ארה"ב: המשקיעים ממתינים בעצבנות להחלטת הפד השבוע
ביום רביעי הקרוב, לאחר שיתבררו תוצאות האמת של הבחירות בישראל, צפוי הפד לפרסם את החלטתו בנוגע למדיניות המוניטרית במשק האמריקאי. בעוד ברור לכל כי הריבית תישאר ללא שינוי, יתמקדו המשקיעים בהודעת הריבית, ובאופן ספציפי, יחפשו לדעת האם בחרה הועדה להסיר את המילה "סבלני" מהודעתה, הסרה שתאותת, כי הפד יוכל להעלות את הריבית כבר ביוני הקרוב. הותרת המילה, לעומת זאת, תדחה את המועד הראשון בו יוכל הפד להעלות את הריבית, לספטמבר.
הפד העביר מסר ברור בשבועות האחרונים, כי בעוד מוקדם לקבוע האם יש להעלות את הריבית כבר ביוני, וכי הדבר יהיה תלוי במשתנים המקרו כלכליים שיפורסמו עד למועד זה, הוא יותר ממעוניין להותיר את כל האופציות פתוחות מבחינתו, ובשל כך, הוא צריך להסיר את המילה "סבלני" מהודעתו, שכן משמעות הותרתה הינה, כי בשתי הישיבות העוקבות, לא תועלה הריבית (קרי, באפריל וביוני).
עם זאת, הנתונים שהתפרסמו לאחרונה אינם תומכים בהעלאת הריבית במשק.
בגזרת הצמיחה פורסמו לאחרונה נתונים המצביעים על חולשה בכלכלה מתחילת השנה. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד ב- 4.2 נקודות, שהתחלקו באופן כמעט שווה בין הערכת הצרכנים את המצב בהווה לבין הערכת הצרכנים את עתיד הכלכלה. ציפיות הקונצנזוס היו לעליה במדד.
המכירות הקמעונאיות ירדו בפברואר ב -0.6%, לאחר ירידה של 0.8% בינואר ושל 0.9% בדצמבר 2014. זה החודש השלישי ברציפות שהמכירות רושמות נתון שלילי, רצף דומה נרשם לאחרונה רק ברבעון השני של 2012. בעוד הירידה בחודשיים הקודמים נבעה בעיקר מירידה במחיר הבנזין לכלי הרכב, החודש נרשמה במחיר הבנזין עליה, והירידה במכירות נובעת ככל הנראה ממזג האוויר הקשה שפקד את ארה"ב, והותיר את רבים מהצרכנים ספונים בבתיהם. אלא שגם בהילקח בחשבון ההשפעה השלילית של מזג האוויר, אין ספק כי הצריכה הפרטית רושמת האטה ניכרת בחודשים האחרונים, לאחר צמיחה מהירה ברבע האחרון של 2014. נתון זה בהחלט מדאיג, שכן הצרכנים לא ממהרים לבזבז למרות השיפור בשוק העבודה, הירידה במחיר הבנזין לכלי הרכב, הפועלת כהפחתת מסים, והתחזקות הדולר המוזילה מוצרים מיובאים.
המכירות הקמעונאיות ללא רכבים, דלקים, חומרי בניה ושירותי אוכל (נתון אליו מתייחסים כאל ליבת המכירות, ואשר מתנהג במתאם גבוה לנתוני הצריכה הפרטית בתמ"ג) נותרו ללא שינוי בפברואר, לאחר ירידה של 0.1% בינואר. העדר הצמיחה בנתון זה גרם לכלכלנים לעדכן את תחזיות הצמיחה לארה"ב כלפי מטה בשיעור חד, לרמה של 1.2%, לעומת קצב צמיחה של 2.2% ברבע האחרון של 2014.
גם התחזקות הדולר לרמה של 1.0496 דולר לאירו, והתחזיות לפיהן הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק ולרדת אל מתחת לרמת ה- 1.0 דולר לאירו (יש תחזיות להתחזקות הדולר לרמה של 0.82 דולר לאירו) יעמדו לדיון בישיבת הפד הקרובה.
התחזקות הדולר מותירה מאחוריה חללים רבים: מחירי הסחורות יורדים, חולשה נרשמת בשווקים המתעוררים, ואפילו שוקי המניות האמריקאים סובלים, על רקע החשש מפני הפגיעה ברווחיות החברות.
