משה מימון ואודי אלוני
31/05/2015
איך תיראה תעשיית הפיננסים בעתיד, האם בכלל יהיה חשבון בנק? לרגל אירוע Citi Mobile Challenge שהתקיים בישראל, נפגשנו עם חורחה רואיז, מי שעומד בראש תוכנית ההאצה של סיטי.
ספר לנו קצת על עצמך, ועל איך הגעת לסיטי?
אני בסיטי מעל 10 שנים, הרבה מעבר למה שתכננתי, אני יזם בעצמי, הקמתי בית השקעות בבוליביה, ניהלתי קרנות נאמנות. לאחר מכן עברתי להיות CEO בחברת ביטוח וכיום אני בסיטי, מנהל את תוכנית ההאצה לחדשנות פיננסית. הרעיון הוא ליצור קהילה מסביב לפינטק.
לדעתי השילוב של טכנולוגיה לתעשייה הפיננסית יאיץ אותה לעתיד. בעבר בנקים חשבו שהם יכולים לפתח את המכשירים ולנהל חדשנות בעצמם. העידן הזה נגמר, בנקים צריכים להיות זה המאפשר יצירה של קהילה שתאפשר לשפר את איכות החיים של הלקוחות שלנו. כדי לעשות את זה עלינו להתקשר עם אנשי החדשנות בתעשייה הזו, וזה מה שאנחנו עושים בסיטי.
הבעיה היא שהתעשייה הפיננסית היא מאוד שמרנית, גם התעשייה עצמה, וגם הלקוחות, לקוחות פיננסיים לא נחשבים למאמצים מוקדמים של חדשנות, כי מדובר בכסף, בגלל זה המוסדות הפיננסיים פיתחו בעצמם את הטכנולוגיה שלהם, אתה אומר שעידן זה מסתיים?
זה לא שמשהו אחד צריך להיעלם והשני להשתלט. אנחנו שונאי סיכון, כי אנחנו מנהלים כספים של אנשים, והאחריות שלנו היא כלפי הלקוחות שלנו. מאידך, שימוש בחדשנות נעשה בצורה שבה עדין מקפידים על כל היבטי הבטחון של הלקוחות לפני שמטמיעים מערכות חדשניות כלשהן לציבור, תחת המערכות הקיימות. כך שבסופו של יום הלקוחות יעריכו את החדשנות שלנו. זה לא שאנחנו נפרדים מהעבר, אלא מוסיפים ומטייבים את הדברים, והלקחות מעריכים זאת.
האם אתה יכול לצייר את הכיוון שאליו הולכת תעשיית הפיננסים בהיבט הטכנולוגי?
טכנולוגיה כל הזמן משתנה. מה שלדעתי יקרה, יתקשר בסופו של דבר לתוספת ערך ללקוח. ללקוחות שלנו, יש מן הסתם גם לקוחות משל עצמם. מה שאנחנו צריכים לחשוב עליו, האם אני יכול להוסיף ערך לא רק לקוחות שלי, אלא גם ללקוחות של הלקוחות שלי. אם התשובה חיובית, אנחנו רוצים להיות שם. המגמה היא איך אפשר להוסיף ערך עם טכנולוגיות נוספות שמתפתחות, ולא רק בפיתוח שלנו. לצורך זה קיימות תוכניות האקסלרציה שלנו.
התוכנית הזו שאנחנו מריצים כמה שבועות היא ההוכחה לזה. פינטק לא קורית במקום אחד, היא קורית ב־101 מדיניות ברחבי העולם. אני לא יודע אם יש תוכנית אחד שמצליחה לפנות לכל כך הרבה יזמים, בכל־כך הרבה מדינות. אנחנו משתפים פעולה עם IBM, מאסטרקארד, בארץ יש את פועלים. כל זה הופך את התוכנית שלנו לתוכנית הרלבנטית ביותר. זה הופך אותנו לקהילה גדולה.
לפני שממשיכים לפינטק, יש עוד עניין של רגולציה, אז יש גם לקוחות ותעשייה שמרנית מחד, ומאידך רגולציה כבדה מאוד, שתמיד מפגרת אחרי הפיתוחים הטכנולוגיים
רגולציה תצטרך להתפתח ולהדביק את הטכנולוגיה. אנחנו יכולים לספק את ההבנה העמוקה שלנו ברגולציה. לסטארט־אפ, יש רעיון מדהים, והוא יכול להיות מוצלח, אבל כשמגיע השלב של השימוש בהיקף נרחב, נדרשים גם להיבט הרגולטורי, וזה יכול לתקוע את הרעיון. אנחנו יכולים לייעץ בכל היבט רלבנטי כדי להפוך את הרעיון, או את הסטארט־אפ לממשי. לא פעם יש פער בין הרעיון, לבין היכולת לבצע ולממש אותו בקנה מידה רחב. סטארט־אפ לא יכול לעשות זאת לבד.
ספר לנו קצת על תוכנית האקסלרציה, במה ישראל שונה ממדינות אחרות?
הפנייה לאירופה, מזרח תיכון ואפריקה ניסינו לקחת מדינות שלכל אחת מהם יהיה יתרון אחר, שנוכל לשלב אותו לאחר מכן. בחרנו בקניה, ישראל, פולין, ובריטניה. אני לא חשבתי שהתוכנית תהיה כ־כך מצליחה וקיבלנו 750 בקשות, מ־101 מדינות שונות לא רק מאפריקה, אירופה והמזרח התיכון.
