אודי אלוני מנכל פאנדר ויור לשכת יועצי השקעות
אודי אלוני
26/07/2015
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, סגניתה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג וראש חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן, גרמו בהתנהלותם מתחילת השנה, להפסד כספי של מיליארדי שקלים למאות אלפי משקיעים וחמור מכך, למשבר אמון בבנק ישראל שספק אם אפשר לתקן אותו בקדנציה הזו של פלוג שנמצאת עוד בראשיתה.
מערכה ראשונה – הריבית יורדת ל-0.1% המשנה לנגידה יוצרת ציפייה
סיפורנו מתחיל בהורדת הריבית, המפתיעה יש לומר, עליה הודיע בנק ישראל לקראת סוף פברואר: מ- 0.25% לשפל היסטורי של 0.10%. מהלך זה זכה למחיאות כפיים מכל עבר על האומץ והיצירתיות ובנוסף הקפיץ את הדולר לרמות שטרם נראו מזה זמן. מכאן מתחילה ההסתבכות שנמשכת עד היום. יומיים לאחר הודעת הריבית, יוצאת סגנית הנגידה, בודו טרכטנברג, בראיון לחברת החדשות העולמית רוייטרס, ראיון שבדיעבד ניתן לקרוא לו הזוי. בראיון, יצאה הגב' טרכטנברג בהכרזות שמסעירות את כל שחקני שוק ההון מהקצה לקצה, החל ממשקיעים קטנים ועד מנהלי קרנות הפנסיה וספקולנטים. ואלה הם דבריה:
בעברית זה הולך ככה: המשנה לנגידה אומרת לכתב רוייטרס כי בנק ישראל לא מיצה את כלי הריבית )כלומר ניתן להוריד את הריבית מתחת ל-0.1%), ושבנק ישראל בוחן עוד כלים (כלומר כלים שנוסו בארה"ב ואירופה של הרחבה כמותית. דהיינו, רכישה של אג"ח על ידי בנק ישראל).
את אימרות השפר הללו היא אומרת יומיים בלבד אחרי הורדת הריבית המפתיעה ביותר שזכורה לי בעשור האחרון. זה מצית את הדמיון של המשקיעים ומתחילה דהרה בשוק המטבעות, הדולר מזנק ובד בבד אגרות החוב עולות והתשואה עליהן יורדת לשפל היסטורי עמוק, מתחת לתשואה של אגרות החוב האמריקאיות. "שהאימפריה תשלם יותר ריבית על ההלוואות מאשר הילד הפרוע במזרח התיכון למי איכפת".
הנגידה בשלב זה לא יוצאת בהודעות זעם על סגניתה ולא נוזפת בה. האמת, לא יוצאת בשום תגובה על האמירה של הגב' טרכטנברג. מבדיקה שביצענו עולה כי הן חברות ברמה האישית מזה שנים ארוכות. לרבות, בילויים משותפים עם משפחותיהן. תשאלו איך זה בכלל קשור? ובכן, לדעתי זה קשור כי קשה להפריד בין החיים האישים למקצועיים. וכי איך היא אמורה לכעוס על חברתה? שאולי סיפרה בפומבי על שיחות חשאיות שמתקיימות בערב שישי? אבל אולי זה רק הדימיון הפורה שלי....
מה שקרה כאן הוא לא ששוק ההון השתגע. הציפיות והפעולות שהגיעו בעקבות התבטאותה של הגב' טרכטנברג, לא הגיעו מהשמים. השוק מקשיב רוב קשב להתבטאויות שלרגולטורים (גם אם הם לא בעברית) ולכן שוק ההון לא השתגע. מישהו גרם לו להאמין ולייצר ציפיות. המישהו הזה היא מספר 2 בבנק ישראל.
מערכה שנייה – השוק מתחיל להתפקח מהציפיות
התדרוך הלך יפה והאופטימיות על הורדת הריבית הופכת אט אט לנחלת העבר ואז מגיעה "מצגת התחזית הרבעונית" ששוברת את כל התחזיות וכל האמון של פרופ' נתן זוסמן. במצגת כתוב "ריבית בנק ישראל תחזית ל-2016 1.25%" שחור על גבי לבן! דהיינו, עליית ריבית של יותר מפי 10 מהיום! אף אחד לא צפה את זה! מיד מתחיל מחול שדים שלמעשה עד היום עדיין לא לגמרי נרגע. הדולר נופל, אגרות החוב נופלות (בעיקר הארוכות). פדיונות ענק בקרנות הנאמנות שמגיעים לכ-10 מיליארד שקלים והפסדים של מיליארדי שקלים למשקיעים בקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות.
המפסידים הגדולים הם הלקוחות שנכנסו לאחר שד"ר בודו טרכטנברג דיברה ונסו על נפשם אחרי הודעת הריבית האחרונה.
