התגובות בשוק להודעת הריבית » כל החלטה של בנק ישראל ניתן היה לנמק

אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי: בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה אבל אנו ממשיכים להאמין כי בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים לנוכח מלחמת המטבעות וההרחבות הכמותיות המתרחשות בעולם. ההודעה הינה בהתאם לרוב הצפיות ששררו בשוק אשר צפו כי הנגידה תדחה מעט מהלך של הורדת ריבית לאור החשש מאינפלציית נכסים בשוק האג"ח ובשוק הנדל"ן למגורים. עם זאת, לאור התחזקות השקל מול סל המטבעות בחודשים האחרונים הערכנו כי קיים סיכוי להורדת ריבית ואולי אף להרחבה כמותית במטרה לתמוך בייצוא ובפעילות העסקית במשק המקומי. אנו מניחים כי בחודשים הבאים נוסיף לראות מדדים חיוביים עקב נתונים מעודדים המתפרסמים אודות הפעילות הכלכלית והצריכה הפרטית. עם זאת, המדדים גם עשויים להפתיע כלפי מטה בתמיכתו של השקל החזק ובתמיכת הממשלה החדשה אשר עתידה לבצע צעדים להוזלת יוקר המחיה. במידה והמדדים לא יהיו חיוביים כפי שמעריכים בשוק ובמידה וגם השקל יוסיף להתחזק מול סל המטבעות, סביר שנראה פעולה נוספת של בנק ישראל בהכרזה הבאה. 

בנק ישראל בחר שלא להפחית את הריבית בעקבות מדד חודש אפריל, העדר השינוי בגזרת המט"ח מאז ההחלטה האחרונה, הצפי שהחולשה בפעילות הכלכלית העולמית הינה זמנית, ועליה קלה בציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים.

או שהמדד האחרון היה גבוה מהצפוי, או שהמדד ללא הגורמים הזמניים (פירות וירקות) היה נמוך מידי; או ששיעור האבטלה מוסיף לרדת, או שנתוני סחר החוץ הידרדרו מאד; או ששער השקל/סל גבוה במחצית האחוז מרמתו במועד שבה הופחתה הריבית לאחרונה, או שרק יום קודם לכן (ביום חמישי) הוא נשק לרמת השפל.

ליאור קידר, סמנכ"ל ההשקעות בברק בית השקעות:

"הריבית במשק נותרה על כנה גם בחודש יוני, לאחר שמדד המחירים לצרכן עלה בחודש החולף מעל לציפיות השוק, והשלים בחודשיים האחרונים עלייה של  0.9% במצטבר, לאחר ירידה של 1.8% במדדי נובמבר –פברואר. בנוסף היום התפרסמו נתוני האבטלה במשק, שהצביעו על שני דברים טובים: 1. גידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. 2. ירידה בשיעור האבטלה לשפל היסטורי של 4.9% . נתונים אלה מאפשרים לבנק ישראל לנצור את נשקו גם החודש ולהותיר את הריבית ברמה של 0.1%. בתגובה צפוי הדולר להיחלש, לאחר שטיפס בשיעור חד לפני ההחלטה. בשוק האג"ח הממשלתי אנו לא צופים תנודה קיצונית. בסה"כ מדובר בהחלטה שעומדת בציפיות של מרבית האנליסטים בשוק".

"אין חדשות בהודעת הריבית .התמונה היא כפי שכולנו טוענים – מעורבת. גם בנק ישראל סבור כך ולפיכך אין באמת מקום לשינוי בריבית. התמונה המקומית הינה דווקא של צמיחה חיובית עם צמיחה בריאה בצריכה אך עם פוטנציאל שלילי מכיוון פעילות היצוא המושפעת משערי החליפין. נראה כי גם בנק ישראל מחכה להתפתחויות מעבר לים, בעיקר בארה"ב, כדי לראות האם האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב ברבעון השני של השנה יצדיקו העלאת ריבית ראשונה בארה"ב שעשויה לשמש טריגר לשינוי כיוון אצלנו. כמו שזה נראה, לבנק ישראל לא תהיה סיבה לשנות את הריבית לפחות עד ספטמבר".

 

על אף שהשווקים השתעשעו באפשרות להפחתת ריבית נראה היה לנו כי הסבירות למהלך כזה של בנק ישראל היא נמוכה מאוד. ראשית, השקל נותר יציב מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית הקודמת ועדיין חלש ב-0.5% מאז שבנק ישראל הפחית את הריבית בפברואר. מעבר לשער החליפין יש עוד מספר סיבות שתומכות בהותרת הריבית על כנה וביניהן: שיעור האבטלה הנמוך, מדד אפריל שהפתיע קצת כלפי מעלה, חזרתן של הציפיות האינפלציוניות אל טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (עומדות על 1.1%), הנתונים השוטפים שמראים שהצרכן הפרטי נהנה מהריבית הנמוכה והגידול בהיקף האשראי הצרכני שמאפשר זאת.

