אלדד תמיר מנכל תמיר פישמן
משה מימון, אודי אלוני
24/06/2015
בגיליון אפריל, שנת 2012, ראיינו את דודי קטש, מנכ”ל חברת הקרנות של תמיר פישמן. חברת הקרנות ניהלה אז בערך 455 מיליון שקלים, והשאלות שירינו לעברו של דודי היו שאלות של הישרדות – כיצד אפשר לשרוד בהיקף נכסים כזה? למה אתם לא עוברים להיות בהוסטינג? היום אנחנו מראיינים את אלדד תמיר, הבעלים של בית ההשקעות, שמנהל כיום רק בקרנות סך של כ-2.3 מיליארד שקל, לא כולל פעילויות נוספות. אם אז השאלות היו הישרדות, היום המנגינה אחרת לגמרי.
אלדד תמיר, בן 52, נולד בקרית אונו, למד בתיכון בן-צבי קרית אונו, ואפילו שיחק כדורסל בנבחרת של בית הספר. הוא גם היה יושב ראש מועצת תלמידים, קצין בשריון. אחרי הצבא ולאחר שהתלבט בין לימודי כלכלה למשפטים, בחר בלימודי כלכלה – “זה נראה לי יותר מעניין” לדבריו. הוא למד באוניברסיטת תל אביב וכבר בשנה הראשונה התחיל לעבוד באחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בארץ בקרן WTI, קרן שהשקיעה ב־COMVERSE שהייתה עדין סטארט־אפ. זה היה ב־1982. לדבריו, “העבודה בקרן נתנה לי חשיפה לעולם ההשקעות וההיי טק”
לאחר ההיי־טק, עבר למה שהוא מכנה כ”בית הספר הטוב ביותר לעסקים”, לחברה שקראו לה, SBD היא הייתה החברה הראשונה ליעוץ אסטרטגי, ובזמנו היתה הגדולה בארץ. לדבריו, “הלימוד נעשה תוך כדי עבודה, תוך כדי לימוד בנינו פרויקטים אסטרטגים לחברות ענק כמו מפעלי ים המלח, מפעלי הברום, התעשייה אווירית, נטפים, עבודות ייעוץ על איחוד בין קיבוצים, הקמת מפעל בארצות הברית, מיזוגים ורכישות”. לדבריו, “עבודה דרך הייעוץ האסטרטגי מאפשרת לראות את כל התמונה, וגם את כל הפוליטיקה”.
משם הוא עבר לחברת כלל “עוד בתקופה שאיציק שרם ודוברת” היו שם. הם הקימו קבוצת השקעות עם בנק השקעות אמריקאי. עוד הרבה לפני שכנף בכלל קמה (כנף היא היום זרוע ההשקעות של כלל – מ.מ., א.א.) בכל הקונצרן זו היתה פעילות ראשונה של השקעות ראליות והתחלה של פעילות השקעה של בנקים אמריקאים בארץ”.
לדבריו, “בסך הכל זו היתה תקופה מרתקת, אבל אני הגעתי למסקנה שאני לא מעוניין להישאר לאורך זמן בחברות גדולות. למשל, בין השנים 87-88 נפלו החומות של מזרח אירופה, הגוש הקומוניסטי התרסק. היו באזור הזדמנויות מדהימות”.
היתה נהירה גדולה של הישראלים
“נכון. ושלחו אותי מטעם כלל למזרח אירופה לבחון אפשרויות רכישה של חברות ביטוח. בזמנו היו חברות ביטוח שניתן היה לקנות אותן במחירי ריצפה ממש. לא היתה נזילות באותה תקופה. לאנשים לא היה כסף לקנות אוכל.
כשחזרתי והצגתי את הדברים לחברי הדירקטוריון, הם שאלו את עצמם איך הם יכולים למכור ביטוח לפולנים. אני מאוד הצטערתי, כי אלה היו הזדמנויות עסקיות עם פוטנציאל עצום. במקביל הבנתי שאני פחות מתאים לחברות גדולות ולארגוני ענק”.
