דביר עוליאל
24/02/2015
ההתרחשויות האחרונות סביב נושא החוב היווני, כנראה עוד יילמדו רבות בעתיד. לאחר שעלתה ממשלת
השמאל ביוון, היא דורשת שתוכנית הצנע שנכפתה על יוון מצד אירופה ובעיקר גרמניה כנגד הלוואות שניתנו
לה, תסתיים. היוונים לא מעוניינים בהלוואות נוספות תחת התנאים הקיימים אלא לשנות את החוקים
האירופים וגרמניה בראשם לא מעוניינים לשנות את הכללים ורוצים שיוון תכבד את ההסכמים הקיימים, תבצע רפורמות בכלכלה, תתייעל ותמשיך במדיניות הצנע. במידה והם יוותרו לה הם לוקחים סיכון שגם מדינות כמו פורטוגל, איטליה וספרד ידרשו מחיקת חובות.
אפשר לדון רבות לגבי מי צודק, והתשובה היא כנראה ששניהם צודקים. היוונים הוציאו כספים הרבה מעבר ליכולתם, נהנו מתנאים שלא תואמים את ההכנסה שלהם, רימו בנתונים הכלכליים בשביל להיכנס לגוש האירו וכתוצאה מכך כיום הם חייבים לאירופאים הרבה מאוד כסף. מנגד, תחת התנאים של ההלוואות, יוון לא תצליח לצמוח, החוב רק יתפח ולבסוף היא בכל מקרה תפשוט רגל, רק שאז המצב הכלכלי של משקי הבית יהיה גרוע ממצבו היום.
המעניין זה איך יוון וגרמניה מנהלות את הסכסוך, והדמיון בין ניהול הסכסוך למשחק "צ'יקן" מתורת המשחקים:
לעניין הנמשל, נגיד שגרמניה שחקן א' ויוון שחקן ב'. אם יוון "יסטו" ראשונים, הם ישלמו את החובות שלהם ויצאו בנזק נמוך יותר מאשר הם יעופו מגוש האירו. אם גרמניה "יסטו" ראשונים, יוון תקבל הנחה להלוואה שהאירופאים ישלמו עליה ויש סיכון שעוד מדינות ירצו הקלות בהלוואות. אם שניהם יסיטו ביחד, לא יקרה כלום והמצב שהיה עד עכשיו ימשיך. אם שניהם יתנגשו, יוון תצא מגוש האירו והוא יהיה בסכנת התפרקות.
הבעיה במשחק הזה היא שהתוצאה האופטימאלית מתקבלת בו כששני השחקנים סוטים ביחד, כשבעצם אף אחד לא מרוויח ואף אחד לא מפסיד, וזה דורש תיאום בין השחקנים בכדי שיסטו באותו הזמן. המצחיק זה שזאת אותה התוצאה שתתקבל אם הם לא ישחקו בכלל ולכן זה מוגדר כמשחק שהתוצאה הטובה ביותר היא לא לשחק אותו מלכתחילה.
יש אסטרטגיה אחת לנצח את המשחק הזה וזה להשתמש באסטרטגיית ה"משוגע". נניח ששחקן א', לפני שהרכבים מתחילים בנסיעה, עוקר את ההגה וזורק אותו על המסלול. שחקן א' מאותת לשחקן ב' שהוא לא הולך להפסיד ועכשיו הבחירה היא של שחקן ב', האם הוא רוצה להסיט ולצאת מפסיד אבל בנזק קטן, או להתנגש ולצאת בנזק גדול. הבחירה הנכונה מצד שחקן ב' היא כמובן להסיט ולהפסיד קצת. הדבר הכי מסוכן מבחינת שחקן ב' לעשות היא להשתמש באותה האסטרטגיה, דבר שיוביל להתנגשות ולהפסד ניכר.
כרגע נראה ששני הצדדים בחרו באסטרטגיית ה"משוגע", יוון אומרת שלא אכפת לה לצאת מהגוש, ובכל מקרה היא לא מוכנה להמשיך לעמוד בהתחייבויותיה ולא תמשיך עם תכנית הצנע. גרמניה מנגד אומרת שכלכלות הגוש התכוננו לאפשרות הזו, והם מוכנים לכך שיוון תצא מהגוש.
מגרש המשחקים של יוון וגרמניה
|
שחקן א'
|
שחקן ב' |
|
|
מסיט |
לא מסיט |
|
|
מסיט |
(0,0) |
(1-,10) |
|
לא מסיט |
(1,10-) |
(10-,10-) |
|
|
למשחק יש 4 מצבים:
1. שחקן א' מסיט ראשון ומפסיד, כלומר שחקן ב' מנצח.
2. שחקן ב' מסיט ראשון ומפסיד, כלומר שחקן א' מנצח.
3. שניהם מסיטים ביחד ואז אין מנצח ואין מפסיד.
4. שניהם לא מסיטים, מתנגשים ונהרגים וכך שניהם משיגים את התוצאה הגרועה ביותר.
כמובן שיציאה של יוון מהגוש היא התוצאה הגרועה ביותר לשני הצדדים ועדיף להם למצוא פשרה שתוביל לכך ששניהם "יסטו" באותו הזמן וכך הנזק יהיה מינימאלי.
בהיסטוריה של היחסים הבין לאומיים יש עוד מקרה קלאסי של משחק ה"צ'יקן" וזה בזמן משבר הטילים בקובה. הסובייטים השתמשו באסטרטגיית ה"משוגע" והציבו טילים בקובה ששוכנת ליד ארה"ב, ומנגד האמריקאים הגיבו גם הם באותה הדרך ושלחו צבא לעבר התנגשות, שהתוצאה שלה היא מלחמה גרעינית ואולי סוף העולם. לבסוף כפי שאנו יודעים הנזק הצפוי הפחיד את ארה"ב וברה"מ והם מצאו פשרה שתוביל לכך שהם "יסטו" יחד.
סביר להניח שגם במקרה של יוון ואירופה, תימצא לבסוף פשרה שתוביל ל"סטיה" הדדית, מכיוון שהמחיר של "התנגשות" יקר מידי לשני הצדדים, וגם המחיר של "סטייה" של אחד הצדדים תהייה לו יקרה מידי. ||
הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווהתחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש
