ארה“ב >> יעוץ השקעות מאיש מאפיה לשעבר

בעולם: לא מוכנים למשבר הבא

בשבועות האחרונים, התקבלו חדשות לא נעימות לגבי הכלכלה הגלובלית. בסך הכל, הצמיחה ממשיכה, אך נראה שהקצב הואט משמעותית. אפילו בריטניה,כוכב הצמיחה של העולם המתועש, מדווחת על האטה בשוק הנדל"ן, נפילות בשכר והיחלשות המכירות הקמעונאיות, מה שמעיד על כך שיש עוד חולשה ניכרת בכלכלה. הנפילה החדה בתמ"ג ביפן ברבעון השני לא באה כהפתעה, הרי שהפגיעה מהעלאת מס מכירות קיזזה את התמיכה הכלכלית שהוזרמה לפני כן; הערכה היא כי יפן תזדקק לעוד תמריצים כלכליים וכי התאוששות לאחר הנפילה תהיה צנועה. בסין, היקפי האשראי רשמו ירידה,ההשקעות האטו והייצור התעשייתי ירד לשפל של שלושה חודשים. המצב במדינות המתפתחות העיקריות,פרט לסין, גם לא מזהיר: ברזיל שוב רשמה התכווצות כלכלית ברבעון השני, למרות המונדיאל, הודו אומנם האיצה אך לא ברור עדיין אם היא תצליח לשנות את מגמת ההאטה של השנים האחרונות, וכלכלת רוסיה החלה לדעוך עוד לפני שהסנקציות המערביות החלול השפיע. חברת קטרפילר, שנתוני המכירות שלה נחשבים למדד טוב למצבה הבריאותי של התעשייה הגלובלית, דיווחה על ירידה במכירות, בייחוד באזור אסיה-פאסיפיק. גם חברת סיסקו, ענקית מערכות התקשורת, מאשרת את הפסימיות של קטרפילר, עם דיווח על ירידה במכירות בכלל השווקים המתפתחים. אך מה שמדאיג ביותר הוא המצב העגום בכלכלת גוש האירו, שכן הוא מהווה כ- 20% מהכלכלה הגלובלית והנעשה בו משפיע על כלל העולם.  הנתונים האחרונים על הצמיחה, ייצור תעשייתי, ביטחון הצרכנים ואינפלציה בגוש האירו מדגישים שהכלכלה האירופאית לא רק דורכת במקום, אלא יתכן וחוזרת למיתון. היא גם נפגעת מהמתיחות עם רוסיה, והסנקציות שכוונו נגד רוסיה צפויות לפגוע גם בעסקים האירופאים. גם משברים גיאו-פוליטיים וכלכליים, כגון המלחמה של ישראל בעזה וחדלות הפירעון הטכני של ארגנטינה, פגעו ביציבות הגלובלית, גם אם הפגיעה בסנטימנט השווקים נמוכה בהשוואה לעבר. כלכלת ארה"ב נראית טוב על רקע זה, אך היא אינה יכולה לבדה לתמוך בכל העולם. אומנם האמריקאים החזירו לעצמם את מקומות העבודה שנאבדו במשבר, אך לא את השכר שממשיך להיות נמוך מהרמה ערב המשבר, מה שלא מאפשר לצרכן האמריקאי לתרום את מלוא כוח הקנייה שלו לצמיחה הגלובלית. מה שבטוח הוא, שהכלכלה הגלובלית אינה מוכנה לעוד משבר כלכלי או פיננסי רציני, ואם הוא יתרחש בתקופה הקרובה, הבנקים המרכזיים והממשלות יעמדו חסרי עונים מול האיום.

