איילת ניר, יצירות
איילת ניר
22/02/2015
כותרות השבוע שחלף:
ארה"ב: פרוטוקול הפד מעביר מסר שונה מזה שהועבר על ידי בכירי הפד לאחרונה
ביום רביעי האחרון התפרסם פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה בארה"ב. הקולות העולים מפרוטוקול הפד שונים מאלו שנשמעו בשבועיים האחרונים, ואשר אותתו על היתכנות לעליית ריבית כבר ביוני הקרוב. אנחנו מוסיפים להעריך, כי לא הבשילו (וסביר כי לא יבשילו) התנאים להעלאת הריבית במשק כבר ביוני, אך לאור איתותי הפד הסותרים, אנו ממליצים להקשיב לג'נט ילן, בעת שהיא תישא את הנאום החצי שנתי שלה בפני הקונגרס בימים ג' ו-ד' השבוע.
אירופה: הדרמה היוונית נגמרה, לעת עתה
ביום שישי פורסם, כי בגוש האירו אישרו ארכה של 4 חודשים לתכנית החילוץ של יוון, בתנאי שיוון תגיש, עד לסיומו של יום שני (מחר), את פרטי הרפורמות והשינויים שהיא מבקשת לבצע ביעדי התקציב. השווקים הגיבו בחיוב להסרת הסיכון המיידי לפשיטת רגל של יוון או ליציאתה מגוש היורו, ומדדי מניות באירופה ובארה"ב רשמו שיאים חדשים.
ישראל: נתוני הצמיחה מצביעים על חזרה לתוואי הצמיחה שאפיין את המשק לפני "צוק איתן"
בשבוע שעבר התפרסם, כי המשק הישראלי צמח בקצב של 7.2% (!!) ברבע האחרון של שנת 2014, לאחר צמיחה כמעט אפסית ברבע שקדם לו, ואשר הושפע מ"צוק איתן". השווקים הגיבו בעוצמה, והיינו עדים לנטישת התזה לפיה הריבית המוניטרית עשויה לרדת כבר מחר.
מסקנות: אין בצמיחה המהירה של המשק ברבע הרביעי של 2014 כדי להעיד על מגמה חיובית חדשה; נתוני הצמיחה של הרבע הראשון של 2015 עשויים לאכזב; אין סימנים להשפעות שליליות של ה"דפלציה" על המשק.
ישראל: ריבית בנק ישראל לחודש מרץ צפויה להישאר ללא שינוי
לאחר שהתפרסם מדד חודש ינואר שהיה נמוך מהציפיות, התחדשו בשוק הציפיות להפחתת ריבית נוספת, שהתהפכו (ברובם) לאחר פרסום נתוני הצמיחה לרבע האחרון של 2014. עוד קודם לפרסום נתוני הצמיחה חשבנו כי לא בשלו התנאים להפחתת ריבית נוספת, ועם זאת, אנו מוצאים לנכון, על רקע הדעות השונות בשוק, להרחיב ולנמק, מדוע לא צפויה הפחתת ריבית מחר.
דברים שכדאי לדעת – בהרחבה
בעולם
ארה"ב: פרוטוקול הפד מעביר מסר שונה מזה שהועבר ע"י בכירי הפד לאחרונה
ביום רביעי האחרון התפרסם פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה בארה"ב (החלטה מהישיבה שהתקיימה בתאריך 28-27 בינואר). הקולות העולים מפרוטוקול הפד שונים מאלו שנשמעו בשבועיים האחרונים, ואשר אותתו על היתכנות לעליית ריבית כבר ביוני הקרוב.
המשתתפים דנו בטרייד-אוף (מי שמכיר מילה מקבילה בעברית, מוזמן לשלוח לי – א.נ.) שבין הסיכון שבעליית ריבית מוקדמת לזה של עליית ריבית מאוחרת. מספר משתתפים ציינו, כי יציאה מאוחרת עשויה להוביל למדיניות מוניטרית מרחיבה יתר על המידה שתוביל לאינפלציה גבוהה מהרצוי.