האופן שבו טכנולוגיה וחדשנות מתרחשת בכל אחת מהמדינות הללו, היא שונה. ושאיפתנו לשלב את המאפיינים הייחודיים של כל אזור, בעזרת היכולות שיש לנו. זה לא רק תחרות, אנחנו באמת מנסים לבנות את העתיד של הטכנולוגיה הפיננסית. ישראל היא מרכז חדשנות באספקטים רבים, עם יכולות מחקר רבות, ועלינו למנף את זה.
מה התוכנית מחפשת, ביזם ביזמות?
אנחנו פותחים את התחרות, אנחנו מקבלים פניות, שעוברים עליהם, ובערך שליש עובר לשלב הבא. בשלב הבא אנחנו נקבל וידאו של הרעיון. גם כאן יעלו בערך שליש לשלב הבא. בלשב הזה כבר נשלב להם מנטור, לא רק שלנו, אלא גם של השותפים שלנו בתוכנית. ואז נבחר את המתמודדים הסופיים, ועליהם נריץ תוכנית עמוקה יותר, שעות ייעוץ, אימון לחברות השונות. הרעיון הוא להכין את החברות ליום ההצגה. זה צריך להיות גם אבטיפוס שראינו ועברנו עליו. ביום ההצגה, הזמין שופטים, לא רק מסיטי. למשל ההצגה בירושלים מגיעים שופטים מ־32 חברות. הרעיון הוא שיתופי.
ביום ההצגה, נבחר את המנצחים, שאיתם יעבוד מנהל פרוייקט, כדי להשיק את המוצר הלאה לאחד מהמקומות שיש לנו בו בסיס. הפתרונות המנצחים ייבחנו באפשרות לקחת את היזמה והרעיון לשימוש בהיקף משמעותי.
אתה יכול לתאר לנו איך לדעתך תעשיית הפיננסים תיראה בעתיד מבחינה טכנולוגית
זו דעתי האישית בלבד, לא דעתה של סיטי. בנקאות תהפוך להיות מעין מערכת הפעלה, כמו iOS, או אנדרואיד. תהיה מערכת הפעלה לכסף, שמי שיפעיל אותה הוא מוסד פיננסי כמו סיטי. אתה אפילו לא תזדקק לפתוח חשבון. הקונספט של חשבון בנק אולי ייעלם אפילו לגמרי. תצטרך להחזיק את הכסף איפשהו, אבל אם מסתכלים על ביטקוין, אפשר לחשוב על אפליקציה עצמאית, שתסייע לך לאחסן את הכסף שלך. זה בעתיד הרחוק.
אנחנו בסיטי מהווים לדעתי הבנק היחיד שבונה קהילת פינטק מסביב. בניית קהילת הפינטק בנויה לגמרי על הרעיון של מערכת הפעלה לכסף, ולא על מוצרים ספציפיים.
במאי 2010 התרחש אירוע ה־FlashCrash, שאפשר לומר התרחש בעיקר בשל מערכות מסחר בעצימות גבוהה, איך התעשייה הפיננסית יכולה להבטיח שמעשים כאלה לא יקרו, וגם להרגיע את האוכלוסיה לגבי חשש מאירועים כאלה
השאלה היא כמה כסף מושקע בטכנולוגיה. יש חשש בכלל מאירועי סייבר, הגנות וחשש מאירועים עתידיים. אנחנו משקיעים המון כסף, ובודקים כל הזמן מפני איומים, כדי להבטיח ללקוחות שלנו שהפלטפורמה שלנו בטוחה. בעולם יש לנו מעל 30,000 מפתחים ומדענים, סיטי היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם. יכול להיות לך רעיון מעולה, אבל אם הוא לא בטוח, הוא לא יצליח.
לדעתך התעשייה הפיננסית, בדגש על שוק ההון והשווקים הפיננסיים, יאמצו מהר יותר טכנולוגיה מאשר תעשיית הבנקאות?
זה תלוי עד כמה חדשן אתה, ועד כמה את המחפש את החדשנות. מוצרים פיננסיים הם לא מזון. כשאתה מבצע תשלום, עצם הליך ביצוע התשלום הוא לא החלק החשוב בכלל. אתה לא מטריד את עצמך לגבי התהליך. זה לא כמו שאתה נהנה מלאכול במסעדה. בכל מה שאתה עושה בחייך, תמיד יש עיסקה כלכלית שרצה מתחת. איך נוכל לאפשר לכל העיסקאות הללו לא להיראות, ועדין לשפר ולהיטיב את החיים שלך. זה מה שאנחנו מחפשים. אנחנו מחפשים פתרונות שיאפשרו ללקוחות לעשות דברים בצורה אחרת. אני לא מחפש לחסוך במקום 3 קליקים רק 2 קליקים. אני מחפש להוסיף ערך לתנועת ההון, כשתנועת ההון היא לא משהו שאנחנו חושבים עליו.
איך החוויה להגיע לישראל?
אנחנו מאוד מתרגשים בסיטי להגיע לישראל, ולשלב את ישראל בתוך הקהילה הגדולה יותר דרך סיטי, ובעזרת היכולות שלנו. יחד אפשר לבנו משהו שיסייע ושיהיה גדול יותר לשנינו.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