ארה“ב: החברות פתחו את הארנקים

ביום האחרון של חודש אוגוסט קיבלנו עידכון כלפי מעלה לאומדן הצמיחה הכלכלית בארה"ב ברבעון השני של 2014, מ- 4.0% ל- 4.2% (בחישוב שנתי). כל מרכיבי הצמיחה רשמו עליות גבוהות יותר או פחות, כולל הצריכה הפרטית,מלאיים, ייצוא ואף הוצאות הממשלה, שברוב הרבעונים האחרונים קיצצו מהצמיחה. אך העלייה הניכרת ביותר, מה שהטיס את הצמיחה כלפי מעלה, הייתה העלייה בהשקעה קבועה שלא לצורכי מגורים במגזר הפרטי, כלומר הוצאות העסקים או Capex, שזינקו ב- 8.4%. מה שעולה מהנתונים הוא שמגזר החברות בארה"ב מתחיל לשחרר את הרי המזומנים שצבר, והכסף הזה צפוי לתרום רבות לכלכלה.  המשבר הפיננסי של 2007/8 גרם למחנק אשראי שהותיר את החברות ללא גישה למימון. כתוצאה, החברות החלו לאגור מזומנים, שהגיעו ברבעון הראשון של השנה לשיא של 1.73 טריליון דולר. למרות שהתאוששות הכלכלית נמצאת בשנה השישית, תנאיי האשראי נוחים ורווחי החברות בשיא,המגזר העסקי עד כה לא מיהר להוציא ולהשקיע. אם אכן זהו נקודת מפנה, ברבעונים הבאים נראה עלייה בהוצאות על מבנים, מכונות, מחשבים, מערכות ותוכנות ועוד, ויהיו לכך השפעות חיוביות במובן של הכנסות, מכירות ותעסוקה. אם כן, יתכן ונצטרך לעדכן כלפי מעלה גם את התחזית לצמיחה ברבעון השלישי, שעומדת כעת על 3% בחישוב שנתי.

גוש האירו: צועדים במקום, אך לא משנים כיוון

בעולם שהוא כפר גלובלי קטן והכל בו קשור בהכל, נשאלת השאלה האם יתכן ששתי הכלכלות העיקריות הולכות בכיוונים מנוגדים, והאם ארה"ב יכולה להציג צמיחה בת קיימא בעוד שכלכלת אירופה צועדת במקום (במקרה הטוב)? בינתיים, זה מה שקורה בפועל,ויש לכך סיבות מבניות שמשפיעות במלוא עוצמתן לעומת העבר כאשר השפעותיהן הוסתרו על ידי האופטימיות המבעבעת ששררה לפני המשבר הגלובלי. כך, בגוש האירו, חלקו של המגזר הציבורי בכלכלה גדול מדי, ונטל של מדינת הרווחה כבד מדי. באירופה יש יותר מדי רגולציות ופקידים שאחראים על ישומן, ואין מספיק סטארט-אפים ויזמים. שוקי העבודה קשיחים מדי (ונתונים להשפעה גדולה מאוד של איגודי העובדים, שאינם מוכנים לוותר על הישגי העבר גם כשהם עומדים מול כישלון הכלכלה). השווקים הפיננסיים באירופה נשלטים על ידי הבנקים הגדולים, שכעת מסרבים לספק אשראי בהיקפים מספיקים לצמיחה כלשהי,בעוד ששוקי הון מהווים מקור מוגבל מאוד למימון הפרטי והעסקי. ולא נשכח את תכניות הצנע במדינות גוש האירו, שמצמצמות את תרומתה של הממשלה לצמיחה דווקא במדינות בהן תרומה זו היא חיונית בשל מבנה כלכלי מוטה-המדינה. לכן ברבעון השני של השנה ראינו אפס צמיחה בגוש האירו לעומת צמיחה רבעונית של 1% באותה התקופה בארה"ב (או0.2% אל מול 2.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד). הצפי כעת הוא שהמגמה תימשך, שכן הצפי הוא לצמיחה של 3% בחישוב שנתי בארה"ב ברבעון הנוכחי, בעוד שגוש האירו צפוי לרשום צמיחה של כ- 0.1%. 

