תוגבר הרגולציה והאכיפה כנגד חלפני כספים, רכוש ישראלי בחו"ל ועסקאות באינטרנט‎

ועדת המשנה של ועדת הכספים למאבק בהון השחור >> HTML Online Editor Sample

המאבק בהון השחור: צנדרשת הגברת הרגולציה והאכיפה כנגד חלפני כספים, כספים ורכוש ישראלי בחו"ל, עסקאות אינטרנטיות והגבלת עסקאות במזומן
 
יו"ר ועדת המשנה למאבק בהון השחור אלעזר שטרן: "נסייע בחקיקה לרשויות האכיפה ונציב לו"חות זמנים להשגת תוצאות"
 
  "אם נשים ידינו אפילו על 10% מההון השחור נקל על אזרחי ישראל", כך אמר היום (ד'), יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכספים, למאבק בהון השחור, ח"כ אלעזר שטרן (התנועה). שטרן קרא לרשות המיסים, לרשות לאיסור הלבנת הון וליתר הגורמים הפועלים בנושא, לבוא לוועדה עם הצעות ותיקוני חקיקה נדרשים להגברת האכיפה והעמקת הגבייה. בדיון עלו ממצאים מטרידים באשר למידת האכיפה כיום, בין השאר דובר על ענפים שלמים לגביהם קיימות פרצות מס רבות והאכיפה בפועל כמעט שאיננה קיימת. סגן שר האוצר, מיקי לוי: "אני מגוייס לנושא באופן מלא. תוצאות כבר ב- 2015".
    

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אלעזר שטרן, הוסיף: "אם מנטרלים את ההיבט הערכי של המשמעות של נשיאה בנטל, בהיבט השוויוני ומתייחסים רק לכסף שניתן היה להשתמש בו, לתמוך בפעולות מסוימות או להקטין את הנטל בפעולות אחרות, ברור שמדובר כאן בנושא שמחייב ריכוז גדול של מאמצים.  יש אנשים שמשלמים את מה שצריך לשלם, שמחזירים למדינה את מה שצריך ויש לשלם ולתת לה ויש כאלו שלא וחובה לעשות מעשה. ועדת המשנה תקדיש את מלוא הזמן הדרוש על-מנת לסייע לכל העוסקים בנושא ולקדם חקיקה שתסייע להגברת האכיפה. גודל האתגר שניצב לפנינו מחייב זאת ולכן לא נרפה"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "נקדיש זמן במושב הקרוב לטיפול בבעיה. מדינה במצב של הון שחור גדול עשויה לקרוס. כפי הנראה נצטרך לגזור גזירות ואם נצליח לגזור מההון השחור אפילו 10 – 15 מיליארד ₪, יתכן שלא נצטרך לגזור גזירות. באתי לכאן להראות את החשיבות הגדולה של הנושא. בחוק ההסדרים נתנו לרשות המיסים כלים להתמודד עם העלמות מס ואם יהיה צורך נמשיך את זה הלאה".
 

סגן שר האוצר, מיקי לוי (יש עתיד): "מברך על הקמת ועדת המשנה, הדבר יתרום למאבק בהון השחור. אני מגוייס לנושא באופן מלא, מבקר בכל משרדי רשות המיסים ומחבר את הנושא ליחידה הכלכלית במשטרה ולמשרד המשפטים ואנחנו נחושים לעשות מעשה בעניין. המאבק בהון השחור הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. אם לא יהיה כסף יפגע בשירותים החברתיים, ברווחה, בחינוך ואף בביטחון. יש סדרה של חוקים גם כאן וגם בוועדת החוקה למאבק. מדברים על כ- 200 מיליארד ₪ כשתקציב המדינה כ- 400 מיליארד ₪ ולכן ההון השחור הוא קריטי. המאבק רציני וסופו סיוע בלתי רגיל לקופת המדינה; 42% מהתמ"ג. חקיקה נכונה תיתן לנו כלים מרכזיים להילחם בהון השחור. נדרשים גם עוד משאבים, בעיקר תקנים לרשות המיסים ולטכנולוגיה".

סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה ברשות המיסים, ערן יעקב: "הבעיה תרבותית והטיפול כרוך בחינוך. הבעיה גם לגבי התחרות בשוק, כי מי שלא משלם מס, מתחיל מנקודת פתיחה טובה יותר. ההון השחור כאן גדול מאוד ביחס למדינות מובילות במערב וקיים בכל ענפי המשק אך בעיקר בענפי השירותים, בנייה וקבלנות, כוח אדם, חקלאות ועוד. יש הון שחור שמוחזק בחו"ל ע"י ישראלים ואנחנו שוקדים על קבלת מידע על-כך: בפיקדונות בבנקים בחו"ל, בנכסי נדל"ן, במניות ובנכסים אחרים בחו"ל. בנוסף, הון שחור משימוש בחשבוניות פיקטיביות ומהפשיעה חמורה. הרחבנו את הדיווח בסיוע ועדת הכספים שאישרה את החלת חובת דיווח מקוון לאיתור חשבוניות פיקטיביות החל ממחזור קטן יחסית של 1.5 מיליון ₪. גם איתור חייבי דיווח שאינם מגישים דו"ח שנתי למס הכנסה באמצעות הצלבת נתונים. המהלך גם מבוצע. אנשים שמנהלים עסקים אך לא רשומים ברשות המיסים. אנחנו פועלים למפות את כל אלה שלא מדווחים". יעקב עוד: "יש תיקוני חקיקה שממתינים. רוצים להרחיב את חובת הדיווח גם על נכסים בחו"ל וזה מצריך שינויי חקיקה והרחבת המידע באינטרנט. בשירותי מטבע (Change) יש בעיה קשה, הרבה הון שחור". סגן השר לוי הוסיף: "נגדיל את מספר הפועלים בנושא. לא מדובר באזרחים מן השורה שמחליפים כמה מאות ₪ לפני נסיעה לחו"ל, אלא בשוק גדול ופרוע של פשיעה".