משם עבר אלדד ל־EVERGREEN, “למעשה הייתי העובד השלישי שם. ייאמר לזכותו של יעקב בורק, מי שהקים את החברה, והביא אותי, שבזמנו אמרתי לו שאין לי מושג איך להקים בית השקעות אבל אני רוצה להקים בכל זאת. זה היה בית ההשקעות הראשון חוץ בנקאי וייאמר לזכותו שהו נתן לי יד חופשית והדרכה בעניין”.
הם גם עסקו המון ב־PRIVATE EQUITY?
“נכון אבל בית ההשקעות היה החלק הראשון. הם גם הקימו קרנות הון סיכון, וגם השקיעו בכל מיני חברות שלא היו חברות היי טק. אני באתי עם הניסיון שלי בהיי טק, אחרי שכבר הקמתי קרנות הון סיכון. הקמתי את בית ההשקעות, חברה לניהול תיקים וקרנות נאמנות. אחד הדברים הראשונים והייחודיים שעשיתי בבית ההשקעות היה הבאת בית השקעות זר, זה היה עוד בשנות התשעים.
“החברה התמקדה בהשקעות בחברות היי טק, דוט.קום. כל דבר שהיה פה באינטרנט. זו היתה תקופה מטורפת. זה עוד היה לפני שהיו בכלל מודלים עסקיים לעסקים באינטרנט.
בגיל 35 הייתי מנכ”ל בחברה הציבורית EVERGREEN שוקי הון. זמן קצר לאחר מכן יעקב בורק החל למכור נכנסים של החברה”.
ואז הקמת את תמיר פישמן, באיזו שנה זה היה?
“בשנת 2000 הקמתי ביחד עם דני פישמן את תמיר פישמן. קיבלנו הלוואה קטנה מבנק השקעות זר, והתחלנו להתגלגל. התקופה היתה שונה לגמרי ממה שיש היום.”
קצת לפני סוף הבועה
“מהר מאוד התפוצצה הבועה, ונאלצנו לבנות הכל מאפס. לאט לאט בלי משקיעים אסטרטגיים בנינו את העסק. הקמנו חברה לניהול תיקים, לקרנות נאמנות, חתמנו עסקאות השקעה עם בנקים עשינו הרבה מאד עסקאות עם H&Q, עשינו הרבה עסקאות חיתום. אנחנו היינו הראשונים שנכנסו לפעילות של ניהול אופציות לעובדים, ועד היום החברה שלנו היא גדולה בארץ בפעילות הזו. כל החברות הגדולות עוברות אצלנו – בנק הפועלים, בנק לאומי, נייס, צ’ק פוינט, אינטל ועוד”.
יש אצלכם לא מעט פעילות חוץ שוק ההון
“לאורך הדרך תמיד שמרנו על איזה ייחודיות, על פעילות שהיא גם בהשקעות ריאליות, אנחנו מנהלים גם קרנות הון סיכון, הקמנו קרן נדלן, יש לנו גם קרנות גידור.
הפעילות שלנו צמחה בצורה מטורפת, ואז בדרך הגיע המשבר של 2008. אחרי הצמיחה, אתה מבין כמה קשה לגדול בלי מבנה בריא של הון, ואתה מבין כמה זה חשוב. אתה קם בבוקר וההכנסות יורדות ב־30%.”
היתה גם חזרה מהירה של הכסף...
“זה לא ממש משנה. כשאתה מפרנס 100 עובדים וההכנסות שלך יורדות ב־50%־60% מספיק ארבעה חודשים בשביל לגמור. באיזשהו שלב ב־2009 החלטנו דני ואני להיפרד. דני הלך לנדל”ן בארה”ב, הוא עדין נשאר שותף, ואני קניתי את המניות שלו לפני כמה שנים, ומאז אנחנו רצים קדימה. לאחרונה גם נכנס שותף חדש יונל שהוא גם המנכ”ל, והוא גם הכניס כסף לחברה יש לו 24% ממניות החברה.”
