אירופה זה כאן

HTML Editor - Full Version

הבון טון בעולם הפיננסי (וגם בעולם העיסקי) הוא לבכות על רגולציה, על אווירה, על קשיים, על היותנו שוק קטן וסגור, על זה שאנחנו לא מעניינים משקיעים מחו”ל, שבהלך הרוח שיש כאן אי אפשר לעשות עסקים. שהמשטר הרגולטורי כאן מבריח משקיעים החוצה. והנה מתוך כל ההמולה הזו מבליחה לפעמים איזו עסקה שחותרת תחת ההנחה הבסיסית הזו. זה לא שאי אפשר לעשות עסקים כאן, צריך לדעת איך. זה לא שלא ניתן להביא לכאן משקיעים, צריך למצוא את המתאימים. זה לא שהשוק כאן לא מעניין, צריך לדעת למצות את היתרונות שיש לשוק הזה.

זה בדיוק התיאור לעיסקת ההשקעה של AndBank. בנק אירופי, זר, שמצא את היתרון בשוק הישראלי, את ההתאמה של השוק הישראלי להרחבת הפעילות שלו. מצא פלטפורמת השקעות, לתוכה הוא מעוניין ליצוק פעילות נוספת, ולהגדיל את היקף הפעילות. כל זאת למרות הרגולציה, למרות מצב גיאופוליטי, למרות היעדר אהדה לישראל בעולם, ולמרות אווירת נכאים שיש בציבור בכלל, ובעולם הפיננסי בפרט. זו הפרספקטיבה הנכונה לעיסקה הזו, שיש בה המון אופטימיות מכל הצדדים.

בית ההשקעות סיגמא, בוטיק השקעות בסדר גודל בינוני, מהוותיקים בשוק, הוקם בשנת 1992. כיום מנהל בית ההשקעות למעלה מ-3.5 מיליארד שקל בפעילות Family Office, ניהול תיקים, קרנות נאמנות, סוכנות ביטוח. בראש החברה עומדים פרופ’ דן גלאי יו”ר החברה, שגם הקים אותה, ובנו אורי מנכ”ל החברה.

אורי גלאי, לוחם לשעבר בשלדג, שאף שירת שנתיים בקבע, סיים תואר ראשון במנהל עסקים וגיאוגרפיה. תואר שני במנהל עסקים בתוכנית למנהלים – EMBA Finance. שני התארים מהאוניברסיטה העברית.

אורי מעיד ש”היה קשה לי להתקבל לעבודה בסיגמא, למרות שאבא שלי היה אחד הבעלים. שלחתי קורות חיים לשותפה של אבא שלי, עברתי אצלה ראיון עבודה. וגם כאשר התקבלתי התחלתי ממש מלמטה. התחלתי מתפעול, בק אופיס, התמחות ואח”כ מנהל תיקים,  מנהל חדר מסחר, ואז קנינו את החברה, וקיבלתי את תפקיד הניהול ב-2008”.

“צריך לחלק את התקופה של סיגמא ל-2. עד סוף 2008 בית ההשקעות היה בבעלות וניהול של מי שהקימה את החברה, והיתה בעלת השליטה. במקור החברה הוקמה על-ידי דן גלאי, ריקי פרי ושותף נוסף. עד 2008 ריקי פרי היתה בעלת השליטה. צורת הניהול אופיינה בניהול למקורבים, ללא שאיפות לפרוץ ולהתפתח החוצה.

“ב-2008 אבא שלי ואני קנינו את הפעילות, במטרה לשנות את אופי החברה כדי לגדול, למזג. אני קיבלתי את ניהול החברה, והיתה לנו תוכנית רב שנתית איך אנחנו רואים את הגדלת הפעילות לשנים הקרובות. מהבחינה הזו, גם אנחנו בית השקעות די צעיר. הבאנו את עזרא עטר, לתפקיד סגן יו”ר החברה.”

מה עזרא הביא לשולחן שלך ולדן גלאי לא היה?
“עזרא הביא המון ידע, ובעיקר יכולות של פיתוח עסקי. כשהוא הגיע המטרה היתה לבצע רכישות משמעותיות. התחלנו מספרה, חברת ניהול תיקים, וקרן נאמנות אחת, קנינו את בונוס, חברת ניהול תיקים קטנה. הקמנו סוכנות ניהול פנסיונית ב-2011.
“רכשנו את פלטפורמת ה-family office של גרין בול, זו פלטרפומה שלתוכה יצקנו המון פעילות, בעיקר הרחבנו את הפעילות לקיבוצים, תעשייה קיבוצית. אנחנו היום מלווים הרבה קיבוצים. לאחר מכן רכשנו את הדר-דולב, גם חברה לניהול תיקים.