צרפת: פירוק הממשלה בהשראת פרופסור קרוגמן

ממשלת צרפת התפרקה, והאשמה, לפחות חלקית, היא על פרופסור לכלכלה, זוכה פרס נובל וכתב ניו-יורק טיימס, פול קרוגמן. לפני שכל שרי הממשלה הגישו את התפטרותם, הם השמיעו ביקורת חריפה כלפי מדיניות הצנע וצמצומים בתקציב המדינה. ברעיון לעיתון לה מונד ציטט שר הכלכלה היוצא את פול קרוגמן, שמנבא מיתון חדש לאירופה בגלל מדיניות הצנע, ודבריו נתמכו על ידי כלל השרים של הממשלה היוצאת.לראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד לא הייתה ברירה אלא לקבל את התפטרותם ולמנות שרים חדשים, בעוד הוא ממשיך לעמוד על כוונתו להמשיך ולצמצם את הוצאות הממשלה. רבים בצרפת תומכים בדעה של השרים המפוטרים, שהצנע "הונחת" על אירופה על ידי הגרמנים, ופוגע ביכולת הכלכלה להתאושש. האמת היא שהם צודקים, אך גם ראש ממשלת צרפת,האומד מול אתגר של צמצום החוב הלאומי שנמצא בשיא כל הזמנים, ועמידה ביעדי התקציב בזמן שהכלכלה אינה צומחת כלל חצי שנה ברציפות ומספר שיא של אזרחים תובעים דמי אבטלה. אך למרות כל הרעש מסביב המשבר הפוליטי, שינויי השלטון לא צפויים לשנות אתה כיוון הכלכלי של צרפת. פול קרוגמן בעצמו אמר שבשלב זה הממשלות באירופה לא יכולות לסייע לכלכלות הנכשלות שלהן, וכי גורלה של כלכלת גוש האירו נקבע כעת בבנק המרכזי של אירופה. אם נגיד הבנק, מאריו דראגי, יגבר על "נצים" המוניטאריים בתוך הבנק ויגדיל את התמיכה בכלכלת אירופה, אולי זו תימנע מעוד מיתון. ואולי לא.

מקסיקו: מהפכת האנרגיה כבר כאן

זוכרים את התקופה בה מחיר הנפט התקרב ל- 200$ וכולם דיברו על כך שעוד מעט כל הנפט ייגמר ונצטרך לעבור למקורות אנרגיה אחרים? אז זהו, שלא נצטרך לשדרג את האוטו לשימוש בדלק מתירס ואצות,לפחות לא בשנים הקרובות. יש מספיק נפט בעולם, וכל הזמן מוצאים עוד דרך להוציא אותו ממתחת לאדמה באופן קל וזול יותר. מתברר, שבארה"ב יש שדות ענק של נפט בפצלי שמן, בקליפורניה, קולורדו ומקומות אחרים, ואולי ארה"ב תהפוך בקרוב מיבואנית ליצואנית הנפט. גם בישראל מצאו שדה שעל פי הערכות מכיל יותר נפט מאשר בכל השדות שללוב, ומתישהו סביב שנת 2020, אם הכל ילך כשורה, נוכל למכור נפט לערב הסעודית. בתקופה קרובה יותר, מי שצפויה להתחיל וליהנות מעושר הטבעי החדש-ישן היא מקסיקו.שדות ענקיים של נפט בפצלים נמצאו שם מזמן, אך עד כה חוקת המדינה אסרה השקעה פרטית במגזר האנרגיה – וכתוצאה למדינה לא היה את הכסף ואת הטכנולוגיה הדרושים לצורך הפקת הנפט. אך סוף סוף הצליחה המדינה לעבור את המכשולים הפוליטיים, שברה את המונופולה ממשלתי באנרגיה ופתחה את כלכלתה להשקעה. החוזים הראשונים יכנסו לתוקף כבר בשנה הבאה, ועד שנת 2018 צפויה מקסיקו למשוך השקעה במגזר האנרגיה בהיקף של כ- 50 מיליארד דולר. כמובן שהרפורמה טובה למקסיקו, שכן היא תאיץ את הצמיחה הכלכלית ותביא להקמת קרן פיסקלית שתשמש את התקציב בתקופות כלכליות קשות. היא גם טובה לחברות הנפט הגדולות, שצפויות לראות החזרים נאים על השקעותיהן במקסיקו; והיא גם טובה לכלכלה הגלובלית, שתקבל נפט ממקור יציב הרבה יותר, מאשר עיראק או לוב (וגם – כמה שיותר היצע!).

ברזיל: הבאה לכישלון?