עוד נאמר, כי שמירה על הריבית המוניטרית נמוכה לאורך תקופה ארוכה, או העלאת הריבית בקצב מהיר, אם יידרש הדבר, עשויים להשפיע לרעה על היציבות הפיננסית.
משתתפים רבים ציינו, כי עליה מוקדמת בריבית עשויה לפגוע בהתאוששות המתונה של הפעילות הריאלית ובשוק העבודה, ולערער את ההתקדמות לקראת השגת יעדי הפד: תעסוקה מלאה ו-2% אינפלציה. בנוסף, העלאת ריבית מוקדמת מידי, עשויה לגרור את הועדה, בהינתן נתונים מקרו כלכליים שליליים, לשוב ולהפחית את הריבית לרמתה הנמוכה.
חלק מהמשתתפים ציינו את הקושי לתקשר העלאת ריבית כאשר האינפלציה במשק עשויה להיות נמוכה משמעותית מיעד הפד שהינו 2%, ומספר משתתפים העלו חשש כי בתנאים מסוימים הדבר יכול לערער את אמינות יעד האינפלציה.
אחד המשתתפים הציע, כי לאור תחזית האינפלציה, הועדה תשקול דרכים לעשות שימוש בכלים העומדים לרשותה על מנת לספק יותר תמיכה לכלכלה ולא פחות.
משתתפים רבים ציינו, כי לאור הערכתם את מאזן הסיכונים הקשור לעיתוי של תחילת הנורמליזציה הם נוטים כלפי שמירה על הריבית המוניטרית ברמת השפל שלה למשך תקופה ארוכה יותר.
אז איך ניתן להסביר את הפערים שבין פרוטוקול הפד לדעות שהושמעו בתקשורת על ידי בכירים בפד (חלקם בעלי זכות הצבעה) בשבועיים האחרונים ?
שלוש אפשרויות עולות בדעתנו: האחת, החלטת הריבית התקבלה לפני שהתפרסמו נתוני התעסוקה החזקים לחודש ינואר שיתכן וגרמו לשינוי בדעתם של חלק מבכירי הפד. השנייה, בשבועיים האחרונים ניתן ביטוי לדעה אחת, בעוד אלו התומכים בהותרת הריבית על כנה – לא השמיעו את קולם. והשלישית, שתי האופציות אפשריות.
אנחנו מוסיפים להעריך, כי לא הבשילו (וסביר כי גם לא יבשילו) התנאים להעלאת הריבית במשק כבר ביוני, אך לאור איתותי הפד הסותרים, אנו ממליצים להקשיב ליו"ר הפד, ג'נט ילן, בעת שהיא תישא את הנאום החצי שנתי שלה בפני הקונגרס בימים ג' ו-ד' השבוע.
על פי ההערכות, יו"ר הפד תשוב ותדגיש כי בכוונת הפד להעלות את הריבית עוד השנה.
אירופה: הדרמה היוונית נגמרה לעת עתה
ביום שישי פורסם, כי בגוש האירו אישרו ארכה של 4 חודשים לתכנית החילוץ של יוון, בתנאי שיוון תגיש, עד לסיומו של יום שני (מחר) את פרטי הרפורמות והשינויים שהיא מבקשת לבצע ביעדי התקציב.
הנתונים שיועברו על ידי יוון, יעברו בחינה של הנציבות האירופאית (הגוף המבצעי של האיחוד האירופאי), הבנק המרכזי האירופאי וקרן המטבע הבינ"ל (הנקראים יחד "הטרויקה"), אשר יעבירו התייחסות ראשונית במידית, כך שראשי האוצר של המדינות יוכלו לקיים שיחת ועידה טלפונית כבר ביום שלישי בערב. אם הנתונים שיועברו יהיו משביעי רצון – יעבור ההסכם לאישור המדינות השונות. במקביל, תועבר ההצעה היוונית לבחינה מעמיקה יותר במטרה לייצר בסיס להסכם סיוע לטווח ארוך יותר עד אפריל.
