נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

על רקע המשבר המתחדש בשוק אגרות החוב רשות ניירות ערך: בישראל קיים "שוק עמוק" באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "לאחר שביצענו בדיקה כלכלית וחשבונאית מעמיקה, אנו קובעים כי לעניין התקן החשבונאי, גם בישראל מתקיים שוק עמוק לאג"ח קונצרני איכותי. קביעה זו עולה בקנה אחד עם ההיגיון הכלכלי, לפיו נכון כי שיעור ההיוון ישקף סיכון מסוים, כפי שנהוג במרבית השווקים המפותחים בעולם"

 

 
שמואל האוזר, יור הרשות לניירות ערךשמואל האוזר, יור הרשות לניירות ערך
 

LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/11/2014

משמעות העמדה החשבונאית: בחישוב ההתחייבויות האקטואריות של הטבות לעובדים בישראל יעשה שימוש בשיעור היוון גבוה יותר, הנגזר מתשואות אגרות החוב הקונצרניות המקומיות בדירוגים הגבוהים. העלייה בשיעור ההיוון עשויה להביא לקיטון בהתחייבויות האקטואריות ולעלייה בהון העצמי של תאגידים מסוימים

התקינה החשבונאית (IFRS) קובעת כי לצורך אמידת ההתחייבויות האקטואריות בדוחות הכספיים, יש להשתמש בשיעור ההיוון המבוסס על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה. עוד נקבע, כי במדינות בהן לא מתקיים "שוק עמוק", יעשה שימוש בתשואת שוק בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב ממשלתיות. בדרך כלל שיעורי התשואה בעקום הממשלתי נמוכים יותר מאשר שיעורי התשואה בעקומים הקונצרניים, ולכן במצבים שבהם קיים "שוק עמוק", ההפרשות האקטואריות בדוחות הכספיים של החברות יהיו נמוכות יותר, ולהיפך. מכאן, שהמעבר הנוכחי לשימוש בשיעור היוון המבוסס על אגרות חוב קונצרניות בדירוג מקומי גבוה, צפוי להביא לירידה בהתחייבות האקטוארית ולעלייה בהון העצמי.

על אף ששאלת קיומו של "שוק עמוק" לא נבחנה בעבר, הפרקטיקה שנהגה בישראל עד למועד ההחלטה הנוכחית, הינה שימוש דווקא בעקום התשואה של אגרות החוב של ממשלת ישראל. לאור הצורך בהגברת מידת הוודאות לתאגידים המדווחים בכל הנוגע לסוגיה זו, החל המוסד לתקינה בחשבונאות בבחינת הנושא עוד במהלך שנת 2013, וזאת לאחר פנייה מצד הרשות. ואולם, עקב טענות לחשש לניגודי עניינים לכאורה, הוחזר הנושא בסופו של דבר לפתחה של הרשות לניירות ערך. לאחר שסגל הרשות בחן את הסוגיה ואת הנגזרות החשבונאיות שלה, פורסמה בחודש ספטמבר 2014 טיוטת החלטה, לפיה, בדומה לשווקים מפותחים אחרים כמו גוש היורו, קנדה וארה"ב, מתקיים  בישראל שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות בדירוג מקומי AA ומעלה. לאחר שנתקבלו ונבחנו הערות ותגובות הציבור לטיוטה, ובכלל זה הערותיהם של רגולטורים נוספים במשק, פרסם כעת סגל הרשות את החלטתו הסופית בעניין. עמדת סגל הרשות מתבססת בין היתר על עבודתו של ד"ר חיים לוי-קידר, לפיה מתקיים בישראל שוק עמוק הן בראי מאקרו כלכלי והן בראי מיקרו כלכלי, וזאת בהשוואה בינלאומית. לאחר שסגל הרשות בחן את סבירות חוות הדעת, לרבות באמצעות בחינות נוספות שבוצעו על ידי המחלקה הכלכלית ברשות, פורסמה ההחלטה הסופית שתיושם מכאן ולהבא החל מהדוחות הכספיים לשנת 2014. 





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.


x