דני ירדני סמנכל השקעות באלטשולר שחם
משה מימון
22/10/2013
זו עצת הזהב של דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם, בראיון בלעדי ל-FUNDER
"באסטרטגיה שלנו אנחנו לא מסתכלים אם מניה היא אירופאית או אמריקאית... מחפשים חברות טובות...שאפשר לראות פוטנציאל בהשקעה בהן, בלי קשר אם היא אמריקאית, צרפתית גרמנית וכיו"ב"
"תנועות כסף זה מאוד רלבנטי למה שקורה בעולם ובארץ. כסף יוצא מהשווקים המתעוררים למפותחים. כסף יוצא מאגרות חוב ממשלתיות לקונצרני. אתה עוקב אחרי חברות תעודות הסל הגדולות, וחברות הקרנות ורואה מהיכן הכסף יוצא ולאן הוא הולך"
"הסחירות בארץ היא פיקציה...אם קנית נייר בהנפקה והוא באמת התנהג כמו שציפית...אתה לא באמת יכול למכור אותו"
דני ירדני הגיע לאלטשולר שחם לראשונה בגיל 27, עוד במהלך לימודי התואר הראשון . כיום, 12 שנים אחר כך הוא סמנכ"ל ההשקעות של בית ההשקעות. את כל הקריירה שלו בשוק עשה באלטשולר שחם.
איך משתלב סמנכ"ל השקעות כאשר הבעלים של בית ההשקעות, בעיקר גילעד אלטשולר מעורב בניהול ההשקעות?
אני מנהל את צוות ההשקעות, מבחינת תהליכי עבודה, גילעד הוא מנהל ההשקעות של כל הבית, הוא מתווה את האסטרטגיה. כמובן שהכל בתהליכים מסודרים של ועדת השקעות. האינטראקציה בינינו היא שוטפת. יש לנו דרך עבודה משותפת. הוא מעורב באסטרטגיה, וגם בניירות הספציפיים, אבל אני מנהל את רצפת הייצור, 5 מנהלי השקעות הכפופים לי ועוד כ-2 סוחרים. מנהלי ההשקעות הם גם סוחרים ופעילים בניירות בפועל.
איך אתם מקבלים את החלטות ההשקעה
יש את ועדת ההשקעה, שמתווה את האסטרטגיה, את החשיפות. אנחנו כל הזמן משתפים אחד את השני ברעיונות, יש כל הזמן זרימה של מידע גם ממחלקת המחקר של הבית, שמונה כ-10 אנשים. מחלקת המחקר אמורים להביא אינפורמציה – מודלים, נתונים, ההחלטות בסוף מתקבלות על-ידי מנהלי ההשקעות. הרעיונות יכולים לבוא מכל מקום, ומכל אחד. מניעים תהליך של חשיבה ובסוף מקבלים החלטה. תהליך ההחלטה מאוד מסודר, ממוסמך, יש מערכת מידע שנגישה לכולם.
זה בעקבות דרישות של הרשות לניירות ערך, חודק?
אכן בעקבות דרישה של בניית תהליך קבלת החלטות מסודר. כמובן שיש גם תחושה של השוק, מעבר ליכולת ההחזר של חברה, או למכפיל, יש את התחושה לגבי נייר ספציפי.
זה לא פוגע בתהליך ההשקעות, בניצול הזדמנויות, אם יש נייר שנחתך יותר מדי, חבס הודיע על הסדר חוב ולאור זאת כל הקונצרניים בנדל"ן יורדים?
