חברת הדירוג Fitch אישררה היום את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה A עם תחזית יציבה. דירוג האשראי משקף את מאזן החשבונות החיצוניים החזקים של ישראל, מוסדותיה האיתנים, ביצועים מקרו-כלכליים טובים וגמישות מימונית גבוהה, לעומת יחס חוב לתוצר גבוה יחסית למדינות הייחוס וסיכונים גיאו-פוליטיים.
חברת הדירוג הסבירה בהודעתה את הסיבות לאשרור הדירוג:
גרעון הממשלה הצרה הצטמצם לרמה של 2.8% מהתוצר בשנת 2014, הנתון הנמוך ביותר מאז 2008 ופחות מהתחזית הרשמית שעמדה על 3.2% מהתוצר בתום הרבעון השלישי של השנה. נתון זה משקף תת-ביצוע של הוצאות וקפיצה בהכנסות ברבעון האחרון של השנה. ייתכן ותקציב המדינה לשנים 2015-2016 לא יאושר עד לרבעון הרביעי וכך יתאפשר לממשלה החדשה לגבש את תכניותיה הפיסקליות. בהיעדר תקציב, הכלל הפיסקלי מותיר את רמת ההוצאה ללא שינוי במונחים ריאליים, ומאפשר צמצום נוסף של הגרעון. תחזיות מקדימות מצביעות כי בשנת 2016 תיתכן מדיניות פיסקלית מרחיבה יותר של הממשלה.
החוב הממשלתי ביחס לתוצר עומד על 67.1% בתום שנת 2014. יחס החוב לתוצר נמצא במגמת ירידה אך עדיין גבוה באופן יחסי לנתון החציוני של מדינות הייחוס שעומד על 46.8% מהתוצר. ירידה נוספת של החוב צפויה במהלך התקופה החזויה.
חברת הדירוג קובעת כי הגמישות המימונית היא גבוהה, השוק המקומי עמוק ונזיל עם גישה לשווקי ההון הבינלאומיים. החברה מציינת כי במקרה של טלטלה בשווקים, קיימת תכנית להנפקת אגרות חוב על-ידי ארגון הבונדס ואפשרות להנפיק בערבות ממשלת ארה"ב. מבנה החוב מצוין אף הוא כנקודה חיובית.
המאזן החיצוני של המדינה מהווה נקודת חוזקה, וב-Fitch צופים כי הוא ימשיך וישתפר. הפקת הגז אמורה להבטיח עודף מתמשך בחשבון השוטף, שלפי תחזית חברת הדירוג יעמוד בשנים 2015-2016 על ממוצע של כ-3% מהתמ"ג. החברה מעריכה כי הון רב ימשיך לזרום לישראל באמצעות השקעות זרות ישירות (FDI) כך שעתודות ההון הזר של המדינה יתחזקו כמו גם מעמדה של ישראל כמלווה נטו מול העולם. נתון זה יעמוד לפי הערכת Fitch על כ-33.1% מהתמ"ג בסוף 2014, בהשוואה לנתון החציוני של מדינות הייחוס של ישראל העומד על 14.2% מהתמ"ג (עבור מדינות בדירוג 'A').
הצמיחה במשק היא חזקה יותר ותנודתית פחות בהשוואה למדינות הייחוס של ישראל, חרף תנודות מזדמנות הקשורות בעימותים (גיאו-פוליטיים). צמיחת התמ"ג הריאלית הצביעה על התאוששות ברבעון הרביעי של השנה ועמדה על 6.8% מהתמ"ג בקצב שנתי, לאחר שהמבצע הצבאי בעזה הוריד אותה לרמה של 0.2% מהתמ"ג ברבעון השלישי של 2014.
היחלשות השקל, מדיניות מוניטרית מרחיבה, השקעות גבוהות, כלכלה גלובלית חזקה והתאוששות מהמבצע בעזה צפויים לתמוך בצמיחה של 3.4% בשנת 2015. כיום האינפלציה היא שלילית, אולם נראה כי עד לסוף 2015 תשוב לטווח היעד שהוגדר ברמה של 1%-3% בשל הפיחות במטבע והעלייה בפעילות הכלכלית.
המערכת הפוליטית המקומית בישראל יכולה להיות סוערת ומאופיינת בממשלות שלעתים קרובות אינן שורדות כהונה מלאה. קואליציה שלטת חדשה הוקמה ב-6 במאי בעקבות קיום בחירות כלליות בחודש מרץ, בהן מפלגת הליכוד המכהנת השיגה את מספר הקולות הגבוה ביותר. למרות שהקואליציה החדשה עושה רושם מגובש למדי, היא מחזיקה רק ב-61 מתוך 120 המושבים בכנסת.
