עומר רגב
17/09/2015
"העלאת ריבית מתונה מחר די מתומחרת בשווקים, כך שאם ירשמו ירידות חדות במחירי האג"ח או המניות בתגובה להודעה (למרות שלא מדובר בהפתעה מוחלטת), עשוי הדבר לייצר הזדמנות קניה # מדד המחירים לצרכן בישראל צפוי לרשום ירידה של 0.9% עד סוף שנת 2015
אז מה היה לנו במדד האחרון ?
לדברי איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות", במדד האחרון המשכנו לראות את השפעת הקיץ על המדדים שבאה לידי ביטוי בעליה עונתית בסעיף שירותי דיור בבעלות דיירים לפני תחילת שנת הלימודים (עליה של 0.8%). מדד זה מבטא את חוזי שכר הדירה המתחדשים והחדשים. התייקרות נוספת נרשמה גם בשירותי הנופש, במקומות הבילוי והטיולים, ובעלות שכירת רכב, סעיפים שנוטים להתייקר בתקופת הקיץ. מנגד נרשמו הוזלות עונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה, הריהוט והציוד לבית. בנוסף הושפע המדד מביטול אגרת הטלוויזיה ומהירידה במחיר הנפט.
אז חוזי שכ"ד התייקרו ב- 0.8% (לא מעט), מה קרה למחירי הדירות ?
"העלייה במחירי הדירות במשק, אלו הנמכרות ונרכשות, איננה נעצרת. בחודש הנסקר עלו מחירי הדירות ב- 0.9%, ואילו ב- 12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בלא פחות מ- 6.0%, נתון המבטא האצה לעומת שיעור העלייה שנרשם בחודש הקודם (5.1%)".
אז מה, חזרנו למדדים השליליים ?
"כן, חזרנו למדדים השליליים ואלו צפויים להמשיך וללוות אותנו במהלך החודשים הקרובים משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה: עונתיות. חודשי החורף (סוף שנה ותחילת שנה קלנדרית) מאופיינים בסביבת אינפלציה נמוכה עד שלילית. הסיבה השנייה: החלטות רגולטוריות. בחודשים האחרונים היינו עדים לשורה של צעדים עליה החליטה הממשלה (או רגולטור שהנושא בתחום אחריותו וסמכותו) וכולם כאחד פועלים להפחתה במחירים. חלק מהצעדים נובעים מעדכון שנובע מירידה במחירי חומרי גלם, ואחרים מהווים התאמת מחירים חד פעמית. למשל: הפחתת המע"מ ב-1 נקודת אחוז, הירידה בתעריף החשמל החל מה-13 בספטמבר, הפחתת המסים על אלכוהול, הפחתת מחירי מוצרי החלב, ביטול אגרת הטלוויזיה, הפחתה בתעריפי ביטוח החובה (החל מינואר 2016), והרפורמה הצפויה בתחבורה הציבורית. התרומה השלילית של החלטות אלו לאינפלציה בחודשים האחרונים ולתוך השנה הבאה, צפויה להסתכם בקרוב לאחוז שלם".
הבנתי, מדדים שליליים לפנינו, אבל כמה שליליים ?
"מדד ספטמבר, למשל, צפוי לרדת ב- 0.5%, בעוד שלושת המדדים שאחריו, כלומר אוקטובר-דצמבר, צפויים לרדת במצטבר ב- 0.4% נוספים".
ירידה של 0.9% במדד עד לסוף השנה ?
"כן. אבל זה בשל אותו שילוב של עונתיות עם אותן החלטות רגולטוריות עליהן סיפרתי לך קודם. למשל, מדד חודש ספטמבר יושפע מירידה במחיר החשמל במחצית החודש, מירידה במחיר הדלק, מהפחתה במס על בירה ואלכוהול, ומעונתיות שלילית בשורה של סעיפים, לאחר שתקופת הקיץ הסתיימה (למשל בתעריפי חופשות בארץ ובחו"ל). מנגד, מחירי הפירות והירקות עלו בספטמבר וצפויים לרדת בחזרה בהמשך השנה".
אז מה צפוי להיות שיעור האינפלציה ב- 2015 ? ומה צפויה להיות האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים?
האינפלציה ב- 2015 צפויה להסתכם ב- 1.1%- ואילו האינפלציה בשנה הקרובה צפויה לעמוד על 0.5%, נמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה של בנק ישראל.
מה זה אומר לגבי הריבית בסוף החודש?
לדברי ניר, החלטת הריבית בסוף החודש לא תהיה פשוטה. יש פה שורה ארוכה של משתנים וגורמים שיש לקחת בחשבון, וחלק מהם אינם ידועים לנו היום, כמו למשל: מה יעשה הפד ב- 17 בספטמבר (מחר), האם הוא יעלה את הריבית? אם הפד יעלה את הריבית, הרי שבבנק ישראל יוכלו להמתין עם הפחתת ריבית נוספת, שכן העלאת הריבית בארה"ב תוביל למצב בו הריבית הדולרית תהיה גבוהה מהריבית השקלית, ללא כל שינוי בריבית המקומית. אך אם בפד יחליטו לדחות את ההכרעה למועד מאוחר יותר, הרי שלאור ההאטה במשק, הלחץ על בנק ישראל יגבר.
אני לא מבין, באינפלציה כל כך שלילית, זה לא ברור שהם צריכים להפחית ריבית ?
