משה מימון
23/01/2015
עדכון: היום ו' הדולר במסחר הרציף (אחרי היציג ביום ו`) נוגע ב 4 שקלים כאשר היורו ב 4.5 שקלים (ברציף). היורו עומד בשפל של 1.12 דולר. בורסות אירופה זינקו קרוב ל 2% היום.
השפעה אחרת, היא תגובה. מהר מאוד, מדינות אחרות ינסו להוזיל את המטבעות שלהם, אם אין להם אפשרות למשל להוזיל את המטבע המקומי, מסיבות פנימיות, הם יבצעו פיקוח על מט"ח, למשל, אם כסף נכנס הוא מוגבל במשך הזמן שהוא ישהה במדינה עד שיצא. מלחמת מטבעות יכולה להוביל למלחמת סחר, ליצור הגבלות כמו מכסים על המסחר, מה שיכול לפגוע במסחר הגלובלי. ולהקטין את הצמיחה הגלובלית.
לדעתו של James Ricards, אנחנו בעיצומה של מלחמת המטבעות העולמית השלישית. מלחמת המטבעות העולמית הראשונה התרחשה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1921-1936. בתקופה זו כיכר לחם עלתה כמה טריליוני מרק גרמני. אנשי ניקיון זרקו בסוף היום את שטרות הכסף שלא השתמשו בהם, בגרמניה ערכו של הכסף מילולית ירד לאפס. מה שפחות ידוע על התקופה הזו הוא שבתחילת 1923 גרמניה ידעה תקופת צמיחה משמעותית מאוד, הודות למעבר לבסיס זהב, לאור העובדה שכסף הנייר איבד את ערכו.
הזירות – אירופה, סין, ברזיל, יפן, וכל השאר נגד ארה"ב
מלחמת המטבעות העולמית השלישית מתרחשת נכון להיום בכמה זירות. הזירה הראשונה ואולי הידועה מכולם, היא הצמדת היואן הסיני לדולר האמריקאי. עם פרוץ המשבר הפיננסי האחרון בארה"ב, בניסיון לעודד את הצמיחה האמריקאית, פתח הבנק המרכזי הפדרלי במדיניות של רכישת אגרות חוב אמריקאיות, והגדלת היצע הכסף בארה"ב. בעצם במהלך זה הצליח הבנק המרכזי בארה"ב לשבור את ההצמדה של היואן הסיני לדולר. הסינים, כדי לשמור על ההצמדה, צריכים גם הם להדפיס כסף, וכך ככל שהאמריקאים הדפיסו יותר כסף, כך גם הסינים הדפיסו יותר כסף, עד שלבסוף האינפלציה פרצה, אבל לא בארה"ב אלא בסין. לסינים יש חשש הן מאינפלציה והן מאבטלה. הם ראו את האינפלציה, הם החליטו שהם יאפשרו למטבע שלהם לעלות קצת. מרגע שסין עשתה זאת, עודף הסחר שלהם עם ארה"ב ירד משמעותית.
מריו דראגי העלה את מלחמת המטבעות העולמית לדרגה חדשה.
היום אין כמעט מדינה שלא עוסקת באופן אינטנסיבי בשער החליפין שלה, וכולם מנסים להחליש את שער החליפין מול הדולר, ומול המטבעות האחרים. וכשכולם עושים את זה, אף אחד לא ממש מצליח.
היום אין כמעט מדינה שלא עוסקת באופן אינטנסיבי בשער החליפין שלה, וכולם מנסים להחליש את שער החליפין מול הדולר, ומול המטבעות האחרים. וכשכולם עושים את זה, אף אחד לא ממש מצליח.
אז מה זה מלחמת מטבעות?