הסיכונים הגיאופוליטיים מכבידים על דירוג האשראי של ישראל. חברת הדירוג צופה התקדמות מועטה בתהליך השלום תחת הממשלה החדשה. הצטרפותה של הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בחודש מרץ גוררת סיכונים חדשים. חלק מהמדינות השכנות לישראל אינן מכירות בקיומה באופן רשמי וכן מתרחשים מעת לעת עימותים צבאיים מול קבוצות מיליטריסטיות השוכנות במדינות ובשטחים המקיפים את ישראל. המתיחות עם איראן היא גבוהה. הסכסוך בסוריה מהווה סיכון לישראל ולמדינות שכנות נוספות, אם כי ההשלכות הישירות של עימות זה על המדינה היו זניחות עד כה.
המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הם גבוהים משמעותית מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת ומעודדת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק. עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי, ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל. כמו כן, קיים סיכון לעיכוב ההתפתחות במשק הגז בשל התערבות ממשלתית.
ננקטים צעדים על מנת להתמודד עם חולשות מבניות. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות עלה (לרמה של 30.5% ו-44.5% בשנת 2013, מרמה של 23.4% ו-40.4% בשנת 2008 בהתאמה), גם הודות ליוזמות של הממשלה, והביא למניעת אינפלציה בשכר במשק. הריכוזיות בבעלות על נכסים במגזר הפרטי זוכה לטיפול, אם כי הצגת שחקנים חדשים בסקטורים מסוימים בכלכלה הוא מסובך במידת מה, בשל השוק הקטן והמבודד באופן יחסי של ישראל.
החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "אשרור הדירוג על ידי FITCH מהווה עדות לקביעת ויישום מדיניות פיסקאלית אחראית. הורדת יחס החוב תוצר וניהול מיטבי של החוב, תורמים לחסינותו של המשק הישראלי מפני זעזועים".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
<div style="direction: rtl;"><div><div><span style="font-size: 16px; font-weight: bold;">מדד ת"א 25, מחיר אחרון: 1632.78</span></div><div> </div><div>פער הארביטר'ג עומד על 0.26 והוא מרמז על פתיחת המסחר בעליה ל-1637 בערך. למרות זאת, האווירה החיובית בסוף שבוע המסחר בחו"ל מגדילה את הסיכויים לעלייה גדולה יותר. החוזים הסינטטיים (המדד הגלום במחירי האופציות) סגרו בנקודה אחת נמוך מהשוק עצמו והם מבטאים מדד של 1631.78</div><div> </div><div>להלן גרף מדד ת"א 25 לשלושת השנים האחרונות</div><div> </div><div><img alt="" src="https://www.theta1.co.il/Assets/1-6-2015/ta25may9th.gif" style="width: 560px; height: 175px;" /></div><div> </div><div> </div><div>ת"א ירד מהשיא בשיעור של 4.8% משיא של 1694 ועד לשפל של 1614. שיעור העלייה מתחילת השנה עומד על 11.5% ומתחילת 2011 עומד שיעור העלייה על כ-22%.<br /> </div><div>מדד ת"א 25 שבר את קו המגמה העולה ויצא לתיקון. המגמה לא השתנתה והיא נותרה חיובית ועל כן חידוש העלייה וגם שבירת שיא חדש הם רק עניין של זמן. על פי הסטטיסטיקה, יותר מ-70% מהתיקונים הם בתחום של 38% ל-62% מהגל העולה ובמקרה שלנו מדידת האחוזים מלמדת שהתיקון צפוי להיעצר איפשהו בתחום של 1550-1600 נקודות. למרות הסטטיסטיקה, כ-15% מהתיקונים לא ישלימו אפילו תיקון פיבונאצ'י מינורי וככל שעודף הקונים גדול יותר כך הסיכויים לתיקון קטן גבוהים יותר.<br /><br />במדד ת"א 25 עודף הקונים גדול ועל כן לא אתפלא אם יסתיים התיקון ונחזור לעלייה בלי להגיע ל-1600. כאשר יסתיים התיקון, חיבור של נקודת השפל שהוא יצור עם הנקודה של תחילת העלייה, תאפשר לנו למדוד את קצב העלייה של המגמה הארוכה יותר ולספק יעדי רווח מדויקים יותר.</div><div><br />יעד המחיר שנתתי למדד ת"א 25 היה 1,700 עד סוף אפריל ות"א 25 הגיע עד 1694, קרוב ליעד. כל עוד שוקי חו"ל חיוביים, יעד המחיר הוא 2000 עד סוף 2015. </div><div> </div><div><span style="font-size:16px;"><strong>איגרות חוב של ממשלת ארה"ב. שער אחרון 2.9 </strong></span></div><div> </div><div><span style="font-weight: bold;">האם יש שינוי מגמה?