רק 12,000 עמותות מתוך כ- 38 אלף עמותות הרשומות בישראל מדווחות לרשות התאגידים

קרן מרדכי

29/03/2015

פאהן קנה ניהול בקרה, חברה בת של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton ישראל, ערכה בשבוע שעבר כנס בנושא ביקורת פנימית בעמותות. הרקע לכנס הוא תיקון 14 לחוק שנכנס לתוקף בחודש שעבר (פברואר 2015). החוק דורש מינוי מבקר פנים בעמותות בעלות מחזור כספי העולה על 10 מיליון שקלים.

בין הדוברים בכנס: מאיר שפיגלר, מנכ"ל קק"ל, ד"ר גיא רוטקופף, לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים, רו"ח יזהר קנה ורו"ח יוסי גינוסר מפירמת פאהן קנה ושות', עו"ד יניב לוי, מנהל חטיבת חינוך חברה ובריאות ברשות התאגידים- רשם העמותות, שוקי ארליך, יו"ר עמותת יכולים נותנים, ואבי שפירא, מנכ"ל אנפיטק (גיידסטאר).

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה, אמר: "תיקון 14 לחוק העמותות לא יצר תאום בין מנגנוני הביקורת השונים ולכן ישנן עמותות שיש בהן מספר גופי ביקורת שלא מדברים אחד עם השני ומייצרים עומס רגולטורי ועומס על מנהל העמותה. יש כיום עמותות שמקדישות זמן רב על טיפול בענייני הביקורת על חשבון הניהול השוטף וקידום המטרות שלשמן הן הוקמו". רו"ח גינוסר הוסיף: "עמותות קמות מסביב למייסד שמוביל רעיון ואוסף סביבו אנשים שחושבים כמוהו. כתוצאה מכך אין אף אחד ששואל שאלות והתיקון לחוק בא לפתור בדיוק את הבעיה הזו באמצעות ביקורת פנימית שתייצר איזונים ובלמים להנהלה".

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל לשעבר של משרד המשפטים אמר "היה הרבה יותר טוב אם לא היינו צריכים את התיקון לחוק, אם היינו נמצאים היום במצב שבו העמותות והמלכ"רים מנוהלים על ידי מנהיגות אזרחית טובה. מנהלים טובים ואנשים ישרים לא צריכים לחשוש מביקורת. הצורך בחוק נובע מכך שעמותות רבות לא מנוהלות באופן תקין". לדבריו, "הכלים שעמדו עד היום בפני רשם העמותות, כמו אישור ניהול תקין ומדי פעם ביקורת של מבקר חסר סמכות, היו מגוחכים". כיום, הדגיש, כאשר המדינה עובדת במיליארדי שקלים באמצעות עמותות ולמעשה באמצעותן עושה אאוטסורסינג לשירותים שהיא צריכה לתת, כלי הביקורת הישנים כבר אינם אפקטיבים".

רו"ח יזהר קנה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון ושותף מנהל בפירמת פאהן קנה, אמר: "החקיקה החדשה תשדרג את מערך הבקרה הכולל בעמותות וחל"צים ותשפיע לחיוב על אמון הציבור באותם גופים הניזונים מתרומות כספיות של הציבור בישראל. החקיקה החדשה היא אינטרס של העמותות הטובות, היא תייצר הגברת שקיפות ובעיקר רוגע בקרב ציבור התורמים שהכספים הנתרמים אכן מגיעים לייעדם".

שוקי ארליך, יו"ר עמותת יכולים נותנים, אמר כי : "אי אפשר לשנות DNA ארגוני באמצעות חוק. אם הוועד ידע ליצר תודעה ארגונית על חשיבות של ניהול תקין וקבלת ביקורת זה יוביל לשינוי משמעותי בהתנהלות הארגון. המשילות והשקיפות הן גורם מפתח להתנהלות נכונה של הארגונים".

