"תכנית יישוב הנגב בשני מיליון ישראלים – עוד "פאטה מורגנה" במדבר מבית היוצר של ממשלת ישראל שרק תעלה מחירים ותיצור מקסם שווא"

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "הפעם ממשלת ישראל התעלתה על עצמה. אחרי ההבטחות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה, שר הבינוי ושר האוצר, להוריד עשרות אחוזים במחירים הדיור, אחרי ההבטחות לבנות 80 אלף דירות בשנה, אחרי הפיאסקו של המעמ אפס ומחיר המטרה, הגיע, איך לא, תורה של הקלישאה "כיבוש השממה" למכור חלום רטוב לכל בית ישראל.

ממשלת ישראל מתכנסת היום להכריז על תכנית אב ענקית ליישוב הנגב, שתכלול חצי מיליון דירות, שני מיליון תושבים ו-22 יישובים חדשים, וכל זאת עד שנת 2035, כלור תוך 20 שנה. ואני שואל, היכן הייתה ממשלה זו והיו כל ממשלות ישראל שמאז 1948, ימי דוד בן גוריון שאמר "אם אנחנו לא נכבוש את המדבר, המדבר יכבוש אותנו", הבטיחה פעם אחר פעם ליישב את הנגב ולפזר את האוכלוסייה מהמרכז הצפוף. בדיקת המחלקה הכלכלית של משרדי מצאה כי מה שקרה מאז 1948 זה בדיוק להיפך: ממשלות ישראל לדורותיהן שפכו מיליארדים על גבי מיליארדים ליישוב הנגב, אולם, הפלא ופלא, אחוז האוכלוסייה היהודית המתגוררת בנגב ב-2014, 60 שנה אחרי, הינו בדיוק אותו הדבר כמו בשנות ה-50 של המאה שעברה.

הממשלה טוענת שכיום מתגוררים בנגב, הכולל כ-60 אחוזים משטח ישראל, מקרית גת בצפון ועד אילת בדרום, חצי מיליון בני אדם, כלומר 6 אחוזים בלבד מאוכלוסיית ישראל. ואם נגרע ממספר זה את אוכלוסיית הבדואים, אנשי תעשיית התיירות באילת והעולים החדשים שהגיעו במהלך 20 השנה האחרונות, וכן את קריית גת ואילת הממוקמות בנקודות הקצה של הנגב, נגיע לכ-300 אלף נפש בלבד, רובם הגדול אוכלוסיית עולים שהגיעו לישראל בשנות ה-50 וה-50 ואוכלוסיות חלשות במידה ניכרת לעומת תושבי מרכז הארץ.

גם העובדה שעד כה כביש חוצה ישראל, במקום שיביא ישראלים בהמוניהם לבאר שבע ממרכז הארץ, הביא יותר ישראלים מבאר שבע למרכז הארץ אומרת דרשני. גם העובדה שבמסגרת הקיצוצים  בתקציב המדינה לא נראה בעתיד הנראה לעין את הרכבת לאילת ואת כביש הערבה הופכת לאוטוסטראדה מדברת בעד עצמה. אולם, וזה אולם גדול, הסיבה המרכזית לכישלון יישוב הנגב הינה העובדה שלא מספיק לבנות דירות, ובזול.

צריך קודם כל שפע של מקומות עבודה איכותיים, צריך קודם כל חינוך מעולה, צריך קודם כל חיי קהילה ותרבות מהמעלה הראשונה שיוכלו להתחרות באלה של תל אביב והמרכז, וצריך תכנון אמיתי רב מערכתי וארוך טווח של כל משרדי הממשלה. כמו כן העובדה שהולכים ומקימים 22 יישובים חדשים, מעין רפליקה בזעיר אנפין ל-11 הנקודות היהודיות המיתולוגיות ראשונות שהוקמו בנגב בשנות ה-40 של המאה שעברה, מעוררת תהיה.

האם לא כדאי ורצוי היה להשקיע סכומים אדירים אלה בחיזוק היישובים הקיימים ובראש וראשונה בירת הנגב באר שבע וערי הלווין שלה, אופקים, נתיבות, דימונה, ירוחם ושדרות? האם אל היה כדאי להכפיל את מקומות העבודה האיכותיים? להקים מוסדות תרבות וחינוך לתפארה? לעודד במישרין קבוצות אוכלוסייה בחתך מפולח גבוה ביותר, אקדמאים, הייטקיסטים, אנשי חינוך וכו' לעקור לנגב במסגרת "עסקת חבילה" שכוללת לא רק דירו ב מחיר מפתה? ושאלת השאלות – מתי באמת תצא תכנית זו לפועל ומתי יהיו הדירות מוכנות? אחרי שהתכנית תימוג לאחר הבחירות המשמשות ובאות? לאחר שהמחסור בדיור באזור הביקוש במרכז יחריף עוד יותר והמחירים יעלו בעוד עשרות אחוזים כלפי מעלה, זאת בניגוד להצהרות הממשלה שתכנית יישוב הנגב תביא להורדת מחירים והורדת לחץ הביקוש לדירות במרכז הארץ? מצטער, אבל פאטה מורגנה זו מהווה ממש זלזול באינטליגנציה של אזרחי ישראל. קודם כל שייבנו רבבות דירות במרכז הארץ וידאגו לתושבי הנגב הקיימים. אבל איך אמר מלך צרפת לואי ה-15? "אחרי המבול"....
 