על פי רויטרס, תחזיות האנליסטים לקצב צמיחת רווחי החברות, עודכנו לאחרונה כלפי מטה באופן ניכר והן עומדות עתה על קצב צמיחה שלילי ב-2 הרבעונים הראשונים, ומתון (1.7% בלבד) בשנה כולה. ככל שהדולר יוסיף להתחזק, ומחיר הנפט יוסיף לרדת, כך יש לצפות לעדכון תחזיות אלו כלפי מטה.
הפגיעה ברווחיות החברות צפויה למצוא ביטויה בקצב הצמיחה של המשק, אך אם תימשך, גם בשוק העבודה, כך שהתחזקות הדולר מעמידה בסימן שאלה את האטרקטיביות של שוק המניות האמריקאי, אך גם את כוונת הפד להתחיל ולהעלות ריבית עוד השנה.
התחזקות הדולר לא רק צפויה לפגוע בכלכלה הריאלית, היא אף צפויה להשפיע על קצב האינפלציה במשק, שהינו משתנה נוסף שיעמוד לבחינה מקרוב בישיבת הפד השבוע. ביום שישי האחרון פורסם, כי בניגוד להערכות המוקדמות, מדד המחירים ליצרן (PPI) ירד בפברואר בשיעור חד של 0.5% לעומת צפי לעליה של 0.3%. זוהי הירידה הרביעית ברציפות במדד זה, המצביעה על כך שהלחצים האינפלציוניים שבקנה, נותרו חלשים. ב- 12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים ליצרן ב- 0.7%. מדד הליבה (ללא מזון ודלקים) ירד ב- 0.5% והוא עתה גבוה ב- 1.0% בלבד מרמתו לפני שנה.
על רקע כל אלו, נותר רק לשאול, האם חברי הפד עדיין סמוכים ובטוחים, כי השיפור בשוק העבודה יוביל בהמשך השנה לשיעור אינפלציה גבוה יותר?. התשובה לשאלה זו תהווה את הבסיס להחלטת הועדה השבוע, כמו גם להחלטת הועדה בנוגע למועד הראשון שבו תועלה הריבית.
להערכתנו, הוועדה לשווקים פתוחים מטעם הפד, האחראית לקביעת המדיניות המוניטרית, תבקש להמתין ולראות האם ההאטה בכלכלה הינה זמנית, לפני שתבחר להעלות את הריבית במשק, עם זאת, לא בהכרח ימנעו הנתונים האחרונים את הסרת המילה "סבלני" מההודעה, על מנת לאפשר לפד גמישות מקסימלית בקביעת המדיניות המוניטרית המתאימה לכל נקודת זמן, ובכל נקודת זמן.
אירופה: במלחמת המטבעות הנוכחית יש זוכה אחת – הכלכלה האירופאית
בדצמבר 2002 היתה זו הפעם האחרונה בה ניתן היה לקנות אירו עבור דולר ולקבל עודף. מאז הוא התחזק לשיא של 1.601 דולר לאירו, וגם אם נחלש ביחס לרמה זו בשנים שלאחר מכן – הוא עדיין שמר על ערך גבוה. עד לשנה האחרונה. ב-12 החודשים האחרונים נחלש האירו במהירות תוך שהוא מאבד כ- 25% מערכו כנגד הדולר.
התפתחות שער החליפין של הדולר כנגד האירו
מקור: ECB
לאחרונה, גוברות ההערכות לפיהן, בקרוב מאד שוב נוכל לרכוש אירו עבור דולר בודד, ולקבל עודף. נראה איפה, כי במלחמת המטבעות הנוכחית יש זוכה אחת – הכלכלה האירופאית. היחלשות המטבע עושה טוב לאירופה, טוב ליצואניות (חופשות הפסח באירופה יהיו זולות השנה אל מול מחירן לפני שנה), טוב לכלכלה המקומית שתיהנה מיצירת מקומות עבודה, וטוב לבורסה המקומית שנהנית מתזרים חיובי וגדול. על פי EPFR, מתחילת השנה נכנסו 35.6 מיליארד דולר לקרנות מנייתיות באירופה.
כך, למרות פער התשואה החיובי לטובת ארה"ב, ופער הצמיחה החיובי לטובת ארה"ב, אנו עדים לאחרונה לשינוי
ב- Asset Allocation. המשקיעים בעולם מוכרים את המניות האמריקאיות בשל החשש מפני רמת המחירים הגבוהה מחד ועליית הריבית מאידך, ועוברים לאירופה, שם רמות המחירים אטרקטיביות יותר (גם לאחר העליות האחרונות), והריבית צפויה להישאר נמוכה עוד תקופה ארוכה. בנוסף, השינוי החד במחירם היחסי של המטבעות, הביא עמו גם ציפיות לגידול ברווחי החברות היצואניות באירופה, וחיזק מגמה זו.
