הראל גילאון מנכ"ל משותף באופנהיימר בראיון בלעדי  >> מימוש הוא רק מימוש "אין אלטרנטיבה למניות"

שנפגשנו עם הראל גילאון, השווקים היו כבטלטלה. הירידות שהחלו עם סין, גררו את השווקים לטלטלה עזה, וליומיים של ירידות קשות מאוד. חדרי המסחר מטבע הדברים ספגו חלק לא מבוטל מהאש. אבל בזמן הראיון, הראל גילאון, המנכ“ל המשותף באופנהיימר רגוע ושליו. אז לאור האירועים האחרונים, חרגנו מעט ממנהגנו, והתחלנו דווקא משאלות על השווקים. אל חשש, גם הדברים האחרים יגיעו.

”בגדול, עדין בשל שערי הריבית, והיעדר האלטרנטיבה לאן לכסף ללכת, עברנו 3 שנים בלי מימוש של מעל 10%. כולם אמרו – ”מתי המימוש?“ וכשהוא הגיע, כולם לחצו על הכפתור בבת אחת. בפעם הקודמת שזה קרה, היתה סיבה, כי ירד דירוג החוב של ארה“ב. ואז נוצרו 3 חודשים קשים, ב־2011. מבחינת הסיבה לירידות, נוצרה תגובת שרשרת, אנחנו בחופשה, הרבה מנהלי השקעות לא נמצאים. השבועיים האחרונים של אוגוסט הם חלשים בדרך־כלל, השוק נתפס בלי קווי הגנה, הרבה מאוד תוכניות מכירה אוטומטיות. הרבה מאוד קרנות גידור, בעיקר כאלה שעוסקות בכתיבת אופציות, אם סטיות התקן עולות, דרישת הבטחונות עולה. למרות שהפוזיציה היא בסדר, בגלל עליית הסיכון דרישת הבטחונות עולה, ונוצרת תגובת שרשרת. ואתה נאלץ לסגור פוזיצייה, ואחרי יומיים אתה רואה את הכל מתקן בחזרה. מה שעוצר את התהליך זה יומיים של אי-ירידות, או עליות קלות.“

”זה בהחלט מימוש אלים. אבל עדין בטווח הארוך, למרות ההאטה בצמיחה בסין, הירידה בסחורות שבאה בעקבות זאת, אין עדין אלטרנטיבה על שוקי המניות. לאורך זמן, כיוון שמסתובבים כל־כך הרבה כספים בעולם, זה לא יחזיק מעמד. צריך לזכור שבעבר היו בועות – נאסד“ק, סאבפריים. היום אין בועה. הבנקים נמצאים כל הזמן ב־Stress Test. אין בעיות שנחבאות.“

”אני לא רואה את הריבית עולה. הבנק המרכזי בארה“ב לא רואה מול העיניים שלו לחצים אינפלציוניים, והעלאות ריבית. מ־2012 אני רואה תחזיות שנה וחצי קדימה להעלאת הריבית, וזה לא קורה. אני די משוכנע שב־2015 הריבית לא תעלה. בטח לאור הטלטלה הזו בשווקים. לא יודע לגבי 2016. גם הבנק המרכזי רומז שהוא מאוד יוני.“

”מדברים על הורדת ריבית, לדעתי אין לאן לרדת בכלל. זה כבר לא אמור לעשות שינוי. האכזבות מכך שהיא לא מורידה ריבית מוגזמת. ריבית של 0.1% או 0%, זה אותו דבר, וזה בטח שלא צריך לייצר כזו תגובה בשוק המט“ח.“

