מפועלים - כלכלית בראשון: עונת המלפפונים של טרום בחירות

במישור הכלכלי החדשות הן בעיקר מהעולם, בזמן שהמדיניות הכלכלית בהקפאה עד לגיבוש ממשלה חדשה.

ישראל נהנית מכל העולמות – התוצר הושפע מאוד מעלייה במכירות של חברות כמו אנבידיה, כמו גם מעלייה חדה בייצור וביצוא הבטחוני.

החלטת הריבית מחרתיים היא גבולית – הרוח המנשבת מג'קסון הול אינה תומכת בהפחתת ריבית, אך מנגד נתוני האינפלציה מאפשרים, וחלון ההזדמנויות להפחתה עשוי להיסגר בהמשך.

אנו צופים אינפלציה בשיעור של 2.0% ב- 12 החודשים הקרובים. 

ישראל
 

סקרי הבחירות ורישום מפלגות חדשות ברגע האחרון הם עיקר החדשות כרגע, בעוד שבמישור הכלכלי החדשות הן בעיקר מהעולם, בזמן שהמדיניות בהקפאה עד לגיבוש ממשלה חדשה. באופן קצת מוזר הכלכלה כאן התנתקה מעט מהעולם, וזה בולט כששומעים את הנאום הניצי של וורש בג'קסון הול. האינפלציה בישראל כרגע אינה מדאיגה וההתלבטות, אם כבר, היא האם להוריד ריבית. עליית מחירי הגז הטבעי באירופה גם היא לא רלוונטית לישראל, ובאופן אירוני למרות שהגירעון התקציבי יהווה אתגר בשנה הבאה, בנקודת הזמן הנוכחית הגירעון (כאחוז מהתוצר) בישראל הוא בערך חצי מזה שבארה"ב. אפילו מזג האוויר בישראל לא היה חריג הקיץ ביחס לגלי החום שפקדו את מערב אירופה וארה"ב השנה. בכל זאת יש גם מן המשותף – הצמיחה מפתיעה בעוצמתה, זאת חרף מחירי אנרגיה וריביות גבוהות. נגיד בנק ישראל ציין בשבוע שעבר בראיון לבלומברג שהתוצר של ישראל רחוק רק כאחוז אחד מקו המגמה של התרחבות התוצר טרם פרוץ המלחמה ב- 2023, ואנו מוסיפים שפער זה יכול להיסגר ברבעונים הקרובים.

חלק מסגירת הפער נובע מעלייה חריגה ביצוא של חברות ישראליות שמייצרות בחו"ל (חברת הבת של אנבידיה לדוגמה). אפרופו אנבידיה, זו דיווחה השבוע על יותר מהכפלה של ההכנסות בשנה האחרונה, וצפי לעלייה של 70% בהכנסות ב- 2028. גם ההכנסות של חברת הבת בישראל גדלו בשיעור גבוה ברבעון השני (18% לעומת רבעון קודם). השקעות העתק שמבצעות חברות הטכנולוגיה, כשבנוסף המצב הגיאופוליטי מגדיל רכש בטחוני, והממשלות לא מצליחות לצמצם את הגירעונות, מאיצות את הצמיחה. גם כאן אפשר לומר שישראל נהנית מכל העולמות – התוצר הושפע מאוד מעלייה במכירות של חברות כמו אנבידיה, כמו גם מעלייה חדה בייצור וביצוא הבטחוני.

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אם כי שיעור האבטלה עלה מעט בחודש יולי לרמה של 3.1% (מנוכה עונתיות), וגם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה לרמה של 62.2%. מספר המועסקים הישראלים גדל בשנה האחרונה בשיעור של כ- 0.9%. יש לזכור שלתוצר המקומי הגולמי נזקפת גם הפעילות של עובדים זרים שמספרם גדל בשנה האחרונה בכ- 30 אלף איש (נתון אחרון לחודש מאי), ואם היינו מצרפים אותם אז מספר המועסקים גדל בכ- 1.6%.

