוטוקול ה-FIX הינו פרוטוקול המשמש לשליחה וקבלה של הודעות/פקודות בין גופים פיננסיים ובין מערכות שונות באותו הארגון. פרוטוקול ה-FIX מוטמע גם בבורסות רבות לצורך שליחת וקבלת הוראות למנוע המסחר, וזאת לצד הפרוטוקול הייעודי של אותן בורסות. מוצע כי הבורסה תערך לתמיכה בפרוטוקול ה-FIX להעברת הוראות למסחר לצד פרוטוקול ה-CTCI הקיים.

11. מועדי המסחר בבורסה
כיום הבורסה בישראל פתוחה למסחר בימים ראשון עד חמישי, בעוד שאר בורסות העולם פתוחות למסחר בימים שני עד שישי. בנוגע למועדי המסחר בבורסה, התרשמה הוועדה כי היעדר חפיפה מלאה בימים בהם פתוחה הבורסה בת"א למסחר ביחס לשאר בורסות העולם, עלול להוביל לפערי מידע ולחוסר יכולת בקרב הפעילים בשוק להגיב למתרחש בשווקים הגלובליים, וכתוצאה מכך, לפגיעה בהיקפים ובנזילות של המסחר בבורסה המקומית.  בנוסף לכך, הועלתה בפני הוועדה הטענה כי מההיבט התפעולי, מערכות ברוקרים זרים בחו"ל מבצעות עיבודים בימי ראשון. מאחר והבורסה בתל-אביב היא בין הבורסות הבודדות אשר פתוחות בימי ראשון, נמנעת מברוקרים זרים המעניקים שירותי ברוקראז' ברחבי העולם האפשרות להעניק שירותי ברוקראז' בשוק המקומי.
1. הוועדה ממליצה לבחון האם התועלת הכרוכה בהחלפת המסחר ביום א' עם מסחר ביום ו' בשבוע מצדיקה את עלות המהלך. הוועדה מציעה לבורסה להוציא שאלון בכתב לכל חברי הבורסה ולמשקיעים המקומיים והזרים, על מנת לבחון סוגיה זו מבחינת עלות-מול-תועלת.
2. יש לבחון אפשרות למסחר After Market בחלק מניירות הערך בשוק המקומי, בעיקר במניות בהן קיים עניין למשקיעים זרים ו/או בניירות בהם קיים פוטנציאל למסחר מקביל בבורסה המקומית ובבורסה זרה, באופן אשר יעודד מסחר בארביטראז'.

12. מודל עמלות לעידוד הנזילות בבורסה
הוועדה ממליצה על כך שהבורסה תפחית באופן מיידי את עמלת המינימום במידה משמעותית, ותבחן את השפעת ההפחתה על היקף המסחר בבורסה, על תקינותו, ועל מערכות המסחר בבורסה ואצל חברי הבורסה. הוועדה ממליצה לבורסה לאפשר את המשך ההפחתה בתהליך מהיר, אפילו עד כדי ביטול עמלת המינימום. בנוסף, הוועדה ממליצה לבחון אימוץ מודל עמלות מסחר המעודד הספקת נזילות, ובכלל זה, מודל עמלות המעודד מסחר בתדירות גבוהה.

13. שיעורי מס המוטלים על ניירות ערך סחירים
הוועדה סבורה שלצד הרפורמות הרבות, ועל אף שעברו כשנתיים מאז הרפורמה האחרונה, הפחתת שיעור המס לגבי השקעות של תושבי ישראל בבורסה (לגבי ניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב) לעומת ניירות ערך אחרים, לשיעור במס שנקבע בועדת רבינוביץ יהיה בו כדי לעודד את המסחר בבורסה בתל אביב. לפיכך, הוועדה ממליצה לממשלה לבחון הפחתת שיעור המס על רווחי הון. הפחתה של שיעורי המס תעודד חברות לגייס הון בבורסה ועשויה לגרום דווקא לעליה בתקבולי המס לממשלה מרווחי הון.