כפי שהערכנו עד כה, אף אחד לא רוצה לבחון בפועל את השפעת ה"Grexit" על הכלכלה האירופאית או העולמית (אף אחד לא באמת מתעניין בכלכלה היוונית למעט היוונים עצמם), גם לא מפלגת סיריזה. אלא שבימים שלפני ההסכם התגבר החשש מפני יציאה של יוון מהגוש, לאור התנגדות הגרמנים להצעת היוונים להאריך את ההסכם
ב-6 חודשים, ונראה היה לרגע, כי הגרמנים, החוששים מתקדים שיוביל לחוסר אחריות פיסקלית במדינות נוספות הנדרשות לעמוד ביעדים תקציביים ולבצע רפורמות מבניות, מוכנים להעלות את יוון על המוקד בכדי לא להפסיד במלחמה כולה.
מה גרם בסופו של דבר להסכם, האם זה ההבנה של מנהיגי יוון (בהם שר אוצר המומחה לתורת המשחקים) כי הם בסופו של דבר לא יותר מאשר פיון במגרש משחקים גדול, או אולי החשש של גרמניה מפני השלכות ה- Grexit על הכלכלה שלה, לא נדע כנראה לעולם, אבל חשוב לציין כי למרות הצהלה בשווקים, שבאה לידי ביטוי בעליית מדדי המניות באירופה ובארה"ב לשיאים חדשים (על רקע הסרת הסיכון המיידי), שני סיכונים נותרו לפנינו:
•הראשון, שיוון לא תצליח להעמיד יעדים שיהיו מקובלים על הטרויקה
•השני, שגם אם הדבר יצליח בידם, בסופו של דבר מדובר בצעד ראשון, בקרב אחד מתוך מערכה שלמה, שצפויה להתחדש בעוד 4 חודשים.
אז מה צפוי לנו ביום שני ? - ממשלת יוון לקחה על עצמה משימה לא פשוטה כלל. אמנם שר האוצר היווני התגאה ואמר שמדובר בהישג, שכן לראשונה יוון תהיה שותפה בקביעת הרפורמות והיעדים, בשונה מהמצב הקודם, בו הרפורמות הוכתבו לה, אך מדובר במשימה קשה, שכן הממשלה הנוכחית נבחרה על סמך הבטחתה להפסיק את הצנע, ולמעשה להילחם ב"טרויקה האימתנית" (כך היא מכונה ביוון), ואילו עתה היא נדרשת לקבוע לעצמה את הרפורמות המבניות שיוצגו ביום שני, והן צריכות להיות כאלו שיניחו את דעתם של הגרמנים. יש לזכור כי 5 שנים לאחר שיוון הגישה את הבקשה הראשונה לסיוע, הכלכלה שלה התכווצה ב- 25% ושיעורי האבטלה שלה הגיעו למספרים שאין כדוגמתם באירופה כולה (גם לא בספרד).
אם הציבור ביוון יחשוב כי מדובר בעסקה גרועה, הדרך תהיה סלולה למערכת בחירות חדשה, ואז סביר כי השאלה שסביבה תתנהל מערכת הבחירות תהיה: "כן או לא לפרוש מגוש היורו".
לכן, בפני ראש ממשלת יוון עומדת משימה קשה והיא לשכנע את היוונים כי המהלך האחרון שלו צפוי להיטיב עימם. בעקבות ההסכם מיום שישי אמר ראש ממשלת יוון בראיון טלוויזיוני, כי "זכינו בקרב אבל לא במערכה, שכן הקשיים, הקשיים האמיתיים, לא רק אלו שנגעו לדיונים ולמערכת היחסים שלנו עם השותפות שלנו, עדיין לפנינו".
