סטפן בורגס. צילום: יחצ
קרן מרדכי
20/12/2013
מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, בפני ועדת ששינסקי: "תקציב ההשקעות המתוכנן של כיל לעשור הקרוב עולה על 40 מיליארד שקלים. אני רוצה להשקיע חלק משמעותי מהסכום בישראל, אבל הממשלה עושה כמעט כל צעד אפשרי למנוע זאת".
• בורגס אמר בוועדה: "אני פשוט לא מבין למה הממשלה עושה הכל כדי למנוע מאיתנו כל אפשרות להשקיע, ודוחפת אותנו כמעט בכוח להשקיע במדינות אחרות, שדווקא מאד מעוניינות בהשקעות שלנו".
• בורגס הזכיר כי בשנתיים האחרונות המדינה כבר נקטה צעדים חסרי תקדים להגדיל את חלקה ברווחי כיל, ובתקופה שעד תום הזיכיון תשלם כיל תמלוגים ותשלומים למדינה, יותר מאשר כל חברת אשלג אחרת בעולם.
• אחרי שורת צעדים שהממשלה נקטה בשנתיים האחרונות, חלקה של מדינת ישראל ברווחי כיל בשנות הזיכיון הנותרות, יהיה הגבוה ביותר בעולם. אין מקום למס נוסף כי את הבעיה הזו כבר פתרתם. עכשיו צריך לפתור את בעיות הבסיס: עידוד השקעה, רישוי שדה בריר, ופתרון בעיית הזיכיון בים המלח".
מנכ״ל כיל, סטפן בורגס, הופיע היום יחד עם צוות יועצים בפני ועדת ששינסקי 2, הבוחנת את חלקה של המדינה במשאבי טבע שאינם גז או נפט. בפני הוועדה הופיעו בשם כיל גם ד״ר דוד תדמור שמשרדו מתמחה בייצוג גופים עסקיים מובילים במשק הישראלי, בהתנהלותם מול משרדי הממשלה, הכנסת ובתי המשפט, וכן מומחים זרים הנחשבים למומחים המובילים ביותר בעולם בתחום זה:
רו״ח הווארד רוזן- שותף בכיר וראש מחלקת בוררות בינלאומית בחברת Consulting FTI, חברת ייעוץ גלובלית המספקת שירותי ייעוץ רב-תחומיים. לחברה ניסיון נרחב בתחום משאבי הטבע והכרייה, היכרות עמוקה עם משטרי התמלוגים והמס במספר רב של מדינות בעולם, וכן ניסיון בייצוג והופעה בפני מוסדות שיפוט ובוררות בינלאומיים. רו"ח רוזן הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום משאבי הטבע וכריית המחצבים.
פרופ׳ ג׳ים אוטו- משפטן, כלכלן ומהנדס אזרחי, נמנה על בכירי המומחים בעולם בתחום מיסוי משאבי הטבע והסדרת השימוש המסחרי במשאבי טבע. בעשורים האחרונים שימש כיועץ משפטי וכלכלי להסדרת הפעילות בתחום משאבי הטבע עבור ממשלות וחברות פרטיות ביותר מחמישים מדינות ברחבי העולם, ולקח חלק בתכנון ועיצוב מדיניות, חקיקה והסדרים פיסקאליים בנוגע לשימוש המסחרי במשאבי טבע במדינות אלה.
ד״ר חורחה פדייה- ד"ר לכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד, משמש כמנהל בכיר וראש חברת Compass Lexecom Europe - חברת ייעוץ כלכלי מהמובילות בעולם. במסגרת פעילותו באיחוד האירופי, מייעץ פדייה ללקוחות החברה במגוון רחב של נושאים בתחום ההגבלים העסקיים. פדייה ערך מספר מחקרים בנושא מדיניות תחרות לגופים שונים באיחוד האירופי, והוא מספק שירותי ייעוץ למדינות נוספות מחוץ לאיחוד האירופי.
סטפן בורגס תיאר את עיקרי פעילותה של כיל: חברה רב לאומית אשר פועלת בעשרות מדינות, הכורה חומרי גלם והופכת אותם למוצרים המספקים צרכי חיוניים של האדם בשווקי החקלאות, המזון והחומרים המורכבים. רוב חומר הגלם של כיל נכרה בישראל, אבל עיקר פעילותה בחו״ל; רוב התוצרת שלה מיוצרת בחו״ל, ורוב עובדיה מועסקים בחו״ל.
כיל תורמת כבר היום לאינטרס הציבורי בישראל יותר מכל חברה אחרת בישראל- העלאת תקבולי המדינה של כיל יובילו לצמצום התרומה ולפגיעה באינטרס הציבורי.
בורגס הסביר כי כיל תורמת תרומה משמעותית לאינטרס הציבורי בישראל בהיותה המעסיק הגדול ביותר בנגב (אחוז מכל המועסקים בישראל) והמקור לכחמישית מהתמ"ג שם; בהיותה אחד משלושת היצואנים הגדולים ביותר בישראל, שמייצאת בממוצע כ- 12 מיליארד ₪ בשנה שהם 7.5% מהיצוא של מדינת ישראל; בהיותה החברה הפרטית שמשקיעה בישראל יותר מכל חברה אחרת, כ- 2 מיליארד ₪ כל שנה; בהיותה תורמת למשקיעים רבים בישראל ובעולם שמחזיקים במניותיה בשווי 13 מיליארד ש"ח; ובהיותה החברה שמשלמת תקבולי מדינה גבוהים יותר מכל יצרנית אשלג אחרת בעולם (ב 2012 שילמנו 1.2 מיליארד ₪ לממשלה).
