"לראשונה מאז שמנפיקה ממשלת ישראל אגרות חוב סחירות, אג"ח ממשלת ישראל נסחר בתשואות נמוכות מאג"ח ממשלת ארה"ב, פער התשואות שהתרגלנו אליו כל השנים נעלם בן רגע, זהו אינו מצב יציב כי הוא לא משקלל את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל וגם לא את פרמיית הסחירות של אג"ח ארה"ב, הנכס הסחיר בעולם בכל קנה מידה". כך אמר היום ערן היימר, מנכ"ל חברת דירוג האשראי מידרוג בכנס "פורום שוק החוב" בבניין הבורסה החדש בתל אביב.
"האם העיוות בארה"ב או בישראל ימים יגידו. הדבר היחיד שאולי מעיד על שבריריות המצב הכלכלי והגיאופוליטי שלנו הוא שער הדולר אבל גם הוא שהיה יציב ואיתן כל הקיץ טס כלפי מעלה בעיקר בגלל כוחות השוק בעולם ולא בגלל השוק הישראלי".
"בנק ישראל הביע דאגה מהאינפלציה הנמוכה וכמו כל העולם מודאג מדפלציה פוטנציאלית, מצד שני היעד האמיתי של הממשלה הוא דפלציה על ידי הצהרות על הורדת מחירים בהתאם לרצון הציבור. צריך להפריד בין ירידת מחירים שתפנה מקורות לחסכון, צריכה וצמיחה לירידת מחירים שנובעת מחוסר ביקוש, אין מקום כיום לייצר אינפלציה באמצעים מוניטאריים, צריך לעודד כל מקום שבו יש ירידת מחירים שנובעת מתחרות".
"שוק האג"ח הישראלי התמחה במימון חברות נדל"ן, החברות שבאות לגייס כאן נבנות בצורה שתתאים למבנה שוק החוב הישראלי, כל השאלות שנשאלות בנוגע לחברות הללו מבורכות אבל במקביל מחייבות אותנו להסתכל על תיק האג"ח הישראלי כי בחלק גדול מהחברות ה'ישראליות' אותן שאלות צריכות להישאל, בסוף היום השוק צריך לתמחר את הסיכונים ולשקף אותן בעלות הגיוס", אמר היימר.
בכנס דיבר גם פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הראשי של בנק פועלים, ואמר ש"יפן אף פעם לא יצאה מהמשבר של 1989 וזאת כי הם לא הלכו לבצע טיפול שורש לבעיות מבניות של הכלכלה. העולם נמצא בדשדוש לא כתוצאה ממשהו מחזורי שניתן לטפל בו באמצעים מונטאריים אלא בגלל שורה של בעיות מבניות הדורשות טיפול שורשי.
"הכלכלה הגלובלית מעולם לא הייתה במצב כמו היום, אין לנו שום רקע היסטורי שיכול לעזור לנו באופן מלא כדי לדעת את השווקים. הצמיחה מדשדשת למרות הריביות הנמוכות והדפסת הכסף, האבטלה גבוהה במיוחד בגוש היורו ובאירופה אבל שוקי המניות שוברים שיאים - יש אי נוחות שאוסף הנתונים הללו לא מתורגמים לצמיחה" אמר ליידרמן.
"ביל גרוס שעזב את פימקו, קורא לסימפטומים האלה 'המצב הנורמלי החדש', קריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע, קראה למצב זה 'הבינוניות החדשה' – שם אנו נמצאים. התחושה בקרב האנליסטים ובקרב הכלכלנים הוא שכך נסיים את 2014 וכך תראה מרבית 2015", הוסיף ליידרמן.
"ביו הגורמים המובילים לקיפאון הזה הם דמוגרפיה, ירידה באיכות החינוך, רובוטיזציה והשפעתה על שוק העבודה, אי שוויון בחלוקת ההכנסות, חוב ציבורי גבוה של מדינות ושורה של גורמים מבניים שקשה להתמודד איתם" אמר ליידרמן.
ליידרמן התייחס לנתוני הצמיחה השלילית בישראל בפעם הראשונה מאז 2009 ואמר: " לא היינו מופתעים מהנתון הזה על רקע צוק איתן, המבחן האמיתי יהיה הרבעון הרביעי והשנה הבאה. אנו מצפים לאיזו שהיא חזרה לנורמליות, כזו שהייתה לפני צוק איתן ואסור לשכוח שהמצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע עם צמיחה אפס או אפילו שלילית.
"מוזיקת הרקע שניתנת על ידי הבנקים המרכזיים מאופיינת בהבדל משמעותי בין מדיניות הפד בארה"ב לבין אירופה ואפילו בנק ישראל. בזמן שבארה"ב מתעסקים בשאלה מתי נראה העלאת ריבית ראשונה, הניתוח של הבנקים באירופה מראה שאין מקום להעלאת ריבית לפחות עד 2015. העולם מוצף בנזילות וכרגע להערכתנו המפתח העיקרי לתנודות בשווקים זה נושא הבנקים המרכזיים. הצפת העולם בנזילות צפויה להימשך גם ב-2015. גם ביום שאחרי העלאות הריבית הן יהיו מתונות ומתונות, לא נחזור ל-4% ריבית בשנה ונצטרך להתרגל לזה" אמר ליידרמן.
ליידרמן התייחס להשפעות על שוק המט"ח ואמר: "הסנטימנט הוא לטובת הדולר ואנחנו בחברה טובה. הפרנק השוויצי עבר תיקון של 8% מתחילת השנה, יפן 8.7% ועיקר התנודה של השקל/דולר משקפת את מה קרה לדולר בעולם. אירועים כמו צוק איתן לא משפיעים ישירות באופן דרמטיות על השוק", אמר ליידרמן.
"בזמן שבארה"ב כבר סיימו לדבר על הרחבות כמותיות ובהעלאות ריבית בישראל רק מדברים על הרחבה כמותית. אין שום טעם של בנק ישראל לנקוט בהרחבה כמותית שכן אנו כבר בתשואות כל כך נמוכות אך עדיין יש המצודדים במהלך כמו זה. להערכתנו השוק נותן דגש גדול מדי כאשר הוא מסתכל על בנק ישראל כמי שעסק בהדפסת כסף כמו הבנק האירופי בעוד הסביבה הכלכלית שלנו שונה", סיכם ליידרמן.