ראיון בלעדי >> עינת סקורניק , ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי: "ייעוץ השקעות זה אחד המקצועות הכי אינטימיים שיכולים להיות"

אני דורשת מהיועץ להכיר את הקו הייעוצי של בנק לאומי, אך מותר ליועץ וגם ללקוח, לחשוב אחרת, בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת ללקוח את מה שהכי מתאים עבורו" 

עינת סקורניק, ראש מערך הייעוץ של בנק לאומי. היא הגיעה לבנק לאומי לפני 17 שנה. די במקרה. כל בוקר היא מגיעה מזכרון יעקב. היא אשת איש ואמא ל-2 ילדים. את מעט הזמן הפנוי שיש לה עינת מעבירה בריצה למרחקים ארוכים. לדבריה זה הזמן הכי פרטי שלה, לחשוב על דברים ולהגיע לתובנות. היא רצה בלילה או בבוקר מוקדם.

את הקריירה בבנק לאומי התחילה כאנליסטית, למרות שלדבריה לא הכירה כמעט את שוק ההון. את ההכשרה קיבלה בבנק. בבנק לאומי עבדה במחלקות המחקר השונות, בניהול של מחלקות המחקר. התפקיד והחיים המקצועיים כל הזמן מתערבבים עם הזמן הפרטי. לדבריה, כל דבר בחיים בסוף מתקשר ומגיע לשווקים, לכלכלה, לשוק ההון, גם דברים שלכאורה לא קשורים לשוק עצמו.

ספרי לנו קצת על מערך הייעוץ בבנק

"מערך הייעוץ בלאומי כולל כ-500 יועצים הנותנים שירותי יעוץ ללקוחות. לדעתי זה אחד השירותים הכי טבעיים, והוא נושא ערך אמיתי וממשי ללקוח. בתפקיד זה טמונה אחריות מאוד גבוהה. אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לתפקיד הזה ולאחריות הזו. שירות הייעוץ הוא שירות הרואה חד משמעית את טובת הלקוח. בזכות ועדת בכר הפוטנציאל לניגוד עניינים פחת, ועם השנים התפתח מערך ייעוצי מאוד טוב בבנקים. מערך זה מתמקצע ויודע לאפיין צרכי לקוח, יודע להתאים את המוצרים המתאימים ללקוח. יחד עם תהליך ההכשרה והעשרה הנרחבים שמקבלים היועצים, אנחנו עוטפים את היועץ במערכות תומכות שיסייעו לו להתמודד עם האתגרים המקצועיים שלו.

הכשרה של יועץ השקעות בבנק לאומי היא ההכשרה הארוכה ביותר בבנק. זה לוקח יותר משנה, מהזמן שבו הוא קיבל רישיון ועד שהוא ניצב מול לקוח ונותן ייעוץ. יש הרבה היבטים של יעוץ שקשורים להתנהלות מול לקוח. ייעוץ השקעות זה אחד המקצועות הכי אינטימיים שיכולים להיות. הלקוח מגיע לקרבה גדולה וקשר עמוק עם היועץ. ייעוץ השקעות הוא קשר מתמשך, להבדיל ממרבית הפעולות האחרות בבנק שהן חד פעמיות. היועץ יודע על הלקוח שלו דברים שאחרים לא יודעים עליו."

אפשר להגיד שהיועצים אכן מכירים את הלקוחות שלהם באופן בלתי אמצעי?

"לכל יועץ יש לקוחות שמקושרים אליו. אין אצלנו "ייעוץ מזדמן". יש מן הסתם מעטפת ייעוצית שונה לסוגים שונים של לקוחות. אלה גוזרים את מספר הלקוחות המקושרים ואת תכיפות הקשר. כדי לתת ללקוח ייעוץ ראוי, צריך להכיר אותו. היכרות זו מבטיחה שהייעוץ שיינתן ללקוח יהיה כזה שרמת שביעות הרצון של הלקוח תהיה גבוהה. זה שירות ייעוצי נטו, לפעמים הלקוח עושה את הפעולות הבורסאיות בעצמו לאחר תום הייעוץ."

