מידרוג מותירה את דירוג ה- Aa2 ל- IFSR של מנורה מבטחים ביטוח

<div style="direction: rtl;"><div><div><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">המחקר החדשני של מרכז טאוב, שערכו <span style="font-weight: bold;">פרופ' איל קמחי ואריק הורוביץ</span>, מהווה ניסיון ראשון מסוגו לכמת את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה – שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. המחקר עונה על שאלות כגון: האם מספר היחידות במתמטיקה שצעיר או צעירה ייבחנו בהן אכן ישפיעו על חייהם בבגרותם? האם כדאי להתאמץ ולהיבחן ברמה גבוהה או שאפשר להסתפק ברמה נמוכה יותר? ומה תפקידם של כישורי הלמידה הטבעיים בכל הסיפור?</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">לצורך כך נבנה בסיס נתונים ייחודי העוקב אחרי הנבדקים מזמן ההיבחנות בבחינות הבגרות, דרך הלימודים האקדמיים ועד לשלבים המוקדמים של הקריירה (גיל 29). המחקר מומן בשיתוף עם קרן טראמפ.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">לימודי מתמטיקה ברמה מוגברת עשויים להוביל לצמצום פערים בין נשים לגברים</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif; font-weight: bold;">במחקר של מרכז טאוב התגלה שהמגדר משפיע על היקף לימודי המתמטיקה: 44% מהנשים נבחנו בהיקף של 4–3 יחידות במתמטיקה, לעומת 33% מהגברים. לעומת זאת, 10% מהגברים נבחנו בהיקף של 5 יחידות, לעומת 7% מהנשים. </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">בבחינת השוני המגדרי בתוצאות נמצאו הבדלים משמעותיים. ראשית, ניתן לראות כי בקרב אלו שנבחנו ב-4 יחידות במתמטיקה שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי גדול משמעותית משיעור הגברים. עם זאת, בתחומי לימוד המובילים למקצועות שהשכר בהם גבוה יותר – כמו כלכלה ומנהל עסקים, מדעים מדויקים ומדעי המחשב – יש רוב לגברים. עוד נמצא כי הרחבת היקף לימודי המתמטיקה של אלו שנבחנו ב-4 יחידות (באמצעות תרחיש היפותטי) מגדילה משמעותית את הנטייה להשלים תואר אקדמי, בעיקר בקרב נשים, ומשפיעה על בחירת תחום הלימודים. השינויים הבולטים הם ירידה בנטייה ללמוד מדעי החברה ועלייה בנטייה ללמוד רפואה, כלכלה ומִנהל עסקים, מדעים מדויקים ומדעי המחשב.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">בפרט, השכיחות של לימודי מדעי המחשב גדלה בכמחצית בקרב גברים וביותר מפי 3 בקרב הנשים. השכיחות של לימודי כלכלה ומנהל עסקים גדלה אך במעט בקרב גברים אולם גדלה משמעותית בקרב נשים. ככלל, ניתן לומר שמעבר מ-4 ל-5 יחידות מתמטיקה מאפשר ללמוד את התחומים המובילים לשכר גבוה יותר. ההשפעה על נשים גדולה מאשר ההשפעה על גברים, ובכך מעבר זה מצמצם את הפערים המגדריים בהתפלגויות של תחומי הלימוד האקדמיים.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">ההשפעות של תחומי הלימוד האקדמיים על השכר של גברים ונשים שונות בתכלית. גברים בעלי תואר אקדמי ביהדות, מדעי החברה ומשפטים משתכרים (לשעת עבודה) פחות מאלו ללא תואר אקדמי, ואילו גברים בעלי תואר בחינוך, רפואה ומדעי החיים, כלכלה ומנהל עסקים אינם משתכרים יותר מאלו ללא תואר. אולם בקרב הנשים, תואר בתחומים של יהדות, מדעי הרוח, חינוך, רפואה ומדעי החיים, מדעי החברה, ובעיקר כלכלה ומִנהל עסקים מביא לשכר גבוה יותר ביחס לעובדות ללא תואר. </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">תואר בהנדסה ומדעים מדויקים או במדעי המחשב תורם משמעותית לשכר גם בקרב גברים וגם בקרב נשים, אולם תרומתו גדולה יותר בקרב נשים.