אין לכם מוצרים חדשים?
“נכון, יש לנו תכנית מאד ברורה, לגבי מה אנחנו רוצים לעשות. בכלל העולמות האלה הולכים להשתנות. הניתוח שלנו, לגבי השוק אומר שאם בעבר היו יצרנים ומפיצים, היום הכח עובר אל היצרנים. הרגולציה בארץ, שיש לי לגביה לא מעט ביקורת, יוצרת מצב שבו העלויות אל מול ההכנסות נשחקות. דמי הניהול בארץ נמוכים יחסית לדמי הניהול בעולם, זה יוצר לחץ בכל השרשרת, ואז מפיצים רוצים להיות יצרנים ויצרנים רוצים להיות מפיצים. רואים את זה גם בחברות הביטוח שמדלגות על מערך הפצה של הסוכנים ומנסות למכור כמה שיותר בדרכים ישירות.”
אתה רואה את זה גם בקרנות?
“גם בקרנות רואים את זה, הרי מה זה למכור קרנות בהפסד? זה סוג של מצוקה. לא מכיר הרבה שחקנים בעולם שמוכרים קרנות נאמנות בהפסד.”
אז לאן זה לוקח אותנו?
“במאבק הזה בין יצרנים למפיצים קורים הרבה מאד דברים חלקם טובים חלקם טובים פחות. מבחינתנו הגיע הזמן שיאפשרו לנו למכור ישירות. יש הצדקה למערך הפצה ישירות ללקוח.”
אבל איגוד הקרנות לא מצליח להסכים לגבי ניהול מסלקת הקרנות, בזמנו UBANK זכו במכרז להקים אתר של קניה ומכירה ללא דמי הפצה
“זה נכון, והעסק הזה תקוע הרבה שנים. אבל גם בלי קשר, מה שחשוב זה הקשר המקצועי עם הלקוח.
העולם משתנה פעם סוכן ביטוח היה איש מכירות נטו וזה היה מספיק. היום זה לא מספיק צריך יותר אנשים כמו בשיטה האמריקאית, ברוקרים שיש להם ידע ותשתית מקצועית מאחורה, כמו מערכות דירוג שיש בפאנדר שנותנות אינפורמציה אמיתית שאפשר באמצעותה לעשות השוואה על החיסכון, השוואות מחירים ואז אתה יכול להגיע ללקוח ולתת לו פתרון.”
בעצם להפוך מסוכן למתכנן פיננסי
“אני מניח שלא יהיה לסוכנים קל לעשות את המעבר הזה, אבל אנחנו רואים את עצמנו כמי שיכולים לתת ללקוח פתרון עם הידע המקצועי שלנו בעזרת קשת רחבה של מוצרים גם אם אני לא מייצר אותם ללקוח. ההבנה המקצועית, התשתית, אלה הדברים החשובים. זה המוח.
יש הרבה עבודה מול הלקוח. לתת לו פתרונות, כשקרנות נאמנות הם רק חלק מזה. קרנות הנאמנות הם כלי מצויין, שמשתלב עם כלים נוספים של מוצרי חסכון לטווח ארוך ומוצרים פיננסיים נוספים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקימים מערכת הפצה שמגיעה ללקוח הסופי.”
זה כולל גם מתכננים וסוכנים פיננסים
“אני רוצה לבוא אלייך עם ידע עצום – בקרנות גידור בהון עצמי פרטי, בקרנות נאמנות שאני יכול לדרג אותם”.