ציפראס הוסיף ואמר, כי ההסכם מבטל את הצנע, ואת התחייבויות הממשלה הקודמת לחתוך בשכר ובפנסיות, לצמצם את מספר העובדים בסקטור הציבורי ולהעלות מסי צריכה.
אז מה כן צפויות לכלול אותן רפורמות ואותם יעדים שתציג הממשלה החדשה לנציגי הטרויקה ביום שני ?
ממשלת יוון צפויה להגיש יעדים תקציביים חדשים. על פי היעדים הקודמים, העודף התקציבי ב- 2015 היה צפוי לעמוד על 3.0%, וב- 2016 ואילך על 4.5%. תחשבו על מדינה שמצויה במיתון כלכלי עמוק, וששיעור האבטלה שלה מרקיע לשחקים – האם סביר לצפות ממנה להשיג עודף תקציבי ועל אחת כמה וכמה עודף תקציבי גבוה ?
ממשלת יוון צפויה להגיש יעדים ריאליים יותר של 1.5% עודף תקציבי בשנה, צעד שיאפשר לה בהסתברות גבוהה יותר לעמוד ביעד, אך גם ישחרר לה מקורות להוצאה ממשלתית לתמיכה ברווחה ולעידוד הצמיחה.
היוונים צפויים להגיש בקשה להנפקת אג"ח (T-bills) כדי להתמודד עם הפדיונות הגדולים הצפויים עוד השנה - 5.2 מיליארד אירו לקרן המטבע הבינ"ל עד יוני, מתוכם 2.2 מיליון אירו כבר במרץ, ועוד 6.7 מיליארד אירו לבנק המרכזי לאחר יוני, בגין אג"ח שנקנו תחת תכנית ה- SMP.
עוד צפויה ממשלת יוון להגיש תכנית לרפורמות בנושא מערכת המס, כדי למנוע שחיתויות ולשפר את היקף גביית המסים. רפורמות נוספות צפויות בתחום עידוד ההשקעות הפרטיות, שקיפות בהוצאה הציבורית, הפרטות ועוד.
הדרמה היוונית נגמרה, לעת עתה, יש לקוות כי היא לא תחזור כטרגדיה בעוד 24 שעות או 4 חודשים.
ישראל
נתוני הצמיחה מצביעים על חזרה לתוואי הצמיחה שאפיין את המשק לפני "צוק איתן"
בשבוע שעבר התפרסם, כי המשק הישראלי צמח בקצב של 7.2% (!!) ברבע האחרון של שנת 2014, לאחר צמיחה כמעט אפסית ברבע שקדם לו, ואשר הושפע מ"צוק איתן". השווקים הגיבו בעוצמה, והיינו עדים לנטישת התזה לפיה הריבית המוניטרית עשויה לרדת כבר מחר (ראו הרחבה בנושא הבא).
חשוב לזכור, כי נתוני הצמיחה של המשק סובלים מתנודתיות גבוהה, וגרוע מכך, מעדכונים חוזרים ונשנים, כך שלא פעם, הפער בין האומדן הראשון לאחרון, הינו משמעותי. לכן, לא היינו מייחסים חשיבות רבה לנתון הרבעוני, ואנו מעדיפים לבחון את הנתונים החצי שנתיים, שהתנודתיות בהם מתונה יותר.
אז מה מספרים לנו נתוני הצמיחה של המשק ?
•במחצית השנייה של 2014 צמח המשק בשיעור מתון של 2.6% לאחר צמיחה של 2.7% במחצית הקודמת ושל 3.4% במחצית המקבילה ב- 2013.
•תרמו לצמיחת המשק במחצית השנייה – קצב גידול מהיר יותר של הצריכה הפרטית, ההוצאה הממשלתית (ככל הנראה בשל הוצאות הממשלה על צוק איתן) והיצוא (אם כי זה עלה בשיעור מתון של 0.6% בלבד).
