אלמוג עזר
אלמוג עזר
28/01/2014
הנה זה שוב כאן. שנת 2014 לוקחת את צעדיה הראשונים ורובנו עוד עסוקים בלסכם את שנת 2013. האמת סיכומים בעולם קרנות הנאמנות זה עניין די פשוט. כולם יודעים שהשנה שוק מניות היתר היה רווחי במיוחד ובעקבותיו קרנות היתר זכו לעדנה או לחלופין שוק המניות האמריקאי שבשגשוגו גרם לקרנות הממונפות על המדדים האמריקאיים להצטיין. רובנו גם יודעים ששוק הסחורות והשווקים המתעוררים הציגו חולשה בשנת 2013 ולכן הקרנות הסיניות, הברזילאיות וקרנות הסחורות דיממו לאורכה. בואו ננסה את הלכאורה בלתי אפשרי וננסה לחזות מה יתרחש בשנת 2014 ומה שלא יתרחש.
לא רק בסלולר: הורדת דמי ניהול
דמי הניהול מהווים את עיקר הכנסות מנהלי הקרנות. דמי הניהול מושפעים בעיקר מסיווג הקרן על פי אפיקי השקעה uכאשר רמת הסיכון עולה כמו השקעה במניות ואג"ח קונצרני, כך עולים דמי הניהול. למרות הדעה הרווחת על כך ששוק הקרנות בישראל יקר, הוא דווקא עובר תהליך מובהק של הוזלה. לדוגמה, בשנת 2007, ההכנסה מדמי הניהול הגיעו כמעט ל- 2 מיליארד שקלים. בשנת 2012 ההכנסה הגיעה לכדי 1.32 מיליארד בלבד, למרות צמיחה מאסיבית בהון המנוהל בשוק הקרנות. ההימור שלנו? לנוכח התחרות הגוברת וההון הגדול המשוקע בקרנות הכספיות, לטובת הלקוח ההוזלה עוד תימשך. תחזית לא פשוטה לרוב בתי ההשקעות הקטנים שלא עומדים בהוצאות לנוכח הקיטון בהכנסות. כנראה שחלקם יסגרו או שיצטרכו לעבור למודל ניהולי חדש.
אריאל שרון היה אוהב את זה: שינוי מדיניות
החלטה על פעולה של שינוי מדיניות, לעומת פעולת של שינוי שם, מוחקת את היסטוריית הביצועים של הקרן בה שונתה המדיניות. לכן משקיע שיבקש לבדוק מה היו הביצועים של הקרן בשמה העדכני, יתקל בבור של חוסר מידע. לכן פעולה זו לעיתים משרתת את מנהלי הקרנות שמבקשים למחוק את היסטוריית הביצועים של הקרן. כך מדי שנה, אנו מוצפים בהודעות (וזו אינה לשון מליצית) של קרנות שונות ששינו את מדיניות ההשקעה שלהן ולמשקיע לא נותר אלא לקוות שבמדיניות זו הקרן תצלח יותר או לחלופין למכור אותה ולעבור למתחרה. התחזית שלנו? עד שהרגולאטור לא יתערב, המצב לא ישתנה ולא יתמתן.
כל המרבה הרי זה משובח: מספר קרנות באותה הקטגוריה
בתחילת שנת 2013 בתי ההשקעות הגדולים בישראל, קרי מגדל, מיטב, אקסלנס, הראל פיא ופסגות החזיקו ביחד 666 קרנות (148,119,128,130,141 בהתאמה). בהתחשב בכך שרוב הון המשקיעים מרוכז במספר מצומצם של קטגוריות השקעה, נוצר מצב שבו בכל בית השקעות גדול מנהל מספר קרנות שונות באותה הקטגוריה. מבחינת בתי ההשקעות הגדולים מצב זה מבורך ומביא לגיוון של קרנות בעלות אופי שונה בתוך כל קטגוריה. ללקוח לא נותר אלא לבחור את הקרן המתאימה לו בקטגוריה. מבחינת בתי ההשקעות הקטנים שמחזיקים קרן בודדת בקטגוריה, זהו מצג שווא של הגדולים שמאפשר להן להציג מדי שנה קרן מצטיינת בקטגוריות הפופולאריות. אם הייתה שנה חלשה הקרנות השמרניות נמצאות בראשות הקטגוריה, אם הייתה שנה של עליות בשווקים, הקרנות הנועזות יותר בקטגוריה נמצאות בפסגה. התחזית שלנו- המצב רק יחמיר, ככל שיגדל ההון שיוזרם לשוק הקרנות כך יוקמו קרנות נוספות באותה הקטגוריה בניהול בית ההשקעות.
הדרך לפימקו: כניסת הקרנות הזרות
בשנה האחרונה חזינו בהסתה של הון המשקיעים לשווקים הזרים. הרצון של משקיעים לגוון את תיק ההשקעות שלהם על ידי השקעה בחברות אמריקאיות ואירופאיות, מעניק לנו צוהר לאופן שבו שוק הקרנות אמור להתעצב, כאשר תיכנסנה הקרנות הזרות לשוק הקרנות המקומי.
הרעיון של הכנסת קרנות זרות נשקל זו השנה החמישית. המתנגד העיקרי לו הוא איגוד הקרנות שטוען שבמידה ותאושר כניסת הזרות, הנפגעים יהיו מנהלי הקרנות המקומיות שפועלים תחת רגולציה הדוקה יותר מול הקרנות הזרות שמקבלות חופש פעולה בעולם הגלובאלי. לכן, במידה ואכן תתרחש כניסה של קרנות זרות לשוק המקומי – חוקי הרגולציה של הקרנות המקומיות יצטרכו להשתנות בכדי להשוות את התנאים. ההימור שלנו? ועדת הכספים ומשרד האוצר שאמורים להחליט סופית, יסרבו להקל על הרגולציה של הקרנות, אך גם יוותרו על הדרישה להכניס במיידית את הקרנות ויעניקו "זמן הסתגלות" לקרנות המקומיות של חמש שנים. אז בהצלחה למי שממתין לפימקו.
מעלה מעלה מעלה: שוק הקרנות מגיע לכדי 300 מיליארד שקל
היקף שוק קרנות הנאמנות בישראל גדל באופן משמעותי בעשור האחרון מסך של כ- 83.2 מיליארד ₪ בשנת 2002 ועד לסך של 230.7 מיליארדי ₪ בסוף שנת 2013. עד לפני שנה בלבד השוק ניהל קצת יותר מ- 170 מיליארד שקלים. במילים אחרות בתוך עשור בלבד שוק הקרנות צמח ב- 277% ובשנה אחת בלבד ב- 35%. הזינוק בנכסים של קרנות נאמנות, הוא שילוב של עלייה בערך הנכסים שעולם הקרנות מנהל וגיוסים של כסף "חדש" שזרם לשוק הקרנות בחיפוש אחרי תשואה. בקצב הזה, אנחנו מהמרים שעד סוף 2014, השוק ינהל 300 מיליארד שקלים. סכום שבשנת 2008 היה נשמע חלומי לנוכח הירידה בהון המנוהל לפחות מ- 100 מיליארד שקלים.
אלמוג עזר
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
