בעז קידר
24/09/2015
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר, הראל פיננסים:
"בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות מרבית החזאים. הנימוקים מדגישים את החשש של הבנק מהאטה בקצב הצמיחה העולמית ומהשפעתה על ישראל דרך היצוא. בנוסף צוין שהתיסוף של השקל מתחילת השנה מקשה אף הוא על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.
כצפוי, מחלקת המחקר של הבנק עדכנה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה לשנים 2015 (מ- 3.0% ל- 2.6%) ועבור שנת 2016 (מ- 3.7% ל-3.3%). תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ירדה בחדות ל- 0.6% (נמוך מהיעד של בנק ישראל) במקביל עודכנה כלפי מטה גם התחזית של מחלקת המחקר לריבית העתידית (מ- 1.25% ל- 0.5% בלבד בסוף 2016). בהודעה הודגש שמשמעות התחזית היא שהריבית בארץ תיוותר לאורך זמן ברמה נמוכה מהריבית שראשי ה-Fed צופים לארה"ב.
בנוסף, כצפוי, דברי הנגידה, במסיבת העיתונאים היו 'יוניים' (בהשוואה לדבריה במסיבת העיתונאים הקודמת) כשהיא מזכירה את נתוני הצמיחה החלשים, הבעיה ביצוא והעלייה באי הוודאות העולמית. כצפוי, הנגידה לא חזרה על האמירה שפחתה ההסתברות שהבנק יצטרך להשתמש בכלים בלתי קונבנציונליים בתקופה הקרובה. הנגידה גם לא חזרה להזכיר את התנגדותה הנחרצת למהלך הפחתת המיסים של האוצר ולא חזרה והעלתה דאגה מהעלייה במחירי הדיור.
בשורה התחתונה, להערכתנו, המפתח היה ונשאר שער החליפין שקל סל. כל עוד השקל נחלש מול סל המטבעות המרכזיים, בנק ישראל לא צפוי לנקוט בפעולה כלשהי, והוא צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי גם כאשר הריבית בארה"ב תעלה (אם וכאשר זה ייקרה) בכדי ליצור פיחות בשקל. במקרה של התחזקות השקל או מדיניות מרחיבה נוספת באירופה – אנחנו לא פוסלים שהבנק יפעיל מדיניות מוניטרית מרחיבה עוד יותר, ואף שימוש בכלים לא קונבנציונליים.
ברקע, מוקדם יותר היום פרסמה הלמ"ס את נתוני סקר כח אדם לחודש אוגוסט שהיו חיוביים; שיעור האבטלה נשאר ללא שינוי על ל-5.3 אחוזים. בניגוד לחודש שעבר שיעור ההשתתפות עלה בחדות ל-64.5 אחוזים (לעומת 63.9% ביולי)".
ניסן סולטן, סמנכ"ל התפעול של חברת בטוחה משכנתאות:
ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה, מתיישרת עם הקו השמרני איתו הולך בנק ישראל שממשיך עם המדיניות המוניטארית הברורה של תמיכה בצמיחת האינפלציה ושמירה על היציבות הפיננסית. בנק ישראל שומר לעצמו את האפשרות לבצע הפחתה באם יצטרך, ולכן לא מיהר לבצע הפחתה החודש, אחרת היינו נכנסים לריבית שלילית. הנגידה הצהירה כי איננה פוחדת מריבית שלילית, אך נראה כי היא מעדיפה לא להגיע לשם.
צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט ישראל:
"אם בנק ישראל היה מפחית את הריבית, ההשפעה על קצב האינפלציה ועל הצמיחה היתה שולית, מפני שההאטה בצמיחה המקומית נובעת מהשפעות אקסוגניות למשק המקומי – קצב גידול אטי בביקושים בכלכלה העולמית וירידת מחירי הסחורות. הנתונים המקומיים מראים על האטה גם בביקושים המקומיים, אך הפחתת ריבית לא היתה מסייעת משמעותית להגברתם. מלחמת המטבעות, הנפילה במחירי הסחורות והתפתחות החובות באירופה ובסין בהחלט מקשות על הצמיחה בעולם ואף יש חשש להאטה חריפה בכלכלה העולמית. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות בשוק המקומי הוא להתכונן, מבחינה פיסקאלית, לתסריט של האטה."
אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי:
בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים לנוכח האינפלציה האפסית והצמיחה הנמוכה בישראל ובעולם כולו – השאיר לעצמו כדור אחרון במחסנית....
בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים לנוכח האינפלציה האפסית והצמיחה הנמוכה בישראל ובעולם כולו – השאיר לעצמו כדור אחרון במחסנית....
"ההודעה הינה בניגוד לציפיות אשר שררו בשוק ההון ואשר התבטאו בין השאר, בעליית שער הדולר בימים האחרונים.
למרות ההרעה בתחזיות הצמיחה ל-2015-16 ונתוני האינפלציה הנמוכים מהיעד, ישנם מספר גורמים אשר מנעו הורדת ריבית נוספת. ראשית, הריבית הנוכחית הינה אפסית ולא ברורה התועלת בהפחתה נוספת. בנוסף, הפחתת ריבית נוספת תתמוך בהמשך תדלוק עליית המחירים בשוק הנדל"ן – תוצאה בלתי רצויה בתקופה הנוכחית. מעבר לשיקולים אלו, הסבירות הגבוהה לעליית ריבית בארה"ב לפני סוף 2015 מאפשרת לבנק ישראל לדחות קבלת החלטה לתמיכה בייצוא ובפעילות העסקית עד לאחר בחינת ההשפעות של המהלך. בכך בנק ישראל משאיר לעצמו "כדור אחרון במחסנית" לפני שיעלה הצורך במהלכים כגון הרחבה כמותית".
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אפסילון:
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בשל שתי סיבות עיקריות: החשש מהמשך עליית מחירי הדירות ובאופן לא מוצהר החשש מפני המדיניות הפיסקלית לאור הצעדים האחרונים של הממשלה שעלולים לגרום לאי עמידה ביעד הגרעון בשנה הבאה. אנו צופים שהריבית תוותר נמוכה עוד זמן רב".
רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא":
"בנק ישראל החליט גם החודש להשאיר את הריבית במשק על כנה ברמה ההיסטורית הנמוכה של 0.1%. נראה כי למרות התנאים הנוחים להורדת ריבית נוספת אשר הותירה אחריה החלטת הפד ביום חמישי
ומדד המחירים השלילי לחודש אוגוסט אשר פורסם לא מכבר, הסיכון אשר מגלמת הורדת ריבית לרמה אפסית או שלילית, הן מצד שוק הנדל"ן והן מצד שוק אגרות החוב, גבר על הנתונים הכלכליים החלשים שמפגין המשק. ניתן להניח שהבנק לא ראה מול עיניו תועלת אמיתית אשר תבוא ממהלך הורדה נוסף, כאשר לא ברור אם הורדת ריבית תניע את הצמיחה במשק, שכרגע מוחזקת ע"י הצריכה הפרטית ושוק הנדל"ן הגואה, או שמא תביא לניפוח נוסף של מחירי הדירות. כמו כן, לא ניתן לפסול שהיחלשות השקל מול סל המטבעות האפקטיבי בזמן האחרון תרמה את חלקה להחלטה הנוכחית. לאור היחלשות היצוא וההשקעות במשק מתחילת השנה, וירידות בציפיות הצמיחה העולמיות והמקומיות, נותר לראות אם בנק ישראל יישאר בעמדת המתנה לתנודות בשווקים ומהלכי הבנק האירופאי המרכזי, או שמא למרות החלטת הריבית יבצע מהלכים מוניטריים נוספים. בנוסף, לא ניתן לפסול כי נשק הריבית איבד מערכו וייתכן והמשק יזדקק להתערבות ממשלתית על מנת לצאת לדרך חדשה. להערכתנו מהלך זה היה מגולם חלקית בשווקים וייתכן ונראה עליות תשואה קלות בשוק אגרות החוב הקונצרני לאורך כל העקום, אנו עדיין ממליצים על מח"מ קצר-בינוני עם החזקה שקולה בין האפיק הצמוד לשקלי".
