עידו אסאייג
27/10/2014
עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר:
נשק הריבית של בנק ישראל הולך ונחלש מרבעון לרבעון, וההשפעה שלו על הכלכלה הריאלית נמוכה מאד. לאורך תקופה ארוכה המדדים נמוכים וניתן לראות כי מבחינת ההשפעה על האינפלציה, המדיניות המוניטארית המרחיבה, אותה מבצע בנק ישראל, הולכת ונחלשת, ואף מאבדת אפקטיביות. ספק גדול אם להרחבה הכמותית תהיה אפקטיביות במטרה לייצר אינפלציה במשק הישראלי. הורדת ריבית נוספת והקלה כמותית יכולות בהחלט לזרז מהלך של פיחות השקל מול הדולר, אך התמורה לאינפלציה מזערית מכיוון שגורם התמסורת של הדולר מול המדד הולך ונחלש לאורך השנים האחרונות.
רק לדוגמא, אם ניקח את מרכיב הדיור במדד המהווה כ- 25% מהמדד הכולל, רובו נובע מסעיף השכירות, שבו לאורך השנים החוזים נחתמו בשקל ולא בדולר. הדבר החמור יותר נובע מייבוא דיפלציה אל משק דיפלציוני. הרי מחירי האנרגיה והסחורות בעולם נלחצות כלפי מטה, המחירים אשר בשליטת הממשלה, כגון: מים וחשמל, במגמת ירידה ולפיכך הפתרון, כנראה, מצוי בצד הפיסקאלי של המשוואה והוא - הקלה בנטל המיסים והגדלת ההכנסה הפנויה של הצרכנים, גם במחיר של גידול זמני ברמת הגירעון התקציבי. בהתאם להערכותינו הקודמות, אנו סבורים כי אין גורם בטווח הקצר שיכול לייצר אינפלציה ולעורר את רמת הביקושים הפנימיים במשק ולפיכך, סביבת הריבית עשויה להיוותר ברמה נמוכה לאורך זמן ממושך.
משה שלום, FXCM ישראל:
בנק ישראל רצה להימנע מלשדר מסר של פאניקה; הבחירה של בנק ישראל מושכלת. נראה כי בנק ישראל רצה להימנע מהמסר השלילי הנובע מהורדת הריבית לרמת אפס. גם התחזקותו המשמעותית של הדולר בחודשים האחרונים מאפשרת לבנק ישראל לעצור לעת עתה את סבב הפחתות הריבית.
בנק ישראל רצה להימנע מלשדר מסר של פאניקה; הבחירה של בנק ישראל מושכלת. נראה כי בנק ישראל רצה להימנע מהמסר השלילי הנובע מהורדת הריבית לרמת אפס. גם התחזקותו המשמעותית של הדולר בחודשים האחרונים מאפשרת לבנק ישראל לעצור לעת עתה את סבב הפחתות הריבית.
בניגוד להערכות המוקדמות, בנק ישראל הודיע לפני שעה קלה על הותרת הריבית ללא שינוי ברמת שפל היסטורית של 0.25%. למרות האינפלציה הנמוכה וסממני ההאטה המתגברים, נראה כי בנק ישראל רצה להימנע מהמסר השלילי הנובע מהורדת הריבית לרמת אפס. גם התחזקותו המשמעותית של הדולר בחודשים האחרונים מאפשרת לבנק ישראל לעצור לעת עתה את סבב הפחתות הריבית. כמו כן, הותרת הריבית ללא שינוי מצננת כעת את הספקולציות בדבר הרחבה כמותית.
בשוק המט"ח, ההימנעות מהורדת ריבית לא צפויה לשנות את מגמת העלייה של הדולר-שקל בחודשים הקרובים. ואולם, לאור העלייה המתמשכת וההגעה לרמת המפתח של 3.8, ייתכן כי הספקולנטים יבחרו לממש כעת רווחים ואנו נראה נסיגה מסוימת בעלייה של הצמד.
הבחירה של בנק ישראל מושכלת. להורדת ריבית נוספת לא תהיה משמעות ריאלית על הפעילות במשק אלא פסיכולוגית בלבד, ולא בטוח שזו משמעות חיובית. בנק ישראל רצה להימנע מלשדר מסר של פאניקה. הנהנים העיקריים מהורדות הריבית הן היצואנים, שחשים הקלה מהיחלשותו הדרמטית של השקל בחודשים האחרונים.
צח ברקי, סמנכל אגף מידע, כלכלה ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט:
ברמת הריבית הנוכחית, האפקטיביות בהפחתת ריבית נוספת לא אפקטיבית והיא אף עלולה לגרום לנזק שעולה על התועלת. במקרה הזה החלטת הנגידה "לא להחליט" ולהשאיר את הריבית על כנה, הייתה ההחלטה הנכונה. צריך להילחם בהאטה בצמיחה בדרכים נוספות ולא רק על ידי הפחתות ריבית. אם לא ינקטו בצעדים משלימים, הצמיחה בתוצר תמשיך להיות נמוכה.
ברמת הריבית הנוכחית, האפקטיביות בהפחתת ריבית נוספת לא אפקטיבית והיא אף עלולה לגרום לנזק שעולה על התועלת. במקרה הזה החלטת הנגידה "לא להחליט" ולהשאיר את הריבית על כנה, הייתה ההחלטה הנכונה. צריך להילחם בהאטה בצמיחה בדרכים נוספות ולא רק על ידי הפחתות ריבית. אם לא ינקטו בצעדים משלימים, הצמיחה בתוצר תמשיך להיות נמוכה.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות בתגובה ראשונה להודעת בנק ישראל:
החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית ולהותירה ברמה של 0.25% מבטאת את רצונו של הבנק להמתין ולקבל סימנים נוספים בדבר האטה במשק בטרם בנק ישראל ממצה את התחמושת שבהפחתת שער הריבית. בנק ישראל עשוי לפעול בשלב הנוכחי באמצעות התערבות בשוק האג"ח המקומי כאמצעי להרחבה מוניטרית ולעידוד הפעילות הכלכלית. בבנק ישראל חוששים מההשפעה הצפויה על שוק ההון המקומי ועל שוק הנדל"ן ומהיווצרות בועות פיננסיות, מה שבא לידי ביטוי בגל הגיוסים האגרסיבי מצד חברות גדולות וקטנות כאחד.
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי לפרסום הריבית:
למרות הציפיות בשוק ההון להורדת ריבית, בחר בנק ישראל להמתין עם הורדה נוספת בריבית.
להורדת הריבית עצמה לא תהיה השפעה כלכלית ממשית על המשק, אולם, לנוכח האינפלציה השלילית והצמיחה הנמוכה מצפה השוק לראות את בנק ישראל פועל בנחישות על מנת לתמוך בצמיחה במשק ולהחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד שנקבע (1-3 אחוז).
האינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו לאחרונה ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה ועל אינפלציה שלילית אשר רחוקה מיעד האינפלציה של בנק ישראל. גם המדדים הבאים צפויים להיות נמוכים מאחר ואנו עדים להמשך ירידת מחירים ב- מחירי הסחורות, נפט, מים וחשמל, עם זאת הדולר ממשיך להתחזק ויתכן שיקזז חלק מירידת המחירים הצפויה. למרות החולשה במשק, להערכתנו כלי הריבית כבר לא אפקטיבי והשפעתו על המשק אינה ניכרת, על בנק ישראל לחשוב על דרכים נוספות על מנת לתמוך מוניטארית בכלכלה ויתכן כי נראה הרחבות כמותיות בחודשים הקרובים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