</span></div><div> </div><div>איגרות החוב הארוכות הן תחליף למניות ועל כן בחינת מה שקורה עם התשואות שלהן יכולה להיות מדד טוב כדי לבחון את הסיכוי להיפוך במגמה של שוק המניות. כאשר התשואות נמוכות, כסף עובר למניות אבל כאשר התשואות גבוהות, אנשים מעדיפים להשקיע בהם במקום במניות. הקשר השלילי הזה נכון לטווח הארוך בלבד. בטווח הקצר, כאשר יש מפולת בשוקים, ידועה תופעה הנקראת "run to safety" או "בריחה לביטחון" המתרחשת כאשר המניות ואיגרות החוב הקונצרנים נופלים ומשקיעים מחפשים נכסים שיש בהם ביטחון כגון אגח ממשלתי ואז באופן זמני יורדות תשואות האגחים הממשלתיים ביחד עם ירידת שוק המניות.</div><div> </div><div><span style="font-weight: bold;">להלן גרף תשואות איגרות החוב ל-15 שנים</span></div><div> </div><div><img alt="" src="https://www.theta1.co.il/Assets/1-6-2015/30yearsbond15yeasr.gif.gif" style="width: 560px; height: 175px;" /></div><div> </div><div>תשואות איגרות החוב הארוכות נמצאות במגמת ירידה כבר זמן רב וב-15 השנים האחרונות הן ירדו מרמה של 6.5% עד לשפל של 2.226% בינואר 2015. מאז עלו התשואות עד לרמתן היום.</div><div> </div><div><span style="font-weight: bold;">להלן גרף תשואות איגרות החוב לחמש שנים</span></div><div> </div><div><span style="font-weight: bold;"><img alt="" src="https://www.theta1.co.il/Assets/1-6-2015/30yearsbond5years.gif" style="width: 560px; height: 175px;" /></span></div><div> </div><div>ניתן להבחין בקלות בתמיכה ברמת ה-2.5% שבה נעצרה ירידת התשואה בשנת 2008 ופעמים נוספות ב-2012. ירידת התשואה בשנה וחצי האחרונות לא נעצרה בתמיכה ולמשך 4 שבועות התשואה ירדה מ-2.5% אבל לאחר שעלתה בחזרה מעליה ניתן לראות שרמה זו עדין משמשת תמיכה שכן ירידת התשואה של מרץ 2015 נעצרה שם.</div><div> </div><div><strong>להלן גרף תשואות איגרות החוב לשנה אחת</strong></div><div> </div><div><strong><img alt="" src="https://www.theta1.co.il/Assets/1-6-2015/30yearsbond1year.gif" style="width: 560px; height: 175px;" /></strong></div><div> </div><div>עליות התשואה האחרונות גרמו לשבירת קו המגמה היורד של התשואות וזה יכול להצביע על יציאה לתיקון ובסבירות נמוכה גם על שינוי המגמה ארוכת הטווח. אם מדובר בתיקון, הוא צפוי להסתיים ברמת תשואה של 3.25% לפני המשך ירידת התשואה לכיוון ה-2%. אישור לשינוי במגמה ארוכת הטווח יתקבל רק אם תעלה התשואה אל מעל ל-4% שכן אז יישבר קו המגמה ארוך הטווח וגם ישבר שיא גבוה יותר מזה של תחילת 2014.</div><div> </div><div>לסיכום, סביר שהמגמה ארוכת הטווח של ירידת התשואות לא השתנתה ועליית התשואה, כתיקון למגמה היורדת צפוי להיעצר ב-3.25% לכל היותר. עליית התשואה מעל ל-3.25 תחייב זהירות גבוהה הרבה יותר אבל רק עליית התשואה מעל 4% תאשר את שינוי המגמה ארוכת הטווח לעליית תשואות.</div><div> </div><div><span style="font-weight: bold;">מדד הנאסדק 100, מחיר אחרון: 4,458</span></div><div> </div><div><img alt="" src="https://www.theta1.co.il/Assets/1-6-2015/nasdaq100may9th.gif" style="width: 560px; height: 175px;" /></div><div> </div><div>מדד הנאסדק 100 ירד בסיכום השבועי אבל כמו שאר המדדים בחול, סיים את שבוע המסחר בעלייה נאה המצביעה על אפשרות גבוהה להמשך עלייה בשבוע הבא. רמת ה-4480 עדין משמשת כהתנגדות ופריצה שלה מעלה תספק אישור להמשך הכיוון החיובי. אם הנאסדק 100 יישאר בקו המגמה העולה הנוכחי אז יעד המחיר הוא 5,000 עד סוף 2015. שבירת רמת ה-4,090 תצביע על יציאה לתיקון אבל אפילו שבירת השפל של 3,700 מטה לא תשנה את המבנה החיובי ויכולה להיות תיקון בלבד. לא סביר שסימני היפוך יגיעו מהמדד הזה.</div></div><br /><span style="color: #000000; font-family: arial; font-size: 13.3333330154419px; text-align: -webkit-right;">הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.</span></div></body></html>