אתם תפתחו חברה נוספת לתכנון פיננסי או סוכנות ביטוח עם רישיון פיננסי
“כמו שאתה נכנס היום לבנק ואתה עובד עם צ’קים, קרדיט, כרטיסי אשראי והעברות; ככה גם יכנסו אלינו ואנחנו ניתן ללקוח את כל מה שדרוש לו היום בעולם הפיננסי המודרני. בארץ, בשווקים בינלאומיים. כל זה דורש ידע ואחריות, שללקוח הסופי אין.”
זה יוקם במקביל למערך ההפצה סטנדרטי לעבודה מול הבנקים?
“זה יהיה במקביל. זה כמו במודל האמריקני. הרי מה זה ברוקר? זה יועץ פיננסי של הלקוחות שלו. הברוקר יושב במריל לינץ ומה היתרון שלו? העובדה שיש מאחוריו בית עם ידע, מחקר, אחריות ומוניטין, וכמובן קשת עצומה של מוצרים.
החברה שלנו כולה מכוונת לשם, זה מהלך אסטרטגי שלנו. יש אתגר לא פשוט לגייס אנשים, כי יש בעיה שלמה עם הרישיונות. הגיע הזמן לעשות סדר ושיהיה רישיון אחד עם כמה שלבים. רשות אחת מנפיקה רישיון אחד.”
התרגלנו לחשוב על שוק ההון הישראלי כעל נישה סגורה, חשבנו שזה עולם הולך נעלם דרך רכישות ומיזוגים. פתאום מגיעים שחקנים חדשים למערכת הזאת. בתי השקעות קטנים באים ומגייסים יפה מאד בקרנות, כסף חדש נכנס אז אולי מגיעים שינויים למערכת?
“יש כוחות חדשים, ויש אווירה חדשה. אנשים באמת חשבו שהעסק מת בגלל רכישות ומיזוגים, אבל זה אף פעם לא נכון כי תמיד יש יזמים שיצליחו בכל עסק. צריך אבל לזכור שהמציאות היום היא הרבה יותר קשה. היום בשביל לפתוח בית השקעות צריך הרבה מאד כסף או מזל. אז זה לא פשוט לכתוב תכנית עסקית שמבוססת על מזל. כשאני אומר מזל, אני מתכוון לזה שאתה נמצא עם הקרנות הנכונות בזמן הנכון, והיועצים איתך אז אתה יכול להצליח.”
אתם לא השתתפתם בחגיגה של הרכישות?
“בעבר ביצענו לא מעט רכישות. רכשנו את BENFIT בתחום האופציות, את זינגר ברנע ניהול תיקים ועוד. אנחנו תמיד מחפשים לרכוש קרנות וניהול תיקים. בתי השקעות זה טאלנט אם יש לך אנשים טובים זה יותר חשוב מהנפח שהם מנהלים אבל עדין צריך לייצר יתרונות לגודל.
בפעילות שלנו – קרנות, ניהול תיקים, ניהול אופציות, קרנות גידור וקרנות הון סיכון אנחנו מנהלים סדר גודל של 16 מיליארד שקל. את פעילות הגמל מכרנו כי נדרשתי לממן את הרכישה. אני כאמור לא מאמין בזה שאת כל המוצרים אתה צריך לייצר בעצמך, הכוח נמצא בידע, באמינות, המקצועיות ועוצמת המותג.
להוציא מוצר בדמי ניהול אפס (שזה הפסד לייצרן) זה לא בריא לאף אחד אם אני הייתי רגולטור הייתי אוסר את זה. זה מביא רק דברים רעים ללקוח הסופי.”
זה מהלך שיווקי, במקום להוציא כסף על מדיה, מוכרים מוצר באפס, כדי שהשם יתפרסם
“אתן לך דוגמא למה זה לא טוב. נראה לך הגיוני שרופא מנתח שבגלל שהוא מנתח מתחיל נותן לך ניתוח בחינם? או סטודנט לטיפול שיניים שעושה לך טיפול בחינם ותשלם עוד ארבע שנים כדי לבנות את השם שלו. היית עושה אצלו טיפול?