גלעד יפרח, הבעלים של חברת הנדל"ן גלעד מאי הבונה בפריפריה: "מקבלי ההחלטות יושבים במרכז ומקבלים החלטות לגבי הפריפריה ב"שלט רחוק" , כמו בחמ"ל צבאי"
 
"בתור חברה שבנתה ובונה רבות בפריפריה, כולל פרויקטים במצפה רמון, חצור הגלילית (חמישה פרויקטים) ובקרוב גם בבית שאן, אני מוטרד בפעם המי יודע כמה מהעובדה שמקבלי ההחלטות בממשלה יושבים בהיכלות שן במרכז הארץ ומחליטים מירושלים ותל אביב מה יקרה בפריפריה ב"שלט רחוק", ממש כמו בצגים ממוחשבים חמ"ל צבאי. סורי, אולם לדידי הגנב והגליל אינם  זקוקים יותר ל"כמות".

הם זקוקים בראש וראשונה ל"איכות" ולשילוב הצעירים, בני האוכלוסייה הותיקה הקיימת, עם משפרי דיור מהמרכז ועם משקיעים אסטרטגים שיבינו שכדאי להם להשקיע לא רק בערי החוף במרכז הארץ, אלא דווקא בגליל ובנגב. דווקא המספרי המרשימים, לכאורה, בתכנית הממשלה, דוגמת "חצי מיליון דירות" ו"שני מיליון תושבים", ממחישים את חוסר הרצינות של תכנית זו. אני פונה למקבלי ההחלטות ומפציר בהם לייצר מנגנונים שיביאו לאיכות גבוהה יותר ולהשבחת האוכלוסייה בפריפריה. וזה אומר, הטבות מס משמעותיות הן למשקיעי חו"ל והן למשקיעים ישראלים שיעודדו אותם להשקיע בפריפריה.

זה אומר, החזרת הלוואות מקום מוגדלות לאותם ישראלים, ובמיוחד משפרי דיור מהמרכז, שיגדילו עבורם את התמריץ לעבור מהמרכז לפריפריה. זה אומר, להחזיר מחדש את התקציב לאותם פרויקטים תחבורתיים שהוכנסו בשנה האחרונה לקיפאון עמוק, דוגמת רכבת עכו-כרמיאל וקידום הזרוע המזרחית של חוצה ישראל בואכה חצור הגלילית-ראש פינה.  זה אומר, פנייה נקודתית לאקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, דוגמת רופאים שיגיעו להתגורר בקרבת מכללת צפת לרפואה או מרכזים רפואיים נוספים שיוקמו בנגב ובגליל.

זה אומר, יצירת חממות טכנולוגיות וסטארט אפים שלא רק שיביאו אוכלוסייה איכותית, גם ישדרגו את המיתוג והתדמית של אזורים אלה. לדידי די לא בשני מיליון מתיישבים חדשים בנגב ובגליל, שזה ללא ספק מספר וירטואלי וחסר בסיס, אלא מאה אלף ישראלים, שזה אומר 20-30 אלף בתי אב, רובם ככולם  בחתך סוציו-אקונומי גבוה, שיעקרו לפריפריה במהלך העשור הקרוב וייהנו הן מדיור איכותי, אבל גם מחיים בעלי משמעות. צר לי, אבל בלי משמעות שכזו, אין שום משמעות לאותם מספרים שממשלת ישראל זורקת לחלל האוויר."
 
אורן מור, מנכ"ל אייקום: "זוהי "זריקת מוות" לרעיון התחדשות העירונית"
 
אורן מור, מנכ"ל אייקום, מומחים להתחדשות עירונית:"תכנית הזויה זו ליישוב הנגב מהווה "זריקת מוות" לכל רעיון ההתחדשות העירונית שממוקד רובו ככולו באזור הביקוש במרכז הארץ. הממשלה בורחת בפעם המי יודע כמה מהפתרון היחידי האפשרי.

רק באמצעות התחדשות עירונית אפשר וניתן יהיה לקדם כחצי מיליון דירות חדשות באזור הביקוש, ולספק בעשורים הקרובים את הביקוש לדיור. מדובר בקרקע היקרה ביותר בארץ עם פוטנציאל השבחה עצום ועם קהל משמעותי ביותר של זוגות צעירים ומשפרי דיור שאינם מוכנים בשום פנים ואופן להתרחק מהמרכז, גם אם יציעו להם דיור ברבע חינם. מה שיקרה כעת, עם יציאת התכנית הזו לפעול, זה הקפאה מוחלטת של אותן תכניות פינוי מעטות שאותן נין לספור על שתי ידיים, שעדיים קיימות באזור המרכז.

הדעת, כמובן, תוסח, לתכנית הבומבסטית החדשה, והאנרגיות, הן של הממשלה והן של הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור, יתועלו לעבר התקווה שאי שם, בלב המדבר, יפרח וילבלב החלום של בית וחיים חדשים. אין משגה אסטרטגי גדול מזה ואני ממליץ לממשלה ולמקבלי ההחלטות בחום "לשנות דיסקט" ולהפנות את עיקר המאמץ, סוף סוף, לעבר הפתרון האמיתי היחידי האפשרי למשבר הדיור".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.