אמיר פוסטר בעל חברה לייעוץ כלכלי בתחום האנרגיה
משה מימון עורך ראשי FUNDER
27/07/2015
התנאים בארץ, טובים לציבור
לדברי אמיר פוסטר "אם מסתכלים על המחירים של גז טבעי בעולם, במדינות שמפיקות גז טבעי. מבין כל המדינות המערביות, המחירים בישראל הם מהנמוכים. לי אישית לא ברור מהיכן מביאים את מחיר ה־3$".
אבל אולי זה לא רלבנטי, פעם לפני שהרגולטור התערב, חשבנו ש־700 שקל לסלולרי זה סביר ו־500 שקל זה זול. אולי לא צריך לעניין אותנו המחירים העולם?
“עולם הנפט והגז הוא גלובלי. אין לנו בארץ יכולות, וכנראה גם לא יהיו לנו בעתיד. כדי לפתח יכולות צריך שחברות בינלאומיות יבואו ויפתחו מאגרים. חברות מסתכלות על פרויקטים בעולם, והם משוות בין התשואות בפרויקטים השונים. אם משווים את לפרויקט בארץ, שהוא במים עמוקים, שזה בקצה הגבוה של המורכבות הטכנולוגית. התשואה הממוצעת בעולם של פרויקטים מהסוג הזה היא גבוהה מהתשואה על הפרויקט בישראל.”דובר על תשואה של בין 8% ל־12% לפרויקטים דומים בעולם
“מי שטוען את זה מסתמך על מחקר של פרופ’ PINDYCK שהוגש לועדת ששינסקי, ששם הוא דיבר על משהו סביב 9.3%. מסתבר שהנתון הזה מבטא WACC שזה מחיר ההון המשוקלל של 14 חברות נפט וגז. WACC זה המחיר החוב המשוקלל. הנתון הרלבנטי הוא IRR, ואפשר לראות ממחקר של Credit Swiss (תרשים 1 ותרשים 2), התשואה הממוצעת היא סביב 18%. צריך להוסיף שהנתון הזה מתייחס לממוצע מכל מיני פרוייקטים – נפט, גז, יבשה, ים, מים עמוקים.אם בודקים מה התשואה הממוצעת של פרוייקטים במים עמוקים, לפי מחקר של גולדמן זאקס, התשואה הממוצעת היא 26%. להגיד שהתשואה על הפרוייקט בישראל היא פי שניים מהממוצע העולמי זה פשוט שגוי.”
מה עם התגמולים למדינה?
“אני עשיתי בדיקה של תמר ולווייתן, מה החלק של הציבור, אחרי ששינסקי. תחת הנחה של ייצוא למצרים ולירדן. אני קיבלתי שמכל שלבי המיסוי, כולל ההכרה בהוצאות. המדינה – במה שנקרא Government Take (GP) - מקבלת מכל שקל רווח – 60 אגורות.צריך לזכור שעל הבדיקה הזו, אפשר להוסיף גם את הדיבידנד שהציבור מקבל כבעל מניות, בין באופן ישיר, ובעיקר דרך המוסדיים, וכן דרך מיסוי הדיבידנד.”כשבודקים את כל הפרמטרים – המחיר, ה־GT ומורכבות הפרויקטים מקבלים שהתנאים בישראל יחסית לכל מדינה אחרת בעולם המערבי מוטים לרעת החברות. הציבור יכול להיות מרוצה ממה שהמדינה השיגה.”
יגיד מי שיגיד שכל הסיפור לא היה קורה בלי מחאה של הציבור. אם לא היו צועקים לא היה ששינסקי “אני תומך באופן מוחלט בועדת ששינסקי ומסקנותיה. זה לא היה מוסרי לנהל את משק הגז בצורה אחרת. בנוגע לששינסקי המעורבות הציבורית היתה חשובה.”
מה עם הקפאת המצב ל־15 שנים?
“זה אולי הדבר הכי חשוב. מה שחשוב זה ודאות. פרויקט לווייתן זה פרויקט שהולך לעלות 30 מיליארד שקל. כדי ללכת לבנקים ולממן את זה, במיוחד לאור מה שהתחולל בשנים האחרונות, מבחינה רגולטורית, זה אולי החלק הכי חשוב בהסכם. בלי הוודאות הזו, לא ניתן יהיה לפתח את מאגר לווייתן.יש מחקרים שהראו שהמצב הרגולטורי בארץ בתחום הזה הוא ממש לא טוב בהשוואה לעוד מדינות. בסעיף של קדושת ההסכמים ישראל נמצאת במקום לפני אחרון. מתחתנו יש ניגריה. מעלינו יש אנגולה אינדונזיה כל מיני מדינות שאתה מצפה שנהיה מתקדמים יותר מהם בכל הקשור לכיבוד הסכמים.”
יש סיכוי שבכלל יבוא מישהו מהליגה הגדולה יותר?
