אמיר לוי, הממונה על אגף התקציבים
קרן מרדכי
22/10/2014
בערב חג הסוכות אישרה הממשלה את הצעת התקציב לשנת 2015.
כמו שקורה לא אחת במהלך השנים, מדובר בתקציב לא פשוט מבחינת האילוצים איתם התמודדנו בגיבושו. גם אילוצים ביטחוניים שנבעו מכך שבחודשים יולי-אוגוסט בהם מגובש התקציב כל שנה היינו בעיצומו של מבצע צבאי, גם אילוצים משקיים, שכן עלינו להתאים את המדיניות הפיסקלית של הממשלה בהתאם למשתנים שעשויים להעיד על האטה במשק וגם אילוצים פוליטיים. במסגרת אילוצים אלו, אני סבור שהתקציב כפי שאושר על ידי הממשלה טומן בחובו מספר נושאים משמעותיים מאד לקידום הכלכלה הישראלית:
חרדים וערבים – תוכנית עוגן, ארוכת טווח. שם נמצא הפוטנציאל של המשק. קשה, סזיפי, מאתגר פוליטית, אבל זה המפתח אם חפצי חיים וצמיחה אנחנו. ולנו ברור, כי דברים מסוג זה האגף צריך להוביל.
חינוך – יציאה למהלך של תקצוב דיפרניאלי בחינוך היסודי.
חיזוק הרפואה הציבורית - בין היתר באמצעות היטלים על הרפואה הפרטית, והפניית המשאבים הללו לרפואה הציבורית.
משאבי ציבור – חלוקה הוגנת יותר, ועל בסיס כלכלי, של משאבי הציבור - קק"ל ושישינסקי 2 שהוגש שלשום לשר האוצר
חדשנות – חוק המדען החדש וחקיקת חוק האינג’לים
תחבורה ציבורית – שחרור הרכבות הקלות וקווי תחבורה חדשים, בייחוד ליישובים שאינם זוכים לתחבורה ציבורית.
תשתיות תקשורת – דור 4 ומיזם הסיבים.
והגדלת היצע הדיור - חקיקת הותמל, פינוי בסיסים, הסכמי גג ועוד
אני מקווה שהכנסת תאשר את התקציב הזה עד תום השנה, בצורה אחראית, שתאפשר לממשלה להמשיך ולספק שירותים לאזרחים באופן רציף ומטיבי.
עם זאת, צריך לזכור שתקציב 2015 טומן בחובו גידול משמעותי בתקציב הביטחון.
"צוק איתן" גבה מחיר כלכלי גבוה מאוד. 7 מיליארד שח לכיסוי עלויות לחימה ורוח גבית לתוספת של 6 מיליארד ₪ לתקציב 2015. 13 מיליארד שח זהו סכום שמשקף מחיר כלכלי כבד. זהו סכום גבוה מאוד, שמגדיל את רמת ההוצאה הביטחונית, ומגדיל את הגירעון ביחס לזה המתוכנן.
למרות זאת, אני יכול לומר בצורה די מפוקחת, כי התובנה שהמשק לא יכול לעמוד בכך לאורך זמן, היא תובנה חדה ובהירה, גם למערכת הביטחון.
בחודשים האחרונים אנחנו עובדים רבות עם ועדת לוקר במטרה לגבש צעדים שיגמישו את תקציב הביטחון ויחסכו הוצאות שאינן הוצאות התעצמות וכשירות.
הדוגמאות הבולטות הן תשלום גמלאות בהיקף של 6.5 מיליארד למי שטרם יצאו לגמלאות, קרי אנשים שפרשו אך טרם מלאו להם 67, ותקציב השיקום ל"לא לוחמים".
בקיץ 2011 הייתה המחאה. אחד מסמליה היה הקוטג', אך היו לה גם זרמים תת קרקעיים נוספים. אחד מהם הוא הפער הבלתי נתפס בין תקציב הביטחון לשירותים האזרחיים אותם מקבלים התושבים.