ישראל היא הבית של כיל, יש לה משמעות עבור כיל וכיל גאה להיות שחקן שתורם לכלכלה ולחברה הישראלית.
בורגס הסביר כי כיל משקיעה מידי שנה 2 מיליארד שקלים בישראל - סכום גבוה יותר מאשר כל חברה אחרת - ואולם החל מעוד שלוש שנים, השקעות יסוד של כיל בתשתיות מקומיות יסתיימו, וסכום ההשקעה השנתי יצנח ל- 500 מיליון שקלים בשנה בלבד, ועל הוועדה לשאול את עצמה האם זה מספיק.
בורגס אמר לוועדה: "תקציב ההשקעה של כיל בעשור הקרוב יהיה יותר מ- 40 מיליארד ש"ח. אנחנו רוצים להשקיע הרבה בישראל בעשור הקרוב, כדי לשמר ולהגדיל את פעילות הייצור שלנו כאן בישראל, אבל אני פשוט לא מבין למה הממשלה עושה הכל כדי למנוע מאיתנו כל אפשרות להשקיע, ודוחפת אותנו כמעט בכוח להשקיע במדינות אחרות, שדווקא מאד מעוניינות בהשקעות שלנו".
ביחס למדיניות שהיתה נהוגה בעבר, בורגס ציין כי "כיל קיבלה הטבות של 2 מיליארד שקלים שעודדו השקעות בישראל בסכום של 12 מיליארד שקלים- בעיני זו השקעה טובה מאד למדינת ישראל. בין היתר, באמצעות השקעות בטכנולוגיה, מחקר, פיתוח וייעול הייצור, הכפלנו את ייצור האשלג בלי להגדיל את שטח הבריכות בים המלח ובלי להגדיל את השאיבה מים המלח והכפלנו גם את הייצור בשאר המוצרים והפעילות שלנו".
בורגס אמר: "יש תפיסה מוטעית לפיה כיוון שלא ניתן להזיז את ים המלח ומכרות הפוספט - אין צורך לעודד השקעות. אבל המציאות מורכבת יותר; הכסף שצריך כדי לפתח את ים המלח זז בקלות רבה מאד למקומות שמעודדים השקעות, לא למקומות שמפלים אותנו לרעה. כך לדוגמא, מאז שהחריגו את כיל מהחוק לעידוד השקעות הון, בחרנו להשקיע מעל למיליארד שקלים בפיתוח מכרות האשלג שלנו בקטלוניה ספרד, שם עושים המון כדי שנשקיע שם".
בתחום הפוספטים, אמר בורגס, "התעשיה על סף קריסה. היא כבר היום הפסדית, משום שבעולם עלות יצור פוספטים זולה הרבה יותר מאשר בישראל. כדי להציל את תעשיית הפוספט כאן צריכים לצמצם עלויות, להשקיע מאות מיליוני דולרים בטכנולוגיה מתקדמת ולהגדיל את פעילות הייצור. כיל מוכנה לכל אלה, אבל השאלה האם הממשלה מעוניינת בהמשך התעשייה הזאת, על תרומתה החשובה לתעסוקה, לייצוא, לכלכלה ולנגב. מעבר לכך, מכרות הפוספט שלנו בישראל ימוצו תוך 7-8 שנים, והמדינה לא מסוגלת לקבלת החלטה ביחס לעתודות הפוספט כבר מעל ל- 20 שנה. התוצאה היא שאנו מוצאים אלטרנטיבות זולות יותר בחו"ל. תעשייה שלמה המייצאת מיליארדים ומעסיקה מאות אנשים בשכר ממוצע גבוה, פשוט תעלם מישראל בשנים הקרובות. למה המדינה דוחפת אותנו בכוח לחפש פוספטים מחוץ לישראל? דבר שאנחנו כבר עושים בלית ברירה".
בורגס המשיך והסביר כי גם בתחום האשלג יש בעיה קשה; ״בעוד 16 שנים פג זיכיון ים המלח. שני שלישים מהאשלג שלנו באים מישראל. 16 שנה בתחום התעשייה עוברות מהר מאוד; לפתח מכרה חלופי לוקח 8-12 שנים, ואנחנו לא יכולים להישאר בלי מקור לחומר גלם וגם לא לחכות לרגע האחרון. אנחנו חייבים לדעת האם ים המלח יישאר מקור האשלג שלנו, או שאת המיליארדים שאנו מקצים להשקעות, נשקיע בפיתוח מכרות אשלג אחרים מחוץ לישראל- וכבר התחלנו לחפש. אנחנו רוצים להיות כאן ולהשקיע כאן, אבל בשביל זה צריך לקבל החלטות לגישה תחרותית מצד הממשלה ולתת לנו אופק השקעה".
בדברי הסיום שלו אמר בורגס לוועדה: "אחרי שורת צעדים שהממשלה נקטה בשנתיים האחרונות, חלקה של מדינת ישראל ברווחי כיל בשנות הזיכיון הנותרות, יהיה הגבוה ביותר בעולם. אין מקום למס נוסף כי את הבעיה הזו כבר פתרתם. עכשיו צריך לפתור את בעיות הבסיס: עידוד השקעה, רישוי שדה בריר, ופתרון בעיית הזיכיון בים המלח".
בורגס סיים באומרו: "ישראל חשובה לנו מאד, ואני מקווה שהוועדה אכן תסייע לממשלה לקבל החלטות נכונות".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