“בשלב הזה אני לא חושב. כנראה שיש עוד לא מעט גז ונפט בים. אבל גם מה שעדין לא נבדק, הצפי הוא למאגרים בגודל בינוני. אני לא רואה חברה בסדר גודל ענק, שמוכן גם לסכן עצמו מול העולם הערבי, כדי להיכנס לתחום עם הערכות למאגרים בינוניים עם תנאים רגולטוריים כל כך לא יציבים.”
למה הם לא באו לפני כן ללווייתן?
“לקח לא מעט שנים לשכנע את נובל לבוא לארץ. כשנובל הגיעה לארץ היא נכנסה לרשיונות שנראו בעיניה מעניינים. יתכן שבהתנהלות אחרת, ניתן היה להביא אז חברה מסדר גודל של חברות ענק. היום זה פשוט כבר לא אפשרי. אני כן רואה חברות בסדר גודל של אדיסון שיכולות לבוא לכאן, אם התנאים ייסגרו באופן דומה למה שהם כתובים היום.
אם המתווה ישתנה מהותית, אני רואה את שוק הגז נסגר לחלוטין. אני לא רואה חברה שתבוא לכאן בתנאים נחותים מהתנאים שיש היום במתווה. תזוזה קלה כלשהי לאיזשהו כיוון לא צריכה להשפיע.”
יש סיכוי שאם המתווה מאושר עדין המאגר לא מפותח?
"אם המתווה ייסגר בתקופה הקרובה מאגר לוויתן יפותח בהתאם ללוחות הזמנים. לתמר יש את חברת חשמל כלקוח משמעותי. לפי המתווה, אמורים למכור את כריש ותנין, וחצי ואז יש עדיפות לכריש ותנין לסגירת חוזים מקומיים. בעצם הכמות שלווייתן יוכל למכור למשק המקומי, היא נמוכה מאוד. אף חברה לא תפתח פרויקט בעלות של 7 מיליארד דולר, כשההכנסות הן בסביבות 400 מיליון דולר. זה IRR שלילי. לכן הרוב בלווייתן הוא ייצוא.”
מה אפשרויות הייצוא?
“אפשרויות הייצוא הן מצרים וירדן. לירדן מדובר על כמות יחסית קטנה. הכמות המשמעותית יותר היא למצרים. לצרכים פנימיים ולמתקני ההנזלה, שכיום לא פעילים במצרים.מחיר הגז במצרים היה נמוך מאוד וזה גרם לחברות לא לפתח שדות חדשים, אני מדבר עוד לפני הבעיות הפוליטיות שם. אגב הם הפסיקו את הייצוא בכלל, גם לנו וגם לירדן. בחצי השנה האחרונה המצרים מנסים להביא חברות זרות, וכל ההסכמים החדשים גבוהים משמעותית מהמחירים היום. שר הנפט המצרי התראיין במרץ, ואמר שהמחיר יהיה סביב 5.88$. בפרויקטים מורכבים בים עמוק זה יותר גבוה מהמחיר בישראל.זה הביא להסכמי מסגרת עם חברות גז בינלאומיות בהיקף של $22 מיליארד. לפי שר הנפט המצרי, מצרים תהיה מסוגלת לספק את הדרישות המקומיות שלה בעוד כמה שנים. עד אז הם ייבאו גז נוזלי. תמר ולווייתן אמורים לייצא למצרים משהו כמו 13 BCM.”
מה נובל יכולה לעשות אם התנאים משתנים, אם המתווה הופך בעייתי מבחינתם?
“נובל לא באה מתוך ציונות. אם היא תראה שהתנאים בעייתיים, עד כדי כך שהיא תיאלץ לוותר על לוויית, היא תלך לבוררות. זה יתקע את העסק לעוד כמה שנים. לך תדע איך ייראה העולם מבחינת אנרגטית.יש אפשרות אולי לייצא לטורקיה, או אולי FLNG (הכוונה למתקן הנזלה צף – Floating Liquid Natural Gas). אבל יש כאן סיכון משמעותי, כי לא תהיה חברה אחרת שתבוא לכאן במחירים ובתנאים האלה.”
מה עם הטענה שהמדינה תיקח את הפרוייקט על עצמה?
“אז שוב יהיו לנו כמה שנים של ריב משפטי מול נובל. אנחנו עדין מדינת חוק, וזה שם אותנו באותו מקום כמו ונצואלה. אין דמוקרטיות שמתנהגות ככה. זה גם בהנחה שאנחנו נוכל לפתח באותה יעילות כמו נובל. זו הנחה מאוד לא טריוויאלית”.
מה המחיר הכלכלי?
“מחיר הגז בארץ צריך להיגזר משני דברים: מחיר התחליפים. היום מפעל יהיה מוכן לשלם גז גם ב־10$, כי תחליף הנפט יקר כמעט פי-2, וזה ברמת המחירים היום, שהיא יחסית נמוכה. דבר נוסף, כדי להביא גז טבעי מחו”ל העלות יותר גבוהה. לכן אם החברות היו מנסות להרוויח את הרווח המונופוליסטי, המחיר היה גבוה בהרבה מ־5$. מראש החברות לא הלכו גבוה מדי.”
