עו"ד עודד קרייזל >> בכנס פיננסים בנושא החשיפה של משקיעים ישראלים למס עיזבון בארה"ב

שלום לכולם,

שמי עודד קרייזלר, אני מנהל משרד שעוסק בעיקר בשוק ההון, מלווה גופי השקעה אלטרנטיביים, קרנות גידור, קרנות אלגו, שותפויות השקעה, ומטפל בכל ההשלכות שנובעות מהשקעה בשוק ההון. גם לאנשים פרטיים; מיסוי, שוק ההון וכד'. המצגת היום עוסקת במיסי עיזבון שחלים בעולם. פה בישראל אין עדיין מס עיזבון, היו בעבר דיבורים על מס עיזבון, אך זה עדיין לא יושם. יש מדינות בעולם שקיים בהן מס עיזבון ואותו מס עשוי לחול גם על תושבים זרים לאותן מדינות. כלומר, גם תושבים ישראלים או תושבים אירופאים. לגבי מס עיזבון אמריקני או אנגלי תיכף נראה..

בסה"כ הנושא קשור אליכם; הרצון לפזר את התיק שלכם מחוץ לישראל, רכישה של מניות בחברה אמריקנית. זה יכול להיות קוקה קולה, או כל חברה אחרת שנשכרת בארה"ב והיא מקומית. כלומר, התנאי לתכולת מס עיזבון אמריקני הוא לא רק מסחר בארה"ב, אלא זו צריכה להיות חברה שממש יושבת שארה"ב כדי שהמדינה תוכל להטיל מס עיזבון. חברות ישראליות, אנגליות או הודיות שנסחרות בארה"ב לא קשורות לנושא. גם אם אתם פותחים חשבון בנק בחו"ל, או אפילו רוכשים את הפוזיציה של החברה בארץ, גם לזה יש מס עיזבון אמריקני.

המטרה היא לפזר את הנכסים בבנקים שונים, לאגור פוזיציות בבנקים זרים. עושים ניתוח השוואתי ורוכשים מניה אמריקנית ויש לכך השלכות מיסוי הקשורות למהלך הנ"ל. מדובר על מיסוי ישראלי וגם השלכות מיסוי זר. לגבי מיסוי ישראלי, מיסוי של השלכות משוק ההון בוודאי מוכר לחלק גדול מכם. מדובר על מניות סחירות- 25% מס ישראלי, על אג"חים פחות. גם על רווחים והכנסות מחו"ל מאז  2003 חייבים גם במס ישראלי. אין זה משנה אם הרווח נוצר בישראל או מחוצה לה, הוא חייב עליו מס בארץ. יש כמה אמנות מס שיכולות להפחית את המס הזר, אבל המס הישראלי חל. בד"כ תושבי חוץ ישראלים פטורים ממס רווחי הון בחו"ל. אם אתם למשל רוכשים בארה"ב מניות אז כוח אמנת מס ישראלית פוטרת אתכם ממס על רווחי הון בחו"ל. המס שאתם צריכים לשלם הוא אר ורק מס ישראלי. נתתי כאן דוגמה על קיזוז הפסדים , שזו דוגמא מורכבת אבל ניתן להתקזז על הפסדים כנגד רווחים עתידיים, גם על דיווידנדים ללא ריבית.

חשבון ישראלי שמנוכה בו מס ישראלי שונה מחשבון זר שיש לכם ויש לכך השלכות לדיווח. במידה ומנוכה מס במקור בחשבון שלכם בארץ אז אין צורך לדווח. הבנק מעביר את המס למס הכנסה מדי חודש ופוטר אתכם מדיווח. מי שצריך להגיש דו"ח שנתי בסוף השנה מגיש טופס שנקרא 867 ושכירים לא מגישים דו"ח שנתי. במידה ולא מנוכה מס במקור, זאת אומרת, ברוב חשבונות הבנק הזרים שיש לכם, אם למישהו יש חשבון ברוקראז' בארה"ב או באינטרנט, או חשבון בשוויץ שמדינת ישראל לא מנכה ממנו במקור, מיד חלות עליו כמה חובות דיווח. ראשית, דיווח שנקרא חצי שנתי. אתם מחויבים להגיש פעמיים בשנה, ב-31 לינואר ו- 31 ליולי .דיווחים קצרים על אילו פוזיציות מכרתם, כמה הרווחתם או הפסדתם, ואם הרווחתם חייבים לשלם מקדמת מס פעם בחצי שנה על הרווחים החצי שנתיים. מס הכנסה בא ואמר אם אני לא מנכה לכם מדי חודש לא אתן לכם לדחות את המס לדו"ח השנתי הבא, אלא תשלמו פעם בחצי שנה. תחויבו בדיווח וגם תשלמו. לא הרבה מכירים את הסוגיה הזו לכן הדגשתי אותה.

