שמואל האוזר יור הרשות
פרופ` שמואל האוזר
29/11/2013
אחת הסוגיות המרכזיות העומדות על סדר היום הציבורי היא, האם מטוטלת הרגולציה הלכה רחוק מידי? נראה שיש צורך במציאת סדר רגולטורי מעודכן עם נקודת שיווי משקל חדשה. האתגר הרגולטורי בעת הזו הוא מציאת נקודת שיווי משקל חדשה בין הרצון להגן על המשקיעים לבין הרצון לא לפגוע בסקטור העסקי.
ההתמודדות עם האתגרים הללו צריכה לכלול:
Ø שמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים
Ø שמירה ותחזוקה של שוק הון הוגן ויעיל
Ø עידוד יצירת הון לטובת המשק הכלכלי, הצרכנים והמשקיעים
לצורך התמודדות עם האתגרים הללו, רשות ני"ע פירסמה מפת דרכים בחודש ספטמבר 2012 שמפרטת את התוכניות שלנו בשנים הקרובות עם לו"ז ליישומם. מפת הדרכים כוללת, מה בכוונת הרשות לעשות, בתחום האסדרה, בתחום ההקלות לגופים מפוקחים ובתחום פיתוח שוק ההון והבורסה. מי שרוצה לעקוב אחרי פעולותיה הנוכחיות של הרשות ומה אנחנו הולכים לעשות בעתיד הנראה לעין, יכול לקבל תמונה מלאה על כך. צריך סבלנות. אבל אנחנו מתכוונים לעשות הכל לעמוד בלו"ז שנקבע.
בעת הזו יש צורך גם בשיתוף פעולה בין כל השחקנים בשוק ההון. החברות, היזמים ובעלי השליטה, הציבור והתקשורת, הרגולטורים, הממשלה והכנסת.
שתי סוגיות חשובות שאני מבקש להדגיש היום במסגרת מפת הדרכים של רשות ני"ע וההתמודדות עם הצורך בסדר רגולטורי אחר הן: חוק ההקלות, וועדת מו"פ (ועדת אורגד-פרץ).
לפני שבוע בדיוק אושר חוק ההקלות בוועדת שרים לענייני חקיקה חוק ההקלות שכולל בתוכו שינויים בתחום חוק החברות, חוק ני"ע, חוק להשקעות משותפות בנאמנות וחוק יועצי השקעות. בין השאר, בניסיון להקל על הגופים המפוקחים ולהוזיל עלויות רגולציה, מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים, ההקלות כוללות את אלה:
ü הארכת תשקיף מדף משנתיים לשלוש
ü הקלות בחובות הדיווח של בעלי רישיון
ü הפחתת סכומי עיצום כספי
ü הקלות בפעילות הדירקטוריון בחברות ניהול קרנות
ü הקלות למנהלי תיקים קטנים
ü מדרג רגולציה: וויתור על ISOX לחברות קטנות
ü קפ"מ
אתמול החוק עבר קריאה ראשונה בכנסת.
הסוגיה השניה שאני מבקש להזכיר היא המלצות וועדת אורגד-פרץ – ועדת המו"פ. הדוח הסופי אמור להיות מוגש בשבועות הקרובים. תכלית ההמלצות היא להנגיש את שוק ההון בישראל בכלל, והבורסה בפרט, לחברות היי-טק שמבקשות לגייס כסף מן הציבור. ההמלצות העיקריות כוללות את אלה:
ü תמריצי מס, ערבויות ממשלתיות
ü יצירת מדד "טק עילית", דיווח באנגלית, הקלות בממשל תאגידי
ü עידוד אנליזה, עריכת דוחות כספיים לפי כללי חשבונאות אמריקאיים
ü רישום למסחר של קרנות הון סיכון במודל של קרנות נאמנות
אני מייחס חשיבות רבה להמלצות הללו. הסיבה העיקרית לכך, היא העובדה שהון אנושי רב-ערך שהוא נכס ראשון במעלה של מדינת ישראל הולך לאיבוד עם "תרבות" ה- Exit לחו"ל שעושים היזמים. להערכתי, חסרה אסטרטגיה לטווח ארוך שכוללת:
ü הכרה בערך המוסף של השארת הפעילות הכלכלית בארץ
ü הכרה בתרומה לתעסוקה
ü הכרה בתרומה לצמיחה
הדיון מחייב את הממשלה להתגייסות לפתרון דחוף של הבעיה. בתקופה האחרונה גייסו 9 חברות הון ב- Nasdaq בארה"ב. המשמעות היא, העברת פעילות עסקית לחו"ל, אובדן אפשרי של הון אנושי רב-ערך, פגיעה בתרומה לתעסוקה ולצמיחה בישראל.