"לא, ולפני שתפתח עליי שתי עיניים גדולות אני אסביר. כאשר בוחנים את הירידה במדד המחירים במשק רואים כי היא נובעת ממספר גורמים:
גורם ראשון, החלטות ממשלה שמובילות להתאמת מחירים חד פעמית ולא לשינוי מתמשך במחירים. דפלציה מוגדרת כירידת מחירים מתמשכת ולא כירידה נקודתית חד פעמית שגורמת למדד שלילי. לכן, בנק ישראל בשיקולי הריבית שלו, צריך לשים בצד כל החלטה שהמשמעות שלה היא התאמה חד פעמית במחירים, והיו לא מעט כאלו".
למה את מתכוונת ? למע"מ ?
"כן, אבל גם להפחתת המס על האלכוהול, לביטול אגרת הטלוויזיה, להפחתת תעריפי ביטוח החובה ועוד. ואם תנכה את ההשפעות הללו מהאינפלציה הצפויה בשנה הקרובה תגלה, כי ללא אלו, האינפלציה צפויה היתה לחזור אל היעד בעוד שנה".
או קיי, הבנתי, אילו עוד גורמים משפיעים על האינפלציה במשק ?
"הגורם שני הוא ירידת מחירים שנובעת מגידול בצד ההיצע. הצפה של השווקים במוצרים גורמת לעודף היצע שגורם לירידת מחירים. אלא שירידת מחירים שנובעת מגידול בהיצע אינה בהכרח רעה למשק (אלא אם הכלכלה המקומית מתבססת על יצוא של מוצרים אלו). למשל, ירידה במחיר הנפט הגולמי בעולם בעקבות הגדלת היצע הנפט מארה"ב (בשל מהפכת פצלי השמן), תורגמה בישראל לירידה בתעריף החשמל ובמחיר גלון בנזין לכלי הרכב. אלו חדשות טובות לצרכנים, שכן הוזלות המחירים מפנות מקורות לצריכה של מוצרים ושירותים נוספים. יש לזכור גם, כי למדיניות המוניטרית המקומית אין כל השפעה על מחיר הנפט הגולמי למשל, ולכן, אין טעם בהפחתת ריבית כאשר הדפלציה הינה מיובאת.
הגורם השלישי והחשוב ביותר למדיניות המוניטרית, הינו ירידת מחירים שנובעת מירידה בביקוש המקומי. זהו הגורם הבעייתי, שכן הוא עשוי לבטא האטה ברמת הפעילות הכלכלית במשק, ולירידת מחירים כזו המדיניות המוניטרית צריכה להגיב ומהר. במשק הישראלי קיימת האטה ברמת הפעילות הכלכלית, אך לא כזו שמחייבת תגובה מידית של הריבית".
אז אם ההחלטה פה תלויה גם בריבית שם (בארה"ב התכוונתי), מה ההימור שלך לגבי ההחלטה בארה"ב ?
"השתמשת נכון במילה "הימור" וזה אכן הימור. מי שעוקב אחר הדיווחים בכלי התקשורת האמריקאית רואה, כי ההתייחסות להחלטה הקרובה הינה כאל "Close Call", הווה אומר, שככל הנראה חברי הפד מתחלקים בין אלו הסבורים כי יש להעלות את הריבית, לבין אלו הסבורים כי יש להמתין".
גם בשוק ההון לא קיים קונצנזוס: בעוד ההסתברות לעליית הריבית הנגזרת מהחוזים נמוכה מ- 50%, סקר שבוצע בקרב שורה ארוכה של כלכלנים מצא, כי גם הם מתחלקים חצי חצי בין אלו המצדדים בצורך בהעלאת הריבית לבין אלו המצדדים בהותרתה ללא שינוי.
מה את חושבת שהפד יעשה ?
"בשבוע האחרון ציטטו בבלומברג דברים שאמר סטנלי פישר עוד לפני שהתמנה לתפקיד סגן יו"ר הפד, והוא אמר, ש"אין להפריז ביתרונות של המתנה עד שהמצב יתבהר". פישר גם טען במספר ראיונות שנתן לאחרונה, כי תמיד קיימת רמה מסוימת של אי ודאות, וצריך להכיר בכך, וכי מאחר והמדיניות המוניטרית משפיעה בפיגור, הרי שאם הפד ימתין, הרי שהוא עשוי לגלות כי הוא המתין יתר על המידה.
הפד כבר תקופה ארוכה מעביר מסר שהוא מעוניין לעשות את הצעד הראשון בדרך לנרמול (מהמילה "נורמאלי") של המדיניות המוניטרית באמצעות העלאת הריבית במשק, והעלאה אחת מתונה לא תפגע להערכתי בהתאוששות הכלכלית.
אני שותפה לדעתו של פישר, כי בכל נקודת זמן ימצאו סיבות אלו ואחרות למה לא נכון להעלות את הריבית, וכי יש מחיר להותרת הריבית ברמה אפסית לאורך זמן. לכן אני סבורה כי רצוי שהפד יעלה את הריבית כבר מחר. האם בקרב בכירי הפד יהיה רוב להעלאת הריבית? – נדע רק מחר".
משפט אחרון על תגובת השווקים להעלאת ריבית אם תתבצע
"מבחינת השווקים, הגיע הזמן להסיר את העננה הזו, במיוחד משום שאני מעריכה שההעלאה הבאה לא קרובה, כלומר גם אני מקרב המצדדים ב- One and Done, קרי, העלאה בודדת והמתנה לפחות מספר חודשים עד להעלאה הבאה, ואם תועלה הריבית מחר, יש להניח כי זה גם יהיה המסר שיעביר הפד לשווקים.
בנוסף, אני מעריכה שהעלאת ריבית מתונה מחר די מתומחרת בשווקים, כך שאם ירשמו ירידות חדות במחירי האג"ח או המניות בתגובה להודעה (למרות שלא מדובר בהפתעה מוחלטת), עשוי הדבר לייצר הזדמנות קניה".
איילת ניר כלכלנית ראשית בית ההשקעות יצירות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