אבי שפירא, מנכ"ל אנפיטק (גיידסטאר) ציין כי "היום יש בישראל כ- 38 אלף עמותות רשומות וכי רק 12 אלף מהן מדווחות לרשות התאגידים. לדבריו, 751 עמותות הן כאלה שהמחזור השנתי שלהן עולה על עשרה מיליון שקל. עמותות צריכות לעסוק במה שהן יודעות. הן כל כך עסוקות במה שדחוף ולא במה שחשוב. עמותות צריכות להשקיע במדידת האפקטיביות שלהן על מנת להכתיב נהלים של סדר ועבודה. נהלים אלו יאפשרו להקל בעתיד את הרגולציה בתחום".

מאיר שפיגלר, מנכ"ל קרן קיימת לישראל דיבר בכנס על שינוי הכיוון שנעשה בקק"ל בהיבט השקיפות. "ביקורת תורמת לגוף המבוקר מבחינת הנראות הציבורית ומבחינת הלגיטימציה שכל גוף שואף לה. צריך לראות בה גורם מסייע ולא הורס. יחד עם זאת, לפעמים אנחנו מגיעים לקיצוניות שהיא בסוף הופכת את הביקורת לנזק ולא תועלת". הוא הדגים את אמירתו בכך שקק"ל מבוקרת היום על ידי חמישה גורמים שונים. לדבריו, ריבוי הגופים המבקרים גורם לכך ש"קשה מאד לעבוד. כל היום אתה צריך לתת תשובות, מסמכים והסברים לגורמים המבקרים וזה מתסכל בצורה בלתי רגילה כי כל אחד רוצה להטביע את חותמו יותר מהשני. זה גורם נזק אדיר ליכולת של גוף לתפקד ויכול להביא כליה על גוף ועל הפעולות שהיה אמור לעשות" .

לסיום דבריו הדגיש שפיגלר כי "היישום של הביקורת הוא לא פחות חשוב מהביקורת עצמה ואולי אפילו יותר, כי ביקורת שלא יוצרת פעולה בשטח היא גרועה יותר מאשר לא לעשות שום ביקורת". לכן, לדעתו, חשוב שהגורם השותף לביקורת יקבל אותה כדבר חיובי. "הביקורת צריכה לנסות ולתת לגוף המבוקר את מירב הסיבות לשתף עימה פעולה ולהאמין בה, כי אמונה זה הבסיס להצלחת הביקורת. אין טעם בביקורת אם היא לא מתקבלת בהבנה מהצד המבוקר. הביקורת לא שווה כלום אם בסוף יש החלטה פנימית בארגון שקובעת איך ליישם ולהטמיע את אותם כשלים שנמצאו בביקורת. ביקורת למען ביקורת זה רק דו"ח שהולך למגירה. אחד הדברים הכי משמעותיים זה לקחת את תוצאות הביקורת ולהגיע למסקנות וליישמן הלכה למעשה".