מלחמת מטבעות היא מצב שבו מדינות שונות מתחרות ביניהן להשיג שער חליפין נמוך ככל האפשר. לאור העובדה שמרבית שערי החליפין נקובים כנגד שער הדולר, מדינות רבות משיגות שער חליפין נמוך על-ידי רכישת דולרים, ומכירת המטבע המקומי, מה שפועל להחלשת שער החליפין של המטבע המקומי. מדינות יצואניות מעדיפות שער חליפין מקומי חלש, שכן שער חליפין חלש פועל בשני היבטים: היבט ראשון, היצוא הופך אטרקטיבי יותר בעולם. היצואנים מוכרים במטבע זה, ומשלמים את החשבונות במטבע המקומי. חולשה של המטבע המקומי משמעותה יותר תמורה ליצואנים, מה שמסייע להם להגדיל את אטרקטיביות התוצר שלהם. בנוסף, בהיבט השני, שער חליפין חלש, מייקר מוצרים מיובאים, וגם כך בתורו מגדיל את האטרקטיביות של התוצרת המקומית בשוק המקומי. פיחות ערכו של המטבע המקומי אמור ליצור מקומות עבודה, צמיחה, ובסך הכל זה טוב לכלכלה.
גרמניה - המרוויחים העיקריים מההודעה של דראגי
הקולות להודעה של דראגי מגרמניה לא ממש הריעו. חלקם אפילו כעסו על דראגי. החשש של הגרמנים הוא חשש קמאי מפני אינפלציה. בפעם האחרונה שהיתה אצלם אינפלציה, זה נגמר במלחמת העולם השנייה, ולכן מבחינתם כל מה שמריח כעשוי לגרום לאינפלציה הוא פסול. בגלל המשקל הסגולי הכל-כך גדול של גרמניה בגוש היורו, זו הסיבה העיקרית למה הגוש נמנע עד היום מלעשות את מה שהיה צריך לעשות לפני שנים.
ההרחבה הכמותית שמגיעה עכשיו, היא בבחינת המינימום ההכרחי, וממש בזמן הפציעות. הרבה אחרי שהתוצאה כבר נקבע על הלוח, ושניה לפני שהמשחק מסתיים. והסיבה שבגוש היורו המתינו עד עכשיו, היא זו - אינפלציה.
אבל, בל נתבלבל, המרוויחה העיקרית מהודעת דראגי היא גרמניה, בהיותה היוצאנית הגדולה באירופה (ובעולם, לא המשק הגדול, אלא היצואנית הגדולה), היא מאוד תאהב את זה שהמטבע שלה נחלש, שהיצוא שלה הופך אטרקטיבי יותר, שכושר התחרות שלה גבוה יותר. בל נשכח, אם זו היתה גרמניה לבדה, המטבע שלה היה משקף את עצמת הכלכלה היעילה והחזקה שלה. בעצם גוש היורו, וביתר שאת לאחר הודעת דראגי, מאפשר לגרמנים להמשיך לעשות מה שהם עושים הכי טוב, רק פשוט להרויח מכך עוד הרבה מאוד כסף.
אז הגרמנים אולי מוחים, אבל אין להם ממש סיבה למחות.
למה מלחמת מטבעות?
מלחמת מטבעות היא מצב שבו מדינות שונות מתחרות ביניהן להשיג שער חליפין נמוך ככל האפשר. לאור העובדה שמרבית שערי החליפין נקובים כנגד שער הדולר, מדינות רבות משיגות שער חליפין נמוך על-ידי רכישת דולרים, ומכירת המטבע המקומי, מה שפועל להחלשת שער החליפין של המטבע המקומי. מדינות יצואניות מעדיפות שער חליפין מקומי חלש, שכן שער חליפין חלש פועל בשני היבטים: היבט ראשון, היצוא הופך אטרקטיבי יותר בעולם. היצואנים מוכרים במטבע זה, ומשלמים את החשבונות במטבע המקומי. חולשה של המטבע המקומי משמעותה יותר תמורה ליצואנים, מה שמסייע להם להגדיל את אטרקטיביות התוצר שלהם. בנוסף, בהיבט השני, שער חליפין חלש, מייקר מוצרים מיובאים, וגם כך בתורו מגדיל את האטרקטיביות של התוצרת המקומית בשוק המקומי. פיחות ערכו של המטבע המקומי אמור ליצור מקומות עבודה, צמיחה, ובסך הכל זה טוב לכלכלה.
