האמא נעלמה עם הילדים >> וביהמ"ש ביטל את המזונות

בני זוג שהתגרשו, ולהם שני ילדים, הגיעו להסכמה בנוגע לגובה המזונות שישלם האב לילדיו, וכן בנוגע להסדרי הראייה שלו עמם. אלא שעקב חזרתה בתשובה של האם, היא החלה להפר את הסדרי הראייה, עד שמנעה מהאב לקיים כל קשר עם ילדיו.

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
עוד ליטל יעקבוביץ. צילום:סטודיו פרפרים בבןעוד ליטל יעקבוביץ. צילום:סטודיו פרפרים בבן

קרן מרדכי
01/04/2014

בני זוג שהתגרשו, ולהם שני ילדים, הגיעו להסכמה בנוגע לגובה המזונות שישלם האב לילדיו, וכן בנוגע להסדרי הראייה שלו עמם. אלא שעקב חזרתה בתשובה של האם, היא החלה להפר את הסדרי הראייה, עד שמנעה מהאב לקיים כל קשר עם ילדיו.
האב הגיש תלונה במשטרה ואף תביעה דחופה לביהמ"ש למשפחה, אך האם עזבה את מקום מגוריה יחד עם הילדים, ועברה לכתובת לא ידועה.
לדברי עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, המייצגת את האב, הוא  עשה ככל יכולתו על מנת לחדש את הקשר עם הילדים,  אך  זאת ללא הועיל, שכן אמם עמדה בסירובה להפגישם עם אביהם, תוך שהיא טוענת כי הילדים הם אלה שלא רוצים לראותו.
לפני כשנה הגיש האב תביעה, באמצעות עו"ד יעקובוביץ דראי, לביטול, הקפאה–או לחלופין הפחתת דמי המזונות שאותם הוא משלם, עד שיחודש הקשר עם ילדיו.
ביהמ"ש  לענייני משפחה בפתח תקווה אשר דן בפרשה, פסק כי נסיבות המקרה מעידות על שינוי נסיבות מהותי, על ניכור הורי, ועל היות הילדים"מורדים", בהשפעת אמם, ולא בשל התנהגות האב. לפיכך, קיבל ביהמ"ש  את בקשת האב, והורה כסנקציה, על הקפאת תשלומי המזונות, עד לחידוש הקשר בין האב לילדיו.

בני הזוג התגרשו לפני מספר שנים, והאב חויב במזונות שני ילדיו בסך כ- 4,000  שקלים בחודש.
לדברי עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, המייצגת את האב, האישה התחזקה במהלך השנים באמונתה, והחלה מקיימת אורח חיים דתי. כתוצאה מכך, או כתוצאה מהשפעת סובביה, החלה האישה למנוע מהבעל, לראות את הילדים בטענות שונות ומשונות.
האב ניסה לדבר אל ליבה של האם, אך זו לא השיבה לטלפונים, ולבסוף גם עקרה באישון לילה מביתה לכתובת לא ידועה, וכך נותק הקשר כליל בין האב לילדיו. האב נדרש לסיוע המשטרה לאיתור האם והילדים אך הדבר לא שינה את המצב, והאם המשיכה למנוע ממנו להתראות עמם .
כתוצאה ממעשיה של האם, נאלץ האב  להגיש תביעה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, לאכיפת הסדרי הראיה שנקבעו בהסכם, וכן תביעה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש אשר במסגרתן טען כי האם מסרבת לאפשר לו לראות את ילדיו ולשוחח עמם בטלפון.
טענות האם כלפי האב ואלימותו נבחנו ונמצאו מופרכות, ואף נקבע שיש מקום להרחבת הסדרי הראיה של האב עם הילדים, וכי על האם והילדים לעבור טיפול פסיכולוגי. אך חרף כך, האם נמנעה מקבלת טיפול נפשי בעצמה, ונמנעה מלהעניקו לילדים.
ביהמ"ש למשפחה קבע הסדרי ראייה בין האב והילדים ואף התריע בפני האם, כי אם תמשיך בסירובה לאפשר את הסדרי הראייה, הדבר עלול להביא לפגיעה במזונותיה.  
האב אשר סבל, ועודנו סובל, מהניתוק החמור מילדיו, לא אמר נואש וקיווה כי סנקציה כספית תוביל לחידוש הקשר עם הילדים, הפעם בהשפעת האם.

לדברי עו"ד יעקובוביץ דראי, החלטות ביהמ"ש למשפחה לגבי הסדרי ראיה בין הילדים לאב לא שינו במאום את התנהלות האם, והקשר של האב עם הילדים לא הושב על כנו. האם טענה כי  הילדים הם אלה שלא מעוניינים כלל בקשר עם אביהם בשל "אלימותו", ולה אין השפעה על רצונם.