ובכל זה מה עושה הנגידה פלוג כשהיא רואה את המהומה? כלום, ממשיכה כרגיל לסדר יומה המוקפד. מי בכלל היה צריך את התדרוך הזה? נראה שבבנק ישראל צמאים לחשיפה תקשורתית מוגברת בנוסף על החשיפה הגבוהה שלהם ממילא.
מה חבל שבבנק לא מפנימים שאת האמירות של קברניטי הבנק גומע הציבור בשקיקה, ומנתח עד דק.
ההפסדים שנגרמו למשקיעים מהתנהלות הנגידה וסגניתה ביחד עם ראש חטיבת המחקר של הבנק, מתגמדים לנוכח חוסר האמון ששורר היום אצל פעילי שוק ההון כלפי בנק ישראל. את ההשפעות של חוסר האמון הזה עוד נחווה בעתיד בדמות ריביות הרבה יותר גבוהות או הרבה יותר נמוכות מהנדרש. אנחנו עוד נשלם על הפטפטנות המיותרת בריבית דריבית.
הכלי המרכזי של בנק ישראל מלבד הריבית, הוא ההכוונה של תחזיות הריבית הנעשית בעיקר בדיבור. במדינות כמו ארה"ב ובאירופה כל מילה נשקלת מאה פעמים ואילו במדינת ישראל כאילו למילים אין שום משמעות.
המלצה לסיום: בארה"ב נגיד הבנק מחוייב להגיע לתת עדות מול חברי ועדת הבנקאות בסנאט ולתת דין וחשבון על כל פעילותו ותחזיותיו ועונה על שאלותיהם (הם בפודיום למעלה והוא למטה – כי כך צריך להיות, שהעם למעלה). אצלנו הנגידה היא כמו מלכה – לא נותנת דין וחשבון לאף אחד. הגיע הזמן שהכנסת תנהיג את הנוהג האמריקאי גם כאן.
הכותב הוא יו"ר לשכת יועצי השקעות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
מערכה ראשונה – הריבית יורדת ל-0.1% המשנה לנגידה יוצרת ציפייה
סיפורנו מתחיל בהורדת הריבית, המפתיעה יש לומר, עליה הודיע בנק ישראל לקראת סוף פברואר: מ- 0.25% לשפל היסטורי של 0.10%. מהלך זה זכה למחיאות כפיים מכל עבר על האומץ והיצירתיות ובנוסף הקפיץ את הדולר לרמות שטרם נראו מזה זמן. מכאן מתחילה ההסתבכות שנמשכת עד היום. יומיים לאחר הודעת הריבית, יוצאת סגנית הנגידה, בודו טרכטנברג, בראיון לחברת החדשות העולמית רוייטרס, ראיון שבדיעבד ניתן לקרוא לו הזוי. בראיון, יצאה הגב' טרכטנברג בהכרזות שמסעירות את כל שחקני שוק ההון מהקצה לקצה, החל ממשקיעים קטנים ועד מנהלי קרנות הפנסיה וספקולנטים. ואלה הם דבריה:
"If you look at central banks in many countries, you see them experimenting with negative interest rates, which we had thought was never possible," she said.
"I don't think we have completely exhausted the interest rate tool. And we are also considering other tools."
והפרשנות של כתב רוייטרס לא משתמעת לשתי פנים :
Israel's short-term interest rates could be cut below zero and other monetary policy tools considered should the shekel strengthen further and threaten the economy's export-led recovery, a senior Bank of Israel official said.
בעברית זה הולך ככה: המשנה לנגידה אומרת לכתב רוייטרס כי בנק ישראל לא מיצה את כלי הריבית )כלומר ניתן להוריד את הריבית מתחת ל-0.1%), ושבנק ישראל בוחן עוד כלים (כלומר כלים שנוסו בארה"ב ואירופה של הרחבה כמותית. דהיינו, רכישה של אג"ח על ידי בנק ישראל).
את אימרות השפר הללו היא אומרת יומיים בלבד אחרי הורדת הריבית המפתיעה ביותר שזכורה לי בעשור האחרון. זה מצית את הדמיון של המשקיעים ומתחילה דהרה בשוק המטבעות, הדולר מזנק ובד בבד אגרות החוב עולות והתשואה עליהן יורדת לשפל היסטורי עמוק, מתחת לתשואה של אגרות החוב האמריקאיות. "שהאימפריה תשלם יותר ריבית על ההלוואות מאשר הילד הפרוע במזרח התיכון למי איכפת".
