איילת ניר, יצירות » מה צפוי לקראת המדד והריבית השבוע

איילת ניר

12/04/2015

ישראל: הנתונים הכלכליים יצאו לחופשה בשבוע האחרון, אך מדד וריבית לפנינו

ביום רביעי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שצפוי להיות מדד חיובי לאחר 2 מדדים שליליים נמוכים במיוחד, כשברקע האינפלציה בשנה האחרונה שלילית כבר 6 חודשים ברציפות.

למדד חודש מרץ חשיבות רבה שכן ההחלטה בבנק ישראל האם לנקוט בצעדים נוספים, תלויה בין היתר ביכולת של המדדים הקרובים למשוך את האינפלציה בחזרה כלפי מעלה, אל מעל לאפס בשלב ראשון, ואל תוך יעד יציבות המחירים בטווח הרחוק יותר.

גורם חשוב נוסף שמשפיע על החלטת הריבית הינו שער החליפין של השקל אל מול סל המטבעות. מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל כנגד הסל הנומינלי האפקטיבי ב- 2.1%, והוא גבוה ב- 0.28% בלבד מרמתו ערב החלטת הריבית לחודש מרץ, אז הפחית בנק ישראל את הריבית ב- 15 נ"ב ל- 0.1%. האם הדבר צפוי לגרור הפחתה נוספת בריבית המקומית בעוד שבועיים ?

יתרות המט"ח לחודש מרץ שפורסמו השבוע מגלות, כי כל רכישות המט"ח של בנק ישראל במרץ, בוצעו תחת המטריה של תכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז על שעה"ח, ולמעשה, בנק ישראל לא רכש ולו דולר אחד בשל התנודתיות החדה שחלה בשער השקל/דולר בגין הפרסום של HSBC. יתכן אפוא, כי בבנק ישראל מוכנים בתנאים החדשים שנוצרו (ואם אכן נוצרו נדע רק לאחר פרסום מדד חודש מרץ), לאפשר לשער השקל/סל לגלוש לרמה נמוכה יותר.

לאור האמור, אנו מעריכים, כי מדד בציפיות (0.3% ומעלה) ידחה את ההחלטה להפחית ריבית במשק, כל עוד לא תחול הידרדרות משמעותית בשער השקל/סל.

ארה"ב: נתונים טובים מהשבוע האחרון מאותתים כי החולשה בשוק העבודה היתה זמנית

מאז התפרסמו נתוני התעסוקה המאכזבים לחודש מרץ, פורסמו שורה של נתונים מקרו כלכליים מעודדים ביחס למצב הכלכלה האמריקאית, שמחזקים את ההערכות לפיהן, החולשה בנתונים היתה זמנית.

מבין הנתונים שפורסמו: תביעות חדשות לדמי אבטלה, מדד מנהלי הרכש לסקטור השירותים, היקף המשרות החדשות בכלכלה, האשראי הצרכני, בקשות למשכנתאות לבתים חדשים ועוד.

למרות הנתונים החיוביים, ולמרות כי בקרב בכירי הפד יש המאמינים כי הריבית צריכה לעלות כבר ביוני, נראה לנו כי בפד ימתינו להוכחה לכך שהחולשה בשוק העבודה הינה זמנית, כמו גם לכך שהמגמה הדפלציונית הינה זמנית, ועד שאלו לא יוצגו – קשה לראות העלאת ריבית ביוני.

דברים שכדאי לדעת – ללא הרחבה

ישראל: הנתונים הכלכליים יצאו לחופשה בשבוע האחרון, אך מדד וריבית לפנינו

בשבוע האחרון נמשכו המגעים להקמת הממשלה על אש קטנה ועד כה ללא תוצאות. עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נהנו מחופשה מרוכזת ועל כן לא פורסמו נתונים חדשים, והשוק התנהל בעיקר בהתבסס על חדשות מיקרו מקומיות, ומקרו גלובליות.

ביום רביעי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שצפוי להיות המדד החיובי הראשון לאחר 2 מדדים שליליים נמוכים במיוחד כשברקע האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שלילית כבר 6 חודשים ברציפות, ועומדת על 1.0%-. מדד חודש מרץ יושפע מגורמים עונתיים חיוביים כמו גם מהתייקרות הבנזין לכלי הרכב בתחילת החודש.