גרמניה - המרוויחים העיקריים מההודעה של דראגי
הקולות להודעה של דראגי מגרמניה לא ממש הריעו. חלקם אפילו כעסו על דראגי. החשש של הגרמנים הוא חשש קמאי מפני אינפלציה. בפעם האחרונה שהיתה אצלם אינפלציה, זה נגמר במלחמת העולם השנייה, ולכן מבחינתם כל מה שמריח כעשוי לגרום לאינפלציה הוא פסול. בגלל המשקל הסגולי הכל-כך גדול של גרמניה בגוש היורו, זו הסיבה העיקרית למה הגוש נמנע עד היום מלעשות את מה שהיה צריך לעשות לפני שנים.
ההרחבה הכמותית שמגיעה עכשיו, היא בבחינת המינימום ההכרחי, וממש בזמן הפציעות. הרבה אחרי שהתוצאה כבר נקבע על הלוח, ושניה לפני שהמשחק מסתיים. והסיבה שבגוש היורו המתינו עד עכשיו, היא זו - אינפלציה.
אבל, בל נתבלבל, המרוויחה העיקרית מהודעת דראגי היא גרמניה, בהיותה היוצאנית הגדולה באירופה (ובעולם, לא המשק הגדול, אלא היצואנית הגדולה), היא מאוד תאהב את זה שהמטבע שלה נחלש, שהיצוא שלה הופך אטרקטיבי יותר, שכושר התחרות שלה גבוה יותר. בל נשכח, אם זו היתה גרמניה לבדה, המטבע שלה היה משקף את עצמת הכלכלה היעילה והחזקה שלה. בעצם גוש היורו, וביתר שאת לאחר הודעת דראגי, מאפשר לגרמנים להמשיך לעשות מה שהם עושים הכי טוב, רק פשוט להרויח מכך עוד הרבה מאוד כסף.
אז הגרמנים אולי מוחים, אבל אין להם ממש סיבה למחות.
למה מלחמת מטבעות?
מנין מגיעה מלחמת המטבעות. James Ricards, יועץ פיננסי לפנטגון ול-CIA, שכתב את הספר Currency Wars, מסביר שמצב של מלחמת מטבעות מגיע כאשר אין מספיק צמיחה בכלכלות העולם. במצב כזה, יש פיתוי עצום "לגנוב" את הצמיחה על-ידי פיחות במטבע המקומי.
בתקנון קרן המטבע העולמית מסכימות המדינות החברות להימנע ממניפולציה בשערי החליפין שלהן, כדי להשיג יתרון תחרותי לא הוגן על מדינה אחרת. מאז הקמת קרן המטבע העולמית ב-1978, הקרן לא הכריזה מעולם באופן פומבי על אף מדינה כמפרה את תקנון הקרן. מה גם שלקרן המטבע אין סנקציות על מדינות המפרות את תקנונה, למעט גירוש המדינה מהקרן.
העניין הוא שיש כמה דברים בעייתיים עם זה. ראשית, תוצרת מיובאת מתייקרת, ולאור העובדה ששווקים מתקיימים מיבוא, פיחות המטבע המקומי מייקר את המחירים. היבט שני, רכישה של מטבע זר ומכירת המטבע המקומי משמעותה בעצם הדפסת כסף, מה שבתורו עשוי אף הוא ליצור אינפלציה.
השפעה אחרת, היא תגובה. מהר מאוד, מדינות אחרות ינסו להוזיל את המטבעות שלהם, אם אין להם אפשרות למשל להוזיל את המטבע המקומי, מסיבות פנימיות, הם יבצעו פיקוח על מט"ח, למשל, אם כסף נכנס הוא מוגבל במשך הזמן שהוא ישהה במדינה עד שיצא. מלחמת מטבעות יכולה להוביל למלחמת סחר, ליצור הגבלות כמו מכסים על המסחר, מה שיכול לפגוע במסחר הגלובלי. ולהקטין את הצמיחה הגלובלית.