זה לא טוב זה לא בריא זה בונה מערכות עקומות שמפסידות כסף מורידות משכורות, פחות מחקר. זה כבר הוכח בארצות הברית שאם משהו עושה Dumping למחירים הרגולטור עוצר אותו. הפופליזם הישראלי במיטבו. לא רק בשוק ההון יקר. המחיר השתלט על כל השיח. אם הייתי רגולטור לא הייתי מאשר לייצר מוצר שעל כל שקל שהוא משקיע הוא מפסיד 20 אגורות זה מרמה את הלקוח כי מתישהו המחיר יעלה.
יש המון חברות בשוק הזה שעל כל שקל שהם מגייס הן מפסידות 20 אגורות ועוד 20 אגורות שהוא סופג על פרסום זה המון. אם הייתי הרגולטור הייתי עוצר את זה. לא רוצה שרופא, עורך דין או יועץ השקעות יעבדו בחינם.”
משרד הבריאות לא קובע את המחירים השוק הוא זה שקובע תעריפים
“אם מישהו היה מפרסם ניתוחים בחינם משרד הבריאות היה עוצר אותו מייד”. בוא לא נשכח שלמכור מוצר בהפסד שולי נותן יתרון אינסופי למי שיש כיס עמוק ולא למי שטוב. זה גם מחסל כל תחרות אפשרית שהרגולטור צריך לעודד.
איך אתה רואה בכלל את הרגולציה היום?
“מבחינת רגולציה, מצד אחד יצאו בהצהרות שרוצים להקל, אבל מצד שני המערכת יצאה לחלוטין מאיפוס. לדוגמא על ניירות שאני קונה בקרנות בהיקף של מעל 1.5% אני צריך מסמך הנמקה.
למה צריך הנמקה על מניות בחול? אני נדרש לאינסוף ועדות, תקנות, מכתבים. יש אפס גמישות לגבי איך לעבוד. יש אינספור תקנות וביקורות.
ניהול תיקים זה מערכות מקבילות. זו אותה רשות, אבל בניהול תיקים זה אפילו יותר קשה. למשל אני לא יכול להגיד ללקוח תשואות בתיקים. מצד שני כל יום בעיתון מפרסמים תשואות. אפילו בנקים ממליצים לך לפתוח חשבון רימונים ותהיה לך תשואה גבוה.”
מה דעתך על השקעות בסביבת הריבית הנוכחית זה פוגע בדמי ניהול יותר קשה מכל דבר אחר עצם זה שאתה לא יכול לייצר תשואה ללקוח בגלל שהריביות לאורך כל העקומה הן קרובים לאפס. זה מוריד את הדמי ניהול כי באים העיתונאים כולל אנחנו אומרים שקרן שהסיכוי שלה להניב אחוז הוא קטן ודמי הניהול שלה הם אחוז אז לא שווה להשקיע בה.
“יש מספיק מוצרים שאפשר לעשות איתם תשואה סבירה. יש מסלולים מעורבים גם מסלולי מניות, גם אגח קוצרני בחול – בארה”ב, במזרח. אני לא חושב שיהיה שינוי דרמטי בסביבת הריבית. הצפי הוא לעליית ריבית מתונה מאד בארה”ב. כל שאר הדברים בעולם נראים בתהליכים חיוביים למשקיעים. אירופה היא שנתיים שלוש בפיגור אחרי ארצות הברית. בישראל זה סימן שאלה יש נתונים שהמצב פחות טוב ממה שהאוצר ובנק ישראל מקווה או מצפה. כמות האשראי למגזר העסקי עדין נמוכה, נתוני צריכה פרטית לא מספיק טובים, אינפלציה נמוכה. שער המטבע לא מספיק חלש ולכן אני לא אתפלא אם יהיה מהלך של הרחבה כמותית או הורדת ריבית. מלחמת המטבעות בעולם לא מאפשרת לך כשחקן בעולם המערבי לשבת ורק לצפות.”
