התגובות בשוק להודעת הריבית » בין המתנה להערכה להורדות לבאות

בנק ישראל שומר על "התחמושת": לצד אבטלה נמוכה מאד באופן יחסי, צריכה פרטית שזינקה באומדן השני בשיעור של 7.5% ואינפלציה שעמדה בחודשיים האחרונים בהתאם לצפי, בבנק ישראל לא רואים מקום "לבזבז" תחמושת יקרה. החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי נכונה, וזאת במטרה לקבל תמונת מצב נכונה טובה של המשק ובכלל זה, להמתין לתקציב הממשלה לשנת 2015. להערכתנו, הריבית במשק הישראלי צפויה להיוותר נמוכה לתקופה ממושכת ולא שוללים הפחתה נוספת עד סוף השנה הנוכחית. באשר לשוק המט"ח בנק ישראל יידרש להתמודד בדרכים יצירתיות יותר על מנת לבלום את התחזקות השקל ואת מגמת הירידה של הייצוא הישראלי. 

בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה אבל אנו ממשיכים להאמין כי סביר והוא יאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים לנוכח מלחמת המטבעות וההרחבות הכמותיות המתרחשות בעולם. ההודעה הינה בהתאם לרוב הצפיות ששררו בשוק אשר צפו כי הנגידה תדחה מעט מהלך של הורדת ריבית לאור החשש מאינפלציית נכסים בשוק האג"ח ובשוק הנדל"ן למגורים. עם זאת, לאור התחזקות השקל מול סל המטבעות בשבועות האחרונים הערכנו כי קיים סיכוי להורדת ריבית ואולי אף להרחבה כמותית במטרה לתמוך בייצוא ובפעילות העסקית במשק המקומי.

סביר שבחודשים הקרובים נראה סביבת אינפלציה נמוכה לנוכח נתונים אודות הייצוא החלש, הירידה באמון הצרכני והירידה בפדיון המסחרי במשק. בנוסף, פעילות הממשלה החדשה עשויה אף היא לסייע בירידת מחירים בחלק מהסקטורים כגון נדל"ן ומזון.

במידה והמדדים לא יהיו חיוביים כפי שמעריכים בשוק ובמידה וגם השקל יוסיף להתחזק מול סל המטבעות, סביר שנראה פעולה נוספת של בנק ישראל בהכרזה הבאה.

בנק ישראל הודיע כי הריבית לחודש יולי תישאר ללא שינוי, בהתאם לציפיות המוקדמות. הדבר היה צפוי לאור מספר גורמים שנצפו לאחרונה: מדד חודש מאי שעלה בהתאם לציפיות תוך המשך התכנסות האינפלציה אל תוך היעד, עליה בציפיות האינפלציה, התייצבות שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בשבועות האחרונים, וגידול בפעילות בשוק הנדל"ן למגורים.

בנוסף, בהעדר גורם קיצוני שיוביל לצעד דרמטי, כמו הפחתת הריבית לאפס או נמוך מכך, לטריטוריה השלילית, יש לצפות כי הריבית המוניטרית תישאר על כנה גם בחודשים הקרובים.

"מי שעושה שינוי בפוזיציות של מניות, מטבעות או אג"ח בעקבות החלטת הריבית, כלומר מי שציפה שהריבית תרד, קורא כנראה ספרי פנטזיה ולא ספרות כלכלית. קרנית עשתה את הדבר היחיד שיכלה לעשות כרגע, וזה כלום. תחזית הריבית של בנק ישראל להעלאות ריבית ב-2016 הגיונית, אם הדולר יישאר נמוך ובנק ישראל ישתמש בהעלאות הריבית בארה"ב כדי ליצור פער ריבית שיסייע להתאוששות הדולר. אם הוא יתאושש לפני כן, ריבית בנק ישראל עלולה לעלות עוד לפני סוף-2015".

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז. במסיבת העיתונאים נגידת הבנק ציינה שלאור התוואי הצפוי של חזרת האינפלציה לתוך היעד והתייצבות קצב הצמיחה, פחתה ההסתברות שהבנק יצטרך להשתמש בכלים בלתי קונבנציונליים בתקופה הקרובה, למרות שהבנק לא פוסל זאת לחלוטין. כתוצאה מאמירה זו התחזק השקל ביותר מאחוז מול סל המטבעות.

להערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, הריבית תישאר ללא שינוי במהלך 2015 ותעלה עד ל-1.25 אחוזים בסוף 2016 (לעומת 0.75% בתחזית הקודמת במרץ). בנוסף, עדכנה חטיבת המחקר של הבנק את התחזית לצמיחה ולאבטלה. לפי התחזית המעודכנת; התוצר צפוי לצמוח ב-3.0 אחוזים ב-2015 וב-3.7 ב-2016. 

להערכתנו, הודעת בנק ישראל (ובעיקר נאום הנגידה) היה ניצי מידי והביא להתחזקות חדה של השקל, דבר שמקטין את הסיכוי של בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה בשנה הקרובה ועלול להעיב על היצוא. מכאן שסביר שבנק ישראל יפעל בהמשך לתיקון רושם זה -  ככל הנראה בעיקר על ידי המשך רכישת מט"ח או התבטאויות יוניות יותר.