לדעתו של James Ricards, אנחנו בעיצומה של מלחמת המטבעות העולמית השלישית. מלחמת המטבעות העולמית הראשונה התרחשה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1921-1936. בתקופה זו כיכר לחם עלתה כמה טריליוני מרק גרמני. אנשי ניקיון זרקו בסוף היום את שטרות הכסף שלא השתמשו בהם, בגרמניה ערכו של הכסף מילולית ירד לאפס. מה שפחות ידוע על התקופה הזו הוא שבתחילת 1923 גרמניה ידעה תקופת צמיחה משמעותית מאוד, הודות למעבר לבסיס זהב, לאור העובדה שכסף הנייר איבד את ערכו.
מלחמת המטבעות העולמית השנייה התרחשה בין השנים 1967-1987.
מלחמת המטבעות העולמית השלישי החלה ב-2010 עם המדיניות המרחיבה של בן ברננקי. המדיניות המרחיבה של הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב, היא פשוט הדפסת כסף, על-ידי רכישת אגרות חוב. הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב רכש אגרות חוב, כאשר הכסף לצורך רכישת אגרות החוב הללו הגיע בעצם מהאויר. מאזני הבנק המרכזי עלו מ-800 מיליארד דולר, ל-3 טריליון דולר ב-2013, כך שבעצם הודפסו מעל 2 טריליון דולר, ובכך גדל היצע הכסף.
מלחמת המטבעות העולמית השלישי החלה ב-2010 עם המדיניות המרחיבה של בן ברננקי. המדיניות המרחיבה של הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב, היא פשוט הדפסת כסף, על-ידי רכישת אגרות חוב. הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב רכש אגרות חוב, כאשר הכסף לצורך רכישת אגרות החוב הללו הגיע בעצם מהאויר. מאזני הבנק המרכזי עלו מ-800 מיליארד דולר, ל-3 טריליון דולר ב-2013, כך שבעצם הודפסו מעל 2 טריליון דולר, ובכך גדל היצע הכסף.
הזירות – אירופה, סין, ברזיל, יפן, וכל השאר נגד ארה"ב
מלחמת המטבעות העולמית השלישית מתרחשת נכון להיום בכמה זירות. הזירה הראשונה ואולי הידועה מכולם, היא הצמדת היואן הסיני לדולר האמריקאי. עם פרוץ המשבר הפיננסי האחרון בארה"ב, בניסיון לעודד את הצמיחה האמריקאית, פתח הבנק המרכזי הפדרלי במדיניות של רכישת אגרות חוב אמריקאיות, והגדלת היצע הכסף בארה"ב. בעצם במהלך זה הצליח הבנק המרכזי בארה"ב לשבור את ההצמדה של היואן הסיני לדולר. הסינים, כדי לשמור על ההצמדה, צריכים גם הם להדפיס כסף, וכך ככל שהאמריקאים הדפיסו יותר כסף, כך גם הסינים הדפיסו יותר כסף, עד שלבסוף האינפלציה פרצה, אבל לא בארה"ב אלא בסין. לסינים יש חשש הן מאינפלציה והן מאבטלה. הם ראו את האינפלציה, הם החליטו שהם יאפשרו למטבע שלהם לעלות קצת. מרגע שסין עשתה זאת, עודף הסחר שלהם עם ארה"ב ירד משמעותית.
המהלך האמריקאי גרר מהלכי נגד מכמה וכמה כלכלות ובנקים מרכזיים ביפן, דרום קוריאה, טייוואן, ועוד מדינות בנסיון להשאיר את שער החליפין שלהם נמוך ככל האפשר. ב-2010, הכריז שר האוצר של ברזיל בקול רם את מה שמדינות רבות הבינו, ומבצעות בקשר עם מצב המטבעות המקומיים.
