הרקליטוס (500 לפנה"ס) אמר: "הכל זורם, שום דבר לא עומד מלכת".
ברוח זו עולות תהיות רבות לגבי השאלה מה יקרה בשנת 2030 ובדרך לשנת 2030 ובכלל זה:
* האם מגמת הגידול בריכוזיות השווקים הפיננסים המאפיינת את 100 השנים האחרונות תמשך?
* מה יהיה תפקידן של הכלכלות המתפתחות בעוד עשור ויותר?
* האם המודלים הכלכליים של המערב יהיו רלבנטיים או שיתפתחו מודלים אחרים?
* האם מקורות המימון שאנחנו מכירים – בנקים, משקיעים מוסדיים, בורסה - ימשיכו להיות דומיננטיים? ישנו צורה? יהיו שחקנים חדשים?
* האם שוק היורו יחזיק מעמד? האם ביטקוין ודומיו יהפכו להיות מטבע עובר לסוחר? מה יקרה עם בנקאות צל? הלוואות פרטיות וציבוריות? זירות מסחר אלטרנטיביות?
* מה יקרה לאופק ההשקעה? האם יתקצר? איך מדינות תתמודדנה עם סיכון סיסטמי שמשנה צורתו בין משבר למשבר?
* האם המשבר הנוכחי בשוק האשראי מחייב גישה אחרת לניהול תיק האשראי?
* מה תהיה השפעת חוק הריכוזיות? תיקון 16? תיקון 20? ועדת הסדרי החוב? האם נראה פחות פירמידות?
* כיצד החזקת הרבה מאוד כסף בידי משקיעים מוסדיים ישפיע על הכלכלה? מה תפקידם? מה יקרה לחוסכים? לחוסכים לטווח ארוך (קרנות פנסיה)?
* האם אי השוויון הכלכלי יפחת? מה תהיה השפעתו על הכלכלה? על המרקם החברתי?
תפקיד השווקים הפיננסים הוא לשפר את התמסורת בין היזמים לבין המשקיעים. התמסורת הזו משנה צורה, מורכבת יותר אצל הפעילים בשוק ההון ואצל הרגולטורים. כיצד הדבר ישפיע על מבנה הרגולציה? האם היזמים מקדימים את הרגולטורים? האם לא הגיעה העת כי הרגולטורים יחשבו כיזמים? האם העתיד טומן בחובו התעצמות של "ענקי תעשיה" או גידול משמעותי בתרומה של חברות קטנות ובינוניות? איך זה ישפיע על הצריכה? על הצרכנים? על החוסכים והמשקיעים והיזמים?
אני מבקש להתמקד בעסקים קטנים ובינוניים ובשאלה מה צריך לעשות בעניינם בדרך ל-2030.
עסקים קטנים ובינוניים מעסיקים 67% מכוח העבודה ומהווים 60% מהתל"ג. הם מקור לחדשנות. העדויות האמפיריות מצביעות על כך שעסקים קטנים ובינוניים הינם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה. הם מהווים כיום 99% מהעסקים והם התורם המרכזי לגידול בתעסוקה בעשור האחרון.
המשבר האחרון לימד אותנו שלמרות פירוקם של גופים עסקיים גדולים, נוצרו גופים אחרים שחלקם נקראים TBTF (Too Big to Fail). בחלק גדול מהמקרים על חשבונם של משקיעים קטנים, תקציבים ממשלתיים או תמיכה של בנקים מרכזיים. אלה לא תרמו להקטנת אי השוויון הכלכלי. להיפך.
אני מאמין שעידודם יתרום לא רק לתעסוקה וצמיחה אלא גם להקטנת אי השוויון הכלכלי שמאיים על המרקם החברתי. רמת אי השוויון הכלכלי בישראל היא בין הגבוהות ביותר בין מדינות ה-OECD. הקטנת אי השוויון הכלכלי צריכה להיות אחת המשימות החשובות כדי להבטיח שכל צמיחה כלכלית תחלחל באופן שוויוני לכל שכבות האוכלוסייה. אנחנו חייבים לשנות זאת. אחת הדרכים להגשמת המטרה הזו היא עידודם של עסקים קטנים ובינוניים.
על רקע זה, בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לפעילות אינטנסיבית באירופה ובמדינות אחרות שנועדה לעודד ולתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. גם בישראל היו מספר יוזמות ממשלתיות בנוגע לחברות קטנות ובינוניות ובכללן: תמיכה באמצעות המדען הראשי במו"פ, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, תמריצי מס, הפחתת נטל מימוני ועוד. למרות זאת, ה-OECD מעניק למדינת ישראל הערכות לא מחמיאות בהצבת חסמים ליזמות ובנטל הרגולטורי בהשוואה למדינות אחרות. התחרות בשווקים מחייבת אותנו לחשוב אחרת.
בדרך ל-2030, אני מאמין שאנחנו חייבים לחפש פתרונות יצירתיים לתמיכה בעסקים קטנים בינוניים בבורסה ומחוץ לבורסה שמתגברים על החסמים המרכזיים לגיוס הון ובכלל זה: עלויות רגולציה, מימון בנקאי מוגבל והעובדה שהבורסה אינה מהווה לגביהם אלטרנטיבה לגיוס הון.
לגבי הבורסה, אזכיר שמספר החברות ביחס לשווי שוק (או פר 1,000,000 איש) הוא בין הגבוהים בעולם. שווי השוק של 70% מהחברות בבורסה נמוך מ-350 מיליון ₪. החסמים המרכזיים לגיוס הון בבורסה בתל אביב הם, נזילות נמוכה לאחר גיוס ההון שאינה אטרקטיבית דייה למשקיעים מוסדיים, עלויות רגולציה ועוד. הסרת החסמים הללו צריכה לכלול: הקלות רגולטוריות לחברות קטנות ובינוניות, תמיכה במיוחד חברות מו"פ, קרנות ייעודיות שתכליתן הוזלה של עלויות מימון, מימון המונים ועוד.
דוגמא לקרן ייעודית כזו היא קרן שתכליתה מימון לעסקים קטנים ובינוניים (או לדיור בר-השגה או לפרויקטים בעלי תרומה כלכלית או חברתית). הקרן תמומן מ-1/3 הון עצמי ו-2/3 חוב שמגויס מהציבור. החוב עצמו מגובה בערבות ממשלתית שמאפשרת לא רק זמינות הון לעסקים קטנים ובינוניים אלא גם מימון זול יותר.
דוגמא לתמיכה במיזמי מו"פ ואחרים לעסקים קטנים מאוד היא קירובם לשוק ההון דרך מימון ההמונים (crowd funding). האתגר הוא מניעת תרמיות אל מול הצורך בהפחתת עלויות רגולציה למינימום. הפחתת הרגולציה תתאפשר עם הגבלת הסכום לגיוס ההון הן ליזם והן למשקיעים ובאמצעות פיקוח מופחת ברמת הפורטל המימוני במקום ברמת היזם ועוד.
נדמה לי שכך או אחרת ההתפתחויות הטכנולוגיות שהכרנו בשנים האחרונות הן סימן לבאות. בדרך ל-2030, תמיכה ביזמים ובעסקים קטנים ובינוניים היא לא רק מחויבת מציאות היא גם ההזדמנות לשינוי חברתי משמעותי ופתרון לבעיית אי השוויון הכלכלי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

שמואל האוזר