המדד החיובי הצפוי להתפרסם השבוע (תחזית יצירות: 0.3%, תחזית הקונצנזוס: 0.4%) לא צפוי לשנות את תמונת הדפלציה במשק הישראלי, אך הוא צפוי לעצור את מגמת ההידרדרות בסביבת האינפלציה, בעוד המדד שצפוי בעוד חודש ימים צפוי לגרום לעלייה ראשונה בשיעור האינפלציה הנמדדת על פני שנה לאחור.

למדד חודש מרץ חשיבות רבה שכן ההחלטה בבנק ישראל האם לנקוט בצעדים נוספים, תלויה בין היתר ביכולת של המדדים הקרובים למשוך את האינפלציה בחזרה כלפי מעלה, אל מעל לרף האפס בשלב ראשון, ואל תוך יעד יציבות המחירים בטווח של השנה הקרובה.

עם זאת, אין להתעלם מגורם חשוב נוסף שמשפיע על החלטת הועדה המוניטרית בבנק ישראל והוא שער החליפין של השקל אל מול סל המטבעות.

שער חליפין (שקל/סל)- נומינלי אפקטיבי - מדד

מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל כנגד הסל הנומינלי האפקטיבי ב- 2.1%, והוא גבוה ב- 0.28% בלבד מרמתו ערב החלטת הריבית לחודש מרץ, אז הפחית בנק ישראל את הריבית ב- 15 נ"ב לרמה של 0.1%. האם הדבר צפוי לגרור הפחתה נוספת בריבית המקומית ?

יתרות המט"ח לחודש מרץ שפורסמו השבוע מגלות, כי כל רכישות המט"ח של בנק ישראל במרץ, בסך של 535 מיליון דולר, בוצעו תחת המטריה של תכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקדת הגז על שע"ח, ולמעשה, בנק ישראל לא רכש ולו דולר אחד בשל התנודתיות החדה שחלה בשער השקל/דולר בגין הפרסום של HSBC.

האם ניתן להסיק מכך, כי בבנק ישראל מייחסים חשיבות פחותה כיום לשער החליפין וגבוהה יותר לאינפלציה הצפויה ? זו תהיה מסקנה בלתי סבירה, שכן לשער החליפין השפעה על האינפלציה ועל ציפיות האינפלציה, ועל כן לא ניתן לנתק את האחד מהשני. עם זאת, יתכן ובבנק ישראל, מוכנים בתנאים החדשים שנוצרו (אם נוצרו נדע לאחר פרסום מדד חודש מרץ), לאפשר לשער השקל לגלוש לרמה נמוכה יותר.

ארה"ב: נתונים טובים מהשבוע האחרון מאותתים כי החולשה בשוק העבודה היתה זמנית

מאז התפרסמו נתוני התעסוקה המאכזבים לחודש מרץ, פורסמו שורה של נתונים מקרו כלכליים מעודדים ביחס לכלכלה האמריקאית, שמחזקים את ההערכות לפיהן, החולשה בנתונים היתה זמנית.

זה לא מבטיח כמובן שהנתונים של השבוע הקרוב לא יעבירו מסר הפוך, כפי שקרה לא מעט לאחרונה, שכן הנתונים סובלים מאי סדירות ובעיקר מחוסר עקביות, אך בינתיים, כפי שהשתקף בשוקי ההון בסוף השבוע, החששות מעט נרגעו.

אז מה היה לנו השבוע ?