סמנכ"ל בכיר חקירות ברשות המיסים, אבי ארדיטי: "המחזור של החלפנים כ- 100 מיליארד ₪ בשנה והם מתחת לרדאר, אנחנו לא מכירים את ההתנהלות שם ועכשיו עבר הדיווח המקוון לגביהם. בנוסף, העברת רגולציה מאגף שוק ההון באוצר לרשות המיסים, בבחינה מול משרד המשפטים והאוצר. רגולציה במתן רישיונות ואכיפה. ככל שנדע יותר כך נוכל לחזק את המאבק בהון השחור. גם היום נאבקים ובשנה חושפים כ- 4 מיליארד ₪ אך זה טיפה בים. אנחנו שוקדים על הרחבת הפעילות והגברת הענישה".
    

מנהל הרשות לאיסור הלבנת הון, פול לנדס: "ברמה הבינ"ל יש דרישה מישראל שתהדק את הפיקוח על חלפנות כספים. יש לתקן את החקיקה ולהוציא צווים. להמחשת האבסורד: היום אין חובה על change-ים לבדוק מי נחשב ארגון טרור ואסור לתת לו שירות, למרות שיש רשימה כזאת גם ברמה הבינ"ל. נדרש גם תיקון חקיקה שיאפשר להעביר מידע יקר ערך לרשות המיסים".
  משנה לפרקליט המדינה אכיפה כלכלית, יהודה שפר: "המצב בישראל הוא חרפה: ההתייחסות השונה אם אתה מרמה בנק או את המדינה. יש מדינות בהן מרמה כנגד מס הכנסה יותר חמורה מרמאות כנגד בנק, מתוך תפיסה שאם אתה מרמה בנק אתה מעין רובין-הוד ואילו מי שמרמה את המדינה פוגע בשירותים לאזרחים. כיום אסור לרשות הלבנת הון להעביר מידע לרשות המיסים וחייבים לתקן את החקיקה. בעולם מבינים שנגמרו המשחקים וחייבים לשנות את הכללים בנושא. יש לתגבר את התקציב והתקנים של שתי יחידות: 'פיקוח על חלפנים' ו'יהלום' (היחידה למאבק בארגוני פשיעה). אנחנו גם המדינה היחידה בעולם שבה ניתן להסב צ'קים אינסוף פעמים" . סגן השר לוי: "קשה מאוד לשחזר לאחור הסבת צ'קים".

יעקב: "המטרה להפוך לדו-צדדי הסכם עם ארה"ב גם לגבי תושבים ישראליים וכן החלפת מידע עם ארגון ה- OECD. שואפים גם להטיל עיצומים כספיים על עבירות בתחומי הטבק ואלכוהול, על אי הגשת דיווח מפורט או דיווח מקוון במע"מ, על עבירות בתחום הסדר הסולר. בנוסף, צמצום השימוש במזומן וזה יסייע לא מעט במאבק. ככל שנגביל השימוש במזומן והסבת צ'קים לאינסוף, יקל עלינו במאבק. יש צורך להגביר את המאבק בתכנוני המס האגרסיביים ולסתום פרצות מס, כי בסוף זה פוגע בתחרות. פרצות כגון בחברות בית, מענקי אי-תחרות, בחוק מיסוי גז ונפט ועוד".
 

ח"כ זבולון קלפה (הבית היהודי): "יש צורך להיאבק בהון השחור, אך תיקוני חקיקה תוך איזונים, כי הרושם תמיד שלממשלה ולרשויות המון כוח מול האזרח הקטן".
 סמנכ"ל בכיר אכיפה וגבייה ברשות המיסים, זאב פורת: "90% מכל המפקחים שאנחנו קולטים עוזבים אותנו בתום פרק הזמן שהם מחויבים לו, 4 שנים, והם נפלטים. כל משרדי רואי החשבון משחרים לפתחם. אנחנו חייבים להשקיע במפקחי מס. מעל שנה להכשיר ורק אחרי שנה וחצי מתחילים ליהנות מפירות עבודת מפקח המס. כל שנה תוספת של 13 אלף נישומים בה בעת שכוח האדם הולך ויורד".
היו"ר שטרן דרש לדעת מדוע הסכם העסקה רק ל- 4 שנים, אם יש 3,000 מועמדים ל- 300 מקומות. על-כך השיב ניר אמסל מאגף התקציבים באוצר: "בגלל דיני עבודה שמחייבים מידתיות. על כל שנה לימודים חותמים שנתיים. זה צריך להיות מידתי".

נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג: "נדרשת חקיקה כנגד אוכלוסיות שלא משלמות. הבעיה באכיפה בבתי המשפט, כי יש מעט שופטים שמתמצאים בנושא המיסוי. מערכת הענישה חייבת לעבור תיקון. כוח האדם ברשות המיסים בעשור האחרון התדרדר. מערכות הטכנולוגיות ישנות, מי שנפגע הנישומים הטובים שמשלמים ומי שמרוויח זה אלה שבצד של ההון השחור. יש גם בעיה במדיניות הענישה. אנשים חוגגים על-כך שאין משאבים לטפל בעניין. מחירי הדיור לא מנותקים מהמאבק בהון השחור. כשתושבי החוץ מגיעים לכאן עם מזוודות של מזומנים ומשקיים כאן. השאלה מה חשוב לאטום את זה או השקעות בישראל. צריך לטפל אך בצורה נכונה ומשלבת. ההרתעה לא קיימת וגם העשייה זניחה".





 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.