"מסיבת העיתונאים הראשונה שערך בנק ישראל, מובילה לטלטלה עזה בשוק המט"ח המקומי ומפילה את הדולר בשיעור חד של כ-1.6% לרמה בה לא נסחר כבר קרוב לשנה. במהלך מסיבת העיתונאים אמר נתן זוסמן, ראש מחלקת המחקר של הבנק המרכזי "אנחנו גוזרים תוואי לריבית – עד סוף 2015 היא צפויה להישאר על 0.1% והיא צפויה לעלות ל-1.25% בסוף 2016". נראה כי הציטוט הזה היווה את הטריגר המרכזי לתגובה החריפה בשווקים. הסוחרים הופתעו מהערכה זו, המעידה כי בנק ישראל מתכוון להעלות את הריבית בקצב מהיר יותר ממה שציפו לו בשוק. זאת לעומת ההערכה הקודמת שהיתה כי הריבית בסוף שנת 2016 תעלה לרמה של 1% בלבד".

 

"החלטת אי שינוי בריבית לא ממש הפתיעה, אך לא פסלנו אפשרות להורדת ריבית. מעט הפתיע אותנו הביטחון של בנק ישראל שסביבת האינפלציה שנה קדימה תחזור אל תחום היעד. תחזית המאקרו של מחלקת המחקר חוזה אינפלציה של 1.6% שנה קדימה, כפול מהתחזית שלנו. בנוסף, נאמר בהודעת הריבית: "בחודשים מארס-מאי שב המדד לעלות בקצב העקבי עם יעד האינפלציה, ונראה כי ירידות המחירים בינואר-פברואר היו חד-פעמיות". אך בנק ישראל מדווח שהחזאים המובילים הורידו את תחזית האינפלציה שלהם (מ- 1.1% ל- 1.0%), כמו גם האינפלציה הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים (מ-0.8% ל- 0.7%). 

 

לפי הערכתנו, סביבת האינפלציה נותרה מאד ממותנת, הלחץ להמשך ייסוף בשקל נמשך, והסביבה הגלובלית מעט מתמתנת. אין לפסול מהלך של הרחבה מוניטארית בחודשים הקרובים, במידה והאינפלציה תפתיע מעט כלפי מטה".       

החלטת ריבית צפויה וקונסיסטנטית עם החלטת הריבית הקודמת של הבנק המרכזי. בעוד בשוק יש שציפו להפחתת ריבית מיידית מחלקת המחקר של בנק ישראל מעריכה ריבית במקום דרוך השנה ותחילת תהליך העלאת ריבית בשנה הבאה. היה ומחלקת המחקר צודקת בהערכותיה שוק האג"ח המקומי עשוי לסבול ירידות שערים נוספות, אנו לא לוקחים תחזית זו כתורה מסיני ולפיכך איננו שוללים תמריצים מוניטרים נוספים.  כאב הראש המרכזי של הבנק המרכזי המקומי היה ונותר עוצמתו של שער החליפין הנומינלי אפקטיבי של השקל, אולם דווקא במשור זה סביר להניח כי הפד ינפק את האקמול באמצעות צמד העלאות ריבית עוד השנה אשר יגדילו את פער הריביות בין השקל לדולר לחצי אחוז ויפחיתו את הלחץ על בנק ישראל לפעול. בכל האמור בזירת הנדל"ן הרותחת המגבילה את הצעדים המוניטאריים המקלים של בנק ישראל נראה כי השר כחלון הוא התקווה הרעננה של הבנק המרכזי. היה וכחלון ישכיל לשנות את מפת ההיצע בשוק הדיור וכן את ציפיות רוכשי הדירות יוכל בנק ישראל לפעול בגמישות גדולה יותר בשדה המוניטרי. 

בהתאמה לרוב התחזיות בשוק ההון בנק ישראל בחר להשאיר את הריבית על כנה בשיעור של 0.1%. נראה כי בנק ישראל מעדיף להיות פסיבי במלחמת המטבעות העולמית על אף עדכון נתוני צמיחת התמ"ג של הרבעון הראשון כלפי מטה והירידה הנמשכת בנתוני מגזר הייצוא ומעדיף להמתין עד אשר הריביות יעלו בהמשך השנה בארה"ב ויגרמו להיחלשות השקל ובתוך כך יתמכו ביצוא. הבנק בוחר להיוותר עם הריבית הנוכחית למרות שסביבת האינפלציה עדיין בטריטוריה שלילית של 0.5%- מתחילת השנה (רובה בגין הפחתות חד פעמיות) ,בהנחה כי ציפיות האינפלציה ילכו ויעלו מרמתן הנוכחית בהמשך השנה. להערכתנו ,למרות שמהלך מסוג זה הוא בבחינת "להמתין עד יעבור הזעם" עדיין לא בשלו התנאים לצעדים שאינם קונבנציונאליים במסגרת המוניטארית.

