יניב חברון, אקסלנס » סיום המשבר ביוון עשוי לתמוך בהעלאת ריבית בארה"ב כבר השנה

השבוע האחרון היה רווי באי- וודאות ותהיות לגבי תוצאות השיחות בין יוון לנושים. נכון שלקראת סוף השבוע החלו להישמע קולות אופטימיים יותר מכיוונם של גורמים בכירים, כגון נשיא צרפת וראש ממשלת איטליה, אך באמת שהיה קשה להעריך האם הצדדים יגיעו להסכמות. בייחוד בלטו החששות שהובעו בפומבי בנוגע ליכולתם של היוונים לעמוד בתנאים שהציבו בפני עצמם ומשבר- האמון שנוצר בין היוונים לבין האירופים בימים שקדמו למשאל העם ובמהלכו. ולמרות הכל, לאחר ישיבה שארכה למעלה מ-17 שעות, יצאו אתמול בבוקר מנהיגי מדינות הגוש בהודעה דרמטית והודיעו כי "יש הסכם". 

 מדובר למעשה בהסכמה על תוכנית הצלה שלישית, אשר צפויה להיות בסדר גודל של 82-86 מיליארדי אירו. משך התוכנית הנו שלוש שנים והיא צפויה להיות ממומנת על ידי מנגנון היציבות האירופי (ה-ESM), קרן ההצלה האירופית וקרן המטבע הבינלאומית. על פי הדיווחים הראשוניים אמורה התוכנית לכלול הקמת קרן אליה ישועבדו נכסים יווניים בערך כולל של כ-50 מיליארד אירו ושמטרתה יהיה לתמוך בהמשך ההפרטה במדינה, לתמוך בייצוב המערכת הבנקאית ולסייע בתשלום החוב היווני. בנוסף, הסכים ראש הממשלה היווני לקיומו של פיקוח כלכלי מחמיר מצדם של הנושים, בכללם של נציגי ה-IMF והנציבות האירופית, שיבדוק האם היוונים אכן עומדים בהתחייבויותיהם. 

 

יש לציין כי עדיין קיים סיכון בהסתברות מסוימת (נמוכה אמנם) לחידוש המשבר. מה שעשוי להוות את "עקב האכילס" של ההסכמות הוא דרישת האירופים, ובראשם הגרמנים, לקבע חלק מהרפורמות אליהן התחייבו היוונים תחת חוקים, עד ליום רביעי הקרוב (בעיקר מדובר בחוקים העוסקים ברפורמות בתחום הפנסיה והמיסוי, נושאים שעמדו במרכז המחלוקת בין הצדדים). יש הטוענים כי דרישה זו עשויה להיתקל בהתנגדות כבדה בפרלמנט היווני ועל כן עשויה להוות מכשול להבאת הסאגה לסיום. בנוסף, צריכה התוכנית לעבור גם את הסכמתם של הפרלמנטים השונים של מדינות גוש האירו, שהמרכזי ביניהם הוא הפרלמנט הגרמני אשר ידוע ככזה שאינו בעל חיבת- יתר ליוונים, בלשון המעטה. ולמרות הכל, נראה כי בסופו של דבר שני הצדדים רוצים כבר לסיים את "כאב הראש" של חצי השנה האחרונה. ההסכם עם היוונים, במידה ויישמר, צפוי להרגיע את המתחים בהם חזינו בתקופה האחרונה באירופה ובתמיכת תוכנית ההרחבה של הבנק המרכזי להביא לשיפור משמעותי בכלכלת הגוש כולה.      

על אף אי הוודאות השוררת סביב יוון וההשלכות השליליות העשויות להיווצר במידה והמדינה תצא בסופו של דבר מגוש היורו, סנטימנט המשקיעים של Sentix לחודש יולי דווקא הפתיע לטובה. הסנטימנט עלה לרמה של 18.5 מרמה של 17.1 שנרשמה בחודש יוני, זאת על אף צפי לירידה לרמה של 15.6. הסעיף הבוחן את הציפיות לששת החודשים הבאים הצביע על יציבות, בעוד הסעיף הבוחן את מצב התנאים הנוכחיים רשם, באופן מפתיע יש לומר, עלייה. 