עדיין ישנה הספונטניות בהשקעות והיא שאם פתאום המרווח בתל-בונד נפתח, זה מאפשר הזדמנות קנייה. אם מנייה נסחרת במכפיל 10, והיא יורדת למכפיל 8, אז אני יודע מה אני קונה. אם נייר יורד 30%, ואני לא יודע למה הוא ירד – אני לא נוגע בו, חד משמעית. אנחנו מתנהלים אסטרטגית לטווח ארוך. בשוטף אנחנו יכולים למצוא הזדמנויות, קח לדוגמא את הנפקת האג"ח של וורייזון, שהונפקה במרווח גבוה יחסית אז זה הזדמנות להיכנס, אבל עדין מגבים את זה בבדיקה של מחלקת המחקר, של קצין האשראי, פשוט כל המערכת מתגייסת לתגובה מהירה. אנחנו לא קונים ע"ב תחושות בטן והמערכת כאן יכולה לתת לי גיבוי מהיר מאוד. כאן מתבטאת הספונטניות, אבל בגדול אנחנו מתבססים על אסטרטגיה ברורה.
איך רגולציה משפיעה על הפעילות שלך כסנכ"ל השקעות
משפיעה מאוד מאוד על הפעילות שלנו. פעם היה מאוד קשה לקבל את זה. לפני כמה שנים קיבלנו החלטה ללכת עם הרגולציה יד ביד. אנחנו בשיח שותף עם הרגולטורים השונים, מתוך הבנה שאנחנו חיים עם הרגולציה, ואנחנו ממשיכים לעבוד. למנהלי ההשקעות אני מגדיר שחלוקת העבודה היא 50-50 בין ניהול השקעות לבין רגולציה. אין מצב שקרן תעבור על חוק. מעבר לשם הרע שזה מייצר לך, זה גורר משאבים לתוך זה לפחות ליום שלם – אני מפסיק לעבוד, מנהל ההשקעות מפסיק לעבוד, מחלקה משפטית מפסיקה לעבוד, וצריך לבדוק איך מסדרים את זה.
אתם נתקלים בקשיים רגולטורים בפעילות שלכם?
אנחנו מנצלים את מרחב הפעולה שהרגולציה מאפשרת לנו ומנסים לעשות דברים מיוחדים כמו מכירה בחסר של מניות. או למשל שורט על מנייה לונג על אג"ח של אותה חברה. שורט על חברה בת לונג על חברת אחזקות ולהיפך. זה דורש המון תשומת לב רגולטורית, כדי לא לעשות תקלות, ועדין לאפשר לעבוד. בנוסף אנחנו בשיח שוטף מול הרגולטור לאפשר שימוש נרחב יותר במכשירי השקעה נוספים.
יש דברים שאתה רוצה להעיף ברגולציה?
יש דברים טובים, למשל מיסוד הליך ההשקעות, חודק, אלה דברים מבורכים. מאידך, הרגולציה צריכה לתת לשוק לזרום, בטח היכן שהטכנולוגיה עושה את שלה. בסך הכל יש שם אוזן קשבת, אבל דברים שרואים משם לא רואים מכאן. צורת העבודה כל הזמן משתנה. פעם היו צועקים ברצפת המסחר, היום הכל אלקטרוני. צריך להתקדם אבל זה תהליך ארוך.
בפברואר 2012 הייתם ב-5.5 מיליארד שקל בקרנות, במאי-יוני 2013 עמדתם על 17.3 מיליארד שקל, מה קרה, איך זה קרה?
אנחנו הולכים עם האני מאמין שלנו. אנחנו אנשי השקעות באופן מוחלט. השיקולים שלנו לא מונחי שיווק. למשל היום, אנחנו חושבים שהעקום תלול, ולמרות שיש העדפה של היועצים למח"מ קצר, אנחנו במח"מ ארוך,
ואתם חוטפים היום, בחודשיים האחרונים, על העמדה שלכם
ב-2010 פדו לנו שליש מהקרנות. היינו בממשלתי ארוך והעקום היה תלול. העובדה היא שבשלוש השנים האחרונות ההישגים שלנו מראים שמי שהאמין בנו ונשאר – יצא מורווח.