הנגידה בשלב זה לא יוצאת בהודעות זעם על סגניתה ולא נוזפת בה. האמת, לא יוצאת בשום תגובה על האמירה של הגב' טרכטנברג. מבדיקה שביצענו עולה כי הן חברות ברמה האישית מזה שנים ארוכות. לרבות, בילויים משותפים עם משפחותיהן. תשאלו איך זה בכלל קשור? ובכן, לדעתי זה קשור כי קשה להפריד בין החיים האישים למקצועיים. וכי איך היא אמורה לכעוס על חברתה? שאולי סיפרה בפומבי על שיחות חשאיות שמתקיימות בערב שישי? אבל אולי זה רק הדימיון הפורה שלי....
מה שקרה כאן הוא לא ששוק ההון השתגע. הציפיות והפעולות שהגיעו בעקבות התבטאותה של הגב' טרכטנברג, לא הגיעו מהשמים. השוק מקשיב רוב קשב להתבטאויות שלרגולטורים (גם אם הם לא בעברית) ולכן שוק ההון לא השתגע. מישהו גרם לו להאמין ולייצר ציפיות. המישהו הזה היא מספר 2 בבנק ישראל.
מערכה שנייה – השוק מתחיל להתפקח מהציפיות
במהלך החודשים מרץ אפריל ומאי 2015, אגרות החוב מזנקות בבורסה לשיאים (משקיעים נוטשים את הקרנות הכספיות) ורק הדולר נרגע ויורד עקב אכזבות חוזרות ונשנות מההודעות על אי הורדת הריבית (כפי שרמזה הסגנית). לקראת סוף מאי, גם שוק האג"ח מבין סוף סוף שהדיבורים על ריבית מתחת ל-0 לא יתממשו לעולם, והוא מתחיל לתקן את העיוות. או אז באה המכה הגדולה: נגידת בנק ישראל מחליטה לקיים תדרוך עיתונאים בצמידות להודעת הריבית בפעם הראשונה בתולדות בנק ישראל. שוק ההון נכנס למתח וחלק מהפעילים נכנסו לאופטימיות שתתברר עד מהרה כאסון.
מערכה שלישית – התדרוך שהפך לאסון
התדרוך הלך יפה והאופטימיות על הורדת הריבית הופכת אט אט לנחלת העבר ואז מגיעה "מצגת התחזית הרבעונית" ששוברת את כל התחזיות וכל האמון של פרופ' נתן זוסמן. במצגת כתוב "ריבית בנק ישראל תחזית ל-2016 1.25%" שחור על גבי לבן! דהיינו, עליית ריבית של יותר מפי 10 מהיום! אף אחד לא צפה את זה! מיד מתחיל מחול שדים שלמעשה עד היום עדיין לא לגמרי נרגע. הדולר נופל, אגרות החוב נופלות (בעיקר הארוכות). פדיונות ענק בקרנות הנאמנות שמגיעים לכ-10 מיליארד שקלים והפסדים של מיליארדי שקלים למשקיעים בקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות.
המפסידים הגדולים הם הלקוחות שנכנסו לאחר שד"ר בודו טרכטנברג דיברה ונסו על נפשם אחרי הודעת הריבית האחרונה.
ובכל זה מה עושה הנגידה פלוג כשהיא רואה את המהומה? כלום, ממשיכה כרגיל לסדר יומה המוקפד. מי בכלל היה צריך את התדרוך הזה? נראה שבבנק ישראל צמאים לחשיפה תקשורתית מוגברת בנוסף על החשיפה הגבוהה שלהם ממילא.
מה חבל שבבנק לא מפנימים שאת האמירות של קברניטי הבנק גומע הציבור בשקיקה, ומנתח עד דק.
ההפסדים שנגרמו למשקיעים מהתנהלות הנגידה וסגניתה ביחד עם ראש חטיבת המחקר של הבנק, מתגמדים לנוכח חוסר האמון ששורר היום אצל פעילי שוק ההון כלפי בנק ישראל. את ההשפעות של חוסר האמון הזה עוד נחווה בעתיד בדמות ריביות הרבה יותר גבוהות או הרבה יותר נמוכות מהנדרש. אנחנו עוד נשלם על הפטפטנות המיותרת בריבית דריבית.
הכלי המרכזי של בנק ישראל מלבד הריבית, הוא ההכוונה של תחזיות הריבית הנעשית בעיקר בדיבור. במדינות כמו ארה"ב ובאירופה כל מילה נשקלת מאה פעמים ואילו במדינת ישראל כאילו למילים אין שום משמעות.
המלצה לסיום: בארה"ב נגיד הבנק מחוייב להגיע לתת עדות מול חברי ועדת הבנקאות בסנאט ולתת דין וחשבון על כל פעילותו ותחזיותיו ועונה על שאלותיהם (הם בפודיום למעלה והוא למטה – כי כך צריך להיות, שהעם למעלה). אצלנו הנגידה היא כמו מלכה – לא נותנת דין וחשבון לאף אחד. הגיע הזמן שהכנסת תנהיג את הנוהג האמריקאי גם כאן.
הכותב הוא יו"ר לשכת יועצי השקעות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