בהסתכלות קדימה התמונה מורכבת יותר. בבנק ישראל מחכים להעלאת הריבית של הפד על מנת לאותת על שינוי של מגמת המדיניות המוניטארית. עד אז, בבנק ינסו לשמור על רמת הריבית הנוכחית ויאלצו להפחיתה רק אם ירשם תיסוף משמעותי בשקל אל מול סל המטבעות.

למרות שחמישה גופים ציפו להורדת ריבית היום (מתוך 19 בסקר של בלומברג), לפי הערכתנו, החלטת הריבית לא הפתיעה. למרות הלחץ להמשך ייסוף בשקל, שאר הגורמים אינם תומכים (בשלב זה) בהורדת ריבית: 1. ציפיות האינפלציה במשק עלו מעט ו2. המשק ממשיך לצמוח בקצב מתון אך יציב. אנו ממשיכים לצפות לאי שינוי בריבית השנה, אך בהחלט קיימת אפשרות שבנק ישראל ישתמש בכלים מוניטאריים נוספים (כפי שהוא מציין בהורדת הריבית: "ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים") כגון הרחבה כמותית על ידי תוכנית לרכישת אג"ח מדינה (QE), זאת במטרה לבלום את הלחץ להמשך ייסוף בשקל. עלייה בתלילות העקום אשר התרחשה בשבועיים האחרונים תומכת במדיניות זו.  

 

"כצפוי בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי. להערכתנו לא צפוי שינוי בריבית עד שתתבהר המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה.

אולם המשק נמצא בתוואי של האטה כלכלית ואינפלציה נמוכה והמדיניות המוניטארית מיצתה את עצמה. להערכתי הממשלה חייבת לגבש מדיניות לעידוד ההשקעות במשק כדי לאזן את השפעת מדיניות המאבק ביוקר המחיה שמביאה להקטנת ההשקעות של הסקטור העסקי".

"בנק ישראל רצה להמתין ולבחון את המדדים הקרובים בטרם יחליט להוריד את הריבית לרמה אפסית, או אף מתחת לכך. בנק ישראל לא רצה למצוא את עצמו מוריד את הריבית בשעה שקצב האינפלציה דווקא בעלייה. יחד עם זאת, ברור שהמצב יחייב את בנק ישראל להמשיך ולרכוש דולרים כדי לשמור על שער הדולר-שקל, מאחר ויש פעילים בשוק המט"ח שכן ציפו להורדה נוספת של הריבית. התפתחויות עולמיות כמו הסתבכות של הסיפור היווני יכולות להחליש את היורו ולחזק את הדולר בעולם וייתכן שיביאו בטווח הקצר להתחזקות הדולר בעולם ואל מול השקל. בנק ישראל מודאג מצד שני מהירידה בקצב הצמיחה, כפי שהשתקפה מנתוני הרבעון הראשון של 2015 ולכן משאיר לעצמו מקום להוריד את הריבית בהתאם להתפתחויות שליליות". 

"בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית לחודש יוני על כנה. מדד המחירים לחודש אפריל, אשר היה בטווח הגבוה של התחזיות, מחזק את החלטת הבנק המרכזי לא לנקוט צעדים מוניטריים מרחיבים נוספים בעת הזאת ונותן לו את האפשרות לבחון את מצב המשק חודש נוסף. נראה כי ההתפתחויות האחרונות בשער החליפין אינן מדאיגות את בנק ישראל והוא מייחס את חוזקו של השקל לאו דווקא ללחצים חיצוניים אלא למגמות עולמיות בשוק המט"ח. הגידול בצריכה הפרטית וביצוא הסחורות והשירותים ברבעון הקודם משקפים האצה בקצב הצמיחה. אם מגמה זו תמשך, והלחצים לתיסוף השקל יתמתנו, לדעתנו לא נראה צעדים מוניטריים מרחיבים נוספים בטווח הקצר וייתכן אפילו שנראה תהליך של העלאת ריבית, בהתאמה עם תהליך העלאת הריבית בארה"ב שיחל, לפי ההערכות, בחודש ספטמבר. כמו כן, מכיוון שצעד זה אינו הפתיע את המשקיעים, לא צפויה השפעה על שוק אגרות החוב".

