העקרונות הראויים לפעילות חברות ייעוץ למוסדיים >> מגבלות על ניגודי עניינים פוטנציאליים

כללי
רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") רואה ערך רב במעורבות ובהצבעה של בעלי מניות ומחזיקי אגרות חוב באסיפות כלליות. השתתפות באסיפות כלליות היא אמצעי ראשון במעלה להגנת ציבור המשקיעים בחברות המנפיקות ניירות ערך לציבור, הואיל והיא מקנה לו אפשרות להכריע בנושאים מהותיים כגון מינוי דירקטורים, עסקאות אשר לבעל השליטה בחברה יש בהן ענין אישי, תגמול בכירים, ועוד. בפרט, הרשות רואה ערך רב במעורבות ובהצבעה של גופים מוסדיים באסיפות כלליות, לנוכח היקף החזקותיהם, משאביהם, מיומנותם, והעובדה כי הם מנהלים כספי ציבור. ועדת חמדני 1,
אשר עסקה בבחינת הצעדים הדרושים להגברת מעורבותם של הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל, עמדה אף  היא על חשיבותם של גופים אלו, וכן על כך שחובת הזהירות שלהם כלפי העמיתים או בעלי היחידות  כוללת גם את החובה להשתתף ולהצביע באסיפות של בעלי המניות או מחזיקי ניירות ערך אחרים.
 
חובת ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות כלליות מעוגנת בחקיקה: סעיף 77 לחוק השקעות
משותפות בנאמנות, תשנ"ד–1994; תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית),תשס"ט-2009 (וכן חוזר גופים מוסדיים 2009-9-11 של אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר). ישנם הבדלים מסוימים בין החובות הקבועות בדברי החקיקה השונים, אולם באופן כללי המכנה המשותף הוא כי חובת ההשתתפות נגזרת מיכולתם של הגופים המוסדיים להשפיע  על החלטה שעל סדר היום, אשר יש בה כדי לפגוע בעמיתים או בבעלי היחידות או כדי לקדם את  עניינם.
 
גופים מוסדיים בוחרים לעיתים להיעזר בחברות ייעוץ חיצוניות לצורך ניתוח וקבלת החלטות הצבעה
מושכלות יותר (להלן: "חברות הייעוץ"). חברות אלו מספקות שירותים לבחינת הצעות החלטה
העומדות על סדר היום של האסיפה ומתן המלצה באשר לאופן ההצבעה. תפקידן המרכזי של חברות
הייעוץ הוא גיבוש מתודולוגיה לקביעת ההמלצות, ניתוח ההחלטות הספציפיות המובאות לאישורן של
האסיפות הכלליות, וגיבוש עמדה מושכלת (בעד או נגד) עבור לקוחותיהם, המשקיעים המוסדיים.
 
פעילותן של חברות הייעוץ אינה מסירה אחריות מהגופים המוסדיים השוכרים את שירותיהן, אך
חשיבותה רבה: בהתחשב בכך שהצבעתם של המשקיעים המוסדיים עשויה במקרים רבים להוות קול
מכריע ולקבוע אם החלטה מסוימת תאושר, ובשים לב להיקף ההיעזרות בחברות הייעוץ, יכולה להיות
להמלצה של חברת ייעוץ השפעה מכרעת בעניין מהותי שעל סדר יומה של החברה. זאת ועוד, להמלצות חברות הייעוץ עשויה להיות גם השפעה רוחבית על הסטנדרטים הנהוגים בשוק, ועל אופן התנהלותן של החברות הנסחרות.
 
הרשות מכירה בחשיבות פעילותן של חברות הייעוץ ממספר סיבות נוספות: פעילותן יכולה לטייב את
איכות קבלת החלטות ההצבעה של הגופים המוסדיים הנדרשים להצביע במספר רב של אסיפות
כלליות; היא יכולה להוזיל עבור הגופים המוסדיים את העלויות הכרוכות במילוי תפקידם על פי חוק
 
  1דו"ח הועדה לבחינת הצעדים הדרושים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל (ינואר 20098). 
 