מה עם הטענה שלפי הדוחות של דלק הם מפיקים בדולר ומוכרים ב-5.5$?
“קודם כל יש להם כמעט 60% מס בממוצע לאורך חיי הפרוייקט (לא כולל מיסוי דיבידנדים). המחיר שהחברות רואות הוא בערך 2.75$. בנוסף, לאור ההשקעות האדירות שנדרשות בהתחלה צריך לעשות NAV (Net Asset Value). רווח גולמי לא רלבנטי, צריך לבחון את התשואה של הפרוייקט את ה־IRR. רווח גולמי לא לוקח בחשבון השקעות הוניות מטורפות בהתחלה.”
לסיכום, המתווה הוא בסדר?
“לדעתי יותר מכך, מדובר בהסכם טוב. המחיר של 3$ לא רלבנטי, במים עמוקים, אף אחד לא מפתח מאגר ב־3$.”
מה דעתך על ההתפטרות של דייוויד גילה?
“אולי בתיאוריה הדברים שהציע נראים בסדר. אבל בפועל הם לא ישימים. אי אפשר באמת לפצל את המכר בין המחזיקים. בסיס העלויות זהה, השוק זהה, ואתה מנסה לעשות תחרות. אי אפשר לשבור את המונופול כמו שהוא רוצה.
מה ששימש בסיס לחוות הדעת של גילה, היה נתונים שהציגה רשות החשמל שהתבססה על דוח של סרג’יו אסקארי, מומחה איטלקי, שהתבסס על נתונים של ה־International Gas Union. אבל מה שבעצם הוא עשה זה שמתוך כ־50 מדינות שישראל נמצאת במרכז, הוא הגיע עד האמצע, ועצר.
לעניין ההשוואה עם המדינות שבהן המחיר נמוך יותר, ההשוואה בעייתית באותה מידה כמו שאי אפשר להשוות למדינות שבהן הגז גבוה יותר. בחלק מהמדינות שבהן המחיר נמוך יותר יש סובסידיה - אלג’יר למשל. בארה”ב הגז הוא Associated Gas, כלומר גז שמופק בקידוחי נפט. פעם היו שורפים את הגז הזה. אתה יכול למכור את זה גם בדולר ועדין להרוויח כי זה תוצר לוואי של נפט.
במפרץ מקסיקו יש לא מעט מאגרי גז, גם במים עמוקים. מאז שהחלה הפקת הפצלים בארה”ב, ההפקה מהשדות הימיים ירדה אבסולוטית ב־40% כי לא משתלם להמשיך ולפתח שם. אי אפשר למכור גז ימי ב־3$.
בנורווגיה, מרבית הגז לייצוא, כי רוב החשמל שלהם הוא הידרו אלקטרי. הגז שנרשם לביקוש מקומי, נשאר בתעשיית הגז, ומוחזר למאגרי הנפט, כדי לזרז את הפקת הנפט. מפעלי תעשייה גדולים בנורווגיה שילמו ב־2013 12־13$, פי-2 מישראל. כל מדינה שהציגו היא לא ברת השוואה לישראל. הדוח של אסקרי הראה שבכל מקום שהיה בו פיקוח, זה הוביל למחסור בגז טבעי.”
מה עם הטענה שאין מה למהר לפתח את לווייתן, כי יש את תמר?
"אחד הדברים החשובים בשוק הגז הוא יתירות אנרגטית. בין היתר מביזור מקורות. גם אם יש שני מקורות גדולים, עדין במשרד האנרגיה יגידו שזה לא מספיק להעביר את ייצור החשמל ל־75%. במאגר אחד, הסיכון גדול פי כמה, אי אפשר להסתמך על מקור אנרגיה אחד. חייבים עוד מאגר."
מאשימים את החברות שלא התחילו לפתח
"אי אפשר להתחיל לפתח כשהתנאים הרגולטוריים כל פעם משתנים. התוכנית המקורית היתה לגז טבעי ב־2016 מלווייתן. העיכוב גורם נזק עצום לציבור – להכנסות המדינה, למפעלים, לאיכות הסביבה."
הסיפור עם וודסייד היתה טעות?
“טעות אדירה. סביב וודסייד היתה סערה ציבורית גדולה. העיסקה עם וודסייד נפלה על כך שרשות המסים לא אישרה פחת על מתקן ההנזלה הצף שלה. בעולם מקובל פחת של 15 שנה. הרשות בארץ אישרה פחת של 30 שנה. וודסייד לא הסכימה לחתום על זה.
לדעתי זה הפסד אדיר, כי היום אנחנו מסתמכים רק על נובל. אני כאזרח ישראלי רוצה שיהיו כמה שיותר קבלני ידע. זה יכול היה להועיל. מה שוודסייד ביקשה לא היה בלתי סביר, וללא השלכה כלכלית משמעותית.”
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