•גרעו מצמיחת המשק במחצית השנייה – יבוא הסחורות והשירותים שעלה לעומת קיטון בו במחצית הראשונה, והתכווצות של ההשקעה בנכסים קבועים (אם כי בשיעור מתון בהשוואה למחצית הראשונה).
אז מה ניתן להסיק מכל זה ?
אחד, קצב הצמיחה של המשק במחצית השנייה של השנה דומה לזה של המחצית הראשונה, אלא שבעוד הרבע השלישי סבל משיעור צמיחה כמעט אפסי, על רקע השפעות "צוק איתן" על הכלכלה, הרבע האחרון צמח בשיעור מהיר, גם בשל ההשוואה לרמת פעילות ממותנת (רבע שלישי), וגם בשל הצורך להשלים את החסר מהרבע השלישי (כלומר, קצב הגידול המהיר הושפע מהמכנה והמונה גם יחד).
אין בצמיחה המהירה של המשק ברבע הרביעי של 2014 כדי להעיד על מגמה חיובית חדשה. עם זאת, אין גם מקום לצבוע את הנתונים בשחור - המשק הישראלי צומח, אמנם בשיעור מתון מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח שלו, אך קצב הצמיחה לנפש בישראל הינו חיובי.
שתיים, נתוני הצמיחה של הרבע הראשון של 2015 עשויים לאכזב (למרות אינדיקציות חיוביות מהתעשייה וסחר החוץ), שכן הביצועים של הרבע הראשון של 2015 יושוו לאלו של הרבע האחרון של 2014, וזה כאמור נהנה מהצורך "לפצות" על הצמיחה האפסית של הרבע השלישי של השנה, כמו גם מהשפעות חד פעמיות (כמו הגידול בהוצאה הממשלתית בגין "צוק איתן").
שלוש, אין סימנים להשפעות השליליות של ה"דפלציה" על המשק, שכן לא רק שאנו לא עדים להתמתנות או עצירה בהוצאה לצריכה פרטית, ראינו בה אף האצה במחצית השנייה של 2014, ובעיקר במוצרים בני קיימא, שהם הראשונים להיפגע כשהדפלציה משפיעה על הצריכה.
ריבית בנק ישראל לחודש מרץ צפויה להישאר ללא שינוי
לאחר שהתפרסם מדד חודש ינואר שהיה נמוך מהציפיות, התחדשו בשוק הציפיות להפחתת ריבית נוספת, שהתהפכו (ברובם) לאחר פרסום נתוני הצמיחה לרבע האחרון של 2014. עוד קודם לפרסום נתוני הצמיחה חשבנו כי לא בשלו התנאים להפחתת ריבית נוספת, ועם זאת, אנו מוצאים לנכון, על רקע הדעות השונות בשוק, להרחיב ולנמק, מדוע לא צפויה הפחתת ריבית מחר.
אז איפה נתחיל ?
נתחיל בשאלה: מהם הגורמים המשפיעים יותר מכל על החלטות הריבית של הועדה המוניטרית ?
התשובה ברורה: האינפלציה, הצמיחה והיציבות הפיננסית.
תשאלו בטח, מה לגבי שער החליפין ומחירי הדירות ? מה לגבי שיעור האבטלה והתשואות בשוקי האג"ח ?
ונענה: שאלו נכנסים תחת הקטגוריות שציינו, שכן שער החליפין משפיע על האינפלציה ועל הצמיחה במשק; מחירי הדירות נכנסים לקטגוריה של היציבות הפיננסית, ובאופן ספציפי, ליציבות המערכת הבנקאית; שיעור האבטלה הוא תוצאה של הצמיחה; ואילו תשואות האג"ח מושפעות אמנם מהתשואות בחו"ל, אך הן תוצאה של הציפיות לאינפלציה (לפחות בחלק הארוך של העקום), ושל הריבית המוניטרית (בחלק הקצר יותר). עם זאת, פרמיית הסיכון הנמדדת על ידי מרווחי התשואה באג"ח הקונצרני, נכנסת לקטגוריה של היציבות הפיננסית.