מי שיש לו חשבון בנק זר ועושה שם פעולות בניירות ערך, אוטומטית חייב לדווח דיווח חצי שנתי. אי דיווח היום זו עבירה פלילית בישראל. אתם צריכים לדעת את זה, כל רו"ח יכול להגיד לכם מה לדווח. הדיווח יכול להיעשות גם באופן עצמאי. לגבי דיווח שנתי, שוב, במידה ויש לכם חשבון בנק זר, ברוב המקרים תצטרכו לדווח גם אם הייתם פטורים לפני כן. למשל שכירים עד גובה שכר מסוים פטורים מדיווח, אך ברגע שיש להם חשבון בנק או נכס זר או הכנסה זרה שלא מנוכה ממנה ניכוי מס במקור צריכים להגיש דיווח שנתי בנוסף לדיווח מקוצר חצי שנתי. זו הייתה סקירה קצרה על המיסוי בישראל וסוגיות הדיווח.

בישראל כפי שהדגשתי אין מס עיזבון, אבל יש מדינות בעולם שמטילות מס עיזבון במיוחד על אזרחיהן. ארה"ב הידועה ביותר, גם אנגליה וצרפת. בצרפת יש פטור ברגע שההעברה היא לבן הזוג. מדינות שלא מטילות מס הן ישראל שוודיה, רוסיה ורבות אחרות. מה שלא ידוע הוא שבמרבית המקרים מס העיזבון חל גם על תושבים זרים באותה מדינה, שאפילו לא נמצאים באותה מדינה אך מחזיקים בנכס. לדוגמא, אם מישהו מחזיק נדל"ן בארה"ב יש שם מס עיזבון שיחול על אותו נדל"ן, ברגע שאותו אדם נפטר. זה גם חורג מנדל"ן, גם על מניות של חברות אמריקניות יש מס עיזבון. ישראלי היום שרוכש בחשבונות קוקה קולה וחי עד 120, לאחר אריכות ימיו, משפחתו תהיה מחויבת לשם מס עיזבון אמריקני בתנאים מסוימים שנעבור עליהם. מה שחשוב לתכולת מס עיזבון אמריקני זה איזה נכס אתה מחזיק- לא איפה אתה מחזיק אותו. גם ישראלי שחי כאן, ויש לו בחשבון בנק  לאומי 'קוקה קולה' והוא נפטר- הוא חייב במס עיזבון אמריקני. יש בעיית אכיפה בארה"ב אבל החובה החוקית היא קודם כל מס עיזבון.

הכי חשוב זה אילו נכסים נכללים בגדר מס העיזבון. לדוגמא:
• מזומנים שמוחזקים בקופה או בכספת. זה חריג, אך לא מדובר במזומנים בבנק אמריקני. אין חשש למס עיזבון בבנק, אך פיקדונות אצל ברוקרים שהם לא מוגדרים כבנק- כן יחול עליהם מס עיזבון. יש הרבה מאוד ישראלים שיש להם חשבון ברוקר אונליין. הם לא נחשבים כבנק ומס עיזבון יחול עליהם.
• מניות של חברות אמריקניות (גם אם מוחזקת בחשבון בישראל).
• חוב של תושב ארה"ב (אג"ח קונצרניות מסוימות, לא כאלה הנשכרות בבורסה. אגרות חובות פרטיות או אפילו אופציות כמניות נחשבות כחוב. אג"ח עירוניות מסוימות, אבל לא אג"ח ממשלתיות, אופציות על מניות).
• נדל"ן אמריקני (אבל לא כזה המוחזק ע"י תאגיד לא אמריקני). אם הנדל"ן מוחזק על תאגיד אנגלי או ישראלי אין בעיה.
• יחידות בקרנות נאמנות אמריקניות (אבל לא קרנות נאמנות זרות, לרבות ישראליות שמחזיקות במניות אמריקניות). רוב הקרנות לא פתוחות לזרים, יש כאלה פתוחות- זהירות.. לדוגמא אם בן אדם רוצה להשקיע בחשיפה לקרנות נאמנות אמריקניות, הוא יכול לעשות זאת דרך קרנות נאמנות ישראלית, אם הוא יודע לבחור קרו טובה, ומקבל פטור ממס עיזבון. זאת אומרת, בן אדם שקונה קרן נאמנות בישראל שמנוהלת ומונפקת בישראל, הרוכשת מניות אמריקניות - אין בעיה. גם בחו"ל, כל עוד הקרן לא אמריקנית. אחד הפתרונות לקנות זכויות לא במניות עצמן אלא בקרן או לחילופין בקרן גידור. יש היום צמיחה מואצת של קרנות הגידור בישראל, בעולם זה כבר מקובל. חלק מהחשיפה שאנשים רוצים לקבל זה לקרנות גידור, זה גם מכשיר לעקוף את מס העיזבון. הזכויות שאתם רוכשים הם לא במניות שמוחזקות על קרן גידור אלא זכויות בקרן הגידור עצמה.
• תכנוני מס מסוימים (קרנות נאמנות, קרנות גידור, חברת אחזקה נאמנויות, מוצרי ביטוח).