14.רגולציה
א. במסגרת דיוניה, שמעה הוועדה טענות מגורמים שונים על כך שאחת מהסיבות המרכזיות לירידה בפעילות בשוק ההון בכלל ובבורסה בפרט, הינה התגברות הרגולציה בשנים האחרונות. מנגד, עולה הטענה שהעדר רגולציה ופגיעה בציבור המשקיעים כתוצאה מכך (לדוגמה: הסדרי חוב ושכר בכירים מפורז) היא הסיבה לירידה בפעילות בבורסה.
ב. רשות ניירות ערך הציגה בפני הוועדה את מפת-הדרכים שפרסמה בחודש ספטמבר 2012, על-פיה כבר השיקה הרשות מתווה הקלות מוצעות ברגולציה. מתווה זה משקף את תפישתה בדבר הצורך באיזון ומידתיות ברגולציה, וכולל בין היתר הקלות בתחום הדיווח של תאגידים, הקלות למנהלי קרנות נאמנות והקלות ליועצי השקעות ומנהלי השקעות, תוך הרחבת מעורבות הציבור בהליכי החקיקה. הוועדה ממליצה לרשות, לממשלה ולמחוקקים, להאיץ את מתווה ההקלות המוצעות ואף להעמיק בהן.
ג. ככלל, לא עסקה ‏ הוועדה בנושאי רגולציה כלליים של הפיקוח על שוק ההון, אלא רק בענייני רגולציה הקשורים ישירות לסוגיית הסחירות בבורסה. יחד עם זאת, הוועדה רואה בחיוב את מהלך ההקלות של הרשות ואת הגישה העומדת בבסיסו, וסוברת שיש לקדמו במהירות האפשרית, ואף קוראת לרגולטורים ולגורמי שלטון אחרים הקשורים בשוק ההון לשקול נקיטת הקלות  ופעולות לפיתוח השוק כבר עתה, דבר שיסייע בעידוד הפעילות וביצירת רווחה כלכלית.
ד. הוועדה ממליצה להמשיך בבחינה מדוקדקת של תחומי הרגולציה השונים, במטרה לאתר תחומים בהם ניתן להקל בדרישות הרגולציה, מבלי לפגוע באופן בלתי מידתי בציבור המשקיעים, וליישם הקלות אלו ככל שניתן. בין השאר, הוועדה ממליצה לבחון הקלות גם בתחום הממשל התאגידי.

15. מסחר במניות ועשיית שוק בחשבון הנוסטרו על ידי בנקים מסחריים בישראל
א. בעקבות משבר מניות הבנקים בשנת 1983 ומסקנות וועדת בייסקי, התחייבו באופן וולנטרי כל הבנקים כלפי בנק ישראל (התחייבות לפיה הם נוהגים מאז בפועל), שלא לסחור במניות במסגרת המסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
ב. בשנת 2004, הוקמה ועדת בכר אשר אימצה את מסקנות ועדת בייסקי והמליצה, בין היתר, להפריד בין ניהול הבנקים ובין ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל, ולאפשר מתן הלוואות לציבור גם על-ידי גורמים חוץ בנקאיים, כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל. כתוצאה מאימוץ המלצות ועדת בכר, מכרו הבנקים עד לסוף שנת 2006 את רוב מניות חברות ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל שהיו בידיהם, לידי חברות ביטוח וחברות פרטיות.
ג. בנוסף, כתוצאה ממספר שינויים מהותיים, רגולטוריים ומסחריים בשנים האחרונות, קטן באופן משמעותי נתח שוק הבנקים ו/או חברות הקשורות לבנקים בשוק החיתום.  על כן, מצטמצם החשש כי בנקים יוכלו לעשות שימוש במונופול בשוק ההפצה והייעוץ על מנת לווסת את שערי מניות הבנקים ו/או מניות חברות אשר לבנקים אחזקה מהותית בהן.
ד. הוועדה סבורה כי עשיית שוק במניות בבורסה על ידי הבנקים עשויה לשפר את הנזילות. עם זאת, הוועדה ערה לכך שלעשיית שוק במניות בבורסה על ידי הבנקים עשויות להיות השלכות בתחומים שהוועדה לא בדקה לעומקם. הועדה ממליצה להמשיך ולבחון סוגיה זו לקראת הדוח הסופי של הוועדה.

16.מגבלת האחזקות במניות הבנקים (5%) והשפעתה על היקף המסחר
על פי כללי בנק ישראל, גוף המגיע להיקף אחזקה של מעל 5% בבנק ישראלי נדרש להיתר שליטה מבנק ישראל. קבלת היתר שליטה מבנק ישראל הינו הליך מורכב, הניתן באופן מוגבל ומחייב את בעל השליטה לעמוד במגבלות רבות.
בשנים האחרונות הגופים הפיננסים הפועלים בשוק צמחו באופן מואץ, וזאת בין היתר כחלק מהליך קונסולידציה שהתרחש בענף שוק ההון (ראה נספחים 3‏-5). בעקבות הליך זה, קיימים בשוק ההון הישראלי מספר גופים גדולים המרכזים סכומים מהותיים מתיק הנכסים של הציבור.
הוועדה סבורה כי מגבלת 5% היא מגבלה אפקטיבית שעם הסרתה עשויים מחזורי המסחר בבורסה לגדול. לכן מומלץ להמשיך לבחון סוגיה זו לקראת הדוח הסופי של הוועדה.