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-family: arial, helvetica, sans-serif arial, helvetica, sans-serif;">קמחי והורוביץ מצאו כי יש חשיבות גם ללאום, וככל הנראה ההזדמנות ללמוד מתמטיקה באופן מורחב אינה פתוחה לכולם באופן שווה – שיעור היהודים הלומדים מתמטיקה באופן מורחב גבוה בהרבה מאשר בקרב ערבים או קבוצות מיעוט אחרות. בקרב הנוצרים והדרוזים ניכרת נטייה רבה יותר ללמוד מתמטיקה בהיקף מוגבר מאשר בקרב המוסלמים וקבוצות מיעוט אחרות.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><img alt="" src="https://ci5.googleusercontent.com/proxy/GztXqCDZLXEMpCrRhKFv65VSgx4N4-OoUOdX5_nc-uOSJWIRXtyntxU6sIs77zVogPywuEnq0DXJ8Oe-iiWS0M2Iy__uXfJFzWWkCZ3C3Os9Ev32PStKvI437E73rkrqcK5r2kdf0PToHtophYgdvlP1bEDNGeDX6zN5fLF4=s0-d-e1-ft#https://staticapp.icpsc.com/icp/loadimage.php/mogile/1531701/67355e7592322ca1c824c261eca19dad/image/jpeg" /></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-weight: bold;">פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים ב-3, 4 ו-5 יחידות</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">המחקר של מרכז טאוב מצא כי גם ההכנסה החודשית וגם השכר לשעה של בוגרי 5 יחידות כפולים משל אלה שלא נבחנו במתמטיקה כלל. ההכנסה גדלה עם היקף לימודי המתמטיקה גם עבור אלו שקיבלו את אותו ציון בבחינה, ועובדה זו בולטת במיוחד במעבר בין 4 ל-5 יחידות לימוד. מעבר לכך, ככל שהציונים בבחינה היו גבוהים יותר כך גם ההכנסה הייתה גבוהה יותר, והדבר נכון במיוחד במעבר בין ציון בטווח 90–81 לציון בטווח 100–91. למשל כשנבדקה הכנסתם של נבחני 5 יחידות נמצא פער גדול בין אלו שקיבלו 90–81, שהשתכרו 56 שקלים לשעה, למול 78 שקלים לשעה בקרב נבחנים שקיבלו 91-100. כלומר, ההכנסה קשורה בקשר הדוק הן להיקף לימודי המתמטיקה והן לציון בבחינה.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">עוד נמצא שתארים אקדמיים שנחשבים יוקרתיים אכן משתלמים בשוק העבודה. בעלי תואר במדעי המחשב משתכרים 77% יותר מאלה ללא תואר אקדמי, 90% יותר מבעלי תואר ביהדות ומדעי הרוח, ו-40% יותר מאלו שאחריהם במדרג – בוגרי הנדסה ומדעים מדויקים. לצד זאת, אין פערי הכנסות משמעותיים בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות. יתרה מכך, נמצא שבתחומים מסוימים אלו שאינם בעלי תואר אקדמי משתכרים יותר מאשר בעלי תואר אקדמי, בעיקר בקרב הנבחנים במתמטיקה בהיקף מורחב. לדוגמה, השכר של חסרי התואר גבוה מזה של בוגרי מדעי החברה בקרב אלו שלמדו מתמטיקה בהיקף של יותר מ-3 יחידות.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">קמחי והורוביץ מצאו עוד שככל שמספר יחידות הבגרות במתמטיקה גבוה יותר, הנבדקים נוטים להיות מועסקים במשלחי יד יוקרתיים יותר (תרשים 1): שיעור בעלי משלח היד האקדמי גדל מ-4% בקרב הנבחנים במתמטיקה בהיקף של פחות מ-3 יחידות ל-49% בקרב אלה שלמדו בהיקף של 5 יחידות. נתון מעניין הוא שדווקא שיעור המנהלים אינו משתנה משמעותית במעבר מ-3 ל-5 יחידות.