ואת זה, למרות התוספת האמורה, אנו פועלים לשנות.
המחאה גם נתנה רוח גבית למה שהאגף עשה ועושה שנים רבות. בחוברת שינויים מבניים קראנו לזה "הגברת התחרותיות", היום קוראים לזה "יוקר מחייה".
מצד אחד, לישראל 3 מגבלות אובייקטיביות המשפיעות על יוקר המחייה:
1. תקציב הבטחון, שגורר צורך במיסים גבוהים ביותר. מה שמוביל לשני דברים: המיסוי הישיר מפחית את ההכנסה הפנויה, והמיסוי העקיף מעלה את המחירים באופן ישיר.
2. משק קטן ומבודד שלא מאפשר ניצול יתרונות לגודל על ידי מספר רב של שחקנים.
3. היצע קרקע קטן ומוגבל, שמשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור.
מצד שני,
1. חינוך חינם מגיל 3.
2. עלויות השכלה גבוהה - נקודת התחלה סבירה בשוק העבודה בארה"ב נדרשים כ- 60-75 אלף דולר (20-25 לשנה) רק עבור שכר לימוד, בלי דיור וכלכלה. כדי לתת נקודת פתיחה טובה באמצעות לימודים באוניברסיטאות המובילות צריך 120-160 אלף דולר רק על שכר לימוד לתואר ראשון. מדינת ישראל מסבסדת את ההשכלה הגבוהה ולימודים במקום מוביל בישראל עולים סביב 10% ביחס לעלות בארה״ב.
3. שירותי רפואה - שירותי הרפואה בישראל טובים וניתנים כמעט בחינם לאזרחים. משפחה לא צריכה להוציא עד 10,000 דולר בשנה (אם יש לה ביטוח טוב) או למכור בית כשמשהו קורה ואין ביטוח. קטסטרופה רפואית בארה״ב משמעותה לפעמים קטסטרופה כלכלית.
4. חיסכון פנסיוני והפרשות מעביד - ישראלים רבים נוטים להסתכל על השכר נטו ושוכחים את הפרשות המעביד (שהן חובה) לפנסיה, ואת ההפרשות שניתנות לעיתים לקרן השתלמות וקופות גמל.
לכן, כשמדברים על יוקר מחייה, צריך לזכור את האילוצים מחד, אך גם לעשות את החשבון כמו שצריך, עד כמה שאפשר (כי אי אפשר לדוגמא לתמחר, כמה שווה "להרגיש בבית").
ועם זאת, אנו זוכרים ופועלים למימוש אחד משני התפקידים העיקריים של האגף – ביצוע שינויים מבניים שיגדילו את רמת התחרותיות ויורידו את המחירים במשק.
בשנה החולפת העברנו מספר שינויים מבניים חשובים:
שמיים פתוחים
חוק המזון
ביטול ההסדר הכובל
פיצול נשר
מיזם הסיבים והשוק הסיטונאי בתקשורת
ועל הפרק:
"רפורמת הקורנפלקס" ליבוא מזון יבוא
רפורמה בכשרות
תחרות בתחום יבוא רכב מקביל
תחרות בשוק החלב
הסדרת יבוא מקוון
המציאות המשתנה והשונה מזו שאני חוויתי כרפרנט, רכז וסגן, מציבנו עבורנו כאגף אתגרים רבים ולא תמיד פשוטים. עם זאת, אנו מודעים לכך, ומודעות כידוע היא שלב חשוב בהתמודדות. אנו זוכרים כל הזמן את תפקידנו ומודעים לחשיבות הראייה האחראית וארוכת הטווח שלנו למשק.
אנשי האגף התקציבים לדורותיו הוכיחו את עצמם בכל הקשור לאתגרים מורכבים ואני מאמין אמונה שלמה באיכות הגבוהה של הנהלת האגף ועובדי האגף נכון להיום, ובטוח שיש לנו את היכולת לעמוד בכך בהצלחה. החבורה שלנו היא יחידת עלית, המורכבת מאנשים, שמוכנים להקריב הרבה מחייהם האישיים על מנת לתקן את מה שצריך בכלכלת ישראל.
