לדברי ירון זליכה, המשק הישראלי הוא כמו פרדס ששייך לכולנו. אנחנו החורשים, ועודרים וקוצרים, והוא שייך לכולנו. הפרדס מנוהל על-ידי הפוליטיקאים. התפקיד של הממשלה הוא לדאוג שהפרדס ינוהל הכי טוב שאפשר, ושהפירות יחולקו בצורה הוגנת, יעילה, שתבטיח לנו את השנים הבאות. הממשלה לוקחת את התפוזים, ומחלקת בלי מכרזים, למי שקרוב לצלחת. הממשלה מנסה למכור את הנכס הכי יקר שלנו בנזיד עדשים. היא מנסה לכבול את הידיים לדור הבא.
זה אומר שמההתחלה חלוקת הרישיונות לא היתה בסדר “אני לא מדבר על ים תטיס, שברשיון זה לא ידעו מה הסיכוי למצוא גז. אני מדבר על תמר ועל לווייתן, כשכבר ידעו מה ההסתברויות למציאת גז. זה אופציה שיש לה סיכוי גבוה להתממש, עם שווי מאוד גבוה. את האופציה הזו צריך היה להוציא למכרז. אחד מתנאי המכרז היה יכול להיות למשל – המחיר הנמוך ביותר לצרכן הישראלי.”
לטענת זליכה, “במבט על החברות של תשובה, רואים מצעד ארוך של פקידים שבדלת מסתובבת קיבלו החלטות במקום אחד, והלכו למקום אחר. בראשם היה זה הד”ר אודי ניסן, שהיה ראש אגף תקציבים, ונטל חלק מכריע בששינסקי 1. אחרי שהוגשו ההמלצות, הודיע אודי ניסן שהוא עוזב לחברה של תשובה”.
עדין איך אתה מסביר את זה שאף אחד חוץ מנובל לא בא לכאן?
“בזמנו לא היתה פומביות למידע זה. הממשלה, ומשרד התשתיות, החליטו לקחת את הידע, ובמקום לחשוף את הידע הזה, ולהוציא למכרז שוויוני. היא חילקה את הרישיונות לגורם אחד. בלי שאף אחד ידע. ראוי להורות על חקירה פלילית על חלוקת רשיונות הגז. זה לא נעשה באף מדינה מערבית. עושים מכרז. אם היו עושים מכרז, עשרות חברות היו משתתפות.”המעמד שלנו מבחינה אנרגטית הוא לא מדהים“זה לא קשור, אם יש כאן אופציה למציאה משמעותית של גז ב־30%, זו האופציה הכי משמעותית של המאה ה־21. בעולם.”גם אחרי שמצאו את תמר, עדין היו זיכיונות פנויים“רוב הזיכיונות הן בידי נובל ודלק. הקונה היחיד של גז, הוא חברת החשמל, שנמצאת בחוזה עם תשובה, אז למה שמישהו יבוא לכאן. למי הוא יכול למכור גז.”
אולי זה קצת סוטה מהעניין, אבל מה לדעתך האינטרס של נתניהו בכל הסיפור הזה?
“לדעתי נתניהו הוא ניאו ליברל, קפיטליסט מאוד קיצוני ושמרן מבחינה מדינית. בגלל השמרנות המדינית שלו הוא מוכן להקריב כל מחיר כלכלי, כדי לחזק את מה שנתפס בעיניו כמעמד המדיני של ישראל. אני לא מוכן לזה. כל דבר צריך להיבחן בעלות מול תועלת. לא כדאי לשלם מיליארדים בתמורה לחיזוק המעמד האסטרטגי של מדינת ישראל.היבט שני שמעוות את קבלת ההחלטות שלו, היא התפיסה הניאו ליברלית שלו. תפיסה שאומרת שהמשאבים של הכלכלה צריכים להישפך על ראשו של ההון, ודרך ההון הם צריכים לחלחל לציבור. אני לא מאמין בזה, ואני לא מכיר כלכלן בעל שיעור קומה שמאמין בתפיסה הזו.”
איך מגיעים למחיר של 3$?
“ראשית לא ניתן להשוות מחיר גז במדינות שמייבאות גז, שנדרשות לשלם עליו את ההולכה, למדינות, כמונו, שמצאו גז. דבר שני, המחיר באירופה הוא מחיר שבו גזפרום חברת הגז הרוסית עושקת את האירופאים.ההשוואה הנכונה היא למדינות שמצאו גז ליד חופיהם. ונצואלה 1$, קטאר 1.8$, מצרים 2.5$, קנדה 3$, ארה”ב שבה בעלי השדות רכשו אותם – 4$. תשובה בעצמו ממאגר קטן יותר, עם עלויות גדולות יותר מכר לנו ב־2.7$. המצרים מכרו לנו ב־2.9$”
אתה בעד פיקוח על מחיר הגז?