עידן אזולאי מנהל השקעות ראשי אפסילון: 

 

"ריבית בנק ישראל נותרת ללא שינוי מאחר וכוחות חיצוניים למשק, כמו הפד "דואגים" להתחזקות הדולר. לאור הצהרת נגידת הפד בסוף השבוע האחרון על כך שהיא מניחה שהריבית תועלה במהלך השנה, הפחתה נוספת של הריבית השקלית היא חסרת תועלת. יתרה מכך, בנקודת הזמן הנוכחית, הסיכון מהפחתה נוספת של הריבית עלולה להביא להמשך עלייה במחירי הדיור ובשאר הנכסים הפיננסיים. לאור זאת, אני מתקשה לראות את הריבית יורדת גם בחודשים הקרובים"

"בנק ישראל ממשיך לעת עתה במגמה הפסיבית ללא התערבות. הקפיצה הפרו דולרית שהיתה בשעות  הבוקר נראית זמנית, והפריצה האגרסיבית של המטבע אל מעבר 3.9 תדחק נכון לעכשיו לטווח הבינוני\ארוך.

השארת ריבית על כנה תקשה בצעדים נוספים על הדולר לצאת למגמת תיקונים אל מול השקל  באופן אינטנסיבי, ועליות השערים שחווה המטבע הסופ"ש האחרון עשוי לא להחזיק זמן ולחזור בשנית למגמות דשדוש.

"בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות מרבית החזאים הישראלים. הנימוקים דומים לחודש שעבר, ומדגישים את החשש של הבנק שיסוף השקל יקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

אנחנו מקבלים את עמדת הבנק, בשע"ח הנוכחי, נתוני הצריכה הפרטית החזקים לרבעון הראשון בשילוב המשך הירידה החדה בשיעור האבטלה, לא תומכים בנקיטת צעדים מצד בנק ישראל. יחד עם זאת, החולשה בנתוני סחר החוץ בשילוב ייסוף חד בשקל מול סל המטבעות (שמקבל כאמור משקל רב יותר בהחלטת הריבית בתקופה האחרונה), יכול לשנות הערכה זו".            

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות מרבית החזאים הישראלים. הנימוקים דומים לחודש שעבר, ומדגישים את החשש של הבנק שיסוף השקל יקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

ברקע, מוקדם יותר היום פרסמה הלמ"ס את נתוני סקר כח האדם המעודכנים לחודש אפריל; שיעור האבטלה ממשיך לשבור שיאים וירד בחדות ל-4.9 אחוזים (לעומת 5.2% במרץ), ול-4.2 אחוזים בגילאי 25 עד 64. בניגוד לחודש שעבר הירידה באבטלה לוותה עם עלייה מקבילה בשיעור ההשתתפות ל-64.0 אחוזים  (לעומת 63.5% במרץ)

עוד נכתב בהודעת הבנק ש"תמונת הפעילות הריאלית ממשיכה להיות מעורבת, ולהצביע על המשך צמיחה בקצב ששרר בשנתיים האחרונות. התוצר העסקי צמח ברבעון הראשון ב-3.2%, ושיעור האבטלה הוסיף לרדת. נתוני גביית המיסים מצביעים על המשך הגידול בצריכה הפרטית. נתוני היצוא החודשיים במונחים דולריים מצביעים בחודשים האחרונים על התכווצות ביצוא הסחורות והיעדר גידול ביצוא השירותים."

בדומה לאמור בהודעה הקודמת מציין הבנק ש"המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר." ובעברית, החודש לא היה שינוי בשער החליפין ולכן הריבית נשארת ללא שינוי, ייסוף עתידי יתקל בתגובה. 

עוד מציין הבנק בלקוניות שנמשכת עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה.

אנחנו מקבלים את עמדת הבנק, בשע"ח הנוכחי, נתוני הצריכה הפרטית החזקים לרבעון הראשון בשילוב המשך הירידה החדה בשיעור האבטלה, לא תומכים בנקיטת צעדים מצד בנק ישראל. יחד עם זאת, החולשה בנתוני סחר החוץ בשילוב ייסוף חד בשקל מול סל המטבעות (שמקבל כאמור משקל רב יותר בהחלטת הריבית בתקופה האחרונה), יכול לשנות הערכה זו.

"הצמיחה במשק רחוקה מהפוטנציאל הקיים. הגיע הזמן שבנק ישראל ישנה את מדיניותו השמרנית ויפעל בכלים העומדים לרשותו על מנת לעודד את הפעילות במשק במיוחד למגזר העצמאים והעסקים הקטנים כפי שפועלים הבנקים בארה"ב ובמדינות OCED. אני קורא לבנק ישראל לשנות את מדיניותו ולבצע מהלכים להגברת הפעילות העסקית בשוק המקומי לטובת מגזר העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים. בעולם הפנימו מזמן את הדאגה למגזר זה והגיעה העת לחולל שינוי אמיתי גם בישראל. בארה"ב ובמדינות ה OECD ניתנת תשומת לב מיוחדת למגזר העצמאים והעסקים הקטנים, בקביעת המדיניות הכלכלית"