(ובין היתר לסייע בכך לגופים מוסדיים קטנים יחסית, המתקשים להתמודד עם עלויות אלו); והיא
עשויה לסייע גם בהתמודדות עם ניגודי עניינים שונים של גופים מוסדיים הקשורים בדרכים שונות
לחברות שהם נדרשים להצביע בעניינן, או מחזיקים ניירות ערך המגלמים אינטרסים נוגדים. לאור
האמור סבורה הרשות כי יש לעודד את פעילותן של חברות הייעוץ. בד בבד, ישנם מספר סיכונים
פוטנציאליים הכרוכים בפעילות הייעוץ: חשש לחוסר מקצועיות או השקעת תשומות לא מספקות;
חשש להעדר שקיפות; וחששות בדבר ניגודי עניינים שונים בפעילותן של חברות הייעוץ. התממשות של סיכונים אלו עלולה להעיב על עבודתן של חברות הייעוץ, ולפגוע בתכלית החובה המוטלת על גופים מוסדיים להשתתף באסיפות כלליות.
 
הצורך בהסדרת פעילות חברות הייעוץ נבחן בעת הזו על-ידי רגולטורים שונים בעולם. בחינה
השוואתית מלמדת כי חלק מחברות הייעוץ רשומות כיועץ השקעות ומפוקחות בהתאם )כך לדוגמא,
בארה"ב חברות הייעוץ ISS ו- Macro Consulting Group רשומות לפיקוח ה- SEC כיועצי השקעות תחת ה- Investment Advisers Act of 1940, אך לא בכובען כיועצות הצבעה לגופים מוסדיים(, בעוד שחברות ייעוץ אחרות אינן רשומות ככאלה. רגולטורים בעולם בוחנים בימים אלה מודלים אפשריים של פיקוח. המודל הבולט בשלב זה אינו מטיל פיקוח ישיר )כפי שמקובל למשל בקשר עם חברות הדירוג בעולם), אלא מבקש להסדיר את הפעילות בדרך של קביעת עקרונות ראויים ("Best Practice"( שמפרסם הרגולטור באשר לאופן שבו ראוי כי חברות הייעוץ תפעלנה. מודל זה אומץ בצרפת, באירופה הוטלה האחריות לגיבוש קוד ההתנהגות על תעשיית ייעוץ הפרוקסי, ובקנדה נמצא כיום הנושא בבדיקה.
 
לאחר בחינת האפשרויות השונות החליטה הרשות לאמץ בשלב זה מודל פיקוח דומה. העקרונות
שיפורטו להלן אינם מחייבים אולם הם משקפים את עמדת הרשות באשר לאופן עבודתן הרצוי של
חברות הייעוץ. עקרונות אלו נוגעים לסוגיות הבאות: (1) כשירות מקצועית של חברת הייעוץ ועובדיה;
(2) מתודולוגיה, מדיניות הצבעה והמלצות באשר לאופן ההצבעה באסיפות כלליות (3) מגבלות על
ניגודי עניינים פוטנציאליים; ו- (4) קשר עם חברה לקראת מתן המלצה בעניינה.
בכוונת הרשות לבחון שוב בעתיד את מודל הפיקוח האמור לאחר שייצבר ניסיון מספק המלמד על
איכות עבודת חברות הייעוץ, או לחלופין, על הבעיות בעבודתן.
 
 עקרונות ראויים לפעילות חברת ייעוץ
1. כשירות מקצועית של חברת הייעוץ ועובדיה 

(א) חברת הייעוץ צריכה להיות בעלת יכולת לתת את השירותים הרלבנטיים לגופים המוסדיים, באיכות הנדרשת לשם קבלת החלטות על-ידם. בין היתר צריכה חברת הייעוץ לתת את השירותים בהיקף ובמועד הנחוץ ולהתריע פרק זמן מספק מראש מקום בו לא תהיה מסוגלת לתת שירותים כאמור.
(ב) עובדי חברת הייעוץ האחראים על בחינת הצעות החלטה צריכים להיות בעלי כישורים וניסיון
מתאימים לביצוע סוג זה של ניתוח. לצורך כך תגדיר חברת הייעוץ את הכישורים הנדרשים מעובדיה
כתנאי לעבודתם, את תכניות ההכשרה הנחוצות )במועד תחילתם עבודתם ובאופן שוטף(, ותוודא
עמידה בכללים אלה.
(ג) חברת הייעוץ תפרסם באתר האינטרנט שלה פירוט בעניינים האמורים, ותיענה לדרישות פירוט נוספות, ככל שיהיו, מגופים מוסדיים הנעזרים או שוקלים להיעזר בשירותיה.
 