גם יפן, שסובלת זה כשני עשורים ממצב כרוני של צמיחה אפסית, ביצעה בשנה האחרונה פיחות אפקטיבי כנגד הדולר באמצעות מדיניות מרחיבה, שכוללת רכישה שנתית של בין 60 ל-70 טריליון ין (כ-570 מיליארד דולר). הין היפני נחלש ב-2013 ב-24%, והוא קרוב לרמה הנמוכה מזה 5 שנים. חולשת הין, שיפרה מאוד את ביצועי החברות היצואניות ביפן, והוציאה את מדד הניקיי לראלי החזק ביותר שלו מזה 40 שנה. הכלכלה היפנית חווה את האינפלציה הגבוהה ביותר מאז 2008 (1.2%). היעד שקבע לעצמו הבנק המרכזי היפני הוא אינפלציה של 2%. גם שוק התעסוקה היפני מראה סימנים של התרוממות.
שווייץ גם היא נהגה עד ממש לא מזמן להצמיד את המטבע שלה ליורו, אולם חדלה מלעשות כן, לפני כשבוע.
וכעת האקורד האחרון במלחמת המטבעות - ההודעה של דראגי.
שווייץ גם היא נהגה עד ממש לא מזמן להצמיד את המטבע שלה ליורו, אולם חדלה מלעשות כן, לפני כשבוע.
וכעת האקורד האחרון במלחמת המטבעות - ההודעה של דראגי.
מה קורה בישראל?
מגמת התחזקות השקל, עד אמצע 2014 התהפכה לגמרי, עם היחלשות השקל מול היורו ובעיקר מול הדולר. זאת לאחר שבשנת 2013, מבין 31 המטבעות הסחירים ביותר מול הדולר, שמסוקרים על-ידי מערכת בלומברג, השקל הוא המטבע שהתחזק באופן המשמעותי ביותר כנגד הדולר.
בנק ישראל פעל ורכש בעבר כמויות של דולרים במטרה למנוע ייסוף של השקל, ובאחרונה, גם רכש דולרים לתוך מגמת העלייה.
מה זה אומר על הריבית בארה"ב, תעלה?
כל זה מביא אותנו למצב שבו השווקים משוועים למטבע חלש. אמנם בארה"ב הצמיחה היא בנתונים יפים, אולם אין שם עדין אינפלציה, ורמת המחירים עדין לא משקפת את הירידה במחירי האנרגיה. המהלך האחרון של דראגי מרחיק את היכולת של ג'נט ילן להעלות את שער הריבית, ויש מצב אפילו, לדעתי, ש-2015 תיוותר עם שער הריבית בארה"ב כפי שהוא. כלומר, למרות הבטחותיה, לדעתי ג'נט ילן לא תעלה את הריבית, כבר היום האירו נחלש ביחס לדולר, לא בטוח שג'נט מעוניינת לחזק את המטבע המקומי, שעה שכולם, פשוט כולם עושים ההיפך. הדבר האחרון שילן רוצה לעשות זה להעלות את הריבית ולדכא את הצמיחה מהר מדי. אחרי המשבר העצום של 2008, היא תעדיף להמתין עוד רבעון או שניים אם צריך ורק אז להעלות את הריבית.
כל זה מביא אותנו למצב שבו השווקים משוועים למטבע חלש. אמנם בארה"ב הצמיחה היא בנתונים יפים, אולם אין שם עדין אינפלציה, ורמת המחירים עדין לא משקפת את הירידה במחירי האנרגיה. המהלך האחרון של דראגי מרחיק את היכולת של ג'נט ילן להעלות את שער הריבית, ויש מצב אפילו, לדעתי, ש-2015 תיוותר עם שער הריבית בארה"ב כפי שהוא. כלומר, למרות הבטחותיה, לדעתי ג'נט ילן לא תעלה את הריבית, כבר היום האירו נחלש ביחס לדולר, לא בטוח שג'נט מעוניינת לחזק את המטבע המקומי, שעה שכולם, פשוט כולם עושים ההיפך. הדבר האחרון שילן רוצה לעשות זה להעלות את הריבית ולדכא את הצמיחה מהר מדי. אחרי המשבר העצום של 2008, היא תעדיף להמתין עוד רבעון או שניים אם צריך ורק אז להעלות את הריבית.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