כמו שקורה לא אחת במהלך השנים, מדובר בתקציב לא פשוט מבחינת האילוצים איתם התמודדנו בגיבושו. גם אילוצים ביטחוניים שנבעו מכך שבחודשים יולי-אוגוסט בהם מגובש התקציב כל שנה היינו בעיצומו של מבצע צבאי, גם אילוצים משקיים, שכן עלינו להתאים את המדיניות הפיסקלית של הממשלה בהתאם למשתנים שעשויים להעיד על האטה במשק וגם אילוצים פוליטיים. במסגרת אילוצים אלו, אני סבור שהתקציב כפי שאושר על ידי הממשלה טומן בחובו מספר נושאים משמעותיים מאד לקידום הכלכלה הישראלית:
חרדים וערבים – תוכנית עוגן, ארוכת טווח. שם נמצא הפוטנציאל של המשק. קשה, סזיפי, מאתגר פוליטית, אבל זה המפתח אם חפצי חיים וצמיחה אנחנו. ולנו ברור, כי דברים מסוג זה האגף צריך להוביל.
חינוך – יציאה למהלך של תקצוב דיפרניאלי בחינוך היסודי.
חיזוק הרפואה הציבורית - בין היתר באמצעות היטלים על הרפואה הפרטית, והפניית המשאבים הללו לרפואה הציבורית.
משאבי ציבור – חלוקה הוגנת יותר, ועל בסיס כלכלי, של משאבי הציבור - קק"ל ושישינסקי 2 שהוגש שלשום לשר האוצר
חדשנות – חוק המדען החדש וחקיקת חוק האינג’לים
תחבורה ציבורית – שחרור הרכבות הקלות וקווי תחבורה חדשים, בייחוד ליישובים שאינם זוכים לתחבורה ציבורית.
תשתיות תקשורת – דור 4 ומיזם הסיבים.
והגדלת היצע הדיור - חקיקת הותמל, פינוי בסיסים, הסכמי גג ועוד
אני מקווה שהכנסת תאשר את התקציב הזה עד תום השנה, בצורה אחראית, שתאפשר לממשלה להמשיך ולספק שירותים לאזרחים באופן רציף ומטיבי.
עם זאת, צריך לזכור שתקציב 2015 טומן בחובו גידול משמעותי בתקציב הביטחון.
"צוק איתן" גבה מחיר כלכלי גבוה מאוד. 7 מיליארד שח לכיסוי עלויות לחימה ורוח גבית לתוספת של 6 מיליארד ₪ לתקציב 2015. 13 מיליארד שח זהו סכום שמשקף מחיר כלכלי כבד. זהו סכום גבוה מאוד, שמגדיל את רמת ההוצאה הביטחונית, ומגדיל את הגירעון ביחס לזה המתוכנן.
למרות זאת, אני יכול לומר בצורה די מפוקחת, כי התובנה שהמשק לא יכול לעמוד בכך לאורך זמן, היא תובנה חדה ובהירה, גם למערכת הביטחון.
בחודשים האחרונים אנחנו עובדים רבות עם ועדת לוקר במטרה לגבש צעדים שיגמישו את תקציב הביטחון ויחסכו הוצאות שאינן הוצאות התעצמות וכשירות.
הדוגמאות הבולטות הן תשלום גמלאות בהיקף של 6.5 מיליארד למי שטרם יצאו לגמלאות, קרי אנשים שפרשו אך טרם מלאו להם 67, ותקציב השיקום ל"לא לוחמים".
בקיץ 2011 הייתה המחאה. אחד מסמליה היה הקוטג', אך היו לה גם זרמים תת קרקעיים נוספים. אחד מהם הוא הפער הבלתי נתפס בין תקציב הביטחון לשירותים האזרחיים אותם מקבלים התושבים.
ואת זה, למרות התוספת האמורה, אנו פועלים לשנות.