יש הבדל בייעוץ בין לקוחות שונים

יש מערכי שירות שונים לסוגי לקוחות שונים. הייעוץ למי שיש מאה אלף שקל חייב להיות שונה ממי שיש לו כמה מיליוני שקלים. הפתרון הייעוצי שונה. התפיסה הייעוצית משתנה לפי סוג הלקוח ולפי סכום הכסף שניתן להשקיע."

אז במה מתבטא תפקיד ראש מערך הייעוץ?

"מערך הייעוץ מתווה את הקו הייעוצי בבנק, ולא פחות חשוב, תפקידו של המערך להיות הבית של היועץ. זה אומר שזה המקום שמגדיר מה המעטפת המקצועית שקיימת בשירות הייעוץ שניתן ללקוח. זה המקום שמפתח כלים תומכי ההחלטה, שיבטיחו שהיועץ יעשה את עבודתו נאמנה – הן מבחינת החוק, הן מבחינה מקצועית, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה אתית. כל ההיבטים שמסייעים ליועץ לעשות את עבודתו בצורה המקצועית ביותר. כשלקוח נכנס לבנק לאומי כדי לקבל ייעוץ, הוא יודע שהוא נמצא בחצר הבנק. הוא מצפה שהיועץ שיושב מולו מקבל תמיכה מקצועית מבנק לאומי. זו האחריות שלנו, זה מה שאנחנו צריכים לתת ליועצים."

זה לא הגיע למצב שבו אומרים ליועץ מה להגיד?

"אנחנו דוגלים בזה שיועץ שהוא בעל רישיון, איש מקצוע, ואנחנו מצפים ממנו להביא את האני מאמין שלו לתוך הייעוץ. אם לא היינו מאמינים בזה, היינו מסתפקים במערכת מיכונית שתייעץ ללקוח ושתקבל החלטות. המערכות שלנו הן מערכות מכוונות, ותומכות החלטה. אני דורשת מהיועץ להכיר את הקו הייעוצי של בנק לאומי, אך מותר ליועץ וגם ללקוח לחשוב אחרת. בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת ללקוח את מה שהכי מתאים עבורו. המערכות שלנו יעמידו ליועץ סל של מוצרים ופתרונות ראויים. בפיתוח אנחנו רואים למול עיננו את "הלקוח הסביר". ותפקיד היועץ להתאים את הייעוץ ללקוח הספציפי עם המאוויים, הפחדים הרצונות והצרכים הספציפיים שלו."

לקוח יכול לבקש לשנות יועץ?

"בד"כ יש התאמה בין היועץ לבין הלקוח. במרבית הסניפים יש מספר יועצים ואפשר להיות גמישים בעניין. יועצים יודעים שמה שנדרש מהם זה פתרון שטוב ומותאם ללקוח, ולא פתרון שמתאים להם עצמם. יש אצלנו חופש פעולה ליועץ."

האכיפה המנהלית לא משפיעה על זה?

"האכיפה המנהלית יוצרת לעיתים מצב שבו היועצים יותר חוששים להביא את עצמם. זה חשש אמיתי. תשומת הלב הניהולית היא לנסות להפיג מהם את החשש הזה. אנחנו חייבים לתת ליועצים את הביטחון שאנחנו עומדים מאחוריהם, עוטפים אותם ומספקים להם את הכלים התומכים המיטביים על מנת שיוכלו לבצע תפקידם על הצד הטוב ביותר .

יש לנו קוד אתי ליועץ ההשקעות. ראוי שיהיה שיח על מה נכון, ומה מותר, והיכן הגבולות עוברים. השיח חי אצלנו ונושם, ואנחנו מעודדים אותו. יש כאן המון נושאים שבאים לדיון, במקומות שהם לא שחור ולבן. איך אני כיועץ פועל במקרים מיוחדים, שאין לגביהם כללים ברורים. יש ליועץ המון מסגרות לדון, ולהעלות דילמות סביב אתיקה. דילמות שהיועץ נפגש איתן בתהליך העבודה. כל זה כדי לתת שירות טוב יותר."

