האינפלציה ב- 12 החודשים הבאים תעמוד על 0.9%

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב-0.4%, בהתאם לממוצע התחזיות בשוק. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב- 0.5%, זאת בהשוואה לירידה של 0.4% שנמדדה ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש אוגוסט. מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב- 0.6%.

הסעיפים הבולטים במדד חודש ספטמבר:

ללא הפתעות. מדד חודש ספטמבר אמנם ירד בחדות יחסית, אך מצד שני לא הציג הפתעות מיוחדות. בסך הכל רוב הגורמים לירידות החדות הינם גורמים חד פעמיים. הגורם המאזן שהוסיף למדד כ-0.27% היה העלייה החדה במחירי הירקות והוא זמני בלבד וירד מחדש בהמשך.

סיומו של החופש הגדול גרר כצפוי ירידות בתרבות, בבידור ובתחבורה, כאשר את החיזוק המשמעותי למגמת הירידות מקבל סעיף התרבות והבידור בעקבות ביטול אגרת הטלוויזיה. הסעיף יורד ב-5.1%. התחבורה יורדת בחדות בעקבות נסיעות לחו"ל, ירידה בשכירות רכב (זאת על אף שהחגים התקיימו השנה בספטמבר), שירותי הובלה וכמובן מחיר הדלק והשמנים שירדו החודש ב-4.3%.  סעיף החינוך עלה כמובן עם פתיחת שנת הלימודים. 

ללא העלייה החדה במיוחד שהתקבלה במחירי הירקות, מדד חודש ספטמבר היה שלילי עוד יותר. סעיף הירקות הטריים עלה כצפוי בצורה חדה ביותר (21.0%) והוסיף לשורה העליונה של המדד 0.27%. יש לציין כי סעיף הירקות הינו סעיף תנודתי במיוחד וצפוי להתעדכן כלפי מטה בחודשים הקרובים בחדות, כך שבסך הכל לא ניתן לייחס לעלייה שהתקבלה תרומה משמעותית לרמת האינפלציה השנתית בהמשך.

מי שנראה ש"נרגע" במעט החודש הוא סעיף הדיור, שרשם עלייה מתונה יחסית של 0.1%, בוודאי בהשוואה לשיעורי העלייה שהציג בארבעת החודשים האחרונים והסתכמו בעלייה מצטברת של 2.37%  (!).  בנוסף, גם מדד מחירי הדיור (שאינו כלול במדד) רשם ירידה של 0.4%, אך זאת רק לאחר העליות החדות שהציג בחודשיים הקודמים. למרות הירידה אנחנו מתקשים לראות מגמה של עצירה במחירי הדירות והשכירות ברחבי הארץ. מצב ביטחוני מקרטע לאורך זמן בהחלט יכול לבסוף להשפיע לשלילה על האצת הבנייה ולכן עשוי להשפיע דווקא לחיוב על מחירי הדיור.  

ומה בשורה התחתונה? בבנק ישראל בוודאי לא מרוצים מציפיות אינפלציה נמוכות הנגזרות משוק ההון, בטח לא כאשר אנו עומדים בפני שנת דפלציה שנייה ברצף (!). בסך הכל, הצפי בשוק ההון הוא שבנק ישראל יתקשה להשיג את הרף התחתון של יעד האינפלציה ב- 4- 5 השנים הקרובות, מצד שני, בבנק מודעים לכך שהאינפלציה הנמוכה השנה נגזרת מהפחתות רבות שהינם חד פעמיות ומקריסת מחירי הנפט בעולם (גם בנקים מרכזיים אחרי בעולם מתייחסים לקריסת מחיר הנפט ובהרבה מהם בכלל מתייחסים לאינפלציית ליבה). 

גורם נוסף שעשוי להיכנס למערכת השיקולים של הבנק בהמשך הוא כמובן המשך הרעה במצב הביטחוני, לזה יש להוסיף את דחיית מועד העלאת הריבית בארה"ב, המשך התחזקות השקל, המשך הדרדרות בייצוא והגדלת איום החרם – כולם מגדילים בהחלט את ההסתברות להפחתת ריבית נוספת. להערכתנו, בבנק ישראל ימתינו בשלב זה להתפתחויות נוספות שהרי המדיניות גם ככה מאוד מרחיבה.

  

מדד חודש אוקטובר צפוי לרדת ב- 0.2%

הירידה במע"מ והמשך הירידה במחירי החשמל צפויים להוות את המשקולות העיקריות שידחפו את המדד כלפי מטה. לגבי הגורם הראשון, להערכתנו, ההשפעה לא צפויה להיות דרמטית, שכן ירידת מע"מ בגובה 1% תשפיע בעיקר על מוצרים בפיקוח שמשקלם במדד קטן יחסית ושאר ההורדה "תגולגל" ברובה אל כיסם של היצרנים.

תת-סעיף הדלקים שהעיב במיוחד על שני המדדים האחרונים לא צפוי להכביד על המדד בחודש אוקטובר ועל כן לא יהווה משקולת על סעיף התחבורה והתקשורת. מצד שני, צפוי סעיף זה להיות מושפע לשלילה מתת-סעיף הנסיעות לחו"ל שצפוי לרדת בחדות יחסית, זאת, עקב ירידת הביקושים לטיסות לאחר היציאה מתקופת החגים. 

* התחזית 12 חודשים קדימה ניתנה תחת הנחת שער דולר של 4 ומחיר חבית נפט של 60$ בעוד 12 חודשים.

סימנו "וי" על עוד מדד שלילי והפעם שלילי במיוחד, עם זאת, גם מדדים אוקטובר ונובמבר צפויים להיות שליליים. מעבר שלהם יעלה עוד יותר את תחזית האינפלציה השנתית. את השפעת האירועים הבטחוניים על האינפלציה קשה להעריך בשלב זה, במידה ויתפתחו לאירוע "ארוך טווח" הם צפויים להעיב על הכלכלה המקומית ובייחוד על ההשקעות ועל הצריכה הפרטית ומכאן שגם על המחירים. מנגד, יהיה מאוד קשה להפחית מיסים במצב זה והם אף עשויים לעלות, כך שלא נראה פה יותר הפחתות חד פעמיות בהחלטות ממשלה. בנוסף, ההאצה בבנייה עשויה להיבלם, מה שיתמוך במחירי שוק הנדל"ן. 

אביתר בן דוד, אנליסט מאקרו באקסלנס