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">קמחי מסביר: "לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מאפשרים קבלה למסלול לימודים אקדמי יוקרתי יותר, וזה מוביל לתעסוקה ברמת שכר גבוהה יותר. למעשה, החשיבות של לימודי מתמטיקה ברמה מוגברת כפולה. ראשית, היא תורמת ישירות לכישורי התלמידים, ושנית – עצם העובדה שהתלמידים בחרו ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה מעידה על יכולותיהם ועל המוטיבציה שלהם. ניתן לשער כי שני גורמים אלו מסייעים לתלמידים להתקבל לחוגי לימוד יוקרתיים באוניברסיטאות, ובשלב מאוחר יותר אף מגדילים את יכולת ההשתכרות שלהם בשוק העבודה".</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">במחקר נמצא קשר גם בין מספר יחידות הלימוד במתמטיקה לתחום הלימודים האקדמיים (תרשים 2). בקרב נבחני 5 יחידות מתמטיקה יש שיעור גבוה יותר של בעלי תארים במדעי המחשב, הנדסה ומדעים מדויקים, ובקרב תלמידי 3 ו-4 יחידות יש שיעור גבוה יותר של בעלי תארים במדעי הרוח, אמנויות ומדעי החברה. תואר במדעי המחשב מגדיל מאוד את ההכנסה, אך יש תרומה חיובית גם לתארים בהנדסה ובמדעים מדויקים, כמו גם בכלכלה ובמִנהל עסקים – כולם נפוצים יותר בקרב בוגרי לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><img alt="" src="https://ci5.googleusercontent.com/proxy/UpZWQppsPyCdAhYR0ESXgT7FoX11qN-5HSqE9G0AzwEM57tA3r7D2vsndXBDxREgxtN51Ml17qc-rcuO5kLSGeNtgJ9_eAnzRmfSjqi5aYSiIzGG7r5Xxm1VQn5yUYO-OMiQRGxUU9BmUKcD79NGcWvNrvRkztPCqUNwsctc=s0-d-e1-ft#https://staticapp.icpsc.com/icp/loadimage.php/mogile/1531701/056117fd655aa9518a6554ef069ddf13/image/jpeg" /></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">עם זאת, במחקר של מרכז טאוב נמצא גם כי לימודי 5 יחידות מתמטיקה קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח באמצעות בקרה סטטיסטית על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים. כדי לבחון את השפעתם של גורמים אחרים החוקרים פיקחו על מגוון של מאפיינים סוציו-אקונומיים: מגדר, דת, מצב משפחתי, ילדים, בעלות על דירה, ארץ מוצא של האב והאם, סטטוס עלייה לארץ ומחוז מגורים. כמו כן הם הביאו בחשבון גם את ציוני הבגרויות האחרים, שעשויים להעיד על כישורי למידה ומנת משכל. גם לאחר שנלקחו בחשבון כל המשתנים הללו, ניתוח תרחישים תיאורטיים מראה כי העברת תלמידים ממסלול של 4 יחידות למסלול של 5 יחידות במתמטיקה (ללא שינוי בציון הבחינה) צפויה להגדיל את שכרם ב-10% – מתוכם 6% הם השפעה ישירה ו-4% נוספים נובעים מההכנסה הגבוהה יותר בתחומי הלימוד האקדמיים האופייניים לבוגרי 5 יחידות (בעיקר מדעי המחשב). </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">ההשפעה הישירה פירושה שגם כשמבטלים באמצעים סטטיסטיים את ההשפעה של כל המשתנים האחרים, כולל תחום הלימוד האקדמי, הענף הכלכלי ומשלח היד, עדיין קיימים פערי הכנסה בין נבחנים בהיקף שונה. גם במקרה זה התוצאות שונות במקצת לגברים ולנשים: בעוד שההשפעה הישירה היא 6% הן לגברים והן לנשים, ההשפעה העקיפה דרך תחום הלימודים היא 3% לגברים ו-5% לנשים, מה שמשקף את ההשפעה הגדולה יותר של היקף לימודי המתמטיקה על בחירת תחום הלימוד האקדמי בקרב נשים. בסך הכל, ההשפעה של מעבר מ-4 ל-5 יחידות מתמטיקה מגדילה את השכר של הגברים ב-9% ואת השכר של הנשים ב-11%.