נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

בנק ישראל » חלום הדירה לשכבות החלשות הולך ומתרחק

היחס לקבלת משכנתה בין העשירון לתחתון לעליון לא מצטמצם

 

 
 

בנק ישראל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
10/06/2015


ההלוואות לדיור 2010-2013 - ניתוח לפי עשירוני ההכנסה והמחוזות הגיאוגרפיים

  • 38% ממספר ההלוואות למטרת מגורים שניתנו על ידי הבנקים בשנים 2013-2010 וכמחצית מהיקפן ניתנו לשלושת העשירונים העליונים; 50% ממספר ההלוואות למטרת מגורים ו-43% מהיקפן ניתנו לשכבת הביניים; ו-13% ממספר ההלוואות למטרת מגורים ו-7.5% מהיקפן ניתנו לשלושת העשירונים התחתונים.

  • מספר חודשי ההכנסה הנדרשים למימון רכישת דירה באמצעות משכנתה ללווים מהחמישון התחתון הוא כ-130 – גבוה פי שניים מאשר ללווים מהחמישון העליון.  

  • שיעור ההחזר מההכנסה הממוצע של הלוואות למטרת מגורים ללווים מהחמישון התחתון עומד על 40% לעומת שיעור ממוצע של 30% בחמישון העליון.
     
  • שיעור המימון (ה-LTV) מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה, והוא ירד מ-54% בממוצע בשנת 2010 ל-52% בממוצע בשנת 2013.

תיבה זו מציגה את מאפייניהן העיקריים של ההלוואות לדיור שנתנו שבעת הבנקים הגדולים בין ינואר 2010 לדצמבר 2013, המהוות כ-58% מיתרת האשראי למטרת מגורים בסוף 2014 (כ-309 אלף הלוואות בהיקף של כ-153 מיליארדי ש"ח). נתוני הלוואות אלו משמשים את הפיקוח על הבנקים כדי לנתח את האשראי לדיור במסגרת מבחן הקיצון המקרו-כלכלי, על יסוד תרחיש אחיד, שהוא עורך למערכת הבנקאית. 

הנתונים המרכזיים המתקבלים מפילוח לפי רמות ההכנסה הנתונים הפרטניים על הלווים מספקים מידע על הכנסותיהם של משקי הבית , ואלו סווגו לעשירוני הכנסה (נטו) בהתאם לסקר ההכנסות למשקי בית שבראשם שכיר אשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה בשנת 2011 . 

כאשר בוחנים כיצד מספר ההלוואות והיקפן מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה (איורים 1 ו-2, בהתאמה), מוצאים כי שלושת העשירונים העליונים קיבלו בתקופה הנסקרת כ-38% מההלוואות, והיקפן של הלוואות אלה מהווה כמחצית מהאשראי לדיור; שכבות הביניים (העשירונים הרביעי עד השביעי) קיבלו 50% מההלוואות, והיקפן מגיע ל-43% מהאשראי לדיור; שלושת העשירונים התחתונים קיבלו 13% מההלוואות, ואלה מהוות 7.5% מהיקף האשראי לדיור. כמו כן ניתן לראות כי התפלגות זו אף התחדדה במרוצת השנים שחלפו בין 2010 ל-2013: יותר הלוואות ניתנו לעשירונים העליונים בשנת 2013, הן מבחינת המספר והן מבחינת ההיקף, והעשירונים התחתונים קיבלו נתח קטן מאוד ממספרן הכולל של ההלוואות לדיור ומסך היקפן. 

בשנת 2013 11% ממספר ההלוואות שניתנו על ידי הבנקים שימשו את הלווים לרכישת דירות להשקעה. מרבית הדירות להשקעה שמומנו בשנה זו באמצעות משכנתה נרכשו על ידי שלושת העשירונים העליונים (קרוב ל-8% מכלל ההלוואות; איור 3). 19% ממספר ההלוואות שניתנו לשלושת העשירונים העליונים ב-2013 שימש לרכישת דירות להשקעה, בשעה שבשלושת העשירונים התחתונים – 4% ממספר ההלוואות שימש לרכישת דירות להשקעה.

המספר הממוצע של חודשי ההכנסה הנחוצים למשק בית מהחמישון התחתון  כדי לממן את הדירה שרכש באמצעות משכנתא – כ-130 – גבוה פי שניים ממספר החודשים הנחוצים למשק בית מהחמישון העליון, כ-65 (ראו איור 4). איור 4 מראה גם כי במהלך התקופה הנסקרת חלה עלייה במספר חודשי ההכנסה הנחוצים לרכישת דירה, במיוחד בקרב העשירונים התחתונים. הנתונים מעידים כי נטל החוב עולה עם הירידה בהכנסה (איור 5): בחמישון העליון שיעור ההחזר מההכנסה עומד במהלך התקופה על כ-30% בממוצע, בשעה שבחמישון התחתון השיעור קרוב ל-40%. אשר לרמת הסיכון של ההלוואות (איור 6), עם העלייה בעשירוני ההכנסה יורד משקלם של הלווים בסיכון גבוה ועולה משקלם של הלווים בסיכון נמוך.

>

העשירונים התחתונים מתאפיינים אפוא בשיעור גבוה של החזר מההכנסה, ומספר חודשי ההכנסה הנחוצים להם לרכישת דירה גבוה בהרבה ממספר החודשים הנחוצים לעשירונים העליונים. על כן הנטל שהם לוקחים על עצמם גבוה יחסית לנטל שלוקחים העשירונים העליונים, והוא הדין ברמת הסיכון שלהם.   

כאשר בוחנים כיצד מחירי הדירות שמומנו באמצעות משכנתא מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה (איור 7), מוצאים כי יש מתאם חיובי בין מחיר הדירה לבין רמת ההכנסה של הלווה, וכי השונות גדלה עם רמת ההכנסה. תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים כיצד גובה ההלוואה מתפלג בתוך כל עשירון (איור 8). מאחר ששיעור המימון של ההלוואות שווה ליחס בין המסגרת המאושרת של ההלוואה לבין שווי הנכס, הוא מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה (אם כי בעשירון התחתון ישנה שונות גדולה יותר; ראו איור 9) . כמו כן, שיעור המימון הממוצע במדגם כולו ירד במהלך התקופה מ-54% ל-52%. 


הנתונים המרכזיים המתקבלים מפילוח לפי המחוזות הגיאוגרפיים הנתונים הפרטניים על הלווים מספקים מידע על מיקום הנכס . סיווגנו אותם למחוזות לפי הגדרת המחוזות של הלמ"ס . 

ניתוח לפי מחוזות מעלה כי מחירי הדירות הגבוהים ביותר נרשמו בתל אביב, ובתקופה הנבדקת הם עמדו בממוצע על 2.23 מיליוני ש"ח לדירה (איור 10). גם במחוזות המרכז, השרון, גוש דן וירושלים נאמדו מחירים גבוהים יחסית. שיעור ההחזר מההכנסה מתפלג לפי מחוזות באופן דומה (איור 11): הנתון הגבוה ביותר נרשם במחוז תל אביב (36%) ואחריו במחוזות המרכז, השרון, גוש דן וירושלים (השיעור הממוצע במחוזות אלה נע בין 31% ל-33%). שיעור המימון הגבוה ביותר נרשם במחוזות הדרום, הקריות, הצפון וחיפה, והממוצע נע בין 58% ל-59% (איור 12). ביתר המחוזות שיעור המימון הממוצע מעט נמוך יותר ונע בין 53% ל-54%. 


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x