2. מתודולוגיה, מדיניות הצבעה והמלצות באשר לאופן ההצבעה באסיפות כלליות
(א) מתודולוגיה 2

 א. חברת הייעוץ תקבע מתודולוגיה לצורך גיבוש המלצותיה. מתודולוגיה זו יכולה להתבסס על מאפיינים כמותיים או איכותיים, או שילוב שלהם, לרבות מדיניות הצבעה, פרוצדורות פנימיות, הנחיות,
סטנדרטים, הנחות עבודה ומקורות מידע התומכים בהמלצות ההצבעה שלהן.
ב. חברת הייעוץ תנקוט אמצעים מתאימים לקבל את המידע הנדרש לצורך המלצה ולהבטחת איכות
המידע שעליו היא מתבססת. בעת הפניה לחברה הציבורית, חברת הייעוץ תיידע את החברה הציבורית מיהם הגופים המוסדיים בשמם היא פונה. במקרה בו לא ניתנה לחברת הייעוץ גישה למידע הנדרש, או לא עמדו לרשותה האמצעים הנחוצים לשם קבלת המלצה, יובא הדבר לידיעת הגופים המוסדיים בהקדם האפשרי.
ג. חברת הייעוץ תבחן אם לסטות ממתודולוגיה שקבעה לפי הצורך, ותתחשב לעניין זה בנסיבות או
בשיקולים מיוחדים שיוצגו בפניה. סברה חברת הייעוץ כי יש צורך בסטייה כאמור, תציין זאת באופן
ברור בדוח ההמלצה ותנמק את הסיבה לחריגה כאמור.
ד. חברת הייעוץ תבחן מעת לעת את המתודולוגיה ואת הצורך בעריכת שינויים בה.

(ב) מדיניות הצבעה 3

 א. חברת הייעוץ תקבע מדיניות הצבעה הכוללת עקרונות בנושאי הצבעה שכיחים, כגון כשירות
דירקטורים חיצוניים, תגמול נושאי משרה, וכדומה. מדיניות ההצבעה תכלול הסברים ככל הנדרש
להבנת הרציונלים העומדים בבסיסה, באופן כללי או ביחס לנושא ספציפי. בנוסף לכך תכלול חברת
הייעוץ הסבר באשר לאופן גיבושה של מדיניות ההצבעה, ובכלל זה אם התקיים שימוע ציבורי או
נתקבל משוב מהחברות הנסחרות קודם לקביעת מדיניות ההצבעה.
ב. מדיניות ההצבעה תנוסח באופן שלא ימנע מחברת הייעוץ להפעיל שיקול דעת לצורך התחשבות
בנסיבות המקרה הספציפי לגביו ניתנה ההמלצה. בין היתר, תוכל חברת הייעוץ להביא בחשבון את
 
2במונח "מתודולוגיה" הכוונה היא למכלול הכללים, הפרוצדורות והנהלים המשמשים את חברת הייעוץ לצורך עבודתה.
3במונח "מדיניות הצבעה" הכוונה היא למדיניות קונקרטית שאימצה חברת הייעוץ באשר להמלצותיה בנושאים שכיחים שעל  סדר יומן של אסיפות כלליות. מדיניות ההצבעה תהווה בדרך כלל חלק מהמתודולוגיה של חברת הייעוץ. 
 
הנורמות הנהוגות בשוק בו פועלת החברה לגביה ניתנת ההמלצה, ובפרט כאשר מדובר בחברה הנסחרת גם בבורסות זרות.
ג. חברת הייעוץ תעשה מאמץ ליישם את מדיניות ההצבעה באופן שיטתי ועקבי, ביחס להצבעות בעלות מאפיינים דומים.
ד. חברת הייעוץ תבחן אם לסטות ממדיניות ההצבעה שקבעה לפי הצורך, ותתחשב לעניין זה בנסיבות או בשיקולים מיוחדים שיוצגו בפניה. סברה חברת הייעוץ כי יש צורך בסטייה כאמור, תציין זאת באופן ברור בדוח ההמלצה ותנמק את הסיבה לחריגה כאמור.