<div style="direction: rtl;"><div><div> המחקר החדשני של מרכז טאוב, שערכו פרופ' איל קמחי ואריק הורוביץ, מהווה ניסיון ראשון מסוגו לכמת את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה – שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. המחקר עונה על שאלות כגון: האם מספר היחידות במתמטיקה שצעיר או צעירה ייבחנו בהן אכן ישפיעו על חייהם בבגרותם? האם כדאי להתאמץ ולהיבחן ברמה גבוהה או שאפשר להסתפק ברמה נמוכה יותר? ומה תפקידם של כישורי הלמידה הטבעיים בכל הסיפור? לצורך כך נבנה בסיס נתונים ייחודי העוקב אחרי הנבדקים מזמן ההיבחנות בבחינות הבגרות, דרך הלימודים האקדמיים ועד לשלבים המוקדמים של הקריירה (גיל 29). המחקר מומן בשיתוף עם קרן טראמפ. לימודי מתמטיקה ברמה מוגברת עשויים להוביל לצמצום פערים בין נשים לגברים במחקר של מרכז טאוב התגלה שהמגדר משפיע על היקף לימודי המתמטיקה: 44% מהנשים נבחנו בהיקף של 4–3 יחידות במתמטיקה, לעומת 33% מהגברים. לעומת זאת, 10% מהגברים נבחנו בהיקף של 5 יחידות, לעומת 7% מהנשים. בבחינת השוני המגדרי בתוצאות נמצאו הבדלים משמעותיים. ראשית, ניתן לראות כי בקרב אלו שנבחנו ב-4 יחידות במתמטיקה שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי גדול משמעותית משיעור הגברים. עם זאת, בתחומי לימוד המובילים למקצועות שהשכר בהם גבוה יותר – כמו כלכלה ומנהל עסקים, מדעים מדויקים ומדעי המחשב – יש רוב לגברים. עוד נמצא כי הרחבת היקף לימודי המתמטיקה של אלו שנבחנו ב-4 יחידות (באמצעות תרחיש היפותטי) מגדילה משמעותית את הנטייה להשלים תואר אקדמי, בעיקר בקרב נשים, ומשפיעה על בחירת תחום הלימודים. השינויים הבולטים הם ירידה בנטייה ללמוד מדעי החברה ועלייה בנטייה ללמוד רפואה, כלכלה ומִנהל עסקים, מדעים מדויקים ומדעי המחשב. בפרט, השכיחות של לימודי מדעי המחשב גדלה בכמחצית בקרב גברים וביותר מפי 3 בקרב הנשים. השכיחות של לימודי כלכלה ומנהל עסקים גדלה אך במעט בקרב גברים אולם גדלה משמעותית בקרב נשים. ככלל, ניתן לומר שמעבר מ-4 ל-5 יחידות מתמטיקה מאפשר ללמוד את התחומים המובילים לשכר גבוה יותר. ההשפעה על נשים גדולה מאשר ההשפעה על גברים, ובכך מעבר זה מצמצם את הפערים המגדריים בהתפלגויות של תחומי הלימוד האקדמיים. ההשפעות של תחומי הלימוד האקדמיים על השכר של גברים ונשים שונות בתכלית. גברים בעלי תואר אקדמי ביהדות, מדעי החברה ומשפטים משתכרים (לשעת עבודה) פחות מאלו ללא תואר אקדמי, ואילו גברים בעלי תואר בחינוך, רפואה ומדעי החיים, כלכלה ומנהל עסקים אינם משתכרים יותר מאלו ללא תואר. אולם בקרב הנשים, תואר בתחומים של יהדות, מדעי הרוח, חינוך, רפואה ומדעי החיים, מדעי החברה, ובעיקר כלכלה ומִנהל עסקים מביא לשכר גבוה יותר ביחס לעובדות ללא תואר. תואר בהנדסה ומדעים מדויקים או במדעי המחשב תורם משמעותית לשכר גם בקרב גברים וגם בקרב נשים, אולם תרומתו גדולה יותר בקרב נשים. קמחי והורוביץ מצאו כי יש חשיבות גם ללאום, וככל הנראה ההזדמנות ללמוד מתמטיקה באופן מורחב אינה פתוחה לכולם באופן שווה – שיעור היהודים הלומדים