החלטת הריבית מחר היא גבולית – הרוח המנשבת מג'קסון הול אינה תומכת בהפחתת ריבית, אך מנגד נתוני האינפלציה מאפשרים, וחלון ההזדמנויות להפחתה עשוי להיסגר בהמשך. בכל מקרה השווקים לא רואים תהליך מתמשך של הפחתת ריבית, אלא התייצבות של הריבית לאחר הפחתה אחת ברמה של 3.25%. הציפיות לאינפלציה יציבות ברמה של כ- 1.8% לשנתיים הקרובות, נתון זה נראה נמוך ביחס לעליית השכר במשק, ולהערכות שהממשלה החדשה שתוקם תיאלץ לבצע התאמות פיסקאליות שעלולות להתבטא בעליות מחירים. מנגד, אנו רואים בשנה האחרונה התמתנות משמעותית בעליית מחירי שירותים שונים, וזאת למרות שהשכר המשיך לעלות בקצב מהיר מאוד של כ- 7%. אם הפער הזה משקף ברובו עלייה בפריון העבודה, אז הוא יכול להצדיק ציפיות לאינפלציה שנמוכות מ- 2% לאורך זמן. אחרת היינו מצפים לציפיות אינפלציה שגבוהות מ- 2%. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 2.0% ב- 12 החודשים הקרובים. 

גלובלי 
 

הצמיחה בעולם ממשיכה להיות גבוהה כשברקע השקעות עתק בטכנולוגיה. הבנקים המרכזיים מתכוננים להידוק נוסף, לאור זאת שרמת הריביות הנוכחית אינה מרסנת מספיק מהר את האינפלציה. שוקי המניות בעולם רשמו עוד שבוע של עליות מחירים. מדד הנאסד"ק 100, מדד הדאו ג'ונס ומדד ה-S&P500 עלו בשיעור ממוצע של 0.5%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.4%, מדד הדאקס עלה ב-1.7% ואילו מדד הקאק ירד ב-1.0%. ביפן מדד הניקיי עלה ב-0.6%, בסין מדד שנחאי עלה ב-1.3%. ומדד הקוספי 100 בקוריאה ירד בשיעור של 2.8%. 

יו"ר הפד קווין וורש רומז כי יתמוך בהעלאת ריבית אם לא תירשם התמתנות באינפלציה. בכנס ג'קסון הול בשבוע שעבר, לאחר תקופה שבה ספג ביקורת על היעדר בהירות בנוגע לכוונותיו המוניטריות, וורש נשא נאום שסיפק מסר ברור וניצי יותר. אף שנתוני האינפלציה האחרונים היו מעט טובים מהצפוי, הם אינם מעידים לדעתו על שיפור מהותי במגמת האינפלציה הבסיסית. לדבריו, הפד חייב להיות משוכנע שהאינפלציה מתכנסת ליעד של 2% באופן ברור ומהיר, "אחרת עדיין יש לנו עבודה לעשות". וורש הדגיש כי כלי הריבית נותר הכלי המרכזי להשגת יציבות מחירים וכי התנאים הפיננסיים הנוכחיים אינם נראים מגבילים במיוחד ביחס לעוצמת הפעילות הכלכלית, שוק העבודה והצריכה הפרטית.

השווקים פירשו את הנאום כאיתות לכך שהפד מוכן להדק את המדיניות המוניטרית אם לחצי המחירים יימשכו. בעקבות הדברים זינקו ציפיות השוק להעלאת ריבית בפגישת ספטמבר מכ-35% לפני הנאום לכ-60% לאחריו, ותשואת האג"ח הממשלתית האמריקנית לשנתיים עלתה לרמה של 4.34%, רמתה הגבוהה ביותר זה כחודש. גם בתשואות הארוכות נרשמה עלייה לאחר הנאום, אך הן עדיין ברמה נמוכה מזו שנרשמה לפני שבוע. התשואה לעשר שנים עלתה לרמה של 4.72% והתשואה לשלושים שנה עלתה ל-5.21%. השווקים מגלמים כאמור העלאת ריבית בחודש ספטמבר בהסתברות של כ-60%, העלאה נוספת לרמה של 4.25% צפויה עד סוף השנה, והשווקים אף נותנים הסתברות של כ-40% לעליית ריבית לרמה של 4.5% במחצית הראשונה של 2027. 

מדדי אמון הצרכנים בארה״ב רשמו באוגוסט מגמה מעורבת, אך שניהם נותרו ברמה נמוכה. משקי הבית הביעו פסימיות רבה יותר לגבי מצב שוק העבודה, בעוד שהאינפלציה ממשיכה להוות מקור לדאגה. מדד הקונפרנס בורד ירד לרמתו הנמוכה מתחילת השנה, על רקע ירידה במדד הציפיות ולמרות העלייה שנרשמה במדד השוטף. מנגד, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן רשם עלייה קלה, על רקע עלייה במדד הציפיות לצד יציבות במדד השוטף. ציפיות האינפלציה מהמדד לטווח של שנה ירדו ל-4.0% ( לעומת 4.3% בחודש הקודם)  והציפיות לטווח של חמש עד עשר שנים נותרו ברמה של 3.3%. 