ברזיל היא הקטר הכלכלי של האמריקה הלטינית, הכלכלה השביעית בגודלה בעולם והמעצמה הדרום-אמריקאית הראשונה והיחידה. ועם זאת, מזה תקופה שכלכלה ענקית זו מאותתת סימני חולשה ואף כישלון אפשרי. הייצור התעשייתי יורד בקצב המהיר ביותר מאז המשבר הגלובלי, ביטחון הצרכנים בצניחה חופשית, סנטימנט העסקים קרוב לשפל, שוק העבודה כמעט הפסיק לייצר משרות חדשות, השכר אינו עולה למרות שיעור האינפלציה המהיר, מאזן השוטף רושם גירעון גבוה, וכד'. הבעיות לא התחילו אתמול,וברובן הינן מבניות ודורשות רפורמות מקיפות לפתרונן, אך המצב הוחרף באופן ממשי על ידי ההאטה בצריכת הסחורות על ידי סין. מזה תקופה האנליסטים לא מפסיקים לדבר על כך שהצמיחה הכלכלית בדרום אמריקה הינה עוד משהו "מיוצר בסין". אומנם ייצוא הסחורות לא מהווה חלק גדול מאוד בכלכלה הברזילאית, בשונה מהכלכלות האחרות באזור,אך בשנים שלפני המשבר הגלובלי הייצוא מברזיל לסין זינק והגיע ל- 20% מסך הייצוא,כך שהוא תרם חלק ניכר לשיעורי הצמיחה הגבוהים של אז. הצד השני של המטבע מתגלה לברזילאים בשנים האחרונות, כאשר סין רושמת האטה מסוימת – ומה שעוד יותר חשוב,עוברת שינוי מבני שבסופו של דבר יעביר אותה ממודל הצמיחה מוטה השקעה וייצוא למודל "מערבי"יותר, מוטה הצריכה. זה לא מנבא טובות עבור מדינות שהתרגלו לתקבולים נאים מסין בתמורה לסחורות שהן מייצאות. עבור ברזיל, הסיכונים טמונים גם במערכת הפיננסית. אומנם הבנקים במדינה חזקים ויציבים, אך במשך חמש השנים האחרונות הם סיפקו הלוואות לדיור ומשכנתאות בהיקפים גבוהים מאוד, והדבר יכול לגרור בעיות מאזניות עם המיתון בו הכלכלה נמצאת כעת יימשך עוד זמן מה או יחריף. עוד סיכון עבור ברזיל (כמו גם רבים מהשווקים המתפתחים) טמון בהידוק המדיניות המוניטארית על ידי הפד בארה"ב– ויכול לגרור ירידה בערך המטבע המקומי, עלייה באינפלציה, ועוד.

ארה“ב: יעוץ השקעות מאיש מאפיה לשעבר

כאשר המדדים העיקריים בשוקי המניות שוברים שיא אחר שיא אחר שיא ללא תיקון משמעותי בין לבין, מה שהכי מעניין את כולם זאת השאלה האם זאת בועה או לא. האנליסטים והכלכלנים הידועים משמיעים עמדות שונות עד מנוגדות ושופכים טונות של גרפים ונתונים טכניים על כל מי שמוכן לשמוע. מתברר שגם לאנשי המאפיה יש מה לומר בנושא. כך, הבוס לשעבר של משפחת פשע ניו-יורקית מייקל פרנצ'זה אמר כי המניות הן בועה, אז עדיף לקנות זהב פיזי, ובכלל, הוא לא היה סומך על אנשי וול-סטריט, כי רבים מהם "טיפוסים מפוקפקים". נכון, קצת מוזר לשמוע ממאפיונר לשעבר על התכונות האתיות שלמשקיעים נורמטיביים (פחות או יותר). מאידך, הוא לפחות לא הפיל כלכלות שלמות בגלל חובות האג"חיים, כפי שעשו המשקיעים של ארגנטינה. בכל מקרה, יש שמסכימים עם הערכתו, ויש שאומרים שהעליות אינם בועה והן מוצדקות על ידי רווחי החברות הנאים, הנתונים הכלכליים הטובים, המעידים על חוזקה של הכלכלה האמריקאית, וכן על ידי הריבית האפסית. אז אולי באמת נדע מי צדק רק לאחר העלאת הריבית בשנה הבאה: אם השוק סתם ירד, זאת לא הייתה בועה, ואם השוק יפול או יצנח, אז בדיעבר היינו צריכים לדעת, כרגיל.

ארז ברית, יו"ר ומנכ"ל, טנדם קפיטל אסט מנג'מנט

טנדם קפיטל אסט מנג'מנט והחברות הבנות (להלן: "טנדם") הן חברות העוסקות בשיווק השקעותו לא בייעוץ השקעות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ובעלות זיקה לנכסים פיננסיים המנוהלים בידי החברות המפורטות באתר האינטרנט של החברה ומתעדכנות מעת לעת.

לטנדם או לעובדיה יתכנו החזקות בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים במסמך זה והם עשויים לפעול בהם. מסמך זה נועד לצורך מסירת מידע בלבד, אין בו משום הבטחת תשואה כלשהי או מניעת רווח, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כלאדם. כמו כן, אין המידע מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך,תשכ"ח-1968 ורכישה כזו תבוצע אך ורק על בסיס תשקיף תקף. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.