שלא במפתיע, פרוטוקול וועידת השוק הפתוח שהתקיימה בחודש יוני חשף כי מלבד חבר וועדה אחד אשר "גילה מוכנות" להעלאת ריבית כבר בחודש זה, שאר החברים התנגדו למהלך, וציינו כי על אף המשך השיפור בכלכלה האמריקאית הנתונים הכלכליים שהצטברו עד כה עדיין אינם תומכים בהעלאת ריבית. עוד חשף הפרוטוקול כי אל החששות אליהן הורגלנו בתקופה האחרונה בנוגע להשפעות השליליות של הדולר החזק והירידה במחירי האנרגיה (בייחוד על מגזר התעשייה) על הכלכלה נוספו שתי דאגות נוספות, שאין להקל בהן ראש. הכוונה היא כמובן למצב העניינים ביוון ובסין. רבים מחברי הוועדה הביעו דאגה ממצב של כישלון המגעים בין יוון לנושים. הדבר עשוי היה להביא להערכתם לפגיעה בשווקים הפיננסיים באירופה, דבר שישליך גם על השווקים בארה"ב. ההכרזה על הגעה להסכם עם היוונים אתמול בהחלט מפחיתה מחששם של חברי הפד ומהווה גורם התומך בהעלאת הריבית בארה"ב עוד השנה (זאת כמובן במידה ולא יתגלו סיבוכים של הרגע האחרון). 

 

אמנם היחס מצד חברי הוועדה למצב העניינים בסין היה מתון יחסית ועסק בהאטה הכלכלית במדינה, אך נזכור שוועידת השוק הפתוח התקיימה ב-16-17/06, כלומר טרם סומן השוק הסיני כ"שוק דובי".  הירידות החדות שנראו לאחרונה בסין ושעל פי הערכות הביאו למחיקת כ-3.4 טריליון דולרים מכספי המשקיעים (אגב, לשם השוואה החוב היווני עומד על כ-347.8 מיליארדי דולרים) בוודאי שהגבירו במהלך תקופה זו את חששות חברי הוועידה מפני השלכות אפשריות של המצב על הכלכלה האמריקאית. מצד שני, אם לשפוט על פי סוף השבוע האחרון ותחילת השבוע הנוכחי, נראה כי המשטר הסיני הצליח לעצור את המגמה השלילית, כך שאם המצב יישמר לא צפויה השפעה שלילית על השווקים מחוץ לסין, ובכללם גם על השוק האמריקאי.

התייצבות התנאים הכלכליים באירופה ובסין בשבוע האחרון בהחלט מבשרת טובות בכל הנוגע להעלאת הריבית בארה"ב ותומכת בנקיטה בפעולה עוד השנה. מצד שני, עדיין קיימים סיכונים המגיעים משווקים אלה ובעיקר- החשש מסיבוכים שיביאו לדחיית חתימת ההסכם בין יוון לנושים במהלך השבוע והשאלה כיצד תגיב הבורסה בסין לאחר שהמשטר יסיר את ההגבלות שהטיל (בכללן הקפאת המסחר בכ-50% מהמניות בבורסה).  

הנתונים בארה"ב ממשיכים בינתיים להיות סבירים- סקר פתיחת המשרות לחודש מאי עלה במעט בהשוואה לחודש אפריל עת הצביע על פתיחת 5.4 מיליון משרות חדשות (לעומת 5.33 מיליון), הרמה הגבוהה ביותר מאז החל להתפרסם הסקר בדצמבר 2000. בפד בוודאי היו מרוצים מהתמונה עליה הצביע הסקר, קרי המשך השיפור בשוק העבודה האמריקאי, אך מצד שני היו יכולים להיות מרוצים בהרבה במידה והשיפור היה בא לידי ביטוי בנתוני עליית השכר הממוצע שעדיין ממאנים מלהגיע.