(ג) דוח ההמלצה לגופים מוסדיים
א. דוח ההמלצה ייערך ככל הניתן במתכונת קבועה, הכוללת בין היתר את הפירוט הבא:
1. פרטי האחראי לדוח והאנליסטים שהשתתפו בקביעת ההמלצה;
9. מקורות המידע שעמדו לרשות חברת הייעוץ והיוו בסיס להמלצה; היו לדעת חברת הייעוץ מקורות
מידע אחרים שראוי היה לעשות בהם שימוש לצורך ההמלצה, ונבצר ממנה לקבלם או להשיגם,
ינתן גילוי לעובדה זו בציון הסיבה לכך;
3. האם גיבוש ההמלצה נעשה בהתאם למתודולוגיה של חברת הייעוץ והאם היא מתיישבת עם
מדיניות ההצבעה של חברת הייעוץ. במקרה בו היתה חריגה מהמתודולוגיה או ממדיניות ההצבעה,
יצוין הדבר וינתן נימוק לחריגה כאמור;
1. תהליכי גיבוש ההמלצה, ובפרט ציון שיחות שהתקיימו עם החברה שזימנה את האסיפה הכללית
או מי מנציגיה, או מסמכים שנמסרו על-ידיהם;
5. ניתנה בעבר המלצה שונה באותו נושא על-ידי חברת הייעוץ לאותו תאגיד, יפורטו הסיבות לשינוי
ההמלצה;
6. השיקולים העיקריים בבסיס ההמלצה;
7. ככל שהדבר רלבנטי לנושא ההמלצה – פירוט גורמי המפתח העיקריים להמלצה, ההנחות
העיקריות בבסיסה, ונושאים מיוחדים לתשומת לבו של הגוף המוסדי הנדרש להצביע.
2. פירוט בדבר ניגודי עניינים פוטנציאליים של חברת הייעוץ, והאופן בו התמודדה עימם.
9. הסתייגויות מהותיות של החברה שזימנה את האסיפה הכללית, ככל שהועברו לפני פרסום הדוח,
בהתאם לסעיף 1(ג) להלן.
10. המלצה מנומקת לעניין אופן ההצבעה.
11. תאריך ההמלצה.
19. כל מידע אחר העשוי להיות חשוב לגוף המוסדי השוקל את אופן ההצבעה באסיפה הכללית על
בסיס המלצת חברת הייעוץ.
ב. חברת הייעוץ לא תקשור המלצות בנושאים שונים המובאים לאסיפה הכללית שאין כל קשר ענייני
ביניהם ולא תתנה בין המלצות שונות כאמור.
ג. דוח ההמלצה יימסר לגופים המוסדיים זמן מספק ולא פחות מ-5 ימי עסקים לפני המועד האחרון
לקבלת החלטתם בהצבעה, באופן שיאפשר להם לקיים דיון עם חברת הייעוץ בנוגע להמלצה ולקבל
הבהרות לגביה במידת הצורך. על אף האמור לעיל, לגבי אסיפות מחזיקי אגרות חוב, חברות הייעוץ יהיו  רשאיות למסור את דו"ח ההמלצה פחות מ-5 ימי עסקים לפני המועד האחרון לקבלת החלטה בהצבעה,  מנימוקים שיירשמו.

(ד) פרסום המתודולוגיה, מדיניות ההצבעה והמלצות ספציפיות
חברת הייעוץ תפרסם באתר האינטרנט שלה את עיקרי המתודולוגיה שלה )בכפוף בין היתר לשיקולי
סודיות(, את מדיניות ההצבעות שלה במלואה, ואת תדירות העדכון שלהן על פי נהלי החברה. כן
תפרסם חברת הייעוץ את ההמלצות הספציפיות שנתנה לגופים המוסדיים, וזאת זמן סביר לאחר מועד האסיפה הכללית.

(ה) בקרות
חברת הייעוץ תקבע ותיישם נהלים שמטרתם להביא לכך שהמלצותיה יתקבלו בהליך המתיישב עם
המתודולוגיה ומדיניות ההצבעה שקבעה, ולכך שהמלצות אלו יהיו באיכות הדרושה עבור הגופים
המוסדיים הנעזרים בשירותיה ומקבלים החלטות בהתבסס על המלצותיה.
 