אנחנו הישראלים, רק מיקרו שחקן
“נכון אנחנו חיים במשחק הזה למרות שאנחנו מיקרו שחקן שמשחק במגרש של הגדולים. אנחנו לא במגרש של הכלכלה האמריקאית שהצריכה הפנימית יכולה לפרנס את המשק כולו, אנחנו כלכלה קטנה מאוד. לכן אני לא חושב שנגמר הסיפור של המעורבות של הבנק המרכזי כאן, אלא אם יהיו נתונים מפתיעים לטובה אנחנו בדרך לעוד מהלך. המפתח בהשקעות הסולידיות הוא לאזן בין מח”מים לבין אגרות חוב שצריך להחזיק לפדיון. כל זה יחד עם אגרות חוב שהתשואה הפנימית שלהן יותר גבוהה.”
יש לא מעט אנליסטים שאומרים ששוק המניות בועה
“לא חושב ככה. שוק המניות לא בועתי כרגע. אנחנו רואים נתונים על רווחיות החברות ומנתחים כל הזמן, המכפילים לא ממש בועתיים לא בארץ ולא בחול. יש היום מהפכות בעולם בתחום הרפואה, בתחום האינטרנט, בתחום הצריכה הפרטית ולכן המחירים של חברות אלו משקפים את המחיר הריאלי של המהפכה. בנוסף יש שווקים זולים יותר ואפשר היום להסיט משאבים לסין הונג קונג ארה”ב ובחזרה לישראל כל יום מחדש.”
כיצד אתם היום מתנהלים מבחינת השקעות – סקטורים מומלצים בארץ, מדינות מומלצות, סקטורים מומלצים בחו”ל?
“החלוקה משתנה באופן שוטף. זו המהות של ניהול ההשקעות הדינמי. נכון לכתיבת שורות אלו, אנחנו מאמנים בפיזור רחב יותר מבעבר. ישראל 20%, שווקים מתפתחים 20%, יפן 20%, ארה"ב 20%, אירופה 20% (פחות דאקס ויותר ספרד ואיטליה).”
הערכתך לגבי הממשלה החדשה?
“ממשלות ישראל בעשורים האחרונים לא עשו כלום בתחום הכלכלי. מזל גדול שההייטק הישראלי עובד לבד. לצערי לא צופה שינוי ביצירת חזון.”
לפני שלוש שנים, הייתם בחצי מיליארד שקל בקרנות, והיום אתם כמעט בשתיים וחצי מיליארד שקל, יש הערכות/שאיפות לאיפה תהיו כבית השקעות עוד 3 שנים?
“אנחנו נגיע לכעשרה מילארד. זה החזון וזו הדרך. יש לידי את האנשים הטובים ביותר על מנת להגיע לשם. בשביל זה צריך לייצר ערך למשקיעים.
נכנסתם לאחרונה גם לקרנות מחקות, זה גם חלק מהאסטרטגיה?
“נכנסנו למשחק בזהירות. קרן אחת מאוד ייחודית לטעמי (95:5). אני חושב שזה חלק ממה שחקן גדול צריך לעשות. עולם ההשקעות המודרני יהיה בנוי על שילוב של מוצרים פאסיביים ומוצרים אקטיביים. כל עוד אתה מגיע מהמקום המקצועי והנכון של ניהול אקטיבי אמיתי אתה יכול להרשות לעצמך להיכנס אל עבר העולם הפאסיבי.
איך זה להיות מזוהה עם לילה כלכלי, מזהים אותך ברחוב? מבקשים ממך טיפים להשקעות ברמזור?
“זה כמו כל דבר אחר בחיים – זה מרתק ומשכר להיות מזוהה (לחיוב) ברחוב, או כמעט בכל פגישה. מצד שני אתה מאבד מהזכות אולי הכי חשובה (לי לפחות) להיות כאחד האדם ולשמור על פרטיות.”
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