מתמטיקה באופן מורחב גבוה בהרבה מאשר בקרב ערבים או קבוצות מיעוט אחרות. בקרב הנוצרים והדרוזים ניכרת נטייה רבה יותר ללמוד מתמטיקה בהיקף מוגבר מאשר בקרב המוסלמים וקבוצות מיעוט אחרות. <img alt="" src="https://ci5.googleusercontent.com/proxy/GztXqCDZLXEMpCrRhKFv65VSgx4N4-OoUOdX5_nc-uOSJWIRXtyntxU6sIs77zVogPywuEnq0DXJ8Oe-iiWS0M2Iy__uXfJFzWWkCZ3C3Os9Ev32PStKvI437E73rkrqcK5r2kdf0PToHtophYgdvlP1bEDNGeDX6zN5fLF4=s0-d-e1-ft#https://staticapp.icpsc.com/icp/loadimage.php/mogile/1531701/67355e7592322ca1c824c261eca19dad/image/jpeg" /> פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים ב-3, 4 ו-5 יחידות המחקר של מרכז טאוב מצא כי גם ההכנסה החודשית וגם השכר לשעה של בוגרי 5 יחידות כפולים משל אלה שלא נבחנו במתמטיקה כלל. ההכנסה גדלה עם היקף לימודי המתמטיקה גם עבור אלו שקיבלו את אותו ציון בבחינה, ועובדה זו בולטת במיוחד במעבר בין 4 ל-5 יחידות לימוד. מעבר לכך, ככל שהציונים בבחינה היו גבוהים יותר כך גם ההכנסה הייתה גבוהה יותר, והדבר נכון במיוחד במעבר בין ציון בטווח 90–81 לציון בטווח 100–91. למשל כשנבדקה הכנסתם של נבחני 5 יחידות נמצא פער גדול בין אלו שקיבלו 90–81, שהשתכרו 56 שקלים לשעה, למול 78 שקלים לשעה בקרב נבחנים שקיבלו 91-100. כלומר, ההכנסה קשורה בקשר הדוק הן להיקף לימודי המתמטיקה והן לציון בבחינה. עוד נמצא שתארים אקדמיים שנחשבים יוקרתיים אכן משתלמים בשוק העבודה. בעלי תואר במדעי המחשב משתכרים 77% יותר מאלה ללא תואר אקדמי, 90% יותר מבעלי תואר ביהדות ומדעי הרוח, ו-40% יותר מאלו שאחריהם במדרג – בוגרי הנדסה ומדעים מדויקים. לצד זאת, אין פערי הכנסות משמעותיים בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות. יתרה מכך, נמצא שבתחומים מסוימים אלו שאינם בעלי תואר אקדמי משתכרים יותר מאשר בעלי תואר אקדמי, בעיקר בקרב הנבחנים במתמטיקה בהיקף מורחב. לדוגמה, השכר של חסרי התואר גבוה מזה של בוגרי מדעי החברה בקרב אלו שלמדו מתמטיקה בהיקף של יותר מ-3 יחידות. קמחי והורוביץ מצאו עוד שככל שמספר יחידות הבגרות במתמטיקה גבוה יותר, הנבדקים נוטים להיות מועסקים במשלחי יד יוקרתיים יותר (תרשים 1): שיעור בעלי משלח היד האקדמי גדל מ-4% בקרב הנבחנים במתמטיקה בהיקף של פחות מ-3 יחידות ל-49% בקרב אלה שלמדו בהיקף של 5 יחידות. נתון מעניין הוא שדווקא שיעור המנהלים אינו משתנה משמעותית במעבר מ-3 ל-5 יחידות. קמחי מסביר: "לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מאפשרים קבלה למסלול לימודים אקדמי יוקרתי יותר, וזה מוביל לתעסוקה ברמת שכר גבוהה יותר. למעשה, החשיבות של לימודי מתמטיקה ברמה מוגברת כפולה. ראשית, היא תורמת ישירות לכישורי התלמידים, ושנית – עצם העובדה שהתלמידים בחרו ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה מעידה על יכולותיהם ועל המוטיבציה שלהם. ניתן לשער כי שני גורמים אלו מסייעים לתלמידים להתקבל לחוגי לימוד יוקרתיים באוניברסיטאות, ובשלב מאוחר יותר אף מגדילים את יכולת ההשתכרות שלהם בשוק