"בנק ישראל מסתכל קדימה אל העלאות הריבית הצפויות בארה"ב בהמשך השנה. ברגע שתעלה הריבית בארה"ב יווצר פער ריביות חיובי בין הדולר לשקל לראשונה זה זמן רב, כך שלא בטוח שמבחינת בנק ישראל מהלך של הורדת ריבית הוא נכון בשעה זו. במידה ונראה הידרדרות משמעותית בשער הדולר ותיסוף חד ייתכן ובסיטואציה כזו בנק ישראל יבחר להנהיג ריבית שלילית. למרות שאין זה נראה כרגע כתרחיש ריאלי, בנק ישראל צפוי דווקא להתיישר לפי הריבית של הפדרל ריזרב, כך שכיוון הריבית הוא כלפי מעלה ולא כלפי מטה, גם אם לא באותו הקצב של הבנק המרכזי האמריקאי. כלומר, אם הבנק המרכזי האמריקאי לא יעלה את הריבית כפי שהצהיר, אז גם ריבית בנק ישראל תישאר ברמתה הנוכחית. אנחנו לא רואים סיטואציה שבה הפדרל ריזרב מעלה פעמיים את הריבית ובנק ישראל דווקא בוחר להוריד אותה בחצי השנה הקרובה, כל עוד שער הדולר נשאר סביב רמה של 3.6 שקלים לפחות".

"עיקר החלטתה של נגידת בנק ישראל להשארת הריבית ללא שינוי, היא המשך העלייה במחירי הדירות. בחודש מאי הייתה עלייה של מחירי הדירות ב- 0.3%, זאת למרות ירידה של 0.1% בחודש אפריל. אם מסתכלים ברמה השנתית, כעת מחירי הדירות גבוהים בכ- 4% מהמחיר הממוצע באותה התקופה אשתקד. במידה ונגידת בנק ישראל הייתה מחליטה להפחית את הריבית, הייתה לכך השפעה ישירה על הקטנת תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית ה"פריים" והתוצאה הייתה הגדלת הביקוש למשכנתאות וכן עלייה במחירי הדירות. נכון לעכשיו בנק ישראל לא ממהר לבצע מהלך של הפחתת ריבית שמטרתה היא החלשת השקל. סיבה אחרת לכך שבנק ישראל היה מחליט להפחית את הריבית היא שורה של מדדים שליליים והוא אינו קיים יותר. אם הריבית הייתה נמוכה יותר, הביקוש במשק היה עולה ועקב עלייה היינו מגיעים לעליית מחירים ולדחיפת האינפלציה בחזרה אל תוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה 1%-3%."

"החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית, אולם החלטה זו אינה נובעת משיפור בתנאים הכלכליים. המשק נמצא בתוואי של האטה והנתונים הכלכליים מצביעים על ירידה מתמשכת בהשקעות במשק למרות סביבת הריבית הנמוכה. נתוני היצוא ברבעון הראשון היו חלשים, והמשך הייסוף בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות פוגע בכדאיות היוצא. הבעיה היא שהמשק כבר הפנים קיומה של ריבית אפסית, והורדה נוספת של הריבית תהיה צעד סמלי בלבד.  נדרשת מדיניות ממשלתית אקטיבית כדי להחזיר את המשק לתוואי של צמיחה. שר האוצר חייב לאזן את מדיניות המאבק ביוקר המחיה במדיניות משלימה לעידוד השקעות במשק, כדי למנוע התדרדרות המשק למצב של דיפלציה".

"כפי שהיה צפוי, החליט גם החודש בנק ישראל להשאיר את הריבית במשק על כנה. ככל הנראה האינפלציה החיובית לחודש מאי, ונתוני הצמיחה החיוביים במשק החלישו את הצורך של הבנק להשתמש במאגר התחמושת המוניטרית הדליל שלו פעם נוספת ונתנו לבנק הזדמנות לבחון את ההתפתחויות במשק חודש נוסף. למרות שמתחילת השנה ניכרת ירידה בהשקעות וביצוא הסחורות במשק סביר להניח כי הבנק המרכזי מייחס זאת דווקא לקיטון בפעילות הכלכלית והסחר העולמי, ובפרט אצל שותפות הסחר של ישראל, וחוזקו של השקל מאשר לאינדיקטור לחולשתו של המשק. להערכתנו בעקבות השארת הריבית פעם נוספת ברמתה הנוכחית קטן הסיכוי כי בנק ישראל יוריד את הריבית לרמה אפסית, או שלילית, בטווח הקצר וניתן להניח כי בטווח הבינוני/ארוך נתחיל לראות תהליך של העלאת ריבית במקביל לתהליך העלאת הריבית ע"י הפד בארה"ב. מכיוון שצעד זה היה צפוי ע"י המשקיעים אנו מעריכים כי לא תהיה השפעה מהותית בשוק אגרות החוב. לעומת זאת, בשוק המט"ח ייתכן ונראה התחזקות נוספת של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי וייתכן מאד שבנק ישראל יצטרך להתערב פעם נוספת על מנת למנוע תיסוף יתר של השקל, דבר הנוגד את מטרתו המוצהרת".