אנחנו חושבים שאחת הדוגמאות המובהקות לכך שהיועץ רואה את טובת הלקוח היא הקרנות הכספיות, שכשהורידו להם את דמי המשמרת, היה מי שסבר בתעשייה שהכסף יעבור לקרנות שקליות, אבל זה לא מה שקרה, כי הכסף עבר בהיקפים משמעותיים לקרנות הכספיות, למרות שעדין הכסף שנמצא בכספיות מול הכסף שיושב בפיקדונות לא עומד אחד מול השני

"ראשית, צריך להפריד בין לקוחות מיועצים ללקוחות לא מיועצים. ללקוחות מיועצים ניתן להתאים פתרונות מגוונים ומורכבים יותר ולפיכך סביר, ואכן גם מתקיים, שאחזקת הפיקדונות בקרב לקוחות מיועצים נמוך מהשיעורים הקיימים בקרב לקוחות שאינם מיועצים. מנגד, חשוב להבין שלפיקדון בנקאי יש עדין תפקיד חשוב בפתרון הפיננסי המוצע ללקוח. בנוסף, נזכור שיש לקוחות שלא משנה כמה תדבר עליהם, הם לא ייכנסו לשוק ההון, הם נרתעים, חוששים. ולא משנה מה תעשה, גם אצל לקוחות מיועצים".

אם דיברנו על קרנות כספיות, בואי נדבר על הקפ"ם שאותו יוכלו להציע גם פקידי עו"ש
"פקידי העו"ש במהות תפקידם לא ממליצים, הם יכולים לתת אינפורמציה ולספק פלטפורמה לביצוע. מדובר על קרן כספית פחות אטרקטיבית לטעמנו. אני חייבת לומר שלבקש ממי שאינו יועץ לתת ייעוץ בגין הקרן מבלי שקיבל את ההכשרות המתאימות לכך זה מצב מורכב. ייעוץ על קרן כספית, מחייב רישיון, כי לא ניתן לדעת מה תהיה התשואה של המוצר, וזה מאוד דומה גם בקפ"ם. מדברים על אמדן התשואה, אבל האמדן משתנה, משבוע לשבוע, גם לאחר שנקנה המוצר. המוצר הוא לא פיקדון בנקאי. מי ינהל את זה? מי יסביר את ההיבט המיסויי של המוצר? נראה לי לא פשוט."

מה לדעתכם יקרה עם כניסתן של הקרנות הזרות? הטענה של בתי ההשקעות היא שאסור שלקרנות זרות הבנק ייהנה מיותר עמלות

"עניין הקרנות הזרות עדין לא נסגר סופית, גם כשקונים נייר ערך זר יש עמלת המרה, אם ללקוח אין מט"ח בחשבון. מבחינתי קרן זרה זה עוד מוצר פיננסי ראוי, כמו מנייה זרה או אג"ח זר. זה אותו דבר. אני אחזיק עבור הלקוח ני"ע זר אם אני אחשוב שיש לו ערך ברור בתיק. לא תמיד העמלות או תבנית המוצר עצמו הם חזות הכל. יש שיקולים של רמות סיכון, שיקולים של פיזור התיק ועוד. את הדברים האלה היועצים יודעים ממילא לעשות, והם עושים את זה גם היום. נזכור גם שיש רגולטור שדואג שהאובייקטיביות של היועץ נאכפת."

יש לכם כל הזמן ממשק מול הרגולטור, בעיקר מול הרשות לניירות ערך, איך את מסכמת את הממשק הזה?

"מ-2006 עם ועדת בכר, הודות לפעולות רבות שנעשו על-ידי הרגולטור היום יש מערך ייעוץ מקצועי מאוד טוב במערכת הבנקאית, כזה שיודע לתת ייעוץ מקיף, רחב, אמיתי ונגיש ללקוחות. החשש הוא כי הכבדה נוספת תביא לפגיעה במערך זה. ועלולה להוביל למצב שבו יופחתו פתרונות ייעוציים חדשניים, כאלו שאנחנו מאמינים שיתנו ערך אמיתי ללקוח. לכן ראוי לשמור על האיזון בין דרישות הרגולציה להתנהלות היומיומית וזאת הן לטובת הלקוחות והן לטובת המערכת הבנקאית."