צריך לזכור שמחירי הגז הם תחת חוק פיקוח המחירים. נהננו מזה שמצאנו גז, ולכן יש לנו את הזכות לקנות אותו במחיר הוגן שזה עלות + תשואה מקובלת – בין 8-12%. זו התשואה בשוק הגז העולמי. תזכור שאת הגז הם לא שילמו, והם קיבלו עם 30% סיכוי למצוא. אם כבר התשואה שלהם צריכה להיות נמוכה יותר.
התשואה היום, לפי מה שהם אומרים היא בין 21% ל־30%. שדה שהם לא שילמו עליו, בסיכון נמוך, עם תשואה שמשקפת סיכון גבוה.”
מצרים הפסיקה לייצא גז?
“הם פוצצו צינורות, אין להם כסף להשקיע במתקנים. הם מכרו למפעילים זרים. יש שם סיכונים פוליטיים. כשהם ייצרו זה היה ב־2.9$. עד שדאע”ש פוצצו את הצינור זה עבד מאוד יפה.”שר האוצר המצרי אמר שבחיפושים במים עמוקים עתידיים, המחיר יהיה סביב 6$“אם ישראל מעלה את מחיר הגז, למה שהמצרים לא יעלו את המחיר.”יש סעיף במתווה שאומר שלא ניתן למכור בישראל במחיר גבוה יותר “באירופה אף פעם המחיר לא יהיה נמוך יותר, כי מדובר בהולכה שמייקרת את התהליך, דבר שני באירופה יש כפי שציינו את גזפרום שמושכת את המחיר למעלה.”אבל זה כולל גם אפשרות לייצא למצרים, לא יוכלו לייצא למצרים ב־3$
“למצרים אין אלטרנטיבה. הם יעדיפו לקנות מאיתנו ב־5$ ולא להביא גז ב־8$.
זה שוודסייד לא נשארה כאן זו היתה טעות?
“לא יודע.”
אז מה הפתרון לדעתך?
“בעיני הדבר הכי חשוב הוא הפיקוח על המחירים. אני לא מאמין באפשרות לפתח תחרות דרמטית מדי. זה לא אומר שלא צריך לעשות את המתווה שהציע הממונה, אבל עדין עם פיקוח על המחירים.החוק קובע שמונופול לא יכול לקבוע מחיר מופרז. מה נחשב מחיר מופרז קובע הממונה על ההגבלים העסקיים. שר האוצר יכול לקבוע מה העלות בתוספת רווח הוגן, ולהוריד את המחיר לאותו מחיר מפוקח. הממשלה מסרבת לעשות זאת. טייקוני הגז אומרים שב־6$ הם בקושי מרוויחים. אם זה נכון, אז ממה הם חוששים? כל ועדה מקצועית בלתי תלויה תוכל לראות את זה.אני גם הייתי מוסיף למתווה של הממונה, הכרח לשווק בנפרד לכל השותפים. כל שותף בכל מאגר חייב לשווק בנפרד את הגז. כלומר לא רק הפרדה בין המאגרים, אלא שבכל מאגר יש הפרדה בין השותפים.
צריך לזכור שהנסיון לייצר תחרות הוא לא רלבנטי – איך תחרות כשהמונופול של תשובה ונובל כבר מוכר לחברת חשמל במחיר של 6$. יתר על כן, הם אומרים שימכרו את המאגרים הקטנים. המאגרים הקטנים מגלמים מחיר של 6$, לכן מי שירכוש את המאגרים הקטנים, יהיה חייב למכור לפחות ב־6$ אחרת מאיפה יוכל להרוויח? זו לא ממש תחרות.”
היו ניסיונות פיקוח במדינות אחרות, הניסיונות האלה לא צלחו?
“פיקוח מחירים הוא לא מנגנון אופטימלי, אבל בנסיבות שנוצרו אי פיקוח הוא גרוע מפיקוח לא אופטימלי. דווקא בתחום הזה, חסרונות הפיקוח מצומצמים יותר. המוצר קל להגדרה. לכן יחסית קל יותר לפקח על גז מאשר על מזון.”
מה דעתך בעניין הקפאת מצב של 15 שקובע המתווה?
“כשאתה מקים מפעל, מישהו נותן לך הקפאת מצב? לא צריך את זה בכלל. אם חברות הגז לא יכולות לפתח תחת הוודאות הקיימת, שלא יפתחו. לפי החוק, אם לא מפתחים את המאגר, צריך להחזיר אותו למדינה. הם עובדים בתוך החוק, לא מעל החוק.אם הם יחזירו אותו נעשה מכרז על ספק הגז הזול במדינה.אני גם לא חושב שהם ייצאו, מספיק עם האיומים האלה. יש להם שתי אפשרויות – או שיפתחו את המאגר, או שיחזירו אותו לפי החוק.”
כל עוד לא מפתחים את לווייתן אין יתירות בגז, וזה מסוכן להסתמך על מאגר אחד, לא מאיצים חיבור מפעלים לגז, זו לא עלות שצריך להביא בחשבון?
“ברור, לכן מיד לאחר שנגמרים 12 החודשים שבתוכם הם צריכים לפתח את המאגר, צריך לקחת להם את הרשיון. אווירה כזו תגרום להם לפתח את המאגרים ללא שהות.”
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.