בהתייחס לשיקולי בנק ישראל הותרת שיעור הריבית במשק על כנה נבעה בעיקר משני גורמים להלן: רמת המחירים במשק כאשר מדד אפריל רשם קריאה בטווח העליון של התחזיות (0.6%) ולמעשה, תרם לחזרתן של הציפיות האינפלציוניות אל טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל. חשוב לומר כי ההתנהלות של בנק ישראל באשר לתגובה לסדרת המדדים האחרונה הייתה נכונה בדיעבד. בנק ישראל ניטרל למעשה את ההשפעה החד פעמית של ירידת המחירים ופעל בהתאם, באחריות ובכובד ראש. הגורם השני הינו שער החליפין של השקל מול הסל. מדד זה שמר על רמתו מאז הפחתת הריבית האחרונה בחודש פברואר (בסביבות 81.5 נקודות) וסביבה זו כנראה נוחה לבנק ישראל. 

בבחינת הגורמים הריאליים במשק, ניתן לציין את שיעור האבטלה שירד בחודש אפריל לרמה של 4.9% (מה שתומך בהותרת הריבית על כנה), מנגד נתוני הייצוא שפורסמו על ידי הלמ"ס עולה כי בחודשים פברואר –אפריל חלה ירידה של 13.1%. בחודש אפריל ייצוא הסחורות הסתכם ב – 15.7 מיליארד ₪ וכתוצאה מכך הגדיל את הגירעון בחשבון המסחרי בהיקף של 2.7 מיליארד ₪. מתחילת השנה הגירעון בחשבון המסחרי של ישראל (ייצוא פחות ייבוא) הסתכם ב – 7.7 מיליארד ₪.

שורה תחתונה, בבחינת מכלול הגורמים במשק הישראלי, הן הנומינאליים והן הריאליים אנו סבורים כי בנק ישראל פועל נכון בשלב הנוכחי. 

האינדיקטור המרכזי לבחינת שאלת הורדת הריבית הוא שערו של סל המטבעות מול השקל: "סביבת הריבית הנמוכה ברחבי העולם תמכה בחודשים האחרונים בגל הורדות ריבית במדינות רבות, במה שמכונה "מלחמת המטבעות" העולמית, כאשר כל מדינה מנסה להחליש את המטבע המקומי על חשבון סל המטבעות שמולו. בישראל אנו צופים במגמה דומה. זו גם הסיבה לכך שבבנק ישראל מייחסים להערכתנו משמעות כה גדולה לשערו של הסל מול השקל. ביום שישי האחרון סגר הסל ברמה של 81.9 נקודות, אמנם רמה נמוכה, אך כבר חזינו השנה ברמות נמוכות יותר. אנו מעריכים כי רק ירידה של השקל מול סל המטבעות לרמה של 80 נקודות ומטה תביא את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל לקחת "את הצעד הנוסף" ולמצות את כלי הריבית עד תום." 

"אם בחודשים האחרונים תלינו את המפתח להתפתחויות בשווקים בשוק האירופי, נכון לנקודה הנוכחית אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים השוק האמריקאי צפוי לחזור אל מרכז הבמה ולתת את הטון, בייחוד בכל הנוגע לשימוש בכלי הריבית ברחבי העולם. מדברי הנגידה של ארה"ב ג'נט ילן השבוע עולה כי היא מעריכה שהנתונים הכלכליים צפויים להשתפר בצורה משמעותית. ילן אמרה בנאומה כי בשל העובדה שמדיניות מוניטרית משפיעה בפיגור על מצבה של כלכלה, המתנה לכך שהיעדים הכלכליים, כלומר אינפלציה ושכר, יושגו במלואם עשויה להביא לצמיחה כלכלית מהירה מדי - דבר שעשוי לגרור העלאות ריבית מהירות מדי. נראה כי גם בפד מעריכים כי קרבה השעה להעלאת ריבית ראשונה מזה קרוב לעשור. גם אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים צפוי שיפור משמעותי בנתוני המאקרו בארה"ב. להערכתנו, ככל שרצף הנתונים יהיה חזק יותר, כך יפנימו בשוק, שהריבית צפויה לעלות כבר השנה. נוסיף לשיפור בנתונים הכלכליים בארה"ב גם שיפור בנתונים בגוש האירו ונקבל עליית תשואות מקבילה הן בארה"ב והן באירופה. עליית התשואות צפויה להערכתנו לתמוך בהיחלשות של השקל מול סל המטבעות (עקב התחזקות הדולר והאירו), ולהביא לכך שרמת הריבית בישראל תישאר על כנה."