לאחר 6 שנים של עליות במדדי המניות האמריקאים, רושמים מדדי המניות האירופאים 6 שבועות של שכרון חושים. מתחילת השנה עלה מדד ה-DAX הגרמני ב- 21.4% ואילו מדד ה-EuroStoxx 600 עלה ב- 16.3%, ומה עשה מדד המניות האמריקאי בתקופה זו ? - מדד ה- S&P500 השיל בתקופה זו 1.3% מערכו.
האם מגמה זו צפויה להימשך? – בטווח הקצר נראה שכן, לאור הזרמת הכסף של הבנק המרכזי האירופאי שלוחצת על התשואות כלפי מטה ומניעה את המשקיעים לחפש את התשואה העודפת בנכסים המסוכנים יותר. כן, גם לאור הפיחות בשער היורו, שמשפר את כושר התחרותיות של היצואניות האירופאיות. כן, גם משום שהכלכלה האירופאית נהנית מהירידה במחיר הנפט הגולמי, וכן משום שהריבית צפויה להישאר נמוכה עוד תקופה ארוכה.
דברים שכדאי לדעת (ללא הרחבה)
•ביום שלישי בלילה, עת יתפרסמו תוצאות המדגמים בערוצי הטלוויזיה, נמתין כולנו לראות, האם צדקו הסקרים המוקדמים, או שמא, גם הפעם, כמו במערכות בחירות קודמות, נכונו לנו הפתעות. ובעת בה ישבו הפרשנים באולפנים וינסו לבחון איזו ממשלה עשויה לקום מתוך המספרים, נשב אנו ונחשוב, מהי המדיניות הכלכלית שצפויה להוביל הממשלה שתיבחר בשנה הקרובה, ואיזו בשורה תהיה לה למשק הבית, לעסק הזעיר, לאדם העובד, לתלמיד, לחולה, לקשיש ולכל אדם אשר בחר לבנות את ביתו בישראל.
•על פי הערכות משרד האוצר האמריקאי, הכלכלה האמריקאית תגיע מחר לתקרת החוב המותרת לה על פי חוק (18 טריליון דולר). שר האוצר הפציר במכתב ששלח לרפובליקנים ולדמוקרטים, כי לא יהפכו את תקרת החוב ואת דירוג האשראי של המשק לקרב פוליטי, והזהיר, כי משרדו כבר נקט בצעדים לצמצום הנפקות. שר האוצר ביקש במכתבו כי הקונגרס יאשר בהקדם תקרת חוב גבוהה יותר.
למרות שאירועים דומים הביאו את הכלכלה האמריקאית בעבר קרוב לדיפולט (ב- 2011) ולשיתוק כלכלי זמני (ב- 2013), נראה כי השווקים הפעם אינם חוששים מהתפתחות משבר סביב סוגיה זו, בין היתר בשל קיומו של מספיק מזומן בקופת האוצר שניתן להשתמש בו למימון פעילות הממשלה ולהחזר חובות בחודשים הקרובים.
•דרום קוריאה הפחיתה ביום חמישי את הריבית ב- 25 נ"ב לרמת שפל של 1.75%, לאחר שהבנק המרכזי התאילנדי ביצע הפחתה דומה ביום רביעי.
•הבנק המרכזי הרוסי הפחית את הריבית בנקודת אחוז ל- 14.0%, בעקבות התייצבות שער החליפין והרצון לתמוך בכלכלה שנפגעה קשות מהסנקציות המערביות, מבלי לעודד את האינפלציה הגואה במשק.
•למי שפספס את ה"ציור השבועי" נציין כי הוא עוסק בשאלה: "לאן נעלם פוטין", לאחר שהאחרון ביטל פגישות ולא נראה בציבור מאז ה-5 במרץ. בעוד הקרמלין היה עסוק בסוף השבוע בהדיפת שמועות שנגעו לסיבת היעלמותו (כולל שמועות על מותו), לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת להיעדרותו.
•אנקדוטה לסיום: בסקר דעת קהל שבו התבקש הציבור האמריקאי לחוות את דעתו על אנשי ציבור שונים, רובם פוליטיקאים אך לא רק, רשמו 70% מהמשיבים, כי אינם יודעים מי זו ג'נט ילן. באתר The Big Picture הציעו לילן, המכהנת כיו"ר הפד, להתארח בתכנית של אלן דג'נרס.