אני סבור שהעברת הפעילות העסקית של חברות היי-טק לחו"ל היא בבחינת אובדן דרך של המשק הכלכלי. לפיכך, אני סבור שכולם צריכים להירתם בדחיפות לפתרון הבעיה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
ההתמודדות עם האתגרים הללו צריכה לכלול:
Ø שמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים
Ø שמירה ותחזוקה של שוק הון הוגן ויעיל
Ø עידוד יצירת הון לטובת המשק הכלכלי, הצרכנים והמשקיעים
לצורך התמודדות עם האתגרים הללו, רשות ני"ע פירסמה מפת דרכים בחודש ספטמבר 2012 שמפרטת את התוכניות שלנו בשנים הקרובות עם לו"ז ליישומם. מפת הדרכים כוללת, מה בכוונת הרשות לעשות, בתחום האסדרה, בתחום ההקלות לגופים מפוקחים ובתחום פיתוח שוק ההון והבורסה. מי שרוצה לעקוב אחרי פעולותיה הנוכחיות של הרשות ומה אנחנו הולכים לעשות בעתיד הנראה לעין, יכול לקבל תמונה מלאה על כך. צריך סבלנות. אבל אנחנו מתכוונים לעשות הכל לעמוד בלו"ז שנקבע.
בעת הזו יש צורך גם בשיתוף פעולה בין כל השחקנים בשוק ההון. החברות, היזמים ובעלי השליטה, הציבור והתקשורת, הרגולטורים, הממשלה והכנסת.
שתי סוגיות חשובות שאני מבקש להדגיש היום במסגרת מפת הדרכים של רשות ני"ע וההתמודדות עם הצורך בסדר רגולטורי אחר הן: חוק ההקלות, וועדת מו"פ (ועדת אורגד-פרץ).
לפני שבוע בדיוק אושר חוק ההקלות בוועדת שרים לענייני חקיקה חוק ההקלות שכולל בתוכו שינויים בתחום חוק החברות, חוק ני"ע, חוק להשקעות משותפות בנאמנות וחוק יועצי השקעות. בין השאר, בניסיון להקל על הגופים המפוקחים ולהוזיל עלויות רגולציה, מבלי לפגוע בהגנה על המשקיעים, ההקלות כוללות את אלה:
ü הארכת תשקיף מדף משנתיים לשלוש
ü הקלות בחובות הדיווח של בעלי רישיון
ü הפחתת סכומי עיצום כספי
ü הקלות בפעילות הדירקטוריון בחברות ניהול קרנות
ü הקלות למנהלי תיקים קטנים
ü מדרג רגולציה: וויתור על ISOX לחברות קטנות
ü קפ"מ
אתמול החוק עבר קריאה ראשונה בכנסת.
הסוגיה השניה שאני מבקש להזכיר היא המלצות וועדת אורגד-פרץ – ועדת המו"פ. הדוח הסופי אמור להיות מוגש בשבועות הקרובים. תכלית ההמלצות היא להנגיש את שוק ההון בישראל בכלל, והבורסה בפרט, לחברות היי-טק שמבקשות לגייס כסף מן הציבור. ההמלצות העיקריות כוללות את אלה:
ü תמריצי מס, ערבויות ממשלתיות
ü יצירת מדד "טק עילית", דיווח באנגלית, הקלות בממשל תאגידי
ü עידוד אנליזה, עריכת דוחות כספיים לפי כללי חשבונאות אמריקאיים
ü רישום למסחר של קרנות הון סיכון במודל של קרנות נאמנות
אני מייחס חשיבות רבה להמלצות הללו. הסיבה העיקרית לכך, היא העובדה שהון אנושי רב-ערך שהוא נכס ראשון במעלה של מדינת ישראל הולך לאיבוד עם "תרבות" ה- Exit לחו"ל שעושים היזמים. להערכתי, חסרה אסטרטגיה לטווח ארוך שכוללת:
ü הכרה בערך המוסף של השארת הפעילות הכלכלית בארץ
ü הכרה בתרומה לתעסוקה
ü הכרה בתרומה לצמיחה
הדיון מחייב את הממשלה להתגייסות לפתרון דחוף של הבעיה. בתקופה האחרונה גייסו 9 חברות הון ב- Nasdaq בארה"ב. המשמעות היא, העברת פעילות עסקית לחו"ל, אובדן אפשרי של הון אנושי רב-ערך, פגיעה בתרומה לתעסוקה ולצמיחה בישראל.
אני סבור שהעברת הפעילות העסקית של חברות היי-טק לחו"ל היא בבחינת אובדן דרך של המשק הכלכלי. לפיכך, אני סבור שכולם צריכים להירתם בדחיפות לפתרון הבעיה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