העבודה". במחקר נמצא קשר גם בין מספר יחידות הלימוד במתמטיקה לתחום הלימודים האקדמיים (תרשים 2). בקרב נבחני 5 יחידות מתמטיקה יש שיעור גבוה יותר של בעלי תארים במדעי המחשב, הנדסה ומדעים מדויקים, ובקרב תלמידי 3 ו-4 יחידות יש שיעור גבוה יותר של בעלי תארים במדעי הרוח, אמנויות ומדעי החברה. תואר במדעי המחשב מגדיל מאוד את ההכנסה, אך יש תרומה חיובית גם לתארים בהנדסה ובמדעים מדויקים, כמו גם בכלכלה ובמִנהל עסקים – כולם נפוצים יותר בקרב בוגרי לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב. <img alt="" src="https://ci5.googleusercontent.com/proxy/UpZWQppsPyCdAhYR0ESXgT7FoX11qN-5HSqE9G0AzwEM57tA3r7D2vsndXBDxREgxtN51Ml17qc-rcuO5kLSGeNtgJ9_eAnzRmfSjqi5aYSiIzGG7r5Xxm1VQn5yUYO-OMiQRGxUU9BmUKcD79NGcWvNrvRkztPCqUNwsctc=s0-d-e1-ft#https://staticapp.icpsc.com/icp/loadimage.php/mogile/1531701/056117fd655aa9518a6554ef069ddf13/image/jpeg" /> עם זאת, במחקר של מרכז טאוב נמצא גם כי לימודי 5 יחידות מתמטיקה קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח באמצעות בקרה סטטיסטית על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים. כדי לבחון את השפעתם של גורמים אחרים החוקרים פיקחו על מגוון של מאפיינים סוציו-אקונומיים: מגדר, דת, מצב משפחתי, ילדים, בעלות על דירה, ארץ מוצא של האב והאם, סטטוס עלייה לארץ ומחוז מגורים. כמו כן הם הביאו בחשבון גם את ציוני הבגרויות האחרים, שעשויים להעיד על כישורי למידה ומנת משכל. גם לאחר שנלקחו בחשבון כל המשתנים הללו, ניתוח תרחישים תיאורטיים מראה כי העברת תלמידים ממסלול של 4 יחידות למסלול של 5 יחידות במתמטיקה (ללא שינוי בציון הבחינה) צפויה להגדיל את שכרם ב-10% – מתוכם 6% הם השפעה ישירה ו-4% נוספים נובעים מההכנסה הגבוהה יותר בתחומי הלימוד האקדמיים האופייניים לבוגרי 5 יחידות (בעיקר מדעי המחשב). ההשפעה הישירה פירושה שגם כשמבטלים באמצעים סטטיסטיים את ההשפעה של כל המשתנים האחרים, כולל תחום הלימוד האקדמי, הענף הכלכלי ומשלח היד, עדיין קיימים פערי הכנסה בין נבחנים בהיקף שונה. גם במקרה זה התוצאות שונות במקצת לגברים ולנשים: בעוד שההשפעה הישירה היא 6% הן לגברים והן לנשים, ההשפעה העקיפה דרך תחום הלימודים היא 3% לגברים ו-5% לנשים, מה שמשקף את ההשפעה הגדולה יותר של היקף לימודי המתמטיקה על בחירת תחום הלימוד האקדמי בקרב נשים. בסך הכל, ההשפעה של מעבר מ-4 ל-5 יחידות מתמטיקה מגדילה את השכר של הגברים ב-9% ואת השכר של הנשים ב-11%. המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא שלהיקף לימודי המתמטיקה אכן יש חשיבות רבה להישגים בשוק העבודה, כולל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה, ולתחום הלימודים האקדמיים יש נתח ניכר בכך. לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב מאפשרים להתקבל לחוגים אקדמיים יוקרתיים כמו הנדסה, מדעים ומחשבים, ולימודים אלו בתורם מסייעים למצוא תעסוקה איכותית בשילוב שכר גבוה. ירידה במספר הנבחנים ב-5 יחידות – אתגר לאומי למרות