טור דעה » ריבית שלילית - מה זה אומר לנו, האזרחים?

מזה מספר שנים אנו עדים לסביבת ריבית אפסית ואף שלילית במדינות רבות בעולם. בישראל עומדת ריבית הבנק המרכזי על 0.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז ומעולם. מדיניות הריבית הנמוכה ננקטת כצעד אנטי מחזורי בניסיון של הבנקים המרכזיים להתמודד עם ההאטה הכלכלית, ולהמריץ את הכלכלות. לאחרונה התבשרנו, כי בנק ישראל ומשרד האוצר הורו לבנקים ולגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה להיערך לסביבת ריבית שלילית, מה שמתפרש כהכנת הקרקע לקראת הורדת הריבית לרמה שלילית גם בישראל.

הריבית השלילית היא צעד שנוי במחלוקת, וטרם נצבר ניסיון בארץ ובעולם לגבי התועלת שתצמח ממנו. מצד שני, לריבית שלילית במשק יש גם מחירים כבדים, והיא עלולה לייצר עיוותים כלכליים לא מעטים.

נראה, כי טרם התקיים דיון ציבורי מספק בהשלכות האפשריות של הריבית השלילית. לצערנו, בנק ישראל לא מקדם דיון כזה גם כשצעד כזה עומד בפתח. על כן, אנחנו רוצים להביא בפני הציבור באופן גלוי וברור את המשמעויות הנגזרות מצעד כזה.

לכסף בכלכלה יש שני תפקידים עיקריים - היותו אמצעי תשלום הנהנה מגיבוי ממשלתי ("הילך חוקי"), וכן כאמצעי ולחיסכון ולשימור ערך. אם טרם עידן הכסף התנהלו כלכלות באמצעות סחר חליפין, הרי שהכסף אפשר לשכלל את המסחר. אם תונהג ריבית שלילית במשק, משמעות הדבר היא הטלת קנס על החזקת השקל הישראלי באמצעות המערכת הבנקאית. מאחר ואף אדם רציונאלי איננו מעוניין לשלם קנסות מרצונו, הרי שהנהגת ריבית שלילית תוביל בהכרח לחוסר רצון של הציבור להחזיק את חסכונותיהם בשקלים. כתוצאה מכך, הנהגת ריבית שלילית תפגע בתפקידו הקריטי של המטבע הלאומי שלנו כאמצעי לשימור ערך. החזקת שקלים לא תהווה עוד נכס אלא נטל, שקנס בצידו. איש לא ירצה עוד להחזיק שקלים, וככל שהריבית השלילית תעמיק, נראה כי הציבור ישתדל להיפטר מהשקלים שברשותו, ולהעבירם לאפיקי השקעה אחרים. קשה לצפות לאן תוביל מגמה זאת.

מהאמור לעיל ניתן להבין, שהנהגת ריבית שלילית היא מהלך חריג שכרוך במחיר כבד של פגיעה בתיפקודו התקין של המטבע הלאומי שלנו – השקל הישראלי.

 

הנהגת ריבית שלילית גם מעוררת שאלות ציבוריות לא פשוטות, מאחר והיא שקולה להטלת מס על החזקת שקלים. מקובל, שמדיניות המיסוי נקבעת על ידי הריבון (הכנסת – המחוקק), עם שליטה מסויימת של הרשות המבצעת. זאת עקב הפגיעה המובנית בזכות הקניין שבעצם הטלתו של מס.

מכאן, שהטלת מס על הציבור מטעמו של בנק ישראל, ללא כל פיקוח פרלמנטרי היא צעד בעייתי אשר חוקתיותו לוטה בערפל. על המחוקק לתת דעתו לנושא זה, לפני שבנק ישראל יקבע עובדות בשטח, ויפה שעה אחת קודם.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.