 

 גם נתוני מאזן הסחר לחודש מאי היו בסך הכל מעודדים. אמנם הגירעון עלה במעט לרמה של 41.9 מיליארדי דולרים (מרמה של 40.7 מיליארדי דולרים בחודש אפריל) אך הצפי בשוק היה לעלייה משמעותית יותר (42.5 מיליארדי דולר). פרוטוקול וועידת השוק הפתוח הראה כי חברי הוועדה עדיין חוששים מההשלכות של השפעת התחזקות הדולר על הכלכלה. עלייה מתונה יחסית בגודל הגירעון על אף התחזקות מקבילה בשערו של הדולר בעולם עשויה להפיג חלק מהחשש הנוגע להשפעה זו. גם מדד מנהלי הרכש הלא-יצרני של ISM לחודש יוני הצביע על צפי להמשך התרחבות הכלכלה האמריקאית. אמנם המדד רשם עלייה שהייתה נמוכה במעט מהציפיות המוקדמות (עלה לרמה של 56.0 מרמה של 55.7. הצפי היה עלייה לרמה של 56.5), אך הסעיף הבוחן את מצב העסקים הנוכחי רשם עלייה של 2 נקודות אחוז. מצד שני, סעיף התעסוקה רשם ירידה של 2.6 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מאי, ירידה שכמובן היתה מאכזבת.

 

סין מצליחה לעצור את הירידות, לפחות לעת-עתה בסוף השבוע התקבלו תיקונים חדים בבורסה הסינית בעיקר תודות לפעולות מנע נוספות בהן נקט הרגולטור, ביניהן הטלת איסור על מכירת מניות שהוטלה על משקיעים המוגדרים כבעלי עניין (מחזיקים במעל ל-5% מהמניות של חברה מקומית מסויימת) ופתיחת האפשרות לבנקים לאפשר ללווים "לגלגל" הלוואות המגובות על ידי מניות. צריך לזכור שבמקביל, הקפיא הרגולטור הסיני את המסחר בכ-50% מהמניות הנסחרות בבורסה הסינית, דבר שתרם אף הוא לעצירת מגמת הירידות שם. סוף השבוע הסתיים בעליות חדות, כאשר מדד שנחאי רשם עלייה של כ-4.5%. גם השבוע הנוכחי נפתח בצורה דומה כאשר המדד המשיך לעלות, אם כי בצורה חדה מעט פחות (כ-2.4%). להערכתנו, עדיין לא ניתן לקבוע שהמגמה השלילית בסין מאחורינו, זאת בייחוד בשל העובדה שההגבלות הרבות עליהן הכריז הרגולטור עדיין נותרו בעינן ולכן קשה להעריך כיצד יגיבו המשקיעים כאשר יוסרו מגבלות אלה. 

פרוטוקול החלטת הריבית לחודש יולי חשף שההחלטה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 0.1% התקבלה פה- אחד. הפרוטוקול חיזק את הדברים שנאמרו במסיבת העיתונאים לפיהם בבנק מעריכים שהאינפלציה צפויה לחזור אל התוואי העונתי המאפיין אותה. נראה כי העמדה אותה הציגה נגידת בנק ישראל לפיה החולשה ביצוא מקורה בעיקר בחולשת הסחר העולמי נבעה מהורדת התחזיות שבוצעו הן על ידי ה-OECD  והן על ידי הבנק העולמי. ניתנה הערכה כי השפעה שלילית וזמנית נוספת על היצוא נבעה גם מתנודתיות זמנית בענף הכימיקלים (שביתת העובדים ב"כיל"). שני גורמים אלו הפחיתו, לפחות כלפי חוץ, את החשיבות שייחסו בבנק להשפעת התחזקות שערו של המטבע על הייצוא. נראה שבהחלטת הריבית האחרונה תפסו ההתפתחויות בשוק הדיור משקל גדול מהרגיל. חברי הוועדה ציינו כי בשונה מהעבר, שהעלייה המהירה בביקוש לדירות מתרחשת כאשר מלאי הדירות למכירה אינו מצומצם. בנוסף דנו חברי הוועדה בעליית התשואות בשוק האג"ח, השפעתה על שוק המשכנתאות וכן בצעדי הממשלה המתוכננים בשוק הדיור. נראה כי בבנק לא מעוניינים להוסיף "שמן" נוסף ל"מדורת הדיור", אם כי בשלב זה, זה באמת כבר לא ישנה כל כך.