בסופו של יום יתכן שתהיו צודקים, אבל זה לא ממש יעזור
התהליך שקרה אצלנו ב-2012 מבחינת הגיוסים נולד בעצם כבר ב-2010. כשכולם אז דיברו על ששנת 2011 היא שנת המניות והאג"ח הקונצרני, ולכן צריך לצמצם אחזקה באג"ח ממשלתי. אנחנו חשבנו שלאור מבנה העקום צריך להאריך את התיק ולמכור קונצרני. וב-2011 הגיע משבר החובות באירופה, המרווחים באגרות החוב הקונצרניות נפתחו משמעותית, ולעומת זאת התשואות בממשלתי ירדו, ונוצרו רווחי הון מאוד משמעותיים. ואז הגיעו הגיוסים של 2012. פעם בכמה שנים טובות האסטרטגיה מנצחת בענק, אבל זה ללכת עם מה שאני מאמין ולא עם מה שהשוק מכתיב לך. וזה מה שנכון היום.
גם היום זה נכון, להאריך מח"מים?
המרווחים באגרות החוב הקונצרניות, ירדו בשנה ממרווח של 2.8 למרווח של 1.25 בערך, בשקלי המרווח בכלל ב-0.9. אנחנו גם מסתכלים על אגרות חוב בחו"ל, מבחינת סחירות, שקיפות, יכולת להגיע למידע. הגענו למסקנה שכאן אנחנו רוצים להוריד חשיפה. כי אנחנו לא מבינים את המחירים. זה מגיע מכסף שנכנס לקרנות, שקונות ומעלות את המחירים, ומורידות את המרווחים.
משהו נוסף, עקוף התשואות מאוד תלול. בקצר זה בערך אחוז, הארוך ב-3.8 זו תלילות מאוד גבוהה. גם אם הריבית תעלה היא תעלה בצורה מאוד מתונה. אף נגיד לא יפעל בלי תיאום עם השוק האמריקאי, גם נכון להיום אין ממש סיבה להעלות ריבית –הצמיחה מתמתנת, אין אינפלציה גבוהה. ולכן גם אם הריבית תעלה היא תעלה בצורה מאוד מאוד מתונה. בתהליך ממושך ואיטי. עד עכשיו מדברים רק על הפסקת הרכישות בארה"ב, זה ממש לא אומר שהריבית עולה. אז בתלילות כזו, גם פה גם בארה"ב אנחנו מרגישים בנוח עם המח"מים יחסית ארוכים של 5.5-6 שנים.
יכול להיות שאת המסר הזה המשווקים שלכם לא מצליחים להעביר, כי אתם חוטפים פדיונות על העמדה שאתם מחזיקים?
המסר עובר אנחנו מסבירים את האסטרטגיה, מסבירים שזה אותו מקום, אותו בית, שום דבר לא השתנה, בצורת החשיבה.
בגל ההנפקות האחרון לא השתתפתם?
ברמות מחירים האלו אנחנו מעדיפים לשבת על הגדר.
מה עם סחירות בארץ?
אין בארץ סחירות. הסחירות בשוק בארץ הוא פיקציה. לא באמת אפשר למכור נייר. אם קנית אותו בהנפקה והוא באמת התנהג כמו שציפית, התשואה ירדה לאן שרצית, אתה לא באמת יכול למכור אותו. זה עוד סיבה למה לפזר השקעות לחו"ל. לפוזיצייה אפשר להיכנס בהנפקות, אבל אי אפשר לממש רווחים, אלא אם יש תנועות מאוד גדולות.
ב-90/10 איך אתה עובד בארץ, הקרן היא שקלית?
את רוב התשואה באלטשולר שחם הבאנו מאסטרטגיה. לא ממניה ספציפית. אם אנחנו חושבים שהיום אין מקום לקונצרני, אז ב-90/10 אין בעיה, כי אפשר לקנות ממשלתי. ואם המחירים בקונצרנים יהיו יותר אטרקטיביים ניכנס בהנפקות. בסוף האסטרטגיה היא הקו המנחה.
איך ממפים את עולם ההשקעות עכשיו?
יש תנועות כסף אדירות מהשווקים המתעוררים לשווקים המפותחים. זה הזיז את השוק בארה"ב. עדין צריך לבחון שווקים או סקטורים ספציפיים. לא רואה סקטור בארה"ב מעניין במיוחד, אבל מבחינת שווקים – ברזיל וסין, אלה המקומות שיש להם פוטנציאל מכיוון שהשווקים ירדו בחדות וישנן הזדמנויות.