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות": טוב עשה בנק ישראל שלא מיהר להפחית את הריבית
"בנק ישראל מודע לנתונים המקרו כלכליים המצביעים על התמתנות רמת הפעילות הכלכלית העולמית ובמשק, ולסיכון שנוצר, עקב כך, לחזרת האינפלציה אל תוך טווח יעד יציבות המחירים, בטווח הנראה לעין, עם זאת, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם שנמצאים כיום בעמדת המתנה לנתונים נוספים לפני שיקבלו החלטות בנוגע למדיניות המוניטרית (בארה"ב נשקלת העלאת ריבית ראשונה, ובאירופה נבחן הצורך בהרחבה של תכנית ההרחבה הכמותית), בחרה גם הועדה המוניטרית להמתין ולבחון האם הקיפאון במשק ברבע השני של השנה הינו נקודתי או מסמן מגמה חדשה.
נכון הדבר כי האינפלציה במשק מצויה זו תקופה ארוכה מתחת ליעד האינפלציה ולא צפויה לשוב ולהתכנס אל היעד בשנה הקרובה, אך יש לזכור כי מדובר במגמה עולמית, וכי חלק מירידת המחירים (חלק ניכר) נובע מהחלטות ממשלה חלקן בעלות אופי חד פעמי.
מאחר ולהפחתת ריבית במשק קיימת עלות במונחים של מחירי הדירות, יציבות המערכת הבנקאית, היווצרותן של בועות נכסים ועוד, יש לשקול בזהירות הפחתת ריבית נוספת במשק, וטוב עשה בנק ישראל שלא מיהר להפחית את הריבית".
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון:
"החלטת בנק ישראל לא לשנות את הריבית כנראה הושפעה מהפיחות בשקל מאז החלטת הריבית האחרונה בשיעור של 1.1% (מול סל המטבעות). יחד עם זאת, בנק ישראל מציין את הירידה בציפיות האינפלציה והעלייה בסיכונים הגלובליים. בנק ישראל אך מציין שהנתונים הכלכליים מעוברים (בפרט אחרי הגידול המהיר במספר המועסקים בחודש אוגוסט). בנק ישראל סבור שהקיפאון בצמיחה ברבעון ב' זמנית וחל שיפור ברבעון ג'. בנוסף, בנק ישראל מודע שחלק מהירידה בציפיות האינפלציה נובעת משורה של החלטות ממשלתיות כולל הורדת מע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה וירידת המיסוי על אלכוהול, ולא ירידה בביקושים. גם בנק ישראל הוריד את תחזית האינפלציה ל- 0.6% ב- 12 החודשים הקרובים לעומת 1.6% בתחזית של חודש יוני. בנק ישראל צופה רבית עולה ל- 0.5% בסוף 2016, זאת לעומת 1.25% בהחלטה הקודמת. בנק ישראל הנמיך את תחזית הצמיחה ל- 2.6% השנה (מ- 3.0% ביוני) ו- 3.3% ב- 2016 (מ- 3.7%)
לפי הערכתנו, בנק ישראל יתקשה לעלות את הריבית בשנת 2016, זאת על רקע סביבת אינפלציה ממותנת, כך שהרחבת פערי ריביות שליליים מול ארה"ב תתמוך בהמשך פיחות בשקל בשנת 2016".
חן הרצוג, כלכלן ראשי, BDO Consulting Group
המשק הישראלי כבר הפנים מצב של ריבית אפסית, ולכן המשמעות של אי הורדת הריבית הינה סימלית בלבד. בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה, ובכך נמנע מלבצע צעד סימלי שיכול היה לתת רוח גבית לתוכנית משרד האוצר להאצת הצמיחה. צעדי עידוד השקעות ועידוד היצוא שהכריז עליהם כחלון היום, הינם צעדים הכרחיים, אולם לא מספקים, כדי להחזיר את אמון המשקיעים במשק.
להערכתנו, בנוסף לצעדי העידוד שהוכרזו, יש לפעול להגדלת ההשקעות במשק גם באמצעות האצת קצב ההשקעות בפרויקטי תשתית ותחבורה, כגון פיתוח מואץ יותר של הרכבת הקלה, האצת חישמול רכבת ישראל, והגדלה משמעותית של התחלות הבניה.
