עוד דב קיידנוב
עידו
23/09/2013
לטענת עו"ד דב קיידנוב, שייצג לקוח עסקי במאבק מול חברת סלקום בהוצאה לפועל, הסתמכה חברת הסלולר על חתימת מסירה החשודה כמזויפת, וניסתה לחייב את הלקוח על שירותים עתידיים שבהם, כך על פי דבריו, הוא כלל לא השתמש.
לדברי עו"ד קיידנוב, "סלקום ניפחה חוב פעוט בן כמה אלפי שקלים, לכ-20,500 עשרים אלף וחמש מאות שקלים וסירבה לאורך חודשים ארוכים לפרט את מהות החוב". לדבריו, לאחר שתביעת החוב שלה הגיעה לפתחו של בית המשפט, הסכימה החברה לסגת מדרישתה ולחייב את הלקוח בפחות מ-8,000 שקל.
"כמה מהתאגידים בישראל משתמשים בכוחם ומהלכים אימים על לקוחות תמימים", אומר עו"ד קיידנוב. "כאשר תביעות מנופחות כאלו מגיעות לבסוף לבית המשפט, יוצא מהן, על פי רוב, הרבה מאד אוויר חם".
הרפורמה בשוק הסלולר בישראל, שיצאה לדרך בתחילת שנת 2011, עשתה טוב לצרכנים, לא רק בשל פתיחת השוק לתחרות שהובילה להורדת המחירים, אלא גם בשל שורת תיקונים צרכניים שנועדו להגן על הלקוח מפני תאגידי הענק הסלולריים. בין שאר התקנות, חויבו חברות הסלולר לשקיפות מלאה מול הצרכן, בדגש על כך שהלקוח יידע בדיוק על מה הוא מחויב, ובמידה שלא חתם על שירות מסוים, לא יהיה חייב לשלם עבורו.
"סלקום סירבה לפרט את מהות החוב"
בתביעה לתשלום חוב, שהגישה חברת הסלולר סלקום ללשכת ההוצאה לפועל נגד חברת אימפקט נטורקס בע"מ, לקוחתה עד שנת 2010, תבעה סלקום 20,500 ₪ בטענה לחיובים שצברה "אימפקט נטורקס".
בכתב התביעה נטען כי בהסכם ההתקשרות שעליו חתמה עם "סלקום", חתמה "אימפקט נטורקס" על הוראה לחיוב חשבונה בתשלום עבור דמי שירות, ציוד, עמלת יציאה ושירותים נוספים, על פי תעריפי סלקום ובהתאם לדרישותיה. לטענת סלקום, "אימפקט נטורקס" עשתה שימוש בשירותי סלקום, אך נותרה בחוב כלפי חברת הסלולר בסכום של יותר מ-16.5 אלף שקל.
לאחר ש'אימפקט נטוורקס' מיאנה לשלם את חובה, ביקשה "סלקום" מההוצאה לפועל לחייב אותה גם בריבית והצמדה, כך שסכום הסכום צמח לכ-20,500 שקלים.
מנגד, טענה "אימפקט נטוורקס" באמצעות עו"ד דב קיידנוב, כי מדובר בחיובים מופרכים בגין שירותים עתידיים שמעולם לא ניתנו לה. יתרה מכך, על אף בקשותיה החוזרות ונשנות לקבלת פירוט חשבונית מ"סלקום", "סלקום" התעלמה כביכול מבקשתה, ולא פירטה את מהות החוב והרכבו.
"החוב על רכישת מכשיר הבלקברי צמח פי עשרה"
כדי להתגונן מול דרישת החוב הכבדה, הגיש עו"ד קיידנוב בקשה להאריך את מועד הגשת ההתנגדות לתביעה.
