בית ההשקעות יצירות » סקירה שבועית » מה אומרים נתוני הצמיחה בארה"ב?

• ישראל: מחיר הבנזין לכלי הרכב התייקר במאי ב-11 אגורות, התרומה למדד 0.06% בלבד

מחיר ליטר בנזין 95 עלה בתחילת החודש ב-11 אגורות (1.69%). 

5 גורמים השפיעו על מחיר הבנזין לכלי הרכב החודש, חלקם תרמו לעליה במחיר וחלקם לירידה בו. סך ההשפעה על מדד חודש מאי מוערכת בלא יותר מ- 6 מאיות האחוז.

• ישראל: מחיר הקואליציה

על פי העיתונים, השלמת תהליך בניית הקואליציה תעלה למשלם המסים כ- 8 מיליארד ש"ח - כלכלת ישראל הפסידה במערכה. היא הפסידה כי אין כל הגיון כלכלי בהגדלת קצבאות הילדים לאנשים שהנטייה השולית שלהם לצרוך קטנה מ-1, והיה עדיף לחלק עלות תקציבית זו למי שבאמת נזקק לה, למשל, באמצעות הרחבת מס ההכנסה השלילי.

באותה מידה אין כל הגיון בקביעת מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד, ממנו ייהנו בהיקף רב יותר דווקא מי שההון מצוי בכיסם. אם רווחה בראש מעינינו, עדיף היה להגדיל את קצבת הזקנה.

בעשור האחרון נעשה מאמץ רב לשלב את החרדים בשוק העבודה, ונראה היה כי המאמצים נושאים פרי. אלא שלפי הפרסומים, הגיוס לצה"ל צפוי להיפגע, דבר שיפגע בשילובם של החרדים בשלב ראשון בצבא, ובשלב שני בשוק העבודה (בשל העדר התמריץ לעבוד וביטול חובת לימודי הליבה).

צמיחת המשק תלויה בהגדלת כוח העבודה במשק (תעשיה ושירותים), ובהקטנת משקלם של הנסמכים עליו (אוכלוסיות שאינן עובדות ואינן משלמות מסים ומקבלות תשלומי רווחה), כמו גם בהגדלת פריון העבודה. ההסכמות אליהן הגיעו חברות הקואליציה בשבוע האחרון, מניעות את המשק בכיוון השני, ויש בהחלט להצטער על כך.

• ארה"ב: האם האכזבה מקצב צמיחת המשק ברבע הראשון של השנה תדחה את המועד בו תועלה הריבית לראשונה

על פי האומדן המוקדם, המשק האמריקאי צמח ברבע הראשון של השנה בשיעור שנתי מאכזב של 0.2% בלבד, לעומת 2.2% ברבע הקודם וצפי לצמיחה מהירה יותר של 1.0%. בעוד חולשת המשק ברבע הראשון היתה צפויה, עוצמתה הפתיעה. 

ביום בו פורסמו נתוני הצמיחה בארה"ב (בצהריים) התפרסמה גם החלטת הריבית בארה"ב לחודש אפריל. מי שחיפש איתות לכך שהאפשרות להעלאת הריבית כבר ביוני הוסרה מהשולחן – התאכזב, אך הטון בהודעת הפד היה מעט יותר יוני, בהינתן נתוני התעסוקה המאכזבים במרץ.

ישראל: מחיר הבנזין לכלי הרכב התייקר ב-11 אג', התרומה למדד 0.06% בלבד

בתחילת החודש התייקר מחיר הבנזין לכלי הרכב מסוג אוקטן 95 ב- 11 אגורות (1.69%). לשינוי במחיר תרמו הסעיפים הבאים:

סך השינוי לפני מע"מ עמד על 9.3 אגורות, אך המע"מ הוסיף לו 1.7 אגורות נוספות. סך השינוי כולל מע"מ, עמד לכן על 11 אגורות.

בהינתן משקל הדלקים במדד (דלק ושמנים לכלי הרכב ונפט וסולר לחימום הדירה), העליה במחירי הדלקים צפויה לתרום כ- 0.06 נ"א למדד חודש מאי, שצפוי לעלות ב- 0.2%.

נזכיר, כי המדדים הקרובים צפויים להיות חיוביים: מדד חודש אפריל צפוי לעלות ב-0.5%, בעוד מדד מאי צפוי כאמור לעלות ב- 0.2% ויוני ב- 0.3%. העליה במדדים צפויה למשוך כלפי מעלה את האינפלציה הנמדדת על פני 12 החודשים האחרונים, והאינפלציה צפויה להיכנס אל תוך טווח יעד יציבות המחירים בפברואר 2016.

על פי העיתונים, השלמת תהליך בניית הקואליציה תעלה למשלם המסים כ- 8 מיליארד ש"ח. לא ברור עדיין מה יהיה המקור התקציבי (העלאות מסים ב- 2016 ו/או קיצוצים תקציביים בסעיפי תקציב אחרים), אך ברור לכל כי כלכלת ישראל הפסידה במערכה.

היא הפסידה כי אין כל הגיון כלכלי בהגדלת קצבאות הילדים לאנשים שהנטייה השולית שלהם לצרוך קטנה מ-1, והיה עדיף לחלק עלות תקציבית זו למי שבאמת נזקק לה, למשל באמצעות הרחבת מס ההכנסה השלילי.