אתם בודקים את איכות מערך הייעוץ שלכם, ומשווים למשל לבנקים אחרים?

"ההשוואה לא ממש פשוטה. ובכל מקרה אותי מעניין מה קורה בבית פנימה, ופחות מה קורה אצל אחרים. אם אני מרוצה ממה שקורה פה, די לי. כל המודלים שמיוצרים פה, וכל הרשימות המומלצות שלנו, התורה והתהליך הנגזר, יש על כולן בקרת איכות, שבחלקה גם בודקת אחורה ובוחנת את התוקף של הדברים. המודלים שלנו הם מוצרים חיים ודינאמיים ומשתנים לאורך זמן. לדוגמא, עם מודל הקרנות יצאנו לפני 15 שנה. המודל הראשוני לא ממש דומה למודל שיש היום. אנחנו מפתחים ומעדכנים את המודל על-סמך מחקרים ומדדים שאנחנו מוצאים ראויים. אנחנו מבצעים תיקוף אקדמי למודלים שלנו, ומתייעצים גם עם אנשי מקצוע בתחומים הרלבנטיים. אנחנו לא חושבים שיש לנו מונופול על הידע, ונכון לנו לשמוע אנשים גם מהאקדמיה וגם מהשטח כדי לקבל את תוצר הטוב ביותר האפשרי. אנחנו בוחנים את המודלים שלנו לאורך זמן. דברים משתנים מעת לעת. המציאות אף היא מלמדת אותנו. השיח היום למשל סביב הסיכון הוא שונה מאשר פעם, היום השיח בעניין סיכון רחב יותר ולפיכך גם מקבל משקל גדול יותר במודל שלנו."

מה הרכיב שהכי תורם לדעתך להשאת תשואה ללקוח?

"חלק גדול מהפתרון זה מציאת התמהיל המתאים ללקוח. זה מהותי. אם הצלחת בזה, עשית את מירב הדרך, אחר-כך הצורה שבה תממש את ההמלצה, תלויה גם בלקוח. בנוסף, אם עשית נכון תיאום ציפיות עם הלקוח, שוב - אתה בכיוון הנכון. לכן מירב המאמצים שאנחנו עושים זה בכיוון בניית התמהיל ללקוח. חלק מההתוויה שלנו בתור מערך הייעוץ, הוא במקום שיש לנו השפעה, אנחנו רוצים לתת מסד טוב ואיתן, ועם זה היועצים יכולים להשתמש בייעוץ ללקוח, תוך שהם מבצעים התאמות על סמך מאפייניו, צרכיו והעדפותיו הפרטיים."

הכנסתם לאחרונה מערכת דירוג של תעודות סל, למה צריך מערכת דירוג לתעודות סל?

"אנחנו הראשונים שיצאנו עם מערכת שמדרגת תעודת סל. נכון שהמבנה הגנרי של התעודות גוזרים הבדלים יחסית מינוריים, אבל עדיין יש ביניהן הבדל. גם בפיתוח המודל הזה התייעצנו עם אנשי מקצוע, ועם אנשי אקדמיה, ולבסוף פיתחנו מערכת ש"מחריגה", לא מדרגת. המערכת מסמנת את התעודות שאולי ראוי שלא לבחור אותן, שיש בהן משהו חריג שאולי כדאי דווקא להימנע ממנו. שכן בסופו של יום בתעודות הסל, בטח במרכזיות שבהן, אין ממש הבדלים. בתעודות סל נושא המסחר מאוד חשוב, בקנייה אתה יכול לעשות בדיקת שוק, ולחפש ציטוט טוב, וגם לקבל כזה. הבעיה היא דווקא במכירה, שאתה כבר שבוי בידי מנהל תעודת הסל. כאן אם מנהל תעודת הסל לא הוגן, הוא יכול לנצל את המצב. לפיכך, המודל שלנו בודק את התנהגות מנהל התעודה במהלך תקופה, בציטוטי הקנייה והמכירה, לאורך זמן, אנחנו מחפשים אחר דפוס התנהגות, ביחס לשווי הוגן.
הציון ניתן לתעודה ספציפית, לא למנהל. את כל הבחינה הזו אנחנו עושים עם נוחות גבוהה, התחלנו עם התעודות על מדדי מניות בארץ, עכשיו אנחנו מכניסים גם תעודות חו"ל, לאחר שמצאנו את המנגנון שיוכל לעבד את הנתונים האלה. דגש נוסף ביישום המודל היא בחינה לאורך זמן, לא מעניינת אותי נקודת זמן ספציפית, אני נותנת ייעוץ ללקוח, ולא מנהלת לו את הכסף, אני רוצה שההמלצה שלי עדין תהיה נכונה כשהוא חוזר הביתה."