התביעות החדשות לדמי אבטלה נותרו בשבוע האחרון נמוכות, כשעלו בהיקף מתון מהציפיות, בעוד הנתון הממוצע ל-4 השבועות האחרונים (המהימן יותר) רשם רמת שפל חדשה של 15 שנים (ראו גרף בעמוד הבא).
היקף המשרות החדשות במשק עלה לשיא של 14 שנים בפברואר. בעוד הירידה בהיקף התביעות לדמי אבטלה עשויה להיות מוסברת על ידי יציאתם של בני דור הבייבי בום משוק העבודה, כלומר לצמצום כוח אדם בחברות באמצעות פרישה לפנסיה על חשבון פיטורים, צעד שאינו מעיד בהכרח על שיפור בכלכלה, הגידול בהיקף המשרות החדשות הינו חיובי ומצביע על גיוס כוח אדם חדש למשק. נתון שצפוי להשפיע לחיוב על הכלכלה לאורך זמן.
מדד מנהלי הרכש של סקטור השירותים עלה בשיעור חד במרץ. המדד עלה לרמה של 59.2 לעומת 57.1 בפברואר, גבוה מאד מקו ה- 50 המפריד בין צמיחה להתכווצות של הפעילות בענף.
האשראי הצרכני עלה בפברואר בקצב שנתי של 5.6%, הגבוה ביותר מאז אוקטובר האחרון.
היקף הבקשות למשכנתאות לבתים חדשים עלה במרץ ב- 17% לעומת החודש הקודם.

למרות הנתונים החיוביים, ולמרות כי בקרב בכירי הפד יש המאמינים כי הריבית צריכה לעלות כבר ביוני, סביר להניח כי בפד ימתינו להוכחה לכך שהחולשה בשוק העבודה הינה זמנית, כמו גם לכך שהמגמה הדפלציונית הינה זמנית, ועד שאלו לא יוצגו – קשה לראות העלאת ריבית ביוני.

דברים שכדאי לדעת (ללא הרחבה)

היורו מאבד את מקומו כמטבע רזרבות עולמי. על פי נתונים עדכניים, בנקים מרכזיים הפחיתו בשנה שעברה את אחזקותיהם ביורו. לא ברור האם הירידה באחזקות נבעה מהחשש מפני השלכת תכנית ה- QE על ערכו של המטבע, או בשל חוסר אמון של הבנקים המרכזיים בכלכלה האירופאית, אך התוצאה היא, כי משקל האירו בסך יתרות המט"ח העולמיות ירד ל- 22% לעומת 28% לפני 5 שנים, ערב פרוץ משבר החובות.
על פי הדיווחים מאירופה, יוון שילמה את התשלום שהיתה צריכה לשלם לקרן המטבע הבינ"ל ב-9 באפריל בסך של כ- 458 מיליון אירו. עם זאת, האתגרים העומדים בפני יוון עדיין משמעותיים. בשבוע הקרוב צריכה יוון למחזר חוב אג"חי בסך כולל של 2.4 מיליארד אירו, 1.4 מיליארד אירו בעוד יומיים (14 באפריל) ו-1.0 מיליארד אירו נוספים ב- 17 באפריל.

ביום חמישי הותיר הבנק המרכזי האנגלי את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם להערכות הקונצנזוס. נזכיר, כי עד לפני מספר חודשים היה קיים צפי לפיו הריבית האנגלית תהיה הראשונה לעלות, אלא שלאחרונה נראה כי בכל זאת יהיה זה הפד שיהיה הראשון להעלות את הריבית.
סביבת האינפלציה בסין מוסיפה להדאיג את הבנק המרכזי. נכון לחודש מרץ עמדה האינפלציה במשק הסיני על 1.4%, נמוך מאד מהיעד העומד על קרוב ל- 3.0%. מדאיגה עוד יותר הינה הירידה המתמשכת במחירי המוצרים בשערי המפעלים (מדד המחירים ליצרן), שרשמו ירידה של 4.6% בשנה האחרונה, והם דפלציוניים מזה 37 חודשים ברציפות. סביבת האינפלציה הנמוכה והסיכונים הדפלציוניים לא נעלמו מעיני הבנק המרכזי שבחר להפחית לאחרונה את הריבית פעמיים תוך פרק זמן קצר, ואשר צפוי להוסיף ולפעול כנגד הלחצים הדפלציוניים במשק בחודשים הקרובים.
ביום שישי האחרון שבר מדד הניקיי 225 את רף ה- 20,000 במהלך המסחר, לראשונה מזה 15 שנה, לפני שסגר ברמה נמוכה יותר.
התשואה על אג"ח ל-5 שנים בצרפת ירדה ביום שישי האחרון אל מתחת ל-0, לראשונה בהיסטוריה.
ספרד מכרה השבוע אג"ח ל-6 חודשים בתשואה שלילית לראשונה בהיסטוריה.