באותה מידה אין כל הגיון בקביעת מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד, ממנו ייהנו בעלי ההון ומי שהפרוטה אינה מצויה בכיסם באותה מידה, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב והסביר יותר, ייהנו מהם בהיקף רב יותר דווקא מי שההון מצוי בכיסם. אם רווחה בראש מעינינו, עדיף היה להגדיל את קצבת הזקנה.

בעשור האחרון נעשה מאמץ רב לשלב את החרדים והערבים בשוק העבודה, ונראה היה כי המאמצים נושאים פרי. זו הדרך הטובה ביותר לצמצם את העוני במשק, בעיקר בקרב ילדים. אלא שלפי הפרסומים בעיתונות, הגיוס לצה"ל צפוי להיפגע, דבר שיפגע בשילובם של החרדים בשלב ראשון בצבא, ובשלב שני בשוק העבודה, בפעם הראשונה בהעדר תמריץ לצאת ולעבוד, ובפעם השנייה לאור הכוונה לבטל את חובת לימודי הליבה (ראו הכוונה של חרדים לשעבר לתבוע את המדינה על שאישרה תוכניות לימודים ללא ליבה).

צמיחת המשק תלויה בהגדלת כוח העבודה במשק (תעשיה ושירותים), ובהקטנת משקלם של הנסמכים עליו (אוכלוסיות שאינן עובדות ואינן משלמות מסים ומקבלות תשלומי רווחה), כמו גם בהגדלת פריון העבודה. ההסכמות אליהן הגיעו חברות הקואליציה בשבוע האחרון, מניעות את המשק בכיוון השני, ויש בהחלט להצטער על כך.

ארה"ב: האם האכזבה מקצב צמיחת המשק ברבע הראשון של השנה תדחה את  המועד בו תועלה הריבית לראשונה

על פי האומדן המוקדם, המשק האמריקאי צמח ברבע הראשון של השנה בשיעור שנתי מאכזב של 0.2% בלבד, לעומת 2.2% ברבע הקודם וצפי לצמיחה מהירה יותר של 1.0%. בעוד חולשת המשק ברבע הראשון היתה צפויה, עוצמתה הפתיעה. 

קצב הצמיחה המתון הושפע מגורמים שבחלקם הינם זמניים (כמו השביתה הארוכה בנמלים ומזג האוויר הקשה) בעוד גורמים אחרים צפויים להוסיף ולהשפיע לאורך זמן (התחזקות הדולר).

ברבע הראשון של השנה תרמו לצמיחת המשק: הצריכה הפרטית (באופן מתון מבעבר) והמלאים, בעוד שאר השימושים: יצוא נטו, השקעות והוצאה ציבורית, גרעו מצמיחת המשק.

 

שיעור צמיחת התוצר בארה"ב

ניתן לראות את החולשה בנתוני התמ"ג בארה"ב, לאחר קצב צמיחה מהיר של 5.0% ברבע השלישי של 2014, נרשמה התמתנות בקצב הצמיחה שנחלש ל- 2.2% ברבע האחרון של אותה שנה ול- 0.2% ברבע הנסקר. 

הסיבות העיקריות לחולשת הכלכלה ברבע הראשון של 2015 הינן: התמתנות קצב הגידול של הצריכה הפרטית, ירידה בהשקעה שלא לבניה למגורים (בהשפעת הירידה בהשקעות בסקטור האנרגיה), וירידה בהיקף היצוא (כתוצאה מהתחזקות הדולר).

האם החולשה בנתוני הצמיחה צפויה לדחות את המועד בו יבחר הפד להעלות את הריבית לראשונה? זו שאלת מיליון הדולר.

 

ביום בו פורסמו נתוני הצמיחה בארה"ב (בצהריים) התפרסמה גם החלטת הריבית בארה"ב לחודש אפריל. באופן לא מפתיע, יש לומר, הודיעה הועדה המוניטרית כי הריבית לחודש אפריל תישאר ללא שינוי. אלא שהמשקיעים בשווקים השונים היו עסוקים בחיפוש אחר סימנים ורמזים למועד בו תבחר הועדה להעלות את הריבית במשק.

אז מה הבנו מהודעת הריבית ?

מי שחיפש איתות לכך שהאפשרות להעלאת הריבית כבר ביוני הוסרה מהשולחן – התאכזב, אך הטון בהודעת הפד היה מעט יותר יוני, בהינתן נתוני התעסוקה המאכזבים במרץ. 

עם זאת, נראה כי למרות הנתונים המאכזבים מהשבועות האחרונים, מקבלי ההחלטות בפד דבקים בהערכות שלהם לפיהן, הצמיחה תאיץ בהמשך השנה, שיעור האבטלה יוסיף לרדת והאינפלציה תעלה אל עבר היעד בטווח הבינוני, ומתייחסים לנתונים החלשים כאל כאלה שסובלים מאירועים חד פעמיים בעיקר.

בהודעה צוין כי האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה מהיעד, אך בשונה מן העבר לא צוין כי חלה הדרדרות בסביבת האינפלציה, ונראה כי בפד שותפים לדעתנו לפיה נקודת השפל נמצאת מאחורינו, והכלכלה האמריקאית חווה היום דיס-אינפלציה ולא דפלציה. 

הקולות הנשמעים מהפד מוסיפים להיות ניציים באופן יחסי לשוק, אך גם אנו מוסיפים להעריך, כי העלאת הריבית הראשונה תתרחש לא לפני ספטמבר, על מנת לצבור די נתונים שיאשרו, כי חולשת הכלכלה ברבע הראשון היתה זמנית.