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא שלהיקף לימודי המתמטיקה אכן יש חשיבות רבה להישגים בשוק העבודה, כולל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה, ולתחום הלימודים האקדמיים יש נתח ניכר בכך. לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב מאפשרים להתקבל לחוגים אקדמיים יוקרתיים כמו הנדסה, מדעים ומחשבים, ולימודים אלו בתורם מסייעים למצוא תעסוקה איכותית בשילוב שכר גבוה. </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 14px; font-weight: bold;">ירידה במספר הנבחנים ב-5 יחידות – אתגר לאומי</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">למרות הידיעה כי היקף לימודי מתמטיקה משפיע על הקבלה לחוגים יוקרתיים באקדמיה, יש ירידה מתמשכת בשיעור הנבחנים בבגרות מורחבת במתמטיקה – מ-20 אחוז לכ-13 אחוז מכלל הנבחנים בין 2006 ל-2011. במחקר של מרכז טאוב שערך נחום בלס נכתב שייתכן שהסיבה נעוצה בשילוב בין התחזקות הגישה השופטת את בתי הספר לפי שיעורי הזכאות לבגרות, המשפיעה מאוד על מדיניות הנהלות בתי הספר והמורים, ובין התגברות הגישה הפונקציונלית לתעודת הבגרות, המייחסת את החשיבות הרבה ביותר לממוצע הציון הכללי. התלמידים ומוריהם מחשבים מה עדיף מבחינתם: ציון גבוה יחסית ברמת בחינה נמוכה או ציון נמוך ברמה גבוהה, ולפיכך מגיעים למסקנה שעדיף לתלמיד ולבית הספר להיבחן ברמה הנמוכה. </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">אולם בניגוד לדעה הרווחת, החוקרים גילו שיש קשר חיובי בין הציון למספר יחידות הלימוד, כלומר ציוני הבחינה גבוהים יותר, בממוצע, ככל שמספר יחידות הלימוד גדול יותר (תרשים 3). אם כן, החשש מירידה בציון בשל היבחנות ברמה מוגברת אינו בהכרח מוצדק.</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">יתרה מזאת, כאשר נבחן תרחיש שבו היקף לימודי המתמטיקה הורחב מ-4 ל-5 יחידות לכל תלמידי 4 יחידות, אולם במקביל הופחת ציון הבגרות שלהם במתמטיקה ב-10 נקודות, ניכר שהירידה בציון מפחיתה את השפעת העלייה בהיקף הלימוד, אולם אינה מבטלת אותה לגמרי: הגידול הממוצע בשכר במקרה זה הוא 7%, לעומת 10% לו הציון היה נותר בעינו. </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">לדברי קמחי: "בהיבט הלאומי, ירידה זו מדאיגה באשר ליכולת של ישראל להמשיך להתבסס על מגזר הטכנולוגיה העילית כמנוע צמיחה למשק כולו". כדי להתמודד עם ירידה זו, החוקרים הציעו פתרונות מגוונים. ראשית, למצוא דרך להפוך את לימודי המתמטיקה לאטרקטיביים יותר ומאיימים פחות על ידי שיפור איכות ההוראה – לא רק בבית הספר התיכון, אלא גם בשלבים מוקדמים יותר. שנית, להגביר את המודעות של תלמידים ומשפחותיהם לחשיבות לימודי המתמטיקה על ידי הסברה והיכרות עם מוסדות אקדמיים והמגזר העסקי. שלישית, לתמרץ כלכלית את בתי הספר להגדיל את שיעור התלמידים שניגשים לבגרות במתמטיקה בהיקף מורחב. קמחי מוסיף: "ראוי לממן את יישום הפתרונות באופן דיפרנציאלי, כדי שהרחבת לימודי המתמטיקה תשמש כלי מרכזי בצמצום פערים כלכליים-חברתיים".</span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size:14px;">מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן. </span></p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"> </p><p style="color: #404040; font-family: verdana, sans-serif; font-size: 13.3333330154419px; margin: 0px; text-align: right;"><span style="font-size: 13.3333330154419px;">הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.</span></p></div></div></div></body></html>