הח"מ הינה כלכלנית ואסטרטגית ראשית יצירות בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

<div style="direction: rtl;"><div><div><span style="font-weight: bold;">דברים כלליים</span></div><div>הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית החודשית בתהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם.</div><div> </div><div>בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות, וכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים) שמכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות המובאים במסמך זה הם אלו שהיו קיימים במועד ההחלטה על הריבית.</div><div> </div><div>בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ומנהל חטיבת השווקים, ובמסגרתו מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי ובסופו מקיימים הצבעה על גובה הריבית. לפי סעיף 018 (ג)לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושבת ראש הוועדה (הנגידה) קול נוסף.</div><div> </div><div><span style="font-weight: bold;">א. מצב המשק</span><br /> </div><div><span style="font-weight: bold;">1. ההתפתחויות במשק – הצד הריאלי</span><br /> </div><div><span style="font-weight: bold;">הפעילות הריאלית</span><br /> </div><div>אינדיקטורים ראשוניים לפעילות ברבעון הראשון של 2015 מצביעים על תמונה מעורבת. נתוני סחר החוץ מצביעים על ירידה של 3.7% ביצוא בדצמבר-פברואר לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. עם זאת, מדובר בנתון במונחים דולריים, אשר הושפע לרעה גם מהתחזקות הדולר מול המטבעות האחרים. כמו כן, בפברואר הושפע היצוא באופן נקודתי משיבושי העבודה בכי"ל.<br /><br />בפברואר נרשמה התאוששות בתיירות, אך מספר כניסות התיירים עדיין נמוך משמעותית מהמספר בתקופה המקבילה אשתקד. נתונים חלקיים מסקר החברות לרבעון הראשון מצביעים על המשך צמיחה בקצב מתון במגזר העסקי. המדד המשולב למצב המשק עלה בפברואר ב-0.2%, והושפע לטובה מעלייה בהתחלות הבנייה, בפדיון של ענף המסחר, ובשיעור המשרות הפנויות. מדד מנהלי הרכש שב וירד החודש אל מתחת לסף 50 הנקודות.<br /><br />במדד האקלים של המגזר העסקי נמשכת התאוששות מתונה: הוא מצביע על קצב צמיחה חודשי של 0.23%, עדיין נמוך מהקצב בתקופה שקדמה ל"צוק איתן". מגמה דומה עולה ממדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים, שעלו גם החודש. </div><div> </div><div><span style="font-size: 10pt; font-weight: bold;">שוק העבודה</span><br /> </div><div>נתוני שוק העבודה ממשיכים להציג תמונה חיובית: נתוני סקר כוח האדם לינואר מצביעים על ירידה <span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif; font-size: 12px;"> </span><span style="font-size: 13.3333330154419px;"><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif; font-size: 12px;">של 0.1 נק' אחוז בשיעור האבטלה בקרב בני 25-64 (גילי העבודה העיקריים), לרמה של 4.8% כן הם מצביעים על עלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה – ב-0.1 נק' אחוז, ל-79.7%, וב-0.2 נק' אחוז, ל- 75.9% בהתאמה – תוך עלייה בשיעור המועסקים שעבדו בהיקף מלא. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוקטובר-דצמבר ב-0.2ֵ% יחסית ליולי-ספטמבר (נתונים מנוכי עונתיות).</span><br /><br />בתקבולי מס הבריאות נמשך גידול יציב – בדצמבר-פברואר הם היו גבוהים (נומינלית) בכ-5.1% לעומת החודשים המקבילים אשתקד – ונתוני המשרות הפנויות לחודש פברואר מצביעים על המשך ההתרחבות בשוק העבודה. בפברואר עלה מספר משרות השכיר ב-0.3%: במגזר העסקי חלה עלייה של 0.2% ובשירותים הציבוריים – עלייה של 0.4%.</span></div><div> </div><div>לקריאת המשך הסקירה: <a href="https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D%20%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202015.pdf">לחצו כאן</a></div><div> </div><div><br /><span style="color: #000000; font-family: arial; font-size: 13.3333330154419px; text-align: -webkit-right;">הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.</span></div></div></div></body></html>