המחאה גם נתנה רוח גבית למה שהאגף עשה ועושה שנים רבות. בחוברת שינויים מבניים קראנו לזה "הגברת התחרותיות", היום קוראים לזה "יוקר מחייה".
מצד אחד, לישראל 3 מגבלות אובייקטיביות המשפיעות על יוקר המחייה:
1. תקציב הבטחון, שגורר צורך במיסים גבוהים ביותר. מה שמוביל לשני דברים: המיסוי הישיר מפחית את ההכנסה הפנויה, והמיסוי העקיף מעלה את המחירים באופן ישיר.
2. משק קטן ומבודד שלא מאפשר ניצול יתרונות לגודל על ידי מספר רב של שחקנים.
3. היצע קרקע קטן ומוגבל, שמשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור.
מצד שני,
1. חינוך חינם מגיל 3.
2. עלויות השכלה גבוהה - נקודת התחלה סבירה בשוק העבודה בארה"ב נדרשים כ- 60-75 אלף דולר (20-25 לשנה) רק עבור שכר לימוד, בלי דיור וכלכלה. כדי לתת נקודת פתיחה טובה באמצעות לימודים באוניברסיטאות המובילות צריך 120-160 אלף דולר רק על שכר לימוד לתואר ראשון. מדינת ישראל מסבסדת את ההשכלה הגבוהה ולימודים במקום מוביל בישראל עולים סביב 10% ביחס לעלות בארה״ב.
3. שירותי רפואה - שירותי הרפואה בישראל טובים וניתנים כמעט בחינם לאזרחים. משפחה לא צריכה להוציא עד 10,000 דולר בשנה (אם יש לה ביטוח טוב) או למכור בית כשמשהו קורה ואין ביטוח. קטסטרופה רפואית בארה״ב משמעותה לפעמים קטסטרופה כלכלית.
4. חיסכון פנסיוני והפרשות מעביד - ישראלים רבים נוטים להסתכל על השכר נטו ושוכחים את הפרשות המעביד (שהן חובה) לפנסיה, ואת ההפרשות שניתנות לעיתים לקרן השתלמות וקופות גמל.
לכן, כשמדברים על יוקר מחייה, צריך לזכור את האילוצים מחד, אך גם לעשות את החשבון כמו שצריך, עד כמה שאפשר (כי אי אפשר לדוגמא לתמחר, כמה שווה "להרגיש בבית").
ועם זאת, אנו זוכרים ופועלים למימוש אחד משני התפקידים העיקריים של האגף – ביצוע שינויים מבניים שיגדילו את רמת התחרותיות ויורידו את המחירים במשק.
בשנה החולפת העברנו מספר שינויים מבניים חשובים:
שמיים פתוחים
חוק המזון
ביטול ההסדר הכובל
פיצול נשר
מיזם הסיבים והשוק הסיטונאי בתקשורת
ועל הפרק:
"רפורמת הקורנפלקס" ליבוא מזון יבוא
רפורמה בכשרות
תחרות בתחום יבוא רכב מקביל
תחרות בשוק החלב
הסדרת יבוא מקוון
המציאות המשתנה והשונה מזו שאני חוויתי כרפרנט, רכז וסגן, מציבנו עבורנו כאגף אתגרים רבים ולא תמיד פשוטים. עם זאת, אנו מודעים לכך, ומודעות כידוע היא שלב חשוב בהתמודדות. אנו זוכרים כל הזמן את תפקידנו ומודעים לחשיבות הראייה האחראית וארוכת הטווח שלנו למשק.
אנשי האגף התקציבים לדורותיו הוכיחו את עצמם בכל הקשור לאתגרים מורכבים ואני מאמין אמונה שלמה באיכות הגבוהה של הנהלת האגף ועובדי האגף נכון להיום, ובטוח שיש לנו את היכולת לעמוד בכך בהצלחה. החבורה שלנו היא יחידת עלית, המורכבת מאנשים, שמוכנים להקריב הרבה מחייהם האישיים על מנת לתקן את מה שצריך בכלכלת ישראל.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