אז בואו נבחן את שלושת המשתנים הללו.
אינפלציה
כשבוחנים את האינפלציה במשק, אנו לא בוחנים את האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים, כי אם את זו הצפויה ב- 12 החודשים הבאים. אין משמעות לאינפלציה ההיסטורית, למעט אם היא משפיעה על זו הצפויה. לכן רשמנו בסקירת המדד האחרונה, שכדי לענות על השאלה: מה צפוי לקרות לריבית ? יש לבחון את ציפיות האינפלציה.
המסקנה שלנו היתה, שאם הציפיות יעלו לאחר פרסום מדד חודש ינואר (שכן בהסתכלות 12 חודשים קדימה אנחנו מוציאים מהמדידה את מדד ינואר 2015 שירד ב- 0.9%, ומכניסים במקומו את מדד חודש ינואר 2016 שלא צפוי להיות כל כך נמוך), אזי דיינו, אך אם ציפיות האינפלציה יישארו נמוכות גם לאחר פרסום מדד חודש ינואר – אזי הועדה המוניטרית עשויה לבחור להפחית שוב את הריבית במשק.
מה קרה בפועל ? כבר בתחילת המסחר ביום שלאחר פרסום המדד, היינו עדים לעליה בציפיות האינפלציה, כאשר העלייה התחזקה לאחר פרסום נתוני הצמיחה של הרבע האחרון של 2014. יש לשער כי הציפיות הושפעו גם מהעלייה הצפויה במחיר הבנזין לכלי הרכב בתחילת החודש הבא, אשר ישפיע על מדד חודש מרץ.
כתוצאה מכך, ציפיות האינפלציה לשנתיים הבאות עלו מרמה של 0.6% לשנה קודם לפרסום המדד, לרמה של 1.1% לאחריו (ולאחר פרסום נתוני הצמיחה), ומאז תיקנו מעט ל- 0.9%, קרוב לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (יעד האינפלציה). עליה נוספת בציפיות האינפלציה צפויה לאחר פרסום מדד חודש פברואר.
כך שהגורם האינפלציוני אינו מצביע על צורך להפחית שוב את הריבית במשק.
צמיחה
נתוני הצמיחה של המשק למחצית השנייה של 2014 מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה של המחצית הראשונה. קצב הצמיחה אמנם נמוך מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח, אך בהינתן קצבי הצמיחה של הכלכלה העולמית, יש לברך על קצב צמיחה חיובי לנפש, ועל כי לא נרשמת הדרדרות בקצב הצמיחה, גם אם לא שיפור של ממש.
רמת הריבית במשק הינה מרחיבה מאד, ולא ברור עד כמה הפחתה נוספת בריבית (של 15-10 נ"ב) תצליח לעודד את רמת הפעילות הכלכלית מעבר למה שעשתה רמת הריבית הנוכחית.
יותר מכך, נתונים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על שיפור בסגמנטים שונים של הכלכלה מתחילת השנה – מדד מנהלי הרכש שעלה בחוזקה אל מעל לרף ה- 50, שיפור בנתוני סחר החוץ ועוד.
כל אלו מצביעים על כך, שגם רמת הפעילות הכלכלית במשק אינה תומכת בהפחתת ריבית נוספת.
יציבות פיננסית
אין ספק כי הפרמטרים המקושרים ליציבות הפיננסית במשק אינם תומכים בהפחתת ריבית במשק. להפך, התבססות הריבית ברמתה הנמוכה לאורך זמן, מייצרת סיכונים פיננסיים, גם בשוק הנדל"ן, שבו רמת הביקושים מוסיפה להיות גבוהה, וגם בשוקי ההון, שם הריבית הנמוכה עשויה לייצר בועות ולגרום לגידול ב"אהבת הסיכון" בשל הצורך לייצר תשואה "יש מאין".