“אנחנו כל הזמן במגעים וכל הזמן מחפשים עוד חברות לקנות. כמובן שאנו מעוניינים גם בגידול אורגאני. הרצון שלנו לצמוח גדל עם האפשרות שקיבלנו בעקבות העיסקה עם Andbank”.

מה היעד ל-5 השנים הקרובות?
“היעד שלנו הוא להגיע ל-10-12 מיליארד שקלים נכסים מנוהלים. היקף הניהול בקרנות הוא נמוך, ועיקר דגש הגידול הוא על בקרנות ובניהול תיקים”.

פעילות גמל?
“לא נקים קופת גמל או קרן פנסיה. כן נעבה את פעילות הסוכנות הפנסיונית. הסוכנות הפנסיונית הוא עוד זרוע משמעותית וסינרגטית לפעילות שלנו. הרעיון של הסוכנות הפנסיונית היא לאפשר לנו לתת ללקוח מעטפת לכל סוגי פתרונות – הן בהיבט של היקפי ההון המנוהל, והן בהיבט של טווחי הזמן להשקעה”.

סיגמא מנהלים כיום כ-650 מיליון שקל, ב-13 קרנות, כוונת בית ההשקעות להשיק עוד 5 קרנות נוספות. ספר לי על עיקרון ההשקעה בקרנות הקיימות והחדשות
“בית ההשקעות בבסיס שלו מבוסס על השקעות סולידיות. רוב הקרנות הן קרנות אג”ח, כשהרעיון זה לבנות מניפה של סוגי קרנות לפי סוגי אגרות החוב השונות – מממשלתי, דרך בנקים, קונצרני, שילובים למיניהם וכלה במניות”.

מה עם אג”ח בחו”ל?
“כרגע אין לנו, חושבים גם על הכיוון הזה”.

כמה עובדים בסך הכל?
“28 עובדים, מכל הפעילויות”.

בוא נדבר על העיסקה, השקעה בחברה, Andbank הופך להיות שותף בחברה, במטרה להגדיל את היקף הפעילות בחברה
“בתום העיסקה Andbank מחזיקים 60%, ו-40% הבעלים המקורי”.

מאיפה נוצר הקשר, איך כל זה התחיל
“לבנק יש נציג בארץ. שמכיר את התעשייה והשוק. הוא מכיר אותנו טוב, את עזרא ואת דן גלאי. העיסקה לא היתה באסטרטגיה של הבנק בכלל, אבל כשהגיעה ההצעה, והובן שאפשר לעבוד בצורה מאוד יפה ביחד, עם תועלת לשני הצדדים, התחלנו להתקדם. הפעילות בארץ מאוד מעניינת אותם, יש כאן הרבה כסף – יש מתעשרי היי-טק, ויש דור שני ושלישי שמקבלים ירושות גדולות, ויש כסף שהגיע עם העלייה הרוסית. יש פה הרבה כסף. בנקים זרים פותחים כאן פעילויות, ושמים כאן נציגויות. זה גם שער לקהל היהודי בעולם”.

בעצם עיקר העניין הוא פרסונלי
“לגמרי. בלי העניין האישי זה לא היה עובד. גם לנו וגם להם זה לא היה עובד, ולא היינו מתפשרים על זה. הם עשו לא מעט רכישות בשנים האחרונות, והבסיס הוא להמשיך עם שותפים מקומיים, הם לא מביאים הנהלות חדשות, אלא ממשיכים עם ההנהלות המקומיות”.

הם בדקו חברות אחרות בארץ?
“מן הסתם כן. העיסקה היחידה שעלתה לדירקטוריון היא שלנו. הם חיפשו בוטיק השקעות, מסדר גודל בינוני, ועם פוטנציאל צמיחה.
“הם עשו לנו בדיקת נאותות של שנה וחודשיים. אין אבן שלא הפכו פה. זה סימן מאוד חיובי”.

יש משהו בפעילות שלכם שהיה אטרקטיבי במיוחד לבנק?
“הם חיפשו בית השקעות שיש לו מספיק נכסים, ושיש בו גם אפשרות להגדיל את הפעילות, החלק הגלובלי, וה-Family Office שאיפשר חיבור מישראל להשקעות גלובליות למשקיעים זרים, לקהל בעולם, היה מאוד אטרקטיבי עבורם”.