הידיעה כי היקף לימודי מתמטיקה משפיע על הקבלה לחוגים יוקרתיים באקדמיה, יש ירידה מתמשכת בשיעור הנבחנים בבגרות מורחבת במתמטיקה – מ-20 אחוז לכ-13 אחוז מכלל הנבחנים בין 2006 ל-2011. במחקר של מרכז טאוב שערך נחום בלס נכתב שייתכן שהסיבה נעוצה בשילוב בין התחזקות הגישה השופטת את בתי הספר לפי שיעורי הזכאות לבגרות, המשפיעה מאוד על מדיניות הנהלות בתי הספר והמורים, ובין התגברות הגישה הפונקציונלית לתעודת הבגרות, המייחסת את החשיבות הרבה ביותר לממוצע הציון הכללי. התלמידים ומוריהם מחשבים מה עדיף מבחינתם: ציון גבוה יחסית ברמת בחינה נמוכה או ציון נמוך ברמה גבוהה, ולפיכך מגיעים למסקנה שעדיף לתלמיד ולבית הספר להיבחן ברמה הנמוכה. אולם בניגוד לדעה הרווחת, החוקרים גילו שיש קשר חיובי בין הציון למספר יחידות הלימוד, כלומר ציוני הבחינה גבוהים יותר, בממוצע, ככל שמספר יחידות הלימוד גדול יותר (תרשים 3). אם כן, החשש מירידה בציון בשל היבחנות ברמה מוגברת אינו בהכרח מוצדק. יתרה מזאת, כאשר נבחן תרחיש שבו היקף לימודי המתמטיקה הורחב מ-4 ל-5 יחידות לכל תלמידי 4 יחידות, אולם במקביל הופחת ציון הבגרות שלהם במתמטיקה ב-10 נקודות, ניכר שהירידה בציון מפחיתה את השפעת העלייה בהיקף הלימוד, אולם אינה מבטלת אותה לגמרי: הגידול הממוצע בשכר במקרה זה הוא 7%, לעומת 10% לו הציון היה נותר בעינו. לדברי קמחי: "בהיבט הלאומי, ירידה זו מדאיגה באשר ליכולת של ישראל להמשיך להתבסס על מגזר הטכנולוגיה העילית כמנוע צמיחה למשק כולו". כדי להתמודד עם ירידה זו, החוקרים הציעו פתרונות מגוונים. ראשית, למצוא דרך להפוך את לימודי המתמטיקה לאטרקטיביים יותר ומאיימים פחות על ידי שיפור איכות ההוראה – לא רק בבית הספר התיכון, אלא גם בשלבים מוקדמים יותר. שנית, להגביר את המודעות של תלמידים ומשפחותיהם לחשיבות לימודי המתמטיקה על ידי הסברה והיכרות עם מוסדות אקדמיים והמגזר העסקי. שלישית, לתמרץ כלכלית את בתי הספר להגדיל את שיעור התלמידים שניגשים לבגרות במתמטיקה בהיקף מורחב. קמחי מוסיף: "ראוי לממן את יישום הפתרונות באופן דיפרנציאלי, כדי שהרחבת לימודי המתמטיקה תשמש כלי מרכזי בצמצום פערים כלכליים-חברתיים". מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.</div></div></div></body></html>

גודל טקסט

ניגודיות

מצב קריאה

אנימציות

ניגודיות גבוהה במיוחד

גופן קריא

טקסט מודגש

הקראת טקסט

הדגשת קישורים

רק 12,000 עמותות מתוך כ- 38 אלף עמותות הרשומות בישראל מדווחות לרשות התאגידים

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל לשעבר של משרד המשפטים: "מנהלים טובים ואנשים ישרים לא צריכים לחשוש מביקורת. הצורך בחוק נובע מכך שעמותות רבות לא מנוהלות באופן תקין.

המבקר אנגלמן בכנס הורביץ: "חוסר התיאום בין האוצר לבנק ישראל הוא מותרות שאין למשק בזמן מלחמה"

אזהרה בוול סטריט: מגזר הטכנולוגיה בדרך לזינוק ההיסטורי ביותר מאז 1990 – וקרוב לנקודת שבר

הפחתת יוקר המחיה כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה

הפרדוקס ב- Hi-Tech: צמיחה ופיטורי עובדים