 

לאור ההכרזה כי פחתו הסיכויים לשימוש בצעדים לא קונבנציונליים, מעניין יהיה לראות כיצד יגיבו בבנק ישראל להתחזקות המשמעותית של השקל מול סל המטבעות, אשר סגר במהלך השבוע ברמה של 78.59 (תחתית היסטורית חדשה).

גורמים נוספים תמכו בהתחזקות השקל, עוד לפני הודעת בנק ישראל- עוד לפני הודעת הריבית לחודש יולי, שהביאה להתחזקות המשמעותית בשערו של השקל, תמך במגמה גם המשך הגידול בהשקעות הישירות במשק במהלך חודש מאי, בו הושקעו כ-570 מיליוני דולרים במשק המקומי. אמנם גידול זה קוזז על ידי השקעות של כ-870 מיליוני דולרים מצד תושבי ישראל בחו"ל, אך ייתכן שחלק גדול מהשקעות אלה היה מגודר, ולכן לא תמך בריסון כוחו של המטבע המקומי.

 בניסיון לעצור את מגמת ההתחזקות החדה עוד יותר של המטבע שהתקבלה במהלך חודש יוני הגדיל בנק ישראל את רכישות המט"ח בצורה משמעותית, ורכש 1.95 מיליארד דולר (כולל 260 מיליוני דולרים שנרכשו על פי תוכנית הרכישות לקיזוז ההשפעה מהפקת הגז). נכון להיום, נראה שהפעולה לא מצליחה להשיג את האפקט הרצוי.

 

הגירעון ממשיך להיות נמוך. נמשך השיפור בגביית המסים- הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש יוני לרמה של 2.6% תוצר, מרמה של 2.7% תוצר שנמדדה בחודש מאי. נמשך הגידול בגביית המסים, כאשר בחודש יוני עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 10.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במיוחד בולטות העליות שהתקבלו בהכנסות ממיסוי המקרקעין, מס השבח ומס הרכישה (45%, 40% ו-49%, בהתאמה), אשר הושפעו לחיוב מהקדמת הרכישות של המשקיעים, טרם העלאת מס הרכישה. מתחילת השנה עלו ההכנסות ממסים ב-5.6% בהשוואה למחצית הראשונה של השנה שעברה. הגידול בגביית המסים, ובייחוד העלייה בגביית המסים הישירים, לצד התנהלות הממשלה עם תקציב של 1/12 תומכים בשמירה על רמת גירעון נמוכה, בהתאם ליעד אותו הציבה הממשלה.

 

המקומי מתקשה לעקוב אחרי התשואות בעולם– תשואות באג"ח בגרמניה חזרו לרמה של 0.9% והתשואות בארה"ב חזרו לרמה של 2.4%. בקרן המטבע בטוחים שההתאוששות באירופה תימשך (אנחנו מעריכים שגם עליית התשואות שם) אבל התשואות בשוק המקומי עדיין רחוקות לפחות ב-0.2% מרמת השיא שנרשמה בחודשים האחרונים.