3. מגבלות על ניגודי עניינים פוטנציאליים

עשויים להתעורר ניגודי עניינים שונים לחברות הייעוץ במסגרת עבודתן. ניגודי עניינים אלו עלולים
לפגוע בעצמאות חברת הייעוץ, בתפקידה כשלוח של הגופים המוסדיים, ואף בטיב המלצותיה. ככל
שניגודי העניינים הפוטנציאליים אינם מזוהים ומטופלים כיאות, הם עלולים להיתפס כבעלי השפעה
שלילית על יושרת הליך ההצבעה אף אם לא התממשו בפועל. בהתחשב בכללים המקובלים בסוגיית
ניגודי העניינים, לא כל ניגוד עניינים תיאורטי או קל יפסול הסתייעות של גוף מוסדי בחברת הייעוץ.
(א) חברת הייעוץ תנקוט אמצעים לזיהוי ניגודי עניינים פוטנציאליים הקשורים בה, בעובדיה, בנושאי
המשרה בה ובבעלי מניותיה המהותיים (להלן: "ניגודי עניינים"), ולטיפול בניגודי עניינים כאמור.
(ב) חברת הייעוץ תמסור גילוי מלא לגופים המוסדיים בדבר ניגודי עניינים הקיימים דרך קבע ותפרסם
פירוט בעניינם באתר האינטרנט שלה. ככל שקיים ניגוד עניינים ספציפי הקשור בהמלצה מסוימת,
יפורט הדבר בדוח ההמלצה הרלבנטי.
(ג) חברת הייעוץ תימנע ממתן המלצה במקרה בו יש חשש לניגוד עניינים.
חברת הייעוץ תיידע את הגוף המוסדי על קיומו של חשש לניגוד עניינים באופן שיאפשר לו להיערך
להצבעה ללא המלצתה. ניתנה המלצה על-ידי חברת הייעוץ במקרה בו יש חשש לניגוד עניינים, תמסור חברת הייעוץ מדוע היא סבורה כי אין בניגוד העניינים כדי להשפיע על המלצתה, ואם נקטה אמצעים לטיפול בו ככל שהיה צורך בכך.
(ד) חברת הייעוץ וחברות קשורות שלה, בעל השליטה בה וחברות בשליטתו, לא יעסקו בפעילות אחרת העלולה ליצור ניגוד עניינים מהותי. ככל שמתקיים ניגוד עניינים לא מהותי בין פעילות חברת הייעוץ במתן המלצות לגופים מוסדיים, ובין פעילויות אחרות כאמור, תתקיים הפרדה מוחלטת בין הפעילויות השונות ("חומות סיניות"), באופן שפעילות הייעוץ לא תושפע מפעילויות אחרות.
(ה) מלבד התשלומים בגין שירותי הייעוץ, חברת ייעוץ תהיה רשאית לקבל תשלומים מגופים מוסדיים בגין שירותים אחרים, כל עוד אין בכך ליצור ניגודי עניינים מהותיים )לדוגמא: תשלום בגין שירותי הצבעה באסיפה כללית (proxy)). 
 
(ו) מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, חברת ייעוץ וחברות קשורות לא יקבלו תשלומים מחברות בגין
ההמלצה בעניינן, או בגין העבודה הכרוכה במתן המלצה כאמור, אלא בנסיבות חריגות (לדוגמא,
במקרה בו מבקשת חברת הייעוץ לקבל חוות דעת של מומחה חיצוני בנושא שאינו במסגרת מהלך
עסקיה הרגיל ומיומנותה, והתשלום מהחברה ישמש במלואו לנשיאה בהוצאות התשלום לאותו מומחה
חיצוני).כמו-כן, חברת ייעוץ או חברה קשורה לא תיתן שירותים לחברה שזימנה את האסיפה הכללית
בקשר עם נושא שתמליץ בעניינו (למשל, סיוע בהכנת תכנית תגמול שתובא לאסיפה הכללית).
 
4. קשר עם חברה לקראת מתן המלצה בעניינה

(א) אין מניעה כי במסגרת עבודתה תהיה חברת הייעוץ בקשר עם החברה שזימנה את האסיפה הכללית, הן קודם למועד זימון האסיפה הכללית הן לאחריו. קשר זה יכול שיכלול קבלת הסברים מהחברה לגבי נושא ההמלצה, הצגת תנאים מצד חברת הייעוץ לצורך מתן המלצה חיובית, וכדומה.
(ב) אף שחובותיה של חברת הייעוץ הן בראש ובראשונה כלפי הגופים המוסדיים ששכרו את שירותיה, תנהג חברת הייעוץ באופן הוגן כלפי החברות שהיא נדרשת להמליץ בעניינן. בין היתר תימנע חברת הייעוץ מניצול לרעה של כוחה, תנהג באמות מידה שוויוניות, תיתן הזדמנות ראויה לחברות להביע עמדתן, ותקיים עימן דיונים ענייניים.
(ג) חברת הייעוץ תפרט בדוח ההמלצה האם התקיים קשר עם חברה לקראת מתן המלצה בעניינה, לרבות האם התקיימו דיונים עם החברה והאם נמסרו לה מסמכים או שהחברה סירבה למסור מסמכים שהתבקשה למסור )תוך פירוט ביחס אליהם(, וכן האם היו לחברה הסתייגויות מהותיות מהמלצת חברת הייעוץ. כמו-כן, חברת הייעוץ תפרט בדוח ההמלצה כל תשלום אשר שולם על ידי החברה הציבורית בגין ההמלצה בעניינן, לרבות ציון הנסיבות החריגות בעטיין שולם.
 
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.