להקפיא את תשלום המזונות – עד לחידוש הקשר עם הילדים
כתוצאה מהתנהלות האם, הגישה עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי תביעה בשם האב לביטול או הפחתת מזונות הילדים, ולחילופין דרשה הקפאת תשלום המזונות מצד האב עד לחידוש הקשר בינו ובין ילדיו. בתביעה נטען כי מאז נחתם הסכם הגירושין חל שינוי נסיבות משמעותי, שבו מסרבים הילדים לקיים קשר כלשהו עם אביהם ועם הוריו. "מדובר בניכור הורי חמור ובילדים מרדנים", טענה עו"ד יעקובוביץ-דראי.
לפיכך, ולאור העובדה כי האם הרחיקה מהאב את ילדיו , ביקשה עו"ד יעקובוביץ- דראי להורות על ביטול מזונות הילדים או הפחתתם למינימום הנדרש או הקפאת המזונות שיושתו על האב, עד למועד חידוש הקשר עם הילדים.

ביהמ"ש: "האב פעל לכל אורך הדרך למען חידוש הקשר עם בנותיו"
לטענת האם, הילדים  הם שניתקו את הקשר עם אביהם עוד לפני שעברו דירה עם אמם, ולכן יש לכבד את רצונם. כמו כן טענה האם כי היא נמצאת במצב כלכלי קשה, והמזונות שמשלם האב אינם מספיקים לצורכי הילדים.
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה לא מצא שינוי משמעותי בהכנסותיו של האב, אך עם זאת, פסקהכי העדר קשר בין האב לילדיו, העולה כדי ניכור הורי חמור, אכן מהווה שינוי נסיבות מהותי.

"האב פעל לכל אורך הדרך למען חידוש הקשר עם ילדיו, ואף קיבל לכך גיבוי מהגורמים הטיפוליים", נכתב בפסק הדין.

טענות האם בדבר אלימות מצד האב כלפי הילדים, נדחו על ידי ביהמ"ש.
באשר לטענת האם, כי הילדים הם שלא רוצים לפגוש באביהם, פסק ביהמ"ש  כי התמונה העולה בבירור מנסיבות המקרה, היא שרק לאחר ניתוק הילדים מאביהם על ידי אמם, החלו הילדים לראות באביהם דמות "שטנית". עוד נאמר בפסק הדין, כי מתסקיר העו"ס שטיפלה במשפחה עולה, כי דווקא לאחר הניתוק מאביהם חלה התדרדרות במצבם הנפשי והרגשי של הילדים.
ביהמ"ש דחה את טענות האם לפיה מעולם לא הסיתה את הילדים ואף נקבע  במפורש כי "הקול קול הילדים, והמחשבה – מחשבת האם, אשר הסתנכרנה בילדים באופן מושלם עד שנהיו "ילדים מורדים". עוד נכתב בפסק הדין שהאחריות הרובצת לפתחה של אם משמורנית "להיות האחראית בין היתר דווקא על חיזוק הקשר בין הילדים לאב"

לאור כל האמור, נקבע כי הילדים  הינם "ילדים מורדים", וכי האם היא האחראית הבלעדית לניכור ההורי שנוצר. ביהמ"ש פסק שכל עוד לא יחודש הקשר, ולו המינימלי ביותר, בין האב לילדיו - יוקפאו דמי המזונות, וקביעה זו עולה בקנה אחד עם טובת הילדים.
"אין ממש בטענותיה של האם למצב כלכלי קשה, ולא נראה כי בנסיבות המקרה, הקפאת המזונות תביא לצמצום רווחתם הכלכלית של הילדים", נכתב בפסק הדין ונקבע כי "רק בסנקציה כגון "הקפאת מזונות" יש כדי להאיץ באם לחולל את השינוי הנדרש. כי רק בכוחה של האם לדרבן את הילדים להיות בקשר עם אביהם. בנסיבות המקרה המניעה לקיום הסדרי הראיה היא מחמת האם והיא ה"גורם המקלקל", הרי שרק בכוח הגורם המקלקל ליצור תיקון. שינוי".  .

לדברי עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, "פסק הדין מהווה אבן דרך נוספת בשורה של פסקי דין והחלטות אמיצות, אשר מוקיעות את תופעת סרבנות הקשר והניכור ההורי בין ילדים למי מהוריהם ושמות במרכז את טובת הילד לגדול עם שני הוריו.יש להעריך פסיקות אמיצות מסוג זה ולעודד את בתי המשפט להוקיע את תופעת סרבנות הקשר והניכור ההורי והשימוש בילדים כנגד ההורה השני, שהינה תופעה שלמערכת המשפטית ולגורמים המטפלים קשה למצוא לה פתרונות של ממש. במקרה זה הקפאת המזונות, הגם אם הינה נכונה וצודקת, לא בהכרח תפצה על הימים והלילות שנגזלו מהאב לגדל את ילדיו ולהנות במחציתם ".

עורכת הדין ליטל יעקובוביץ דראי הינה בעלת משרד העוסק בדיני משפחה, גירושין, ירושות וצוואות https://www.get-it-right.co.il/







הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.