”התשואות מאוד נמוכות. האגרות מהוות תחליף כבר הרבה זמן למניות. רואים שיאים בהנפקות. תשואות שבעבר לא ראית.למה זה דומה, לפני 10 שנים, שילמת X על דירה. היום הדירה הזו שווה X2. שכר ריאלי לא עלה, האוכלוסיה לא הוכפלה. לא קרה שום דבר שמצדיק את העלייה הזו. יש דבר שנקרא התרגלות המוח. מה שב־2005 היה נראה הזוי, היום נראה נורמלי. זה בועה. מחירי הדיור בישראל הם בועה. היום זוג צעיר לוקח משכנתא של מיליון שקל כאילו זה כלום. איפה שיש כסף זול זה יוצר בועה.אותו דבר באגרות החוב. היום על אותה רמת סיכון, עם כסף זול, התשואה הרבה יותר נמוכה. זה אולי לא בועה. אבל הכל נהיה יותר יקר. ולכן כל עוד שהריביות נמוכות, לא נראה קריסה במחירי הנכסים. זה מצב שהרבה מאוד מנהלי השקעות לא רגילים לראות, לא רגילים לחיות כל־ כך הרבה זמן עם ריביות נמוכות. פעם היה tradeoff בין אגרות החוב למניות. היום כשאחד עולה השני גם עולה. רמת התנודתיות של אגרות החוב של ממשלת ארה“ב עלתה. המציאות היא לא מה שהתרגלנו לראות.

 

בסך הכל המימוש הוא בריא. הדרך היא אלימה. לא חושב שהתחלנו תהליך ארוך של ירידות, כי אין שינויים בנתוני הבסיס. צריך לזכור שהבורסה בסין היא של שחקנים מקומיים, היא גם עלתה  100%מתחילת השנה.“

”כיוון שחברות עדין מגיעות לשוק, צריך לחפש בפינצטה. אנחנו נותנים עדיפות ליפן ולגרמניה. נותנים עדיפות למניות Blue Chips. ממשיכים לקרות דברים חדשים, למשל ה־Internet of Things, מסחר אלקטרוני ממשיך להתקדם. מחשוב ענן, אחסון מידע, מכשירים, אפליקציות, ביוטכנולוגיה, רפואה, הביקוש שלהם רק יגדל והטכנולוגיה תשתפר. ב־2001 הכסף היה בדוט.קום, והוא התאדה. ב־2008 היה כשל מבני. זה לא המצב היום.“

מתומחר כבר הסיפור עם איראן, והאספקה של האמריקאים. יש גם המון גופים ספקולנטים סביב הנפט. זה מצחיק כי זה משאב במחסור עתידי, אבל מצליחים עדין להגדיל היצעים. המחיר לטווח ארוך, צריך להיות בין 50$ ל־60$.מה עם הדולר?

”קשה לתת תחזית במטבעות. אבל מסכנים היצואנים, מה אגיד לך. הדולר בארץ מתנהג בגלל פעולות ספקולטיביות של גופים פיננסים, שמהמרים מול בנק ישראל, אם יוריד את הריבית או לא.“

במהלך השירות הצבאי שירתתי ב־8200, אחד המילואימניקים ששירת איתי היה עודד גל, שעבד באופנהיימר, אז עוד תחת אוסקר גרוס. עודד גל הזמין אותי לאופנהיימר אחרי השחרור. לקראת השחרור, ארזתי את החפצים, עזבתי את חיפה ועברתי לתל־ אביב. וממש יומיים אחרי השחרור התחלתי לעבוד באופנהיימר. זה היה לפני 20 שנה.

”בשביל חיפאי להגיע לתל־אביב, זה ממש כמו טיול לחו“ל. זה היה ב־95‘, לא מזמן חגגתי 20 שנה באופנהיימר. התחלתי שם כסוחר זוטר, דווקא במשמרת הבוקר. שוק ההון היה אז אחרת לגמרי. את הגופים שאנחנו מכירים היום, הם היו אז קטנים מאוד, בתור מנהלי תיקים. כל אחד מהגופים האלה ניהלו כמה עשרות מליונים. הבנקים שלטו בשוק, היו קופות הגמל וקרנות הנאמנות.אני נכנסתי בעקבות המשבר בבורסה בארץ, מיתון שהיה כאן, השוק היה מאוד בשפל. היו באים לעבוד כאן עם ספר. לא היה אינטרנט בכלל.“

עברתם לא מעט גלגולים עד שהגעתם לתצורה הנוכחית לבעלות ולניהול הנוכחי ”עזבנו את אוסקר גרוס, ועברנו לאופנהיימר, ב־96‘. לאחר מכן אופנהיימר נקנה על־ידי CIBC, ואחרי כמה גלגולים הגענו לתצורה הנוכחית שזה עבודה תחת אופנהיימר ארה“ב. עד 2005, הייתי מנהל מסחר, ובאוגוסט 2005 התמניתי יחד עם אביבית מנה־קליל למנכ“לים משותפים של הפעילות. אני זוכר שחזרתי מחופשה אחרי שנולדה לי הבת הקטנה, והודיעו לי