תנועות כסף זה מאוד רלבנטי למה שקורה בעולם ובארץ. כסף יוצא מהשווקים המתעוררים למפותחים. כסף יוצא מאגרות חוב ממשלתיות לקונצרני. כסף נכנס לקרנות קונצרניות – זה מקטין את התשואות. אתה עוקב אחרי חברות תעודות הסל הגדולות, וחברות הקרנות ורואה מהיכן הכסף יוצא ולאן הוא הולך.
אם יש כסף שיוצא ממדינה מסויימת, אפשר למשל לבחון חברות שהנפיקו חוב בדולרים. ואז אתה לא מושפע ממה שקורה במדינה הספציפית. ואתה רואה חברות גדולות, מדורגות גבוה, אבל חטפו חזק בגלל מה שקורה בשוק שלהן, ונפתחו מרווחים, אז אלה מעניינים להשקעה. תנועת הכסף היא שיקול, ואז באים לנייר הספציפי.
אתם מצמצמים חשיפה בארה"ב
כן, קצת מקטינים חשיפה.
מה לגבי הארץ?
בארץ השוק מאוד קטן מצומצם. יש מעט מאוד סקטורים – בנקים, תקשורת, גז, פארמה. גם בארץ מצמצמים קצת.
הייתם ביתר במהלך שביצע?
עד כמה שיכולנו.
מה עם אירופה – הזדמנויות, איומים?
באסטרטגיה שלנו אנחנו לא מסתכלים אם מניה היא אירופאית או אמריקאית. מחפשים חברות טובות. אנחנו לא נקנה חברה סינית, כי לא יודעים אם המספרים נכונים. אבל אנחנו מחפשים חברות טובות שאפשר לראות פוטנציאל בהשקעה בהן, בלי קשר אם היא אמריקאית, צרפתית גרמנית וכיו"ב.
ברמות המחירים הנוכחיות יש לנו פחות חשק לקנות מניות.
ברמה האישית, מה זה עושה למנהל השקעות שמכפיל פי-3 את היקף הנכסים המנוהל ב-15 חודש מה שפעם היית מגייס בחודש, אתה מגייס ביום, איך נשארים ברצפה?
זה מאוד משמח. תמיד צריך לזכור שזה בשנייה יכול להתהפך. הצוות לא השתנה. זה אותם אנשים. לא הגדלנו את הצוות. אנחנו מאוד מרוכזים בעובדה. זה מאוד מרומם אין ספק, אבל מאוד מרוכזים בעבודה.
אבל זה משנה את החשיבה. להיות בטופ 5 של בתי ההשקעות זה הסתכלות אחרת. קבוצת מרכז טבלה לא נראית ומתנהגת כמו קבוצה שרצה לאליפות
הבית גדל, על זה אין וויכוח. אבל זה אותו צוות. עם אותה חשיבה. עם אותו מיקוד. גם כשניהלנו 5 מיליארד שקל, זה היה אותו צוות. לכל מנהל השקעות יש לא יותר מ-7 קרנות. הבאנו מישהו שינתח אג"חים בחו"ל, עוד כשהיינו ב-5 מיליארד. התשתית קיימת גם ל-35 מיליארד שקל. זה היה נכון אז ונכון היום. זה הרבה מאוד בזכות הבעלים הם מתווים את הדרך לעשות את הדבר הנכון. זה משליך על כולם. אין לחץ של בעל הבית. אני לא כל רגע רץ לראות מה עושים המתחרים. אנחנו עושים את מה שאנחנו חושבים שנכון לעשות. אני מקווה שברוב המקרים נהיה צודקים.
אנחנו מנהלים אסטרטגיה לטווח ארוך, ועושים מה שאנחנו מאמינים בו. אנחנו מקווים שהשוק יבין את זה ויאמין לאסטרטגית ההשקעות שאנחנו מתווים.
מאת: משה מימון
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