17.אנליזות
חברי הוועדה סוברים כי לאנליזות תפקיד חשוב הן בעבור הפעילים המוסדיים, הן בעבור ציבור המשקיעים והן בעבור החברות הנסחרות. הוועדה סבורה כי יש לעודד פרסום אנליזה על החברות הנסחרות. הוועדה ממליצה לאמץ ביצוע אנליזה בלתי תלויה של החברות הרשומות בבורסה.

18.שיווק
נזילות במניות אינה באה, בדרך כלל, מאליה. מאמצי שיווק נדרשים כבר לפני ההנפקה לציבור ומאמצים במסגרת Road Show הם בגדר סטנדרט מקובל ונדרש. גם לאחר שהנפקה יוצאת לדרך, ובמשך השנים שלאחר ההנפקה, נדרשת החברה למאמץ שיווקי כדי לקיים ולקדם ביקוש למנייתה. בכדי להצליח באופן מיטבי, על מאמצי השיווק להישען על ממשל תאגידי איתן, על אסטרטגיה ברורה ומוגדרת, על מימוש האסטרטגיה לאורך זמן, על Best Practice ועל עזרת הבורסה. מומלץ שהבורסה לניירות ערך בתל-אביב תגביר את מאמציה לשיתוף פעולה עם החברות הרשומות למסחר במאמץ ליחצן את החברות הראויות ולעודד ביקוש למניותיהן. בנוסף, הוועדה ממליצה לבורסה למקד את מאמצי השיווק שלה גם בחברות מקומיות וזרות פוטנציאליות לגיוס הון בבורסה בתל אביב.
 
19. יחידת מחקר והוראה בבורסה
ההתפתחויות בשוקי ההון בעולם מתרחשות במהירות רבה בהרבה מבעבר והמעקב אחר שינויים כגון מבנה הבורסות, מבנה ההכנסות וההוצאות, הנוף התחרותי, נדידת נזילות בין שווקים, מכשירים פיננסיים חדשים, אסטרטגיות לניהול סיכונים, סיכונים של ניירות ערך חדשים או שילובים ביניהם, כל אלה ועוד נדרשים ללימוד מדוקדק על ידי הבורסה וציבור המשקיעים. הבורסה גם נדרשת לניתוח מעמיק ושוטף של הצלחת או אי הצלחת מכשירים חדשים שהושקו בבורסות בתל-אביב ובחו"ל וזאת מבלי שתחדול לנסות ולהעז להשיק מכשירים פיננסיים חדשים לטובת ציבור המשקיעים. עליה גם לחקור ולחתור להבנת הגורמים להצלחת המכשירים הפיננסים החדשים ולשפר את יכולתה לאתר פוטנציאל להצלחה.
הוועדה ממליצה לבורסה להקים יחידת מחקר משמעותית בעלת אוריינטציה יישומית לצורך הבנת ההתפתחויות במסחר ובמוצרים הפיננסיים החדשים, ולהציב לה לפחות שלוש מטרות:
1. לשמש מרכז למחקר מעמיק ויישומי בנושאי שוק ההון בישראל, אולי בשיתוף עם מוסד אקדמי (אחד או יותר) או עם גוף ייעודי שיוקם למטרה זו,
2. לשפר את היכולת להעריך את סיכויי הצלחת השקת מכשירים פיננסיים חדשים,
3. להרחיב את הפעילות בתחום ההוראה (סמינרים, מפגשי לימוד וכדומה) במטרה לחנך את ציבור המשקיעים להתנהגות פיננסית נכונה והשקעה מניבה לטווח ארוך ולהסביר את השימוש במכשירים הפיננסיים החדשים על הפוטנציאל והסיכונים הטמונים בהם.

הערות ציבור
עם הגשת דוח הביניים ופרסומו, הסתיים השלב הראשון בעבודת הוועדה. טרם גיבושן של ההמלצות לדוח הסופי, הוועדה פונה בזאת לציבור הרחב לקבלת עמדות והצעות בכתב בכל הנוגע להמלצות הביניים, וזאת עד ה-13 באוקטובר 2013. הוועדה תיתן את דעתה לעמדות ולהצעות שיוגשו בעת גיבוש המלצותיה לדוח הסופי, ובמקרה הצורך, ועל פי שיקול דעתה, תזמין מי מבין הפונים להשמיע את עמדותיהם בפני הוועדה. הוועדה רואה חשיבות רבה בקבלת עמדות הציבור, ומקווה לשיתוף פעולה פורה עם הציבור.


משמאל לימין: גיתית גור גרשגורן, דוד ברוך, איציק שורקי, אורלי קורן, שמוליק האוזר, פרופ׳ משה בן חורין, פרופ׳ אבי וואהל, רובי גולדנברג
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.