 "קרן זרה זה עוד מוצר פיננסי ראוי, כמו מנייה זרה או אג"ח זר. זה אותו דבר. אני אחזיק עבור הלקוח ני"ע זר אם אני אחשוב שיש לו ערך ברור בתיק. לא תמיד העמלות או תבנית המוצר עצמו הם חזות הכל. יש שיקולים של רמות סיכון, שיקולים של פיזור התיק ועוד" 

בואי נדבר עוד רגע על מערכות הדירוג, מנהל קרנות צעיר, שאין לו עדין היסטוריה, איך יכול להיכנס למערכות הדירוג?

"מנהל קרנות חדש, אחרי חודש נמצא אצלנו במודל, הוא לא מקבל ציון על ביצועי עבר, כי אין לו ביצועי עבר, יש גם טווח מינימלי של חודשים שאני צריכה להשתמש בהם, כדי שאוכל להשוות אותו למישהו אחר. עם זאת, המודל גם צופה פני עתיד, ובוחן את הרכב הנכסים שיש בקרן, והאם הרכב הנכסים הוא ראוי, זה אומר שהוא לא לגמרי מחוץ למערכת. לגבי ביצועי עבר. אחרי שנה אני יכולה לבצע התאמות, " לייצר היסטוריה", על בסיס היסטוריה קיימת, וניתוח על סמך ביצועי מנהל הקרן בשנה הזו."

נעבור לדבר על המערך הפנסיוני, בהתחלה חשבו שהמערך הפנסיוני בבנק יקום ברעש גדול, זה לא קרה, האם היום עם הקמת המסלקה הפנסיונית יש סיכוי שיקום מערך ייעוץ פנסיוני משמעותי בבנק?
"הייעוץ הפנסיוני אכן תלוי ועומד בהתפתחות המסלקה. ובצורה שבה תעבוד. למסלקה פוטנציאל רב לשנות את פני הדברים, ולכן הבנקים נמצאים במצב של המתנה.

מערך הייעוץ הפנסיוני עומד באותם הסטנדרטים של מערך ייעוץ ההשקעות. אנחנו לא מורידים מהאחריות שלנו בתחום הזה. עם זאת, אין היגיון, שלקוח יקבל ייעוץ מקצועי למשל בקרן פנסיה בה קיימת לו הטבה בדמי ניהול, ויקרה מצב שבו בגלל הייעוץ שנתתי ללקוח, מנהל קרן הפנסיה יבטל את אותה ההטבה ללקוח. זה מצב שהוא בלתי נסבל מבחינתי. אני לא מוכנה לתת ללקוח ייעוץ כשאני יודעת שמעצם הייעוץ שנתתי לו, פגעתי בו."

איך מערך הייעוץ מטפל בסביבת הריבית שאנחנו נמצאים בה?