ביצועים עדיפים לשקלים במהלך השבוע האחרון. בגזרת הארוכים רש השקלים (324 ו-1026) עליות של 1.2% ו-1.3%, בהתאמה, זאת בעוד הצמוד (5904) רשם עלייה מתונה יותר (0.8%). בגזרת הארוכים מאוד הפערים היו גבוהים הרבה יותר. ה-142 רשם עלייה של 1.4% ואילו בגזרת הצמודים ה-536 וה-841 רשמו עלייה מתונה (0.4% ו- 0.5%בהתאמה). גם בגזרת הבינוניים הביצועים בשקלים היו טובים יותר (120 ו-122, ב-0.6% וב- 0.8%, בהתאמה). אגרת החוב הצמודה (5903) עלתה לעומתן ב-0.4%. 

למכור 5 שנים בישראל (120) ולקנות 5 שנים בארה"ב??? – הרבה תלוי בשקל. לפני מספר שבועות המלצנו למכור אג"ח 5 שנים בישראל ולקנות את הממשלתי האמריקאי ל-5 שנים, מתוך ראייה שפער התשואות ביניהן ייסגר בהדרגה. ההכוונה שנתן בנק ישראל במסיבת העיתונאים כי לאחר העלאת הריבית בארה"ב עשוי להיות קל יותר להעלות את הריבית בישראל עזרה לנו מאוד. למרות זאת בתקופה הקרובה הפוזיציה הזו עשויה שלא לתפקד והרבה תלוי בעצם בהתנהגות של השקל מול הסל. במידה והשקל יצליח להיחלש מול הסל, תרחיש הפחתת הריבית בישראל ירד מהפרק והפער יוכל להיסגר! במידה והייסוף יימשך, ההסתברות להפחתת ריבית תגדל והפער עשוי להתרחב.

אלביט מנצלת את כוחה הפיננסי

אלביט מערכות הינה החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית האלקטרוניקה הביטחונית.

רכישות
 

לאלביט מאזן חזק, אשר לאחרונה סוף סוף מנוצל לטובת רכישות ואופציות לרכישות:

ראשית, אלביט מערכות חתמה על הסכם לרכישת חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס סיסטמס תמורת סכום של עד 157.9 מיליון דולר – 117.9 מיליון דולר במזומן + 40 מיליון דולר המותנים בביצועי החברה. בכך, אלביט נכנסת לתחום הסייבר (באיחור מסוים) ועל פי תחזית החברה הכנסות מגזר זה יסתכמו לכ- 100-150 מיליוני דולרים.שנית, אלביט מתמודדת במכרז על תע"ש ובמידה ותזכה – תגדיל משמעותית את היקפי המכירות שלה. 

תחומי הפעילות של תע"ש הינם בעיקר בתחומי התחמושת ומערכות מיגון שאלביט אינה פועלת בהם.לכן, מבחינת הסינרגיה לאלביט, לא צפוי חסכון תפעולי אלא בעיקר פלטפורמה ללקוחות חדשים שאלביט עדיין לא עובדת איתם. להערכתנו, אלביט עשויה לבצע את קפיצת המדרגה שלה על ידי רכישה זו.

בהקשר רחב יותר לגבי אלביט , ניתן לזהות מספר מנועי צמיחה עתידיים (פרט לסייבר):HLS )homeland security) – אלביט הינה מובילה עולמית בתחום. החברה מקבלת הזמנות המשך בשנים האחרונות (המוצרים בתחום זה: חיישנים מתקדמים, הגנת גבולות, הגנה על מתקנים אסטרטגיים)

אימון – סימולציה של מטוסים וטילים בזמן טיסה.

תחום אזרחי – הגנה על כלי טייס אזרחיים. יש יותר תשומת לב ניהולית לפעילות תחום האזרחי ולא רק לתחום הביטחוני.

מרווח נמוך 

עקב האכילס של החברה הינו המרווח הנמוך שהחברה מייצרת – כ-12% EBITDA)NON GAAP).

ישנן 2 סיבות עיקריות למרווחים הנמוכים של החברה:

 

ניתן לראות בגרף כי חלקה של אסיה פסיפיק עלה לכ-25%!!! מההכנסות ברבעון האחרון.