מס עיזבון – רקע כללי
• יש פטור מגוחך שארה"ב נתנה ל- 60,000 דולר הראשונים בשווי הנכסים האמריקנים. אם יש לכם נכסים ששווים 100,000 דולר אז מס עיזבון יחול רק על 40,000 דולר.
• מס בשיעור 18%-40% (מדרגת 20% חלה כבר החל- 100,000 דולר).
• חשבונות משותפים לבני זוג- 100% מנכס מיוחס לנפטר (אלא אם כן בן הזוג שבחיים מראה ראיות לפיהן רכישת הנכס בוצעה במשותף- 50%). החוק לגבי מס עיזבון בארה"ב: ברגע שבן הזוג או אחד מבעלי החשבון המשותף נפטר, ארה"ב זכאית למסות את כל שווי הנכס! גם אם הבן זוג השני בחיים, אלא אם כן מוכיחים שחלק מהתמורה שבה נרכש הנכס הגיע גם מהבעלים המשותפים, אך חייבים להראות ראיות. ברוב המקרים, כאשר מדובר בבני זוג, החוק בארץ הוא של שיתוף נכסים אז ממילא אי אפשר להוכיח ומס העיזבון יהיה רק חצי משווי הנכס. אבל אם יש חשבון משותף עם ילדים שלא שמו את הכסף בעצמם מס העיזבון יחול על כל הנכס. ההנחה בארה"ב היא שממסים את כל הנכס אלא אם כן יוכח שהנכס נרכש מנכסים משותפים.
• למספר מדינות אמנות מס הנוגעות למס העיזבון (לא לישראל).
• תכנוני מס מסוימים (קרנות נאמנות, קרנות גידור, חברות אחזקה, נאמנויות , מוצרי ביטוח): קרנות נאמנות זה מכשיר נהדר נגד מס עיזבון. יש אפשרות להחזיק דרך חברה אישית  וגם אז אין מס עיזבון, אך האחזקה היא לא כדאית ברוב המקרים כי יש מיסוי של חברות שלא דומה למיסוי רווחי הון. רווחי הון אתם משלמים היום 25% כיחידים. דרך חברה תשלמו 26.5% ולאחר מכן מס דיווידנדים שיובילו אתכם למס של קרוב ל- 50%. זה לא פתרון ישים או יעיל לרוב האוכלוסייה. יש נאמנויות מאוד מורכבות, פתרונות שמתאימים בד"כ לבעלי הון מאוד גבוה, לא לאדם מן היישוב.  בנקים בארץ, אם הם פועלים עפ"י דין עשויים להעביר את המידע לארה"ב אז יש לקחת זאת בחשבון.

FATCA- THE FOREIGN ACCOUNT TAX COMPLIANCE ACT

• החוק מ- 2010 מחייב מוסדות פיננסים זרים (FFls) לדווח באופן שוטף ל- IRS  על אחזקות אזרחים אמריקניים (פוטנציאל להרחבת דיווחים).
• מחייב איסוף מסמכים, בדיקות וכניסה להסכם דיווח ישיר מול ה- IRS.
• מוסד פיננסי זר שלא יעמוד בתנאים- ניכוי במקור של 30% מערך כל עסקה.
יש הרבה אזרחים אמריקניים שחיים מחוץ לארה"ב ולא משלמים לה מס. ארה"ב קבעה : כל מוסד פיננסי זר הכולל בנקים, קרנות נאמנות, קרנות גידור, כל מי שמנהל כסף לאחרים באופן כללי צריך להיכנס עם המס הכנסה האמריקני  להסכם דיווח. מדובר בדיווח של פעם בשנה, אם יש לכם אמריקנים בחשבון או לא. גם על אי קיום אמריקנים צריך לדווח, כאשר מוסד פיננסי זר שלא ירשם ב – IRS יוטל עליו קנס בשיעור 30% מכל פעולה. אם בנק ישראלי רוצה לרכוש דולרים או מניה הוא חייב לעבור דרך איש קשר אמריקני שינכה 30% משווי המכירה. הבנקים בארץ לא יכולים להרשות לעצמם לא לפעול לפי החוק הנ"ל. זה יאפשר בעתיד מארה"ב לדרוש מהם גם נתונים אחרים, לדוגמא כדי להבטיח את גביית מס העיזבון. בינתיים יש בעיית אכיפה. ככל שזמן יעבור, יותר ויותר בנקים ישימו לב לעניין הזה.

 FATCA- מועדים

• 1 ינואר, 2014- מועד יישום החוק.
• 1 ינואר, 2014- ניכוי במקור על חשבונות חדשים.
• 1 מאי, 2015- מועד תחילת דיווח.

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.