דעתך על שווי העיסקה, אתה בעצמך רכשת בתי השקעות, נתת תג מחיר כמכפיל על הנכס המנוהל, השווי של העיסקה הזו ביחס לעיסקאות אחרות שהיו נהוגות בשוק?
“המספרים שפורסמו לא מדוייקים. השווי הוא שווי נאות לשני הצדדים. הוא לוקח בחשבון את הקיים, ואת הפוטנציאל העתידי. הכסף גם נכנס לחברה, לא אלינו”.

יש פוטנציאל לאקזיט?
“עוד שש שנים, להם יש אפשרות לקנות אותנו. זה עוד המון זמן, ואז אולי השווי יהיה מעניין, כרגע השווי לא ממש מעניין”.

מה צריך לדעתך לעשות בית השקעות קטן, כדי לעניין גופים מחו”ל?
“הרבה מאוד מהעסקאות הללו הן פרסונאליות, על-בסיס קשרים אישיים. צריך לראות איזה יתרון אתה מביא. אני אישית לא רואה כאן הסתערות של בתי השקעות וגופים זרים על ישראל”.

אז עכשיו מסתובבים עם ארנק תפוח, ומחפשים חברות לקנות?
“התשובה היא כן. אנחנו מסתובבים בשוק ובפירוש מחפשים חברות לקנות. בכל התחומים – ניהול תיקים קרנות, פנסיוני, family office, המטרה היא לעשות כמה עסקאות משמעותיות בשנתיים הקרובות”.

תן לי את הפרופיל של חברה שמעניינת אתכם
“אנחנו מדברים גם עם בתי השקעות מאוד קטנים שמנהלים מאות בודדות של מליוני שקלים, וגם עם בתי השקעות של מליארדים. אנחנו מחפשים את כל המגוון. מן הסתם לא נלך על החברות הגדולות, אבל כל מי שמנהל סדרי גודל של מיליארדים בודדים ועד כמה מאות מיליונים”.

הרעיון ברכישה זה לצקת את הפעילות של הנרכש פנימה
“מנסיוני, כשרוכשים בית השקעות רוכשים את האנשים. אני לא קונה את הלקוחות, אני קונה את הפעילות יחד עם האנשים. אם אני לא עושה את זה בצורה כזו, הלקוחות יעזבו. התנאי הבסיסי בעסקאות הרכישה שעשינו היה שמי שמוביל את הפעילות ממשיך, אחרת זה פשוט לא עובד. הוא מן הסתם יקבל על זה תגמול, אבל הוא ממשיך.
“אנחנו מאוד מתאימים את עצמנו לנרכש, ומוכנים לתפור את העיסקה המתאימה בכל סיטואציה”.

מה עם שיווק
“בהחלט. אנחנו מתכוונים להגדיל את פעילות השיווק שלנו. הגדלנו משמעותית את כמות המשווקים לבנקים, וכעת יש לנו חמישה משווקים. הכוונה להרחיב גם את מגוון הקרנות.
השוק כיום מאוד מוטה לכיוון בתי ההשקעות הגדולים”.

את זה אתה אומר כשב-2014 הצליחו לא מעט בתי השקעות קטנים לגייס סכומים יפים. יש בגרות של השוק, יש הבנה שלא חייבים לקנות קרנות של בתי השקעות גדולים
“עדין, שיטת העבודה מעניקה יתרון מובנה לגדולים.
“אין ספק שמי שעושה עבודה טובה, יכול לגייס. אבל עדין לגדולים יש יכולות שיווק יותר גדולות, יש להם יכולת לפתוח יותר קרנות בכל קטגוריה. יש קורלציה בין כמות הקרנות בכל קטגוריה לדירוג בבנקים, ולבתי השקעות גדולים יש אפשרות גדולה יותר להקים קרנות יותר קרנות בכל קטגוריה”.

אתם מתכוונים להשיק קרן כספית?
“כרגע לא. נפח פחות מעניין אותי”.

גם לקרן כספית יש כח שיווקי
“זה נכון, אבל זה מוצר גנרי, ואני לא רואה את הערך המוסף שלי. אני גם לא מתכנן להיכנס לקפ”מ שהולכים להשיק”.

מה דעתך על כניסת הקרנות הזרות? שיתוף הפעולה Andbank אמור להקנות לכם יתרון כלשהו?
“הכללים לפעילות של קרנות זרות בארץ מאוד מגבילים את מספר השחקנים שיכולים לפעול כאן. ייכנסו לכאן קרנות זרות, אבל לא תהיה הסתערות. Andbank לא עומדים בקריטריונים, כך שכרגע זה לא רלבנטי. מן הסתם יש אפשרות לגופים זרים אחרים, שאנחנו נייצג. אבל מדובר בתהליך לא פשוט”.