היכולת של אלביט לייצר אזור הכנסות חדש משפר את היכולת  של אלביט לספוג ירידה מאזורים אחרים (למשל: מאירופה)

לסיכום :אלביט נמצאת בעיצומו של מהלך משמעותי לשנות את פני החברה על ידי תחומים חדשים ושווקים חדשים. במידה והדולר והיורו החלשים לא יפריעו (...) החברה עשויה להציג תוצאות חזקות בשנה הקרובה.

השוק הקונצרני– המשבר ביוון תרם לירידת תשואות ושבוע חיובי עם עליות במדדים הקונצרניים. מדד התל בונד 20 הציג עלייה של 0.72% ומדדי התל בונד 40 ו 60 הציגו עלייה של 0.49% 0.6%, בהתאמה. מדד התל בונד השקלי עלה ב- 0.47%. בדומה לאפיק הממשלתי, העליות החדות יותר נצפו במח"מים הארוכים.רמות המרווחים הצטמצמו מעט השבוע. המרווח הממוצע בקבוצת דירוג AA נע בין 0.87 בקבוצת ה AA פלוס לבין 1.9 בקבוצת דירוג AA מינוס. בקבוצת הA  הפערים בין רמות הדירוג גבוהות יותר, כאשר המרווח הממוצע בקבוצת ה A פלוס עומד על 1.81 ועל 3.78 בקבוצת הדירוג A מינוס. מתחילת השנה, אגרות החוב בקבוצת הדירוג A מינוס הציגו את סגירת המרווחים הגבוהה ביותר מבין קבוצות הדירוג.

אלון ריבוע כחול–מדרוג הודיעה על הורדת דירוג אגרות החוב של החברה מדירוג Baa2 לBaa3 והותרת הדירוג בבחינה עם השלכות שליליות. לפי דוח הדירוג, הורדת הדירוג נובעת מפגיעה ברמת הנזילות וברמת הגמישות הפיננסית. הצורך לתמוך בצרכי ההון החוזר של מגה, העמדת ערבויות והצורך במימון הפעילות השוטפת מעלים את רמת הסיכון בחברה. נזילות החברה והנפקת הזכויות שהוכרזה צפויה להספיק לשירות החוב בשנה הקרובה.

ריבוע כחול נדל"ן - מדרוג הודיעה על הורדת דירוג אגרות החוב של החברה מדירוג A2 לדירוג A3. הורדת הדירוג נובעת מהמשך הידרדרות השוכר העיקרי של החברה "מגה קמעונאות". ומכך שבכוונתה לסגור 12 סניפים הנמצאים בבעלות החברה ואת המרכז הלוגיסטי בקיבוץ אייל. בעקבות הורדת הדירוג יעודכן שיעור הריבית בסדרות ד' וה' ב 0.35% ו0.5%, בהתאמה.

סאמיט–ממשיכה לייצר ערך במהלכים פיננסים. החברה חתמה על הסכם עם גורם שמימן פורטפוליו של 6 נכסים בגרמניה לרכישת ההלוואה שניתנה בגינם. החברה תרכוש את ההלוואה המסתכמת בכ 78 מיליוני אירו בכ 40 מיליוני אירו בלבד. כך שהפער בין התמורה לבין סך ההלוואה הנרכשת עומד על כ 38 מיליוני אירו. הנכסים מושכרים בתפוסה של כ 72% ומניבים דמי שכירות של כ 5.5 מיליוני אירו בשנה, המשקפים תשואה של כ 13.8% על מחיר הרכישה.

שוק הנפקות– החברות מנצלות את ההפוגה בעלייה בתשואות וחוזרות לגייס. השבוע התקיים המכרז המוסדי של חג'ג' (BBB+)וישרס (A). בשבועות הקרובים צפויות להנפיק גם ויקטורי (טרם ניתן דירוג), כלל ביטוח (Aa3) ואברות (BBB+)