כך שהיציבות הפיננסית, למעשה תומכת בהעלאת הריבית במשק.
ועדיין תקשו – מה לגבי שער החליפין, הרי השקל מוסיף להתחזק כנגד סל המטבעות, לאור היחלשות האירו, האם אין בכך סיכון לאינפלציה ו/או לצמיחה, המחייב את הבנק המרכזי להגיב ?
ונענה – לא ולא. גם אם היינו מזהים כבר היום סיכונים לצמיחה ולאינפלציה הנובעים מהתחזקות השקל, הרי שיש למצוא דרכים אחרות מהפחתת ריבית נוספת, כדי לנסות ולמתן השפעה זו, וזאת למרות היכולת המעטה (אם בכלל) של בנק מרכזי להשפיע על שער החליפין באמצעות רכישות מט"ח. ברור כי אם תעלה הריבית האמריקאית בהמשך השנה – יעזור הדבר לבנק ישראל, אך לא ניתן להסתמך על כך.
מאחר ויש לשקול את כלל השיקולים, כולל הסיכונים ליציבות הפיננסית, התועלת שבהפחתה מתונה בריבית, נמוכה להערכתנו מהנזק (הסיכון) שבהפחתה, ולכן אין הצדקה להערכתנו להפחתת ריבית נוספת.
לאור האמור, אנו מוסיפים להעריך כי הריבית המוניטרית תישאר ללא שינוי, גם מחר וגם בחודשים הקרובים.
דברים שכדאי לדעת (ללא הרחבה)
•חברת דירוג האשראי הבינ"ל מודיס הפחיתה את דירוג האשראי של רוסיה לרמה של Ba1. בכך מיישרת מודיס קו עם חברת הדירוג S&P שהיתה הראשונה להפחית את דירוג האשראי של רוסיה לרמה של "זבל".
•על פי דיווח ב- WSJ, ארה"ב ואירופה שוקלות להטיל סנקציות נוספות על רוסיה.
•בימים שלישי ורביעי צפויה יו"ר הפד, ג'נט ילן, לשאת את הנאום החצי שנתי שלה בפני הקונגרס, בנושא הכלכלה והמדיניות המוניטרית. המשקיעים יקשיבו לכל מילה בניסיון להעריך מתי צפויה הריבית המוניטרית להתחיל ולעלות.
•ביום חמישי הקרוב צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב. על פי ההערכות, המדד ירד בינואר ב- 0.6%, בעוד מדד הליבה צפוי לעלות ב- 0.1%. מדד ליבה נמוך מהתחזית יוביל לירידה באינפלציית הליבה (שנמדדה ב- 12 החודשים האחרונים).
•ביום שישי צפוי סגן יו"ר הפד, סטנלי פישר, לשאת נאום בנושא המדיניות המוניטרית בעידן של מאזן גדול.
•ביום שישי צפוי גם להתפרסם האומדן השני לצמיחת המשק האמריקאי ברבע האחרון של שנת 2014. על פי הערכות הקונצנזוס, המשק האמריקאי צמח בשיעור שנתי של 2.1% (האומדן הראשון הצביע על צמיחה מהירה יותר של 2.6%).
איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית
דיסקליימר
מסמך זה הוכן על ידי בית ההשקעות יצירות. המסמך מבוסס על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים, אשר על כן הוא משמש כחומר מסייע ואין לקבל על סמכו בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בית ההשקעות יצירות לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם, אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. בית ההשקעות יצירות מחזיק עבור לקוחותיו ניירות ערך המסוקרים במסמך זה, כולם או חלקם, והוא עשוי לפעול הן במגמת קנייה והן במגמת מכירה בכל אחד מניירות הערך הנ"ל. כמו כן, לכותבי עבודה זו, כולם או חלקם, עשוי להיות עניין אישי, בניירות הערך המסוקרים במסמך זה, כולם או חלקם.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