אינפלציית ה-PCE בארה"ב נותרה גבוהה. הזמנות מוצרים בני-קיימא רשמו ביולי עלייה של 1.1%, מעל לצפי, וללא רכיב כלי התחבורה נרשמה עלייה של 0.4%. ההכנסה הפרטית עלתה ביולי ב־0.4% לעומת צפי לעלייה של 0.2%, ההוצאה הפרטית עלתה ב־0.2% וההוצאה הפרטית הריאלית נותרה ללא שינוי. מחירי הצריכה הפרטית היו מעט גבוהים מהצפוי: מדד ה־PCE ומדד הליבה עלו ב־0.2%. ב־12 החודשים האחרונים קצב האינפלציה נותר ברמה של 3.7% וקצב אינפלציית הליבה נותר ברמה של 3.3%, רמה שעדיין גבוהה משמעותית מיעד הפד. 

הסלמה מחודשת במלחמת הסחר בין ארה"ב לקנדה. קריסת שיחות הסחר בין המדינות הובילה להטלת מכסים הדדיים חדשים, כאשר ארה"ב הטילה מכסים של 50% על חלק מהמוצרים הקנדיים וקנדה הכריזה על צעדי תגמול משלה. אף שההשפעה המאקרו-כלכלית המיידית צפויה להיות מוגבלת, חוסר הוודאות סביב מדיניות הסחר עלול לפגוע באמון המשקיעים ולהכביד על תחזית הצמיחה, במיוחד בקנדה.

האינדיקטורים האחרונים בגוש האירו ממשיכים להצביע על עמידות גבוהה מהצפוי של כלכלת גוש האירו, למרות מלחמת המזרח התיכון והעלייה במחירי האנרגיה. עדכון כלפי מעלה של נתוני הצמיחה בגרמניה, לצד שיפור בסנטימנט העסקי, מחזקים את ההערכה כי הצמיחה תמשיך להתבסס בתמיכת מדיניות פיסקלית מרחיבה, גידול בהוצאות הביטחון והאצה בהשקעות הקשורות לבינה מלאכותית. במקביל, האינפלציה עלתה ל-2.9% ביולי, והסיכונים האינפלציוניים נותרו משמעותיים על רקע מחירי אנרגיה גבוהים והמתיחות הגיאופוליטית המתמשכת. בהתאם לכך, ב-ECB ממשיכים לאותת על המשך הידוק מוניטרי, והשווקים מתמחרים כמעט במלואה העלאת ריבית נוספת בספטמבר לרמה של 2.5%, לצד ציפייה לשתי העלאות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה, כך שהריבית צפויה להגיע לכ-2.75% עד אמצע 2027. עם זאת, העלאות הריבית מעבר לספטמבר ימשיכו להיות תלויות בהתפתחות אינפלציית הליבה ובקצב עליית השכר בגוש האירו.

הנתונים האחרונים מחזקים את ההערכה כי הבנק המרכזי של יפן ימשיך בתהליך הידוק המדיניות המוניטרית. נתוני האינפלציה לאוגוסט הצביעו על התגברות לחצי המחירים, כאשר מדדי הליבה ממשיכים לנוע מעל יעד ה-2%, על רקע עלייה במחירי המזון, האנרגיה והשירותים. במקביל, הפעילות העסקית וההשקעות נותרות יציבות, מה שתומך בהמשך העלאות הריבית. בכירי הבנק המרכזי הדגישו כי סיכוני האינפלציה עדיין מוטים כלפי מעלה, והשווקים ממשיכים לתמחר העלאת ריבית כבר בספטמבר, לצד העלאה נוספת בהמשך השנה. היחלשות הין והחשש ללחצי מחירים נוספים מחזקים אף הם את ההערכה להמשך העלאות ריבית בתקופה הקרובה.

ביתר אסיה ניכרת גם כן מגמה של הידוק מוניטרי. דרום קוריאה והפיליפינים כבר העלו ריבית, ובשווקים גוברות ההערכות כי מדינות נוספות כמו הודו וטייוואן עשויות להצטרף למהלך. לצד העלייה בלחצי המחירים, נהנות כלכלות רבות באזור מצמיחה חזקה הנתמכת בהשקעות טכנולוגיה ובהתרחבות הביקוש המקומי. מנגד, סין נותרת החריג המרכזי, כאשר חולשת הביקוש המקומי ממשיכה להצדיק מדיניות כלכלית תומכת צמיחה.