איתי סלונים
14/07/2015
אחת הטעויות הגדולות ביותר שעושים כלכלנים כשהם מנתחים מצב כלכלי של מדינה היא שהם מתייחסים בעיקר לכמויות ולא לאיכות. כך למשל, הם ישאלו בכמה צומח המשק או כמה מקומות עבודה נוצרו, ולא האם הצמיחה ומקומות העבודה הללו הם אמיתיים או מלאכותיים.
הטעות הזאת יכולה לגרום להערכה שגויה לחלוטין של מצב הכלכלה ולדעתי זה בדיוק מה שקורה היום בכל מה שקשור למשק הישראלי. אם נבחן את המשק הישראלי במונחי כמויות זה עושה רושם שהמצב נראה בסדר גמור: המשק שצומח בקצב סביר, נמצא בתעסוקה מלאה, עם אינפלציה וגרעון תקציבי נמוכים, ועודף בחשבון השוטף.
אבל כשמסתכלים על האיכות מתקבלת תמונה שונה לגמרי. הצמיחה במשק הישראלי בשנים האחרונות היא תוצאה של שתי בועות מלאכותיות. בועת ההי-טק העולמית ובעיקר בועת נדל"ן מקומית.
נתחיל עם בועת ההי-טק בעולם. בשנים האחרונות חווה תעשיית ההי-טק העולמית גאות בעיקר בגלל הכסף הקל שמזרימים הבנקים המרכזיים הגדולים. הנאסד"ק הגיע בחזרה לרמת השיא של הבועה בשנת 2000, גיוסי החברות בשיא וכך גם האקזיטים.
בישראל תעשיית ההייטק מפוארת והיא כמובן נהנית מהגאות העולמית בתחום. ייצוא השירותים (שמורכב בעיקר מייצוא טכנולוגיה גבוהה) שובר שיאים וכך גם גיוסים של חברות חדשות ואקזיטים. ההיסטוריה מראה שכשנגמר הכסף הקל של הבנקים המרכזיים הבועות מתפוצצות וסביר להניח שזה מה שיקרה גם הפעם, דבר העלול לפגוע במשק הישראלי.
אבל כאמור, הבועה הגדולה והמסוכנת יותר היא בועת הנדל"ן. כשמסתכלים על בועות נדל"ן בעולם לאורך ההיסטוריה רואים בכולן תבנית זהה. ביקוש מלאכותי שגורם למחירים מלאכותיים. לצערנו, הבועה בישראל מתנהגת בדיוק לפי אותה תבנית.
העדות הקלאסית לביקוש מלאכותי במקרה של בועת נדל"ן היא תמיד גידול חד בכמות האשראי שניתן לקניית דירות. עד 2006 ניתנו בישראל משכנתאות בסך של 15 מיליארד ₪ בקירוב בשנה. בעקבות המשבר העולמי בשנת 2008 ירדה הריבית במדינות הגדולות בעולם, דבר שגרר ירידה חדה גם בריבית בישראל. ירידת הריבית הזאת גרמה לגידול חד בקצב נתינת המשכנתאות והיא הגיעה בשנים האחרונות לרמה של כ- 50 מיליארד ₪ בשנה (גידול בסדר גודל דומה לגידול שהיה בשנות הבועה בארה"ב).
מחירי הדירות הגיבו בהתאם. להגיד על מחירי הדירות בישראל שהם גבוהים תהיה לשון המעטה. דירה ממוצעת עולה כיום 130-140 משכורות, רמה שהיא חסרת תקדים הן ביחס לעולם והן ביחס למה שהיה בישראל בעבר. גם תשואת שכר הדירה ירדה בחדות ובערים הגדולות היא הגיעה לרמה חסרת תקדים של 3% ואף פחות מכך.
הגידול החד באשראי לא משפיע רק על מחירי הדירות אלא על הכלכלה בכלל. הקבלים בונים יותר, הציבור צורך יותר, ההכנסות ממיסים גדלות וכך הלאה. הכלכלנים קוראים לזה אפקט המכפיל.
הסתכלות נוספת על בועות נדל"ן בהיסטוריה מראה שהבועה מתחילה להתפוצץ כשהאשראי לא יכול יותר לגדול. כשזה קורה, מתחיל אפקט המכפיל לעבוד לכיוון השני, הבועה מתפוצצת והמשק סובל ממשבר חמור.
בשנים האחרונות הריבית בישראל לכל הטווחים רק ירדה והיא הגיעה לאחרונה לרמה שממנה כמעט ואין עוד לאן לרדת. בנוסף, בארה"ב מתכוננים להעלות ריבית ויש סיכוי לא קטן שהיא תתחיל לעלות גם בישראל. זה עלול להיות הקש שיעצור את הגידול באשראי ויביא לפיצוץ הבועה.
כשזה יקרה, נלמד כולנו שוב שמה שחשוב זה לא רק הכמות אלא גם האיכות. רק נקווה ששתי הבועות לא יתפוצצו במקביל.
הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת איתי סלונים השקעות בע"מ.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