הבעיה היא, שתוכנית עידוד הצמיחה של כחלון לא כוללת אמצעים לפתרון בעיית הדיור, אשר מהווה נטל קשה על הדור הצעיר, וגורמת לעיוות בהקצאת המקורות במשק וחסם ליכולת הצמיחה שלו. תוכנית להגדלה משמעות של ההשקעות בבניה יכולה היתה לתרום הן להגדלת הפעילות במשק, והן לפתרון בעיית הדיור.
עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר:
לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, יש כל הסיבות הטובות להוריד את הריבית במשק לאפס - אך היא בחרה שוב לא להגיב. אם נביט מעבר לים נראה כי הפד' בהחלטתו האחרונה הותיר את הריבית ללא שינוי עקב חששות מהכלכלה העולמית ובפרט מהכלכלה השנייה הגדולה בעולם – סין. מקבילו באירופה לא המתין ויצא בהודעה תומכת בשווקים ואף רמז להעצמת תוכנית ההרחבה במידת הצורך. אם נתייחס לזירה המקומית הירידה החדה בייצוא בשיעור של 11.9% והקיפאון בצמיחה לרבעון השני (0.1%) מספקים גם הם סיבה טובה לפלוג לבצע מהלך נוסף ולהפחית את הריבית. כמו כן, סביבת האינפלציה נמוכה מאד, למרות שמרביתה נובעת משינוי מבני במשק ומסעיפים חד פעמיים, אך עדיין רחוקה מאד מאמצע היעד הממשלתי (1%-3%). במצב זה ניתן לומר כי צעד אנטי מחזורי של הפחתת ריבית (כאשר המשק קיבל תפנית לכיוון האטה), החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית במשק ללא שינוי עשויה להיות בעייתית בהמשך הדרך. בכל מקרה הנני סבור כי מדיניות בנק ישראל המרחיבה מאד תיוותר במשק הישראלי עוד זמן רב.
באשר לעדכון תחזיות המאקרו של חטיבת המחקר במסיבת העיתונאים בראשות הנגידה, אנו סבורים כי מחלקת המחקר תוריד את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה בחדות ותעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה לשנים 2015 ו- 2016 – דבר אשר מחויב המציאות.
ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב בתגובה להחלטת הריבית:
"ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה היא מהחלטות הצפויות שידענו, משום שאין לבנק אלטרנטיבה. הדבר המשמעותי שכן מתרחש וצריך לשים אליו לב, אלו רכישות הדולרים של בנק ישראל שהולכות ומתגברות, כאשר בארבעת החודשים האחרונים הבנק המרכזי רכש כ-4 מיליארד דולר, פי שניים מהכמות שנרכשה בארבעת החודשים שקדמו ובקצב הרבה יותר מהיר מהסכום שנרכש בסך הכול בשנה שעברה, כ-7 מיליארד דולר. בנק מרכזי פועל בדרך כלל בשני כלים מרכזיים, האחד הוא הריבית והשני הוא היצע הכסף. כאשר הריבית לא מתפקדת, נותר לנגידה רק לנסות ולהשפיע באמצעות היצע הכסף. הדבר משול לרכב עם שני בלמים, כשבלם של צד אחד לא עובד וכל בלימה הופכת למסוכנת ובעייתית. הדבר הראוי במצב כזה הוא שבנק ישראל יעבוד בשיתוף פעולה עם האוצר במטרה להגדיל את הכלים ששניהם יחד יכולים להפעיל, אבל זה לא קורה וההפסד הוא של הכלכלה הישראלית וזה מתבטא בהאטה משמעותית, בהמשך עליית מחירי הדיור ובאי וודאות כלכלית שרק הולכת וגדלה. יועיל ראש הממשלה לקחת מנהיגות לשבת יחד עם שר האוצר ונגידת בנק ישראל ולבנות ביחד תכנית שתסתכל על הכלכלה כולה, במקום שזו תטופל טלאים טלאים על ידי הגורמים השונים, כפי שקורה כרגע".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