מבחינת רגולציה אתם נמצאים במצב ביניים, מצב שבו אתם מרגישים הכי חזק את הרשות, כי מבחינת היקף חלים עליכם כללים של גופים גדולים משמעותית, אולם עדין לא הגעתם להיקף שבו העלויות מתפזרות ועל פני היקף נכסים גדול. היו דברים ברגולציה שהיית שמח שלא היו קיימים.

“רגולציה בבסיס היא הכרחית. הרגולציה נעה כמטוטלת, שעברה מחוסר פיקוח להחמרת יתר. אנחנו מרגישים את זה בצורה מאוד חזקה. יש לנו לא מעט פעילויות שכל אחת מפוקחת על-ידי רגולטור שונה. הרשות אומרת שהיא רוצה להקל, אבל זה עדין לא קורה. לפעמים הרשות באה להקל, אבל פשוט משנה הסדר קיים ומחליפה אותו בהסדר אחר, לאו דווקא מקל.

“למשל, עדכון צרכים, כעיקרון נדרש פעם בשנה בשיחת טלפון. הרשות שינתה את זה לעדכון לפי שיקול דעת, אבל בעדכון צריך לשלוח ללקוח הסכם חדש, וזה יוצר תהליך מסורבל הרבה יותר. התוצאה היא שאף גוף בעצם לא ממש שינה את עדכון הצרכים. כולם נשארו עם המדיניות הקיימת. בראייה של הרשות היא ביצעה הקלה לטובתנו, כשבפועל המציאות שונה.

“צריך לזכור שרגולציית יתר נותנת יתרון לשחקנים הגדולים, ותמיד יש את החשש שנגיע למצב הריכוזי שקיים בשוק הבנקאי ובשוק הביטוחי”.

העיסקה לא היתה באסטרטגיה של הבנק בכלל, אבל כשהגיעה ההצעה, והובן שאפשר לעבוד בצורה מאוד יפה ביחד, עם תועלת לשני הצדדים, התחלנו להתקדם.

נדבר קצת על השוק
“אנחנו כבר כמה שנים בתקופה מאתגרת. ככל שהשוק ממשיך לרוץ קדימה זה מגדיל את האתגר. במניות בארץ ובחו”ל כי השוק עלה מאוד חזק, עם מעט מאוד מימושים ותיקונים כלפי מטה, זה לא מצב בריא. בארה”ב זה אפילו יותר חריף מכאן. זה מעיד על החוזקה שם ועל החולשה של השוק המקומי. אנחנו היום בחשיפה יחסית גבוהה למניות, דגש לארה”ב ובחשיפה דולרית”.

הדולר ימשיך בכיוון שלו?
“כן. הכיוון של הדולר נובע ברובו מההתחזקות של הדולר בעולם”.

מה דעתך על המצב כלכלי
“אנחנו נוטים לחשוב שמצבנו לא טוב, אבל המצב הכלכלי לא כזה בעייתי. האבטלה נמוכה. צמיחה סבירה. להוציא את הרבעון האחרון. היתה מלחמה שהשפיעה לרעה. אבל בסך הכל המצב של הכלכלה בארץ לא רע, בעצמנו וגם ביחס למדינות אחרות. השוק אגב לא משקף את זה. השוק במצב לא טוב”.

יש משהו שאפשר לדעתך לעשות
“הבורסה תקועה עדין בשנות השמונים. הרשות יוצרת מצב רגולטורי בעייתי. יש לשוק הישראלי פוטנציאל להיות מרכז פיננסי גדול, ופרופ’ האוזר (יו”ר הרשות לניירות ערך) מדבר על זה המון. הוא רואה את הדברים ואת הפוטנציאל, אבל עדין במעשים זה מעט מדי. הבורסה היא משאב חיוני של המדינה וחייבים לנצל אותו”.

מה אתה מאחל לעצמך לשנתיים הקרובות
“אני מקווה שעוד שנתיים לפחות נכפיל את הנכסים, ונהיה שחקן גדול הרבה יותר בתחום הקרנות”.

אין מחשבות לאקזיט

“זה לא נמצא ברעיון. אנחנו בתחילת הדרך, עברנו את השלב הראשון ואנחנו מעוניינים לבנות”?

 

מאת: משה מימון

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.