על המינוי.“ המוסדיים באותה תקופה כמעט לא פעלו בניירות זרים ”לא רק זה, היה הבדל במיסוי, ועיקר ההשקעה בחו“ל היתה דרכנו לניירות ערך ישראלים שנסחרו בוול־סטריט. זה צמח כל שנה בעשרות אחוזים בין 95‘ ל־2000. עברנו משברים – עם האסיאתיים, ועם רוסיה והרובל.“

”אופנהיימר נותן שירותי Sell Side. בדרך לל מדובר בשירות שניתן על חברות שאתה מבצע להם חיתום, או שאתה רוצה להיות החתם שלהם, או בתור רצון למצב עצמך כגוף מחקרי. הגוף המוסדי שמקבל שירותים כאלה, מבצע דרך הברוקר שמעניק לו את המחקרים האלה, וכך מתבצע התשלום על המחקר. חברות שהן רק מחקר, מספקות את המחקר תמורת תשלום קבוע. בתור שכאלה, אנחנו מפיצים את המחקר לחברות, ומקווים שהם יבצעו את הפעילות שלהם דרכנו. כל הבנקים הישראלים מבצעים פעילות דרכנו, לא רק דרכנו, גם אצל אחרים. אנחנו באופנהיימר מכסים חברות ציבוריות שמבצעות רכישת מניות ב־BuyBack. לא מעט פעילות יש בזה. אנחנו גם מבצעים תוכניות אופציות לעובדים. אנחנו מעבירים לגופים המקומיים את כל מה שיש בארה“ב – בעיקר מחקר. הביצוע נעשה דרך אופנהיימר ארה“ב. במאמר מוסגר אני אגיד, שכשאתה מחזיק מניות בחשבון, זה לא אפס עבודה.

יש תשתית מחשוב שלמה שתומכת בזה – צריך להוציא דוחות, אם יש אירוע בחברה צריך לטפל בדברים האלה, ויש לך בתור המשמרת אחריות כלפי הלקוח. אז דמי המשמרת דורשים עבודה תפעולית. השם אולי בעייתי, אבל יש אכן עבודה מאחורי זה. זה דמי אחזקת חשבון והוא מוצדק.“

העולם הזה הולך ונהיה תחרותי יותר ויותר היום ”התחרות היא בינינו לבין הלקוחות שלנו, כי לחלק מחברי הבורסה של בתי ההשקעות יש שירותים בניירות ערך זרים, יש ברוקרים מקומיים ויש ברוקרים זרים שנותני שירותים דומים.“ יש גם שינויים רגולטורים שנכנסו ”נקבע, שגוף מוסדי שיש לו יחידת ברוקראז‘, לא יוכל להעביר את הפעילות דרך היחידה של עצמו, הוא יהיה חייב להוציא את זה החוצה.“

”אופנהיימר הוא גוף זר, שיש לו מחוייבות. רמת המחוייבות שלנו, דרך האנליסטים והמחקר של אופנהיימר היא גבוהה יותר. צריך לזכור שגוף שעובד דרך חבר הבורסה של עצמו, הוא מתחרה עם הלקוחות שלו בעצם, כי הוא גם בית השקעות, והוא גם נותן שירותים לבתי השקעות אחרים, שהם מתחרים שלו. אנחנו גם למעלה מ־45 שנה בתחום. זה המון נסיון שמצטבר, יש לנו תשתית חזקה, שנבחנה גם בעיתות מצוקה. אין אף אחד שמחזיק כזה גוף, כזה צוות, שכל העיסוק שלו זה ניירות ערך זרים.“

”עיקר המחקר הוא מארה“ב, אני מתאים את המחקר הזה לתעשייה הישראלית. אנחנו מוציאים דיווחים, וידיעות על סקטור/חברה. מחקר מנייתי, הרוב נעשה בארה“ב.