בית השקעות אקלנס
24/06/2015
בנק ישראל מותיר את הריבית לחודש יולי ברמה של 0.1% - בהתאם לתחזיות הקונצנזוס אבל אני בטוח שלא מעט אנשים "כססו את ציפורניהם" בדקות שלפני פרסום ההחלטה.
הסיפור הגדול של החלטת הריבית אתמול, לא הייתה הודעת הריבית אלא מסיבת העיתונאים שקיים בנק ישראל לאחר ההחלטה. בדומה לבנק המרכזי בארה"ב והבנק המרכזי באירופה, בנק ישראל החליט כי יקיים מסיבת עיתונאים פעם ברבעון לאחר החלטת הריבית ובמקביל לפרסום הערכות המאקרו של חטיבת המחקר. השיח עם עיתונאים אינו זר לנגידת בנק ישראל ובכל זאת מסיבת עיתונאים שלאחר החלטת ריבית, יש לה את הכללים שלה, וטובי הנגידים בעולם הצליחו לכשול בלשונם במעמד זה – אתמול היה תורו של בנק ישראל.
לקורא הפשוט, שפת ההצהרה של הנגידה אתמול במסיבת העיתונאים אולי תראה שקולה וזהירה, עם זאת עבור בעלי מקצוע שרגילים לנתח הודעות והצהרות של בנקים מרכזיים, דברי הנגידה אתמול היו ברורים וחדים – אני חושב שלא אגזים אם אומר שהיא בעצם גילתה לנו את רחשי ליבה.
אחד מתפקידיו החשובים של בנק ישראל הוא ניהול הציפיות בשוק וניהול זה צריך להיעשות בזהירות וע"י מניעת תנודות גדולות מידי. אתמול ראינו בדיוק את ההיפך הגמור כאשר בנק ישראל בעצם מאותת לנו – "תשכחו מהפחתת ריבית, אלא אם תהיה הרעה דרמתית נוספת בנתונים".
הביקורת שלנו היא כמובן לא על התחזית של בנק ישראל, גם לא על המדיניות אלא על כך שהוא מאותת לשוק בשלב מוקדם מידי ולא מנהל את הציפיות בזהירות. רק לפני שלושה חודשים בנק ישראל הבהיר לנו ששער החליפין הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בקביעת הריבית. מאז שער השקל רק תוסף, בניגוד למטרות בנק ישראל והנה בנק ישראל הופך את עורו שוב.
קחו לדוגמא את הבנק המרכזי בארה"ב, שם כולם מצפים להעלאת ריבית כבר בחודש ספטמבר אבל התשואות שם עומדות יחסית במקום כאשר הבנק מבהיר שהעלאת הריבית תהיה מאוד מאוד איטית, ואף ידע לצנן פעמים רבות את ההתלהבות של המשקיעים מנתוני מאקרו חזקים במיוחד.
להלן מספר נקודות שהבהירו כי בנק ישראל לא מתכנן הורדת ריבית נוספת –
-
במהלך הרביע השני התבהרה תמונת האינפלציה. לאחר ירידה של 1.6% במדדי המחירים לחודשים ינואר-פברואר גם בזכות ירידת מחירי המים והחשמל, שלושת המדדים האחרונים עלו בקצב עקבי עם יעדי האינפלציה. תוסיפו לזה את הערכות חטיבת המחקר שפורסמו במקביל עם צפי לאינפלציה של 1.6% ב- 12 החודשים הקרובים ואינפלציה של 2% בשנת 2016.
-
הנתונים משוק העבודה מאוד חיוביים, האבטלה מתבססת ברמות נמוכות ושיעורי ההשתתפות ברמות גבוהות
-
מגמות הייצוא מדאיגות עבור המשק הישראלי אבל הן גלובליות והסחר העולמי יגדל פחות מאשר בעבר (בקיצור בעייתי עבור הצמיחה אבל אין מה לעשות).
-
הייצוא משופע גם מההתפתחויות בחו"ל, אולם בחודש אחרון אנו רואים שיפור בנתונים בארה"ב, וגם איתותים לכך שהתוכנית של הבנק המרכזי באירופה עובדת וגם שם נרשמת תחילת התאוששות (במילים פשוטות אנו מצפים לרוח גבית עבור הייצוא בחודשים הקרובים).
-
הריבית המוניטרית המרחיבה שכללה גם התערבות בשוק המט"ח = מאוד מרחיבה. לאור התוואי הצפוי של חזרת האינפלציה לתוך היעד והתייצבות קצב הצמיחה המתונה, נראה שפחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונליים בתקופה הקרובה.
-
הריבית אינה יכולה להיות מנותקת מסביבת הריביות בעולם. התחלת תהליך של העלאות ריבית בארה"ב בעיקר אם יהווה איתות להתאוששות בפעילות הכלכלית יוכל לתמוך בחזרה מדורגת של סביבת הריבית לנורמלית גם אצלנו.
הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:
-
שיפור בסביבת האינפלציה – בחודש מאי עלה המדד ב-0.2%. הציפיות לאינפלציה משוק ההון נותרו ללא שינוי והן עומדות על 1.1%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים נותר ברמה של 1.0% והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו קלות לרמה של 0.7%.
-
האינדיקטורים לפעילות ברבעון הראשון ובחודש אפריל מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב המתון שנראה ב-2014- צמיחת התוצר לרבעון הראשון עודכנה כלפי מטה לרמה של 2.1%, והתוצר העסקי לרמה של 2.6%. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, ובניכוי השפעות חריגות) עודכן בצורה משמעותית להתכווצות של 1.9% לעומת צמיחה של 9.4% באומדן הקודם. המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש מאי ב-0.3%. ממצאים ראשוניים מסקר החברות לרבעון השני מצביעים על התייצבות הפעילות.
-
מאז הדיון המוניטארי האחרון השקל התחזק הן מול הדולר והן מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. מול האירו השקל פוחת.
-
הפעילות הכלכלית העולמית- ה-OECD הפחית החודש בחדות את התחזיות לצמיחת התוצר והסחר העולמיים ב-2015.
-
שוק הדיור- לאחר שעסקאות הדיור עמדו ברבעון הראשון על רמה גבוהה, נתונים ראשוניים מצביעים על ירידה (בעיקר עונתית) במספר העסקאות בחודש אפריל, בקרב כל סוגי הרוכשים. עם זאת, נמשך הגידול במספר הדירות החדשות שנמכרו.
מה לגבי העתיד- בחטיבת המחקר מעדכנים תחזיות:
בבנק ישראל אמנם מפחיתים את תחזית הצמיחה לשנת 2015, אבל זה לא רלוונטי להחלטת הריבית כלל וכלל שכן השפעת הריבית על הפעילות הכלכלית היא בפיגור של 6-9 חודשים.
התחזית לשנת 2016 דווקא עודכנה כלפי מעלה (3.7% בהשוואה ל-3.5%, בהתאמה). העדכון החיובי לתחזית הצמיחה בשנת 2016 הושפע בעיקרו מגידול צפוי בהוצאות הממשלה אשר נכון להיום מוגבלות לכדי 1/12 מתקציב השנה שעברה ולכן הינן ברמה נמוכה יחסית. במסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית צוין כי שיעור צמיחת היצוא הצפוי בשנת 2016 (שנותר ללא שינוי בהשוואה לתחזית ממרץ) צפוי להיתמך חיובית בשיפור בסחר החוץ, ובפרט בשיפור ביבוא מארה"ב ומגוש האירו אשר צפויים להשפיע לחיוב על היצוא הישראלי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