"מדובר בתביעה קנטרנית, שכל עיקרה הוא עשיית עושר שלא במשפט", טען עו"ד קיידנוב בבקשתו. "לראיה, חברת אימפקט נטוורקס רכשה מ"סלקום" מכשיר בלקברי בשנת 2009 ומשהודיעה על התנתקותה מחברת הסלולר בשנת 2010, עמד חובה עבור המכשיר על סך 750 שקל בלבד. אולם, חברת סלקום דרשה תשלום חוב על המכשיר ושירותים עבורו בסך של 8,219 שקל, שכלל: 3,580 שקל עבור שירות בלקברי עסקי, הנחת שימוש בגין "שיקול דעת" בסך 580 שקל, חבילת גלישה בלקברי בנדידה בסך 800 שקל, ועוד חיובים", שלדברי עו"ד קיידנוב, "לא ניתנו בפועל".
יתרה מכך, גם בקשת אימפקט נטוורקס לקבלת ההסכם בינה לבין "סלקום" – זכתה לדברי עו"ד קיידנוב - להתעלמות.
"חברת אימפקט נטורקס מוכנה לשלם ושילמה עבור המכשירים של 'סלקום', עקב התנתקותה מהחברה ב-2010", מבהיר עו"ד קיידנוב, "אך דרישת התשלום המופרכת היא בגין שירותי תוכן עתידיים שלא ניתנו לה כלל. 'סלקום' המשיכה לחייב את הלקוחה לשעבר בחיובים עתידיים ובלתי ברורים, כאילו 'אימפקט נטוורקס' לא התנתקה ממנה מעולם", טוען עו"ד קיידנוב.
"מכתב ההתראה נשלח לכתובת שגויה והחתימה עליו זויפה"
לטענת עו"ד קיידנוב, אנשי סלקום לא טרחו לוודא כי מכתב ההתראה שנשלח הגיע ליעדו. כמו כן הוא טוען כי מכתבי החוב ששלחה סלקום לחברה, נשלחו לכתובת לא מעודכנת, ובאימפאקט נטוורקס כלל לא ידעו שהחברה מצויה בחוב, אלא רק בחודש פברואר 2013.
מעבר לאי-הסדרים הנטענים, טוען עו"ד קיידנוב, שחתימתו של בעל המניות בחברה, המופיעה על טופס מסירת מכתב ההתראה, זויפה ככל הנראה, שכן הוא מעולם לא נדרש לחתום על טופס המסירה ומעולם לא חתם עליו.
"סלקום הספקה לבסוף בפחות מ-8,000 ₪"
לאור כל זאת, פנה עו"ד קיידנוב לרשם הוצאה לפועל בבקשה לדחות את התביעה של "סלקום" על הסף. בתום הדיונים הגיעו שני הצדדים לפשרה, מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת הפשרה, הוסכם כי חברת אימפקט נטוורקס תשלם ל"סלקום" סכום של 7,900 שקל בלבד – פחות משליש מהסכום אותו דרשה סלקום, ופחות ממחצית מסכום "החוב המקורי".
לסיכום, אומר עו"ד קיידנוב: "מכתבים מהוצאה לפועל בגין חובות שלא שולמו עלולים להיות מלחיצים, בעיקר כשהם נשלחים על ידי תאגידים חזקים כגון חברות סלולריות". לדבריו, הנטייה בקרב רוב הציבור היא לרוץ ולשלם את ה"חוב", ולהיפטר מההגבלות שהליך ההוצאה לפועל מטיל על בעל החוב. אולם, לדבריו, רגע לפני שאנשים פרטיים, כמו גם עסקים וחברות – שולפים את כרטיס האשראי ופורסים את החוב לתשלומים, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. "לעתים קרובות, החוב אינו כה גדול כפי שהנושים מציגים זאת" טוען עו"ד קיידנוב, "ולמעשה, תאגיד לא לוקח על עצמו כל סיכון בכך שהוא מגיש תביעות הגבוהות, לעיתים באופן קיצוני, מן החוב האמתי".
עו"ד דב קיידנוב עוסק רבות בייצוג חייבים וזוכים מול מנגנון ההוצאה לפועל, עוסק באיחוד תיקים והסדרי חוב, ומסייע לחייבים להגיע לכינוס נכסים, לפשיטת רגל ולהפטר מחובם.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