"תפקיד היועץ הוא רחב יותר מאשר התמודדות עם סביבת הריבית, ואגב זה לא רק שהיא נמוכה, היא נמוכה כבר זמן רב. זה לא משהו רגעי, ונראה שהיא תישאר ברמה נמוכה עוד זמן לא מבוטל. חלק נכבד מתפקיד היועץ זה לערוך תיאום ציפיות מול הלקוח, להפנות את תשומת ליבו לסיכונים הנגזרים מהמצב הנוכחי. ברמת ריבית נמוכה לאורך זמן, הלקוחות מחפשים אלטרנטיבות, ולכן לא פחות חשוב לדבר איתם על הסיכונים, ומה המשמעות בלנסות להשיג עוד תשואה. יש שיח שלם סביב כדאיות ההשקעה באג"ח קונצרני, האם הסיכון הכרוך בהשקעה בהן מצדיק את התשואה הגלומה בהן. על כל הדברים האלו ראוי לדבר עם הלקוחות. אנחנו מדברים עם היועצים על זה, ומפרסמים גילויי דעת בעניין. אגב, קיימים גם פתרונות יצירתיים למצב שוק זה, אבל הפתרונות הללו לא מתאימים לכל סוגי הלקוחות, אלא בעיקר ללקוחות אוהבי סיכון, ועם הבנה טובה של המוצרים. על כל פנים, יועץ צריך לשקף את המציאות מול הלקוח, ולהגיע אתו להבנה על איפה הלקוח מוכן להיות. אנחנו מקפידים שיועצים לא יביאו את הלקוחות לרמות סיכון שהם לא התכוונו אליהן, רק מתוך רצון לייצר תשואה."

אפשר להוסיף לזה את המיסוי על שוק ההון שעלה, את הסחירות בשוק המקומי הנמוכה
"בהיבט זה, אומר שחלק מהפתרון שחשבנו שראוי לתת הוא הטיית חלק מהכספים לשווקים הבינלאומיים. אנחנו חשבנו שהחשיפה לשווקים אלו הייתה נמוכה ממה שראוי היה שתהיה. זה תהליך שראינו שקורה גם אצל המוסדיים, בעיקר במניות."

מצב השווקים היום טוב להשקעה?

"שוקי המניות היום לא מאוד זולים, אבל הם גם לא בועתיים. כשבוחנים את האלטרנטיבות, ואת הסיכון בשווקים השונים היום, ולאור העובדה שמתחילים לראות התאוששות בכלכלות בעולם, נכון לדעתי להימצא בחשיפה לא מבוטלת בכלל באפיק המנייתי. היום החשיפה שלנו לאפיק המנייתי היא גבוהה היסטורית, והיא מוטה מאוד לשווקי חו"ל. לעומת זה, באג"ח הקונצרני הקטנו חשיפה בצורה משמעותית, ושם אנחנו מבקשים לדייק בבחירה, לא להחזיק מדד, אלא לעשות בחירה ספציפית של חברות תזרימיות, עם מח"מ קצר."

 "כשלקוח נכנס לבנק לאומי כדי לקבל ייעוץ, הוא יודע שהוא נמצא בחצר הבנק. הוא מצפה שהיועץ שיושב מולו מקבל תמיכה מקצועית מבנק לאומי. זו האחריות שלנו, זה מה שאנחנו צריכים לתת ליועצים" 

איך את רואה את עתיד ייעוץ ההשקעות? בעולם החדש בו ישנן דרישות להידוק הפיקוח מצד אחד, וירידה בהכנסות מצד שני?

"סביר להניח שהייעוץ ישנה מעט את פניו. אני רוצה לקוות שהייעוץ האובייקטיבי במערכת הבנקאית יתחזק ויהיה משמעותי, ימשיך ויתפתח וכמובן גם יהיה נגיש לכולם. אני חושבת שהייעוץ הוא שירות חשוב, והנחיצות שלו בקרב האוכלוסייה היא מאוד גדולה, בטח בעידן בו תוחלת החיים רק הולכת ועולה.

כל הזמן מדברים על חשיבות החינוך הפיננסי, ועל הייעוץ הפנסיוני. ייעוץ השקעות הוא חשוב לא פחות. אנחנו רואים את עצמנו כמחנכים, למי שאין לו השכלה פיננסית, כמתווי דרך